שמחה ניר, עו”ד

משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.com

quimka@quimka.com

כפר סבא, 10.9.2008

לכבוד

חה”כ זהבה גלאון

הכנסת

ירושלים

שלום זהבה,

למרות שדעתי על שר המשפטים, דניאל פרידמן, שונה קוטבית משלכם (פרטים בהמשך), ועקרונית אני תומך בכל “רפורמות פרידמן”, נראה לי שבעניין קיצוץ סמכויות בתיהמ”ש לבחון את חוקיותם של חוקי הכנסת – הוא טעה בגדול.

ראי את שני מאמרי אלה (שאני מרשה לך לעשות בהם כל שימוש הנראה לך), הראשון שבהם פורסם לפני למעלה מחצי שנה, כאשר רק עלה הרעיון הזה, והשני – לפני מספר שנים, כאשר פרידמן עדיין לא נראה באופק:

·         על החוק שמכין שר המשפטים, דניאל פרידמן, לביטול סמכותו של ביהמ”ש לבטל חוקי הכנסת,

·         ביהמ”ש העליון – בית משפט לא-רלוואנטי! או: זה “אקטיביזם”, זה?

בראשית תקופת כהונתו כנשיא ביהמ”ש העליון קיבלני אהרן ברק לשיחה, ואני אמרתי לו: האקטיביזם שלך מועט מדי!

במה דברים אמורים?

הבג”ץ, המתיימר להיות “מעוזו ומבצרו של האזרח הקטן בריבו עם השלטון”, נותן רק צו מוחלט אחד על כל 100 עתירות, בערך, וזה מאותת לעובדי הציבור שההפקרות מותרת, כי הסיכוי שהבג”ץ ייצא נגדם שואף לאפס.

כן, אני מכיר את התשובה: בחלק מהמקרים העותר מקבל את המבוקש על ידו מתחת לשולחן, ולכן העתירה “מתייתרת”. תשובתי לתשובת-העיוועים הזאת היא: אוי לנו כאשר הבג”ץ מוריד את המדינה אל מתחת לשולחן.

גם באשר לביטול חוקי הכנסת, כאשר הוא הותקף על האקטיביזם שלו, אהרן ברק עבר למיגננה: אנחנו ביטלנו רק שניים-שלושה חוקים מאז שני חוקי היסוד מ-1992, כאשר הפולנים, למשל, מבטלים 60 חוקים בשנה!

(בינתיים מספר הביטולים עלה לכחצי תריסר, אחרי 16 שנה, אבל המגמה נשארה).

אז השופטים עושים הרבה “רוח”, אבל ב”תכל’ס” הם לא עושים שום דבר, ורק מרגיזים את הפוליטיקאים עם הדיאלקטיקה שלהם, ולדמוקרטיה הם רק מזיקים עם האגו הנפוח שלהם.

לא מפריע לי שהם בודקים כל חוק לפי “פסקאות ההגבלה” שבחוקי-היסוד. ההיפך הוא הנכון, משום שהם עושים זאת מעט מדי (אבל גם כשהם עושים זאת, הם עושים זאת בצורה מאוד מגושמת, כפי בחנות חרסינה, כי אם הם, למשל, פוסקים משהו המחייב היערכות תקציבית, הדבר צריך לבוא ע”ח משהו אחר, אשר לא נדון בעתירה, וכנראה זה אחד הדברים שבגללם יצא עליהם הקצף – המוצדק, לטעמי – מצד הפוליטיקאים).

אז מי שאשם במצב דהיום, בו הבג”ץ – וזה מחלחל אופקית ואנכית לכל בתי המשפט, ומשם לכל זרועות השלטון – רומס את זכויות האזרח אבל נחשב כ”מגן הדמוקרטיה”, הם בראש ובראשונה כל משוררי המה-יפית שלו.

אתם, בשמאל, תומכים בביהמ”ש העליון לא משום תרבות-השפיטה שלו, אלא משום שהפסיקה שלו נוטה, סטטיסטית, שמאלה, אבל כאשר הוא דורך על היבלות שלכם, אתם מתבכיינים עליו לא פחות מאנשי הימין.

ואני אומר לך מה שכבר אמרתי לך, ולרבים מחבריך: השופטים שאתם מתבכיינים עליהם הם אותם השופטים שאתם מהללים ומשבחים “כל ימות השנה”, ובנקודה הזאת אני חוזר אל דניאל פרידמן: האיש הזה הוא שר המשפטים הראשון במדינת ישראל אשר מבין את בעיית המימשק שבין הציבור לשופטיו, בין צרכני-הצדק לבין מי שאמורים להיות יצרניו.

אמנם הנסיבות בהן נכנס פרידמן אל הפוליטיקה, ולתפקידו כשר המשפטים, הן בעייתיות, אבל את מה שהוא אומר היום הוא אומר כבר שנים רבות – ואתם, הפוליטיקאים, לא אביתם שמוע.

ובחזרה לחוק המוצע כעת, לצמצום הפיקוח השיפוטי על חוקי הכנסת: אני שותף להתנגדותכם, משום שעדיפה התערבות הבג”ץ אחת ל-70 שנה, מאשר גם זה לא.

כאמור לעיל אני מרשה לך לעשות בשני המאמרים הנ”ל כל שימוש הנראה לך, ואם תבקשי ממני לכתוב לך את נאום ההתנגדות למהלך הנוכחי, אעשה זאת בשמחה.

ומעניין לעניין – באותו עניין, וגם כאן אני בא לחזק את ידיה של הרשות השופטת, למרות שהיא מתועבת בעיני.

קראי בבקשה את מכתבי לשר המשפטים דניאל פרידמן, לנשיאת ביהמ”ש העליון דורית ביניש וליו”ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, מנחם בן-ששון, תחת הכותרת לדורית ביניש ושות’: קחו את הסמכות לקבוע את מספר השופטים, קחו אותה בחינם – רק שתפסיקו להתבכיין על העומס המוטל עליכם, כתירוץ לסחבת.

אני מזמין אותך לעשות מזה הצעת-חוק בת סעיף אחד, אשר זה לשונו:

בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984, בסעיפים 35(א) ו-45(א), במקום “שר המשפטים” יבוא “נשיא בית המשפט העליון”.

נוסח הסעיפים כיום:

35 (א) בבית משפט מחוזי יהיו שופטים במספר שיקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.

45(א) בבית משפט שלום יהיו שופטים במספר שקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.

למכתבי הנ”ל, אגב, לא זכיתי לשום התייחסות, ומעניין אותי איך המערכת הפוליטית והמערכת המשפטית תתייחסנה לכך.

את עצמך יכולה רק להרוויח מעצם הגשתה של ההצעה הזאת, גם אם היא לא תתקבל.

בברכה,

שמחה ניר, עו”ד