נירנברג זה כאן

נירנברג זה כאן

חנה אייזנמן
01.09.2008 15:16
"בית כנסת" בשכונת חומת שמואל

“בית כנסת” בשכונת חומת שמואל


כדי להגיע למשהו שדומה לשוויון בין יהודים וערבים במזרח התיכון, יש לגרש את כל הערבים מארץ ישראל. ראשית, מחבלי הארץ שבתוך הקו הירוק, ואחר-כך, מכל הארץ. כל עוד זה לא ייעשה, אין שום סיכוי שעם ישראל ישב איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו. הקב”ה לא יתן!! הוא יתמוך רק בתכנית שלו, וזו איננה תכנית השלבים להשמדת העם היהודי.



ב”ה

 

 


נירנברג זה כאן    

                                      בית ספר לילדי החמאס – “אפלייה מתקנת”

 

“הפינוי הוא רגיש מאוד, לטובתו של יהודי החי בחברון…. לפי הערכתי היערכות המשטרה לפינוי תהיה אינטנסיבית ביותר, עקב הציפייה להתפרעויות לאחר הפינוי – והדבר יימשך עד אחרי כניסת צום הרמדאן…”.

 

 

למשטרת ישראל, לטענתה, אין כח אדם מספיק כדי לאכוף את החוק על ערבים שפלשו לחלקת אדמה של יהודי, כדלקמן (ערוץ 7, 29.8.2008):

 

עו”ד יעקב גלברט, המייצג את הרשקוביץ בתיק העיקול והשבת הנכס, סיפר לערוץ-7 את שאירע:

 

“עו”ד של המשטרה טלפנה אלי אתמול (יום ג’) ואמרה שלמשטרה פשוט אין כוח אדם לביצוע המשימה. הם מפחדים מהתפרעויות, ובקרוב תגיע [שרת החוץ של ארה”ב] קונדוליזה רייס לביקור באיזור, ובקרוב יהיה רמדאן, וכו’ וכו’. אך היא הבטיחה שוב ושוב כי ללא ספק לפני החגים [כמעט בעוד 6 שבועות] הם יבצעו זאת.”

 

המשטרה מבקשת דחייה ארוכת-טווח

 

עורכת-הדין המשטרתית היתה בעצם יותר נדיבה ממכתב רשמי שנשלח ע”י המשטרה לבית המשפט. במכתב נאמר:

 

“הפינוי הוא רגיש מאוד, לטובתו של יהודי החי בחברון [כך; בעצם הוא גר בקרית ארבע – הערת העורך] והנכס ממוקם ב-[שכונה ערבית]. יש לציין גם כי הפינוי נקבע למועד של כשבוע לפני תחילת חודש הרמדאן. לפי הערכתי היערכות המשטרה לפינוי תהיה אינטנסיבית ביותר, עקב הציפייה להתפרעויות לאחר הפינוי – והדבר יימשך עד אחרי כניסת צום הרמדאן. בדומה, יהיה הדבר כרוך בפריסה של שוטרים רבים באותו היום שבו צפויה שרת החוץ האמריקנית רייס להגיע, מה שיגרום לקשיים רבים. על סמך כל זאת, אנו מבקשים צו פינוי גמיש החל מה-5 לאוקטובר 2008 ועד ה-1 לפברואר 2009.”

 

אכן, ראינו בעמונה שלמשטרה אין כח-אדם, יש לה כוחות סוס וכוחות בהמה, שעל גב הסוס, לנשל יהודים מבתיהם ולהחריבם. בעמונה הם עשו זאת בנחישות חמיילניצקית, בגוש קטיף, גם ב“רגישות” טרזיינשטאדטית. איפה כל הסוסים והבהמות היעילים האלה? האם כבר יצאו לגימלאות?


 
בית כנסת בשכונת חומת שמואל (בחול. בשבת הוא מלא, המכוניות בחוץ).


ל”מדינה שהשמאל בנה” יש פאטנט נפלא לעורר פרעות של ערבים. הם, פשוט, מודיעים, קבל עם ועולם, שהם מצפים לכך, והערבים נענים בשמחה רבה, שהרי זה התחביב השני שלהם, אחרי טבח יהודים.

 

המדינה פשוט מצפה ל”הפרות סדר”, שניתן למנען בקלי קלות, ובכך הורגת שתי צפורים במכה אחת. גם מספקת לעצמה תירוץ לאי-כפיית חוקיה שלה, על “בעלי התעודות הכחולות” –  תמיד לזכויות, לעולם לא לחובות – וגם, מבהירה לערבים שהתפרעויותיהם מתקבלות כמעשה מובן מאליו, ואפשר להתפרע נגד היהודים, למשל, כאשר הביוב זורם ברחובות הכפר, שתושביו אינם משלמים את מסיהם ל”מדינה”, והמוכתרים עושים, כראות עיניהם, בכספים המרובים הזורמים אליהם, לפנים משורת הדין, ממשרד הפנים, בהתאם לניסוחה של שרת-ה”חינוך מחדש” – “אפלייה מתקנת”, בלווית הסבר, שאינו משתמע לשתי פנים:

 

תקציב משרד החינוך הולך על פי סביבה סוציואקנומית ורמת המגזר. כספים רבים הולכים למגזר הערבי ויש כאן תיקון אפליה למגזר הערבי, זה יקח זמן עד אשר נוכל לתקן את האפליה”.

 

על זה אמר הקולונל מיינרצהאגן:

 

“אם אמנם אומרים הציונים לנסות ולחנך את הערבי עד שיגיע לרמתו של היהודי ולקבלו בברכה כאח וכשווה, הרי הציונות עתידה להיכשל ולהתמסמס לכדי מדינת כלאיים חסרת יציבות וחסרת ערך….”

 

 

בלי להתאמץ אני רואה את ה”אפלייה המתקנת”, על חשבוני ועל חשבון כל חלוצי גוש קטיף, קרבנות “אפלייה מתקנת” מסוג אחר – נירנברגי – … בגוש קטיף לא היו צפויות הפרעות סדר, ועל כן נמצא כל כח הבהמה ה”ישראלית” – צה”ל ומשטרת ישראל. אבל, ליתר בטחון, אמר פושע המלחמה, דן חלוץ, ש – אם נגיע לעימות, אני מזרים לכאן עוד חמשת אלפים איש, כולם מיחידות עלית  –  לא נשכח ולא נסלח!

 

מול ביתי, על גבעה נישאה, אני רואה את את מבנה בית הספר הענק, הנושק למוצבהפעמון, שליד רמת רחל, שנבנה במעוז החמאס – צור באהר. את המבנה חנכו יחדיו, יולי תמיר ואורי לופוליאנסקי, אבל, אין כסף ואין יחידות קרקע, לבנות בתי כנסת לאלפי מתפללים בשכונת חומת שמואל (הר חומה), הצמודה לצור-באהר. מן המסגדים הרבים בצור-באהר, מגיעות יללות מואזין, מחרישות אזנים. למעשה, היללות האלה מעירות אותנו לפנות בקר. ואני חושבת תמיד, כיצד היתה תגובת הרשויות ה”ישראליות”, אם את המהומה הזו היו מקימים יהודים “חרדים”…

אבל היהודים בחומת שמואל, נאלצים להצטופף ב”מניינים” של מאות מתפללים, בשבת ובחול, ב“בתי כנסת” מאולתרים בחניות-בתים, לשאת תפילה.

בצור באהר מתקיימת בניה פרועה בצורה לא רגילה. אני רואה, בעין בלתי מזויינת את הוילות הצצות כפטריות אחר הגשם, אצל ה”מקופחים” עלי אדמות, המקפחים את חיינו.

 

מעטים הם אזרחי ישראל היודעים כי צור-באהר, אום-טובא וג’אבל מוכאבר, אחד הם. שלשה כפרים אלה, שחברו להם יחדיו, משתרעים מחומת-שמואל ועד שכונת ארמון-הנציב, ועוד ידם נטויה על הארץ, בבניית מאות וילות, בלא שום הגבלה. מתוך שלושה כפרים אלה, כל אחד בתורו, גם יצאו שני מבצעי “תאונות דרכים” בבולדוזרים ורב-טבחים אחד, שטבח בנערים יהודים תמימים וצדיקים בישיבת מרכז-הרב. כאן, קשה היה לומר שזו היתה תאונה. אלו הם ה“ישראלים”, נושאי התעודות הכחולות, לתפארת “מדינת ישראל”, שריה ויועציה.

 

איני מאמינה, שבעולם כולו, יש עוד מדינה המפלה לטובה בצורה מטורפת כזו, מגזר אחד – מגזר עויין, רצחני ומסוכן לעצם קיומה של ה”מדינה”, המטפחת את הצפע הזה בחיקה. אין דבר כזה!

המגזר הזה יוצא במאות אלפיו לחוצות, לבכות את הקמתה של ה”מדינה”, אותה הם מגדירים כ“נאכבה”-שואה. מאז אותה “שואה”, השתפר מצבם של ערביי ארץ ישראל, בפרופורציה, בלתי סבירה לחלוטין, ליכולותיהם ולמצבם הטבעי של הערבים ברחבי המזרח התיכון. וכבר לפני ה”נאכבה”, עם תחילת ההתיישבות היהודית, השתפר מצבם ללא הכר, על כן נהרו הם באלפיהם, לפינת האלוקים הקטנה שלנו, לפרנסתם, והתנחלו בה, והיו לאחר מכן ל”פליטי 1948″.

 

מי ומי בנהנים מן ההפקרות ב”מדינת ישראל”

 

בכספי המסים של חלוצי גוש קטיף מימנו במשך שנים את הסדר חובות הקבוצים והמושבים של השמאל הפראזיטי, כי תורת השמאל היא הפראזיטיות. החרוצים יעבדו, ייצרו את ההון, ואז תהיה חלוקה “צודקת” של המשאבים, לכוווולם, שהרי, כווווולם נבראו “בצלם”!

 

לא רק הערבים בעלי התעודות הכחולות נהנים מן הגזל שגוזלת אותנו “מדינת ישראל”, מאז הקמתה ועוד לפני כן, אלא גם שאר ערביי האיזור, בעיקר, המרצחים בחבלי יש”ע. אנו מממנים את הנשק, המשמיד אותנו. אנו מזינים ומכלכלים את רוצחינו. אנו מחזיקים אותם, בצפרנים ממש, כדי שלא יפלו, ואז, לא יהיה ל”מדינה” תירוץ מספיק להתעלל בנו ולגרשנו מנחלת-אבותינו השנואה עליהם כל כך; כמונו, כתורתנו וכאלוקינו.

 

ואנו מממנים, מאז יצאנו לאוירו של עולם, עוד מימי “המדינה שבדרך”, את משכורותיהם של גדולי הפושעים נגד העם היהודי, כדי שיוכלו לבצע את פשעיהם נגדנו, בלא דאגות פרנסה.

 

האמת היא, שלא נותרו מלים, כדי לספר על כל מעשי הנבלה של “מדינת ישראל” נגד העם היהודי ובכלל. אין מלים להביע את שאט הנפש מחבורת הרשע והפשע הזו, ואם יש כמה מלים המתקרבות לתיאור מעשים שלא יתוארו, אסור להשתמש בהן. חבר של פושעים מתועבים מנהל את המדינה. פושעים פליליים, אזרחית ולאומית, מוכרים את העם היהודי לכל – לממעיט במחיר כתשלום לעם היהודי, ולמרבה במחיר, לטובתם האישית. אלה נהנים מכל העולמות – גם רואים בחדווה את צרת היהודים, וגם זוכים לליטופים ולחיוכים, מצד כל שונאי ישראל מבית ומחוץ.

 

האם חשב פעם איזה משפטן לחקור ולרשום את כל התיקים הפליליים שנסגרו למגזר מסויים מאד ב”מדינת ישראל” מסיבת – “חוסר ענין לציבור”, או “ראיות לא מספיקות” וכו’?

מעניין אם מישהו יקח על עצמו את האתגר הזה! אם כי, דן מרגלית ומשה נגבי יסבירו, שאסור להסיח את דעתם של עושי ה”שלום” ולבזבז את זמנם במשפטים מיותרים.

 

כדי להגיע למשהו שדומה לשוויון בין יהודים וערבים במזרח התיכון, יש לגרש את כל הערבים מארץ ישראל. ראשית, מארץ ישראל שבתוך הקו הירוק, ואחר-כך, מכולה. כל עוד זה לא ייעשה, אין שום סיכוי שעם ישראל ישב איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו. הקב”ה לא יתן!! הוא יתמוך רק בתכנית שלו, וזו איננה תכנית השלבים להשמדת העם היהודי.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר