לא רוקד על דם הנספים

לא רוקד על דם הנספים

ניסים גבאי
24.08.2008 20:42
לא רוקד על דם הנספים - מדינת חוק - אבי דיכטר - חוצפה


אם עמותת “אור ירוק” הורסת את כל העמותות הקדושות האחרות שרוצות לתרום משמעותית להפסקת הקטל בדרכים, וכאשר עמותה כזו עתירת כספים חוברת לממסד ומסדירה איתו את מהלכי ההתנהגות בתחום כה רציני – כולנו בצרות מוחלטות



ב-23.08.08 פורסם כי עד תאריך זה נהרגו השנה 291 בני אדם בתאונות דרכים, בכ-20 יותר מבתקופה הזו אשתקד. “אמרתי לכם” אינו מושג שבכלל עולה על דל שפתיי ו/או נטחן במטחנות מוחי ו/או מאשר בדיעבד מידע לאור ניסיוני המקצועי הרחב והברור בתחום התחבורה. אלה היו נסיבות כואבות שכל מקצוען רציני בתחום ידע כי כך נקבור את מתינו, יחד עם כל הזילות הגורפת של האחראים מגלגלי העיניים וחדלי האישים שתרמו לתוצאה המזוויעה הזו.

פעם עוד האמנתי שיתנו לי את הבמה המרכזית כדי לתרום משמעותית להפחתת הקטל בדרכים. אבל השחיתות הפוליטית והציבורית בישראל הייתה ונשארה כה מזוהמת, שלא היה לי כל סיכוי להגיע לנקודות המפתח כדי לעזור לאומללים הרבים שנרמסים בין גלגלי המכוניות בדרכים, נשארים נכים או פשוט נעלמים ונקברים הרבה לפני זמנם הטבעי לעזוב עולמנו.

חייבים לומר שוב ושוב, שהכתובת הייתה ונשארה חקוקה על הקיר, ולא יעזור לאף מושחת או מקורבו באשר הוא עם מפתחות משרדו הקובע גורלותינו: ראש הממשלה אשם בפשע הנורא המתרחש בדרכים. שר התחבורה אשם באופן מוחלט לקטל בדרכים. עמותת “אור ירוק” שותפה מלאה לפשע הנורא שמביא את עם ישראל לשכול ולנכות האיומה כתוצאה מתאונות הדרכים. כל עובדי משרד התחבורה על שלוחותיו, אוהבי התפקידים הבכירים והזוטרים שניתנו להם בד”כ כטובות הנאה של פוליטיקאים מושחתים, אשמים באופן גורף להמשכו הנורא של הקטל האיום בדרכים האוכל בכמעט כל משפחה בישראל.

היו לי מתנגדים רבים לאורך השנים, ועם הזמן נולדו מתנגדים חדשים שלא ידעו את פרעה. כולם ככולם היו נספחים של האחראים לפשע הנורא שקיבע את הקטל בדרכים כ”נורמת חיים סבירה” למות איתה. מלבד כל המתנגדים הללו שרק תאוות בצע מול עיניהם, היה כמעט כל עם ישראל מאחוריי, עד שגם הוא התייאש מהסיכוי שמי שבאמת יכול לעזור, יצליח להגיע לעמדת כוח כלשהי כדי לבצע תוכניותיו הטהורות.

 

גם אני אשם

אני מודה: גם אני אשם. אני לוקח אחריות שלא התאבדתי כדי להגיע לתפקיד בכיר, ולהוכיח לכולם שאינני רק מדבר, אלא יודע לבצע. אני מודה באשמה שלא הפכתי מושחת, ולו רק כדי להביא מזור באחד האסונות הגדולים ביותר שקרו וימשיכו לקרות לנו במדינה המסכנה הזו שלא חסרים לה אסונות גם בלעדי תאונות הדרכים. אני מודה שיש בי אשמה ברצוני לשמור על שמי הטוב, ולנפנף כל מיני טענות שכביכול רצונותיי בתפקידים בכירים היו לצורך רווחים אישיים. אני מודה שאשמתי ברורה בעצם הצלחתי להישאר חזק, ישר, ועם כבוד עצמי, כאשר רבים מסביבי אינם מאמינים לאמת הפשוטה שבתוכי.

את התוצאות רואים כולנו כל יום בשטח.

היו וכנראה נשארו טענות של זבי חוטם: מה אתה מבלבל את המוח? מה קשור אולמרט ומופז לזה שהנהג לא יודע לנהוג? שהנהג לא ראה את הרכב לפניו? וכו’.

לא זה הזמן והמקום להסביר דברים שהסברתי לאורך 35 שנה, לפני קהלים קטנים כגדולים: הקשר שלהם ו/או אשמתם – מוחלטים.

אם אולמרט אינו שם שתי ידיו על המלחמה בתאונות הדרכים, שום דבר לא יזוז.

אם מופז מתעסק רק עם האויב האירני, וכעת עם ניסיונותיו להיות (חו”ח) ראש ממשלה, שום דבר לא יזוז בנושאי התחבורה.

אם עמותת “אור ירוק” הורסת את כל העמותות הקדושות האחרות שרוצות לתרום משמעותית להפסקת הקטל בדרכים, וכאשר עמותה כזו עתירת כספים חוברת לממסד ומסדירה איתו את מהלכי ההתנהגות בתחום כה רציני – כולנו בצרות מוחלטות.

מאמר זה נראה ונשמע כמו הספד, וכך הוא.

 

במדינה מתוקנת עם אזרחים איכפתיים ופטריוטיים, לא הייתה עוברת שעה וכל כבישי המדינה היו נסגרים.

במחשבה שנייה: במדינה מתוקנת, לא יכול היה אדם כמו אולמרט להיות ראש ממשלה, אדם כמו מופז להיות שר תחבורה, ועמותה כמו “אור ירוק” להכתיב לנו את אינטרסיה האפלים בעזרת כספה העצום.

 

 

מומחה תחבורה מס’ 1 בישראל, מרצה בכיר לנהגים, ופעיל חברתי 35 שנה להפחתת הקטל בדרכים.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר