והמסר: לא לוקחים שבויים!

והמסר: לא לוקחים שבויים!

חנה אייזנמן
16.07.2008 18:01
והמסר: לא לוקחים שבויים!


עד כה נרצחו 175 יהודים, גברים, נשים וטף, על ידי חלאת המין האנושי ששחררה “ישראל” מבתי הכלא שלה; שחרור תמורת דם. שחרור תמורת ארונות. שחרור תמורת אבדן יצר הקיום, אבדן הכבוד הלאומי, אבדן כח ההרתעה – אבדון!!



 

ב”ה

 

 

והמסר: לא לוקחים שבויים!

 

 

איתם שיקר במצח נחושה. הוא נאם נאום דיפלומטי-אופורטוניסטי-חלקלק, כשהוא, עצמו, אינו מאמין גם למלה אחת שלו. בדיוק כמו הבלה, בלה, בלה שלו, לאחר ביצוע מדיניות היודנריין בגוש קטיף.

 

בקרתי אצל קרובת משפחה מבוגרת וחולה, ועל כן איתרע מזלי לצפות ולשמוע את תועבת “החלפת השבויים”“השבת הבנים הביתה” (סליחה, אבל בא לי להקיא…) בשידור ישיר בטלויזיה. מרצוני החפשי לא הייתי צופה בשידור כזה, בוודאי לא הייתי מאזינה למנוולים, עמנואל רוזן ו”פרשננו המדיני”, אודי, כלשהו. ובשום תנאי לא הייתי מאזינה ל“אחר”, אפי איתם, תולעת משי דביקה וקטלנית, במלוא משמעותה של ה“ציונות הדתית”.

 

שטייניץ, שאולי מנסה, לאחרונה, לכפר על מתן ידו לפשע הנאצי שביצעה “מדינת ישראל” בגוש קטיף, כשבמקביל התעלמה מהתעצמות החיזבאללה בלבנון (והוא יו”ר וועדת חוץ ובטחון), לא ניסה להתיפיף וגם לא להצטעצע, גם לאחר ששמע את רוזן, המשתבח בחלקו בעיסקת הנבלה הזו, המשך ישיר לפעילותו רבת השנים לקידום ה”שלום”, וגם, כאשר הבין היטב, לאן נושבת הרוח באולפן מנגנון התעמולה לקידום תכנית השלבים לחיסול היהודים בארץ ישראל. ומכיוון ששטייניץ לא ניסה לשאת חן וחסד בעיני המנחה, היא קטעה את דבריו, ועברה שוב לתמונות שכבר ראינו, של “השבת הבנים לגבולם”, להבדיל מ”אחר”, שלו הניחה לסיים את דברי החלקלקות שלו עד תומם.

 

שטייניץ אמר את האמת שלו, שהיא, במקרה זה, לדעתי כמובן – האמת האבסולוטית. איתם שיקר במצח נחושה. הוא נאם נאום דיפלומטי-אופורטוניסטי-חלקלק (בחירות כבר אמרנו? טרם), כשהוא עצמו, אינו מאמין גם למלה אחת שלו. בדיוק כמו הבלה, בלה, בלה שלו, לאחר ביצוע מדיניות היודנריין בגוש קטיף. איתם יודע, בדיוק כמו שטייניץ, שדרכה של “מדינת ישראל” בעסקות “החלפת השבויים” – שחרור אלפי מרצחים, במחוות לאין ספור, בתמורה לעוד ועוד שפך דם יהודים, ומדי פעם בתמורה לארונותיהם, היא נפשעת, מרושעת, חסרת כל מוסר ומוּנעת כולה על-ידי חישובים זרים, שהדבר האחרון המנחה אותם זו טובת היהודים.

 

“אנחנו אחרים”

 

כלומר, יידע כל חייל, שהוא יחזור, לא משנה באיזה מצב צבירה – חי או מת, ישראל תשלם את המחיר, העיקר שמשפחתו תדע בוודאות שהוא מת. ומכיוון שהג’יהאדו-ארכי-ארכי-נאצים גם הם יודעים זאת, אין שום סיכוי לחייל שנפל בשבי, להישאר בחיים.

 

“אחר” אמר ש”אנחנו אחרים”. שידבר בשם עצמו!! “אחרים” הם – הוא וכל דומיו!

עוד אמר – יידע כל חייל שהוא ישוב הביתה, בכל מצב(!) ומכל מקום… כלומר, יידע כל חייל, שהוא יחזור, לא משנה באיזה מצב צבירה – חי או מת, “ישראל” תשלם את המחיר, העיקר שמשפחתו תדע בוודאות שהוא מת. ומכיוון שהג’יהאדו-ארכי-ארכי-נאצים גם הם יודעים זאת, אז אין שום סיכוי לחייל שנפל בשבי, להישאר בחיים. ממילא תמיד תשחרר ישראל את רוצחיו תמורת גופתו.

ואם נשאר בחיים, מכל סיבה שהיא, אין סיכוי שמדינת ישראל תעשה משהו להצלתו, אלא אם הוא סוחר סמים בעל קשרים אינטימיים עם השלטון וההון.

 

“מדינת ישראל” מעולם לא עשתה דבר למען העם היהודי, אלא רק למען עצמה! גם מעשים מרשימים שחוללה מידי פעם, היו בלחץ הציבור, ומפחד שהציבור הזה יתמרד. כך היה במבצע אנטבה.

 

ישראל מסוגלת, בעזרת ה’, להגיע לקצה העולם להציל, אבל למרחק של דקה אחת, אינה רוצה להגיע, כי כאן נכנס החישוב של מסירת ארץ ישראל בכל מחיר, בעיקר מחיר דמי עם ישראל.

 

קומץ בנינו נפל בידי מפלצות אדם, שאפילו מידע עליהם אינם מוסרים, אבל, מדינת הדמים והזדון הזו, משחררת אלפי מפלצות אדם כאלה, כך, סתם, כמחווה, לקידום “מומנטום השלום”, ימח שמו. גם מעבירה מידע על מצבם ועל עצם קיומם, גם מאפשרת ביקורי הצלב האדום אצלם… הם קוראים להתנהגות המנוולת הזו – “מוסר”!

 

כי המנוולים, המנהלים את המדיניות הזו, והמנוולים העושים להם קידום מכירות במנגנון התעמולה שלהם, מרגישים תמיד צורך להתנצל על עצם קיומו של העם היהודי הנחות.

 

 

עמידה על הדם = “מוסר”

 

 

כשם שהיהדות היא דרכם של היהודים, כך, להבדיל אלף אלפי הבדלות, התועבה היא דרכם של המתועבים. מתנהלת כאן מלחמת בני חושך בבני אור. אך בני האור טרם הבינו זאת. הם עדיין מסרבים לזהות את בני החושך, ככאלה.

 

 

רוזן, אודי, רוני דניאל ואיתם הציגו את דרך הכניעה וההתרפסות כדרך שנגזרה עלינו על ידי כח עליון, דרך שאין בלתה. ומכיוון ש”אנחנו אחרים”, ומעוניינים “להשיב את הבנים הביתה”, אין לנו ברירה אלא ללכת בה. רוני ואיתם גם הזכירו לנו שכזה הוא מצבנו באיזור זה, ועובדת שרידותנו כאן, מצביעה על כוחנו, ואין ברירה, אלא להמשיך… לאן?

 

רוני דניאל מאמץ את דברי חברם של הנרצחים, המבין שלמרות כל ההשגות שיש לו על התנהלותה של ה”מדינה”, צריך להמשיך לעשות את מה שצריך…. מה צריך, בדיוק?

 

מה שצריך לעשות הוא היפך מעשיה של מדינת הדמים והזדון הזו. כי התנהלותה נובעת משני מניעים עיקריים – 1. שנאת ישראל. 2. הזדחלות בעפר רגליהם של מרצחי כל העולם!

 

עם ישראל ניצח שוב ושוב את חלאת האדם המוסלמית המקיפה אותנו, וזכה לכבוד ולתהילה, זמניים, מכיוון שהפך כל נצחון בשדה הקרב לתבוסה בכל שדה אחר, בעיקר בשדות חבל ימית וחבל קטיף.

 

עם ישראל ביצע פעולת הצלה מדהימה באנטבה של אידי אמין. עם ישראל חולל נפלאות רבות בארץ הזו, ואת כולם טירפדה “מדינת ישראל”! לא מתוך אילוץ, אלא במדיניות מכוונת, המקדשת את כל התועבות, שכן, הנהגת המדינה היתה תמיד מתועבת, והתועבה היא דרכה.

כשם שהיהדות היא דרכם של היהודים, כך, להבדיל אלף אלפי הבדלות, התועבה היא דרכם של המתועבים. מתנהלת כאן מלחמת בני אור בבני חושך. אך בני האור טרם הבינו זאת. הם עדיין מסרבים לזהות את בני החושך, ככאלה.

 

זה התחיל בהבלגה – בעמידה על דם יהודים. גם אז קראו לזה “מוסר”. היטיב לתאר את התועבה הזו, ש”י עגנון, כבר ב-1935:

 

“…. אי אתה יכול לומר שאנו אין אנו עושים את שלנו, הרי אנו מבליגים ומראים לעולם כולו כמה יפים אנו, כמה יפה הוא מוסר היהדות, שאפילו באים עלינו להרגנו אנו שותקים”.

 

עד כה נרצחו 175 יהודים, גברים, נשים וטף, על ידי חלאת המין האנושי ששחררה “ישראל” מבתי הכלא שלה; שחרור תמורת דם. שחרור תמורת ארונות. שחרור תמורת אבדן יצר הקיום, אבדן הכבוד הלאומי, אבדן כח ההרתעה – אבדון!!

 

כי “אנחנו אחרים”     

 

“אנחנו אחרים……” אני רואה סרטון – הפגנה בפאריז של חלאת המין האנושי נגד “ישראל” ונגד סרקוזי. תוך כדי כך אנו רואים טנק ענק ומולו “ילד”, ממש הנס הקטן, עם אבן… כמו קונטאר. גם הוא היה ילד קטן עם אבן…. לב של אבן… בעצם, למה לפגוע באבנים? אבל “אנחנו אחרים”, אנחנו משחררים רוצחי תינוקות, וזה “מוסר”. ימח שמם של הרואים בעידוד רצח יהודים, בתמצית הרשע והציניות – מוסר.

 

 מחנה “פליטים” בשכם

 

אני רואה, באותו סרטון תעמולה, את מפות ארץ ישראל, בירוק לבן. שנת 1946, הכל ירוק ורשום בגדול – פלשתין. ואז מתחילות החלוקות, שאבותיהם הרוחניים של אנשי ה”מוסר”, דהיום, הסכימו להן, ובכך קיבעו את שקר “שני עמים חלוקים על אותה כברת ארץ”. זאת, לאחר שהיו במזרח התיכון כבר כמה וכמה מדינות ערביות, ואף לא מדינה אחת ליהודים. ו”ישראל” אינה שותקת לנוכח שקר “פלשתין”, או, לא! “ישראל” מכריזה מעל כל במה ובאמצעות כל מיקרופון, עד כמה היא משתוקקת לעשות “צדק” עם ה”פלשתינאים”, כי “אנחנו אחרים”; “ישראל” מביעה את דאגתה ל”פליטי” הנצח של הג’יהאדונאציזם. כי “אנחנו אחרים”! אנחנו חולי נפש! אנחנו שקרנים! אנחנו מתים על תליינינו! אנחנו שונאים את ארצנו, עד כדי נכונות לתת גיבוי לשקרים הנאציים של משמידינו.

 

 בנו בן העשר של חברם של רגב ורוזנווסר, שואל את אביו, למה לא הולכים, פשוט, להוציא אותם משם. והאב אינו יודע מה להשיב. והוא ממשיך לרוץ למילואים, ולא ממש יודע לאיזו מטרה, אבל מה, “אנחנו אחרים”! אנחנו “מוסריים”, להבדיל מנסראללה, שהוא מפלצת. אלא, הבדיחה היא על חשבוננו; נכון שנסראללה וכל העומדים עלינו לכלותנו, הן מפלצות, אך מפלצות אימפוטנטיות. אילולא המפלצות של “אנחנו”, היו המפלצות מנגד, מוותרות כבר לפני כמה עשרות שנים על הרעיון של השמדתנו. אבל “אנחנו אחרים” – אנחנו הולכים לקראתם. אנו מתנצלים על כל כשלון שלהם להשמידנו ומפצים אותם, בהענקת נקודות זינוק קדמיות יותר, שוב ושוב, כי “אנחנו אחרים”.

 

אכן, אתם “אחרים”! שונים מכל האומות, כי “וכשיורדים, יורדים עד עפר”! אין בעולם בריה ירודה יותר מיהודי הנפרד מיהדותו. ל”יהודי” כזה אין אפילו מוסר של גנבים. אין לו שום סולם ערכים כלל. וה“אחרים” הם השולטים היום בארץ ישראל, והם קוברים אותנו בהמונינו.

 

אז במקום ללכת לאושוויץ, לכו לבתי הקברות בארץ ישראל. סִפרו, כמה ישובים בארץ הוקמו לזכר קרבנות ה”ציונות”! היינו בטיול השבוע. בכל כיוון נתקעים, מול חומות או מול מחסומי צה”ל. ישראל מבצעת תכנית חלוקה נוספת. שטח A שטח B שטח C…. אין בית כנסת עתיק ביריחו, אין ארמונות החשמונאים, אין קבר יוסף, אין הר הבית… את כל הקדוש והיקר לנו, מפקירה חלאת האדם – ה”אחרים”, לידי חלאת אדם מצחינה כמעט כמותה.

ובכל מקום מצביעים על ישוב “לא חוקי” לזכר הטבוחים. חבל בנימין מלא בכאלה. רחלים לזכר רחלה דרוק. גבעת אסף לזכר אסף הרשקוביץ. גינות אריה, לזכר אביו, אריה הרשקוביץ, שנרצח שלושה חדשים לפניו…. אבל, “אנחנו אחרים…”.

 

עדיף היה להיות כמו כולם, שפויים! ועם מינימום של מוסר. ובכל יום שהחטוף אינו מוחזר, לחסל אלף מרצחים הנמצאים בבתי הכלא ב”ישראל”. זה מוסר עליון! דמם של רוצחי עם מותר! בכל עת ובכל מצב! גם בלי שום סיבה נוספת, אלא, היותם מרצחים! ואז, לא היתה תמי ארד עגונה כל ימיה, אלא חיה באושר עם בעלה, אמו של רון לא היתה יורדת ביגון שאולה ולבתו היה אבא. ואפשר היה לקבוע את עגינותה או אי עגינותה של קרנית רוזנווסר, כבר למחרת חטיפת בעלה, ה’ ייקום דמו, מכל האחראים ל”מומנטום” כזה או אחר! אבל “אנחנו אחרים”, אנו מעדיפים להתעלל בעצמנו, ובלבד שלרוצחינו לא יאונה כל רע.

(השוו את תמונותיהם של רון ארד וסמיר קונטאר…).

 

כשהגיע ערפאת, אפילו לא עם גופה, אלא, עם מחצית הדיסקית של זכריה באומל, ראתה בזה חלאת האדם ה”ישראלית” מחווה, המצדיק את מסירת ארץ ישראל למפלצת. ידיד הנפש של שמעון פרס ואורי אבנרי, ימח שמם, הרשה לעצמו מחווה ציני/מפלצתי שכזה, כי ידע את נפש התולעים שאתן היה לו עסק. היצור הנאלח מחזיק בדיסקית, כלומר, הוא יודע מי ואיפה מחזיקים את זכריה, אבל, על דעתם של המנוולים, המלאים תהילת הארכי-רב-טבחים, לא עולה כלל לכוון אקדח לבין שתי עיניו ולדרוש את היהודים. ובכל מקרה, לפצפץ את מוחו. כי הדבר האחרון המעניין את “מדינת ישראל”, הם היהודים!!! דם יהודים הוא המטבע הזול ביותר, בו הם יכולים לשלם תמורת קידום דוקטרינת שנאת ישראל שלהם. זה לא, שהם תמיד דווקא בעד הפקרת היהודים, כפי שהם, למשל, בעד הפקרת יונתן פולארד, או כפי שהיו בעד הפקרת נדוני ה”עסק ביש” במצרים, זה לא תמיד  ממש עקרוני בשבילם להפקיר את היהודים, זה רק – פשוט – לא אכפת להם, ולא בא להם להתקשקש בקטנוניות על הצלת חייהם של כמה יהודים זניחים, כשענין חשוב ואדיר כל כך עומד על הפרק – ה”שלום”!

 

אז אנחנו ממשיכים, כי “אנחנו אחרים”. אנו נמשיך לחלק את שארית ארצנו, נמשיך לטהרה מיהודים, נמשיך להכות ולרצוח ביהודים, ולחזק את הפארטנרים לרצח העם היהודי. נמשיך להגן על ה”שלום” ולמות על מזבחו, כי “אנחנו אחרים” וההצגה חייבת להימשך.

 

ואתם מגעילים אותי! אתם “אחרים”! אתם לא אחים שלי ולא של שום יהודי! אתם ערב רב, בין בכיפה או בלעדיה!

 

“מדינת ישראל”, אני שונאת אותך ובזה לך! לא המנורה וענפי הזית, הם סמלך, אלא – בתי הקברות וזרי האבל – זו את! אני מאחלת לך, שתיעלמי מהר מעל פני האדמה הטובה הזו, ונוכל, סוף סוף, להקים את המדינה היהודית!

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר