לגאול את החמאס מהתלבטויותיו

לגאול את החמאס מהתלבטויותיו

ד”ר אברהם בן-עזרא
ד”ר אברהם בן-עזרא 23.09.2007 14:02
לגאול את החמאס מהתלבטויותיו


אכן, יש סיכוי כי גם לאחר ההימנעות ממימון פעילות הטרור של כנופיות החמאס ויתר ארגוני הרצח, עדיין יסברו מנהיגי הטרור שם כי כדאי להם להמשיך בדרך הטרור או להכין את התשתית לטרור עתידי.



החמאס הציע לישראל בדרכים עקיפות, מעורפלות, כמוסות, מוסתרות כי הוא, ארגון הטרור והרצח – ינקוט ברגיעה, שאפשר לכנותה: רגיעת רצח, אך עד מהרה הביעו דובריו התכחשות להצעה זו.

כנראה שראשי החמאס מתלבטים.

צריך לגאול אותם מההתלבטויות האלו, ולהודיע להם בבירור כי אין הדבר נתון כלל לשיקול דעתם, מפני שישראל אינה מעונינת בחסדיהם.

לאמור, גם אם תוחלט על ידי החמאס רגיעה, ישראל לא תכבד אותה ותמשיך להכות ולחסל את מנהיגיהם העוסקים דרך שגרה בטרור.

זאת ועוד, דווקא בעת רגיעה, צפוי כי תוגבר הפעילות האקטיבית נגד הטרור וגרורותיו ביתר שאת, כי אז – בימי הרוגע – ההכנות שמאחורי החומות, ההכנות לאיסוף אמצעי לחימה שמעבר לגדר, האימונים לקראת גל חדש של רצח – כל אלה יתעצמו בחסות אותה רגיעה, והמודיעין הישראלי שיחשוף כל זאת, כבר לא יוכל לאפשר חזרה על הטעויות הגורליות שהיו מנת חלקה של ישראל בששת השנים מאז הבריחה מלבנון ועד מלחמת בין המצרים, שש שנים של התעצמות טרוריסטית מתחת לאפנו.

עוד ראוי לאמץ סוף סוף, הפסקה מוחלטת של מימון החמאס; דרוש להימנע מלשלם כסף ושווה-ערך לכסף המנותב לשם תמיכה בטרור.

ישראל עלולה להיחשף כמדינה תומכת טרור בגלל תמיכתה הכספית והתשתיתית בחמס באמצעות “החזרי” היטלים ומע”מ, אספקת חשמל על חשבונה ויתר תשתיות הנדסיות – מה שמשחרר את המיליונים שאינם מושקעים בכל אלה למימון פעולות טרור, והסכמה שבשתיקה ובחוסר מעש להעברת משאבי עתק אל החמאס דרך גבולות חבל עזה עם מצרים ובדרכים אחרות.

אכן, יש סיכוי כי גם לאחר ההימנעות ממימון פעילות הטרור של כנופיות החמאס ויתר ארגוני הרצח, עדיין יסברו מנהיגי הטרור שם כי כדאי להם להמשיך בדרך הטרור או להכין את התשתית לטרור עתידי.

בעניין זה על ישראל לפעול שבני מישורים באופן תמידי:

א.      מניעה צבאית של פעילות טרור על ידי סיכול ובאמצעים אחרים.

ב.      יצירת מצב בו לא יהיה כדאי לחמאס, כמו גם לכל כנופיית טרור אחרת, לפעול נגד ישראל.

כל זאת בהישג יד מבחינת יכולותיה של מדינת ישראל, והבחירה היא רק מתי וכיצד לפעול, ובמה לבחור כפעולה הולמת.

כל עוד ממשיכים לשגר לעבר ערי ישראל טילים, המסקנה המתבקשת היא כי כאן מישהו לא קורא טוב את המפה ולא ממיין כראוי את האמצעים שבהם יש לנקוט מתוך מגוון האפשרויות, וזה ממש על חשבונם של הנפגעים כאן ברכוש ובנפש, ועל חשבונם של הסובלים כאן בכורח לנטוש אזורי מגורים או הסובלים מפחד ומסיכונים – כשהם נשארים בבית.

כל הסכם עם החמאס בו ישראל תדלג על חיסול העוסקים בטרור אצלם, הוא הסכם בלתי מוסרי ובלתי חוקי, הסכם המפקיר ביטחונם וחייהם של אזרחי ישראל, הסכם המעודד טרור ואף תומך בו בכך שיוצר מטריה המגנה על העוסקים בטרור, מטרייה אשר תחתיה יש להם את כל התנאים והנוחיות להתעצם בחסות מדינת ישראל, בחסות מדינת חלם.

כל סוג של העברת כספים, כמו גם הסכמה להעברה, כמו גם מימון והשקעות מכל סוג בשטחים הנשלטים על ידי כנופיות הפתח והחמאס, אשר להן זרועות טרוריסטיות מובהקות הפועלות בגלוי – מהווה תמיכה בפעולות טרור בהיותו סוג של מימונן, ישיר או עקיף; מדינה העוסקת בכך או מאפשרת זאת, היא בפועל מדינה תומכת טרור.

התשובה הבלבדית לחמאס ולפתח כלפי הצעות של רגיעה צריכה להיות חד משמעית – ממש לא.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר