מהו שבין הזוי להזוי

מהו שבין הזוי להזוי

אהרון רול – טורונטו
08.07.2008 06:55
מהו שבין הזוי להזוי


האם אנו כיום נותנים לעצמנו דין וחשבון כי אשדוד ואשקלון, עכו ונהרייה, רמלה ולוד, בית-שמש וקריית-גת, באר-שבע ונצרת-עילית אשר אמורות היו להיות תחת שלטון ערבי-פלסתיני לפי החלטת האו”ם הן הלכה ולמעשה שטחים כבושים?
הרי כל ההבדל בינן לבין רמת הגולן הינו 19 שנים ותו לא. אלו גם אלו ניתפסו על ידי ישראל במלחמת מגננה מאויב שעלה עלינו להשמידנו. ומכאן מאי נפקא מינא? ברי הוא כי דין אחד לרמת הגולן ונהריה לדוגמא.



לעיתים, כאשר ברצוננו להיות מעט יותר מנומסים, אמור ‘תקינים פוליטית’, מחליפים אנו לשון חריפה בביטויים רכים יותר אך לא פחות נחרצים בכוונתם. כזו היא התבטאותו של הלה התופס את כסא ראש הממשלה בכנותו את ידידי ונאמני ארץ ישראל בכינוי ‘הזוהים’.  ברי הוא כי לא מפיו של זה ישמע עם ישראל דברי חכמה ומוסר.

ידידי הסיני אומר על שכמותו “כאשר אתה מפנה את אצבעך בהאשמה כנגד רעך, ראה לאן מופנית אגודלך, אליך עצמך אוויל”.

ראש וראשון, אין זאת אומרת כי דעתו של האולמרט עדיפה על דעתם של בוזגלו ומסעודה מכפר ירוחם (האלגוריה כוונתה להחמיא לתושבי ירוחם).  נהפוך הוא, התנהלותו האווילית של זה משך השנתים שחלפו מוכיחה כי יש לשלחו למקצה שיפורים בכפר ירוחם אצל אותם שרגליהם על הקרקע ואשר ניחונו בפיכחון טיבעי ושורשי אשר האולמרט וחבר משובטיו הקלוקלים מעולם לא היגיעו ויגיעו לרמתם האינטלקטואלית העדיפה.

לדעתה של עליזה ובתה-כשמה-כן-היא, אאופס אולמרט כמובן, ככל שנחזיר יותר שטחים ניזכה ליותר שלום, אז מי כאן ההוזה?  כלומר במשתמע, לפי אותה תיזה הרי ביום שנחזיר את גרגר הכורכר האחרון בשפלת החוף לידים ערביות אכן ניזכה (מי בדיוק ישרוד לקבלת הזכיה?) לשלום ניצחי ויציב כסלע באדיבות החמאס, עדאללה, מוסאווה, חד”ש, רע”מ, תע”ל, החיזבאללה, מר”ץ, בצל”מ, שלום עכשיו ואיראן, המתובל בניחוח אל-קעידה כמובן. הרי הם אינן מסתפקים בגולן “העלוב” כמו גם בקווי 67 הפתלתלים, את חוויות אושוויץ (לפי משנת הגבולות של אבא אבן ז”ל) כמהים הם לשחזר כאן, את הכל הם רוצים ומה שלא ישיגו במשא ומתן ישיגו בכח, דהיינו – תאוריית הכיבוש הערבי בשלבים למי ששכח.  ובשלב הראשון במחזה, הליליפוט הננסי אחמאדינג’אד משכשך רגליו במי הכינרת, מחזה מלבב, הלא כן? מזכיר מעט את היטלר הזחוח ומלא בערך עצמו לנוכח מגדל אייפל הפריסאי עת הושלם הניצחון הנאצי על צרפת בעת מלחמת העולם השניה.

הבה נשוב מעט לעבר הקרוב למדי, להחלטת האו”מ באשר לחלוקת ארץ ישראל בין היהודים לערבים.  כזכור, היהודים קיבלו את החלטת החלוקה כלשונה, כמעשה של פרגמטיזם, בעוד הערבים מודרכי הפנאטיזם האיסלמיסטי אשר “מעולם לא החמיצו ההזדמנות להחמיץ הזדמנות” דחו אותה נחרצות ופתחו במתקפה משולבת ומתואמת כנגד הישוב היהודי בארץ ישראל מתוך כוונה מוצהרת לחסלו ולהשמידו לאלתר.  ובכן תוחלתם של מדינות ערב והפלסתינים ניכזבה, היהודים השתלטו (כבשו, כיבוש, ניכבש) על חבלי ארץ שלא הוכרו כשלהם ע”י הקהיליה הבינלאומית.

האם אנו כיום נותנים לעצמנו דין וחשבון כי אשדוד ואשקלון, עכו ונהרייה, רמלה ולוד, בית-שמש וקריית-גת, באר-שבע ונצרת-עילית אשר אמורות היו להיות תחת שלטון ערבי-פלסתיני לפי החלטת האו”ם הן הלכה ולמעשה שטחים כבושים?  הרי כל ההבדל בינן לבין רמת הגולן הינו 19 שנים ותו לא. אלו גם אלו ניתפסו על ידי ישראל במלחמת מגננה מאויב שעלה עלינו להשמידנו.  ומכאן מאי נפקא מינא? ברי הוא כי דין אחד לרמת הגולן ונהריה לדוגמא.

 

האם חוזי ומקימי מדינת ישראל בעת החדשה לא היו חוזים והוזים בעיני סביבתם?  האם איננו חבים להם את נס הקמת מדינת ישראל?  האם ללא אותם הזוהים, “מחללי השם” היו שקראו להם, היתה קמה מדינת ישראל?  ברי הוא כי האולמרט ומשובטיו בקדימה אינם רואים בעין יפה קיום אג’נדה יהודית וציונית בשורות מפלגתם (שאלו את השר מאיר שיטרית, הוא יודע) וכך ברי הוא כי “הזיות” של אופק מדיני, שלום אמת עם שכנינו, שכנות טובה המבוססת על כבוד והכרה הדדיים, שמירה קפדנית בזכויותיו של כל צד, הינן אך הזיות אליבא ד’האולמרט ואילו מהלכים ציניים מתגמלי אולמרט ואין בילתו כגון מסירה נכלולית, חסרת מצפון ובושה של רמת הגולן לאויבינו בכוח ובפועל תוך הצבת איראן על מי הכינרת, ניתפסים כתהליכי “שלום”.  זוהי הזיה, זהו ההזוי ממלקוח מעטפות השלמונים, זוהי הזניה פוליטית ולאומית.

 

הבה וניבחן את לשון החוק בכל האמור למוסר שיטחי ארץ ישראל לאויב.  הפרק העוסק בבגידה (1981 , סעיף 97.ב’) בחוק העונשין, אומר כי “מי שעשה בכוונה, ששטח כלשהו ייצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונתה של מדינת חוץ, או מעשה שיש בו כדי להביא לכך – דינו מיתה או מאסר עולם”.  כך פשוט ברור ונהיר לכל.

כעת בא ח”כ אלדד ואומר דברים כהוויתם כי אכן רמת הגולן היא חלק מארץ ישראל לפי חוק רמת הגולן אשר חוקק על ידי הכנסת ומי שמתכוון למסור חלק משטח זה דינו מיתה.  מוסיף אלדד כי כמובן כך יעשה לפי החלטת בית המשפט בלבד.  מה עוד שבנוסף פנה מר אלדד לרשויות החוק לחקור את כוונות ופעולות האולמרט בנוגע לרמת הגולן כפי שאכן כך אמור היה לפעול.  ומכאן, היכן כאן ההסתה לרצח כפי שניטען ע”י מספר חברי כנסת צדקנים?  שמא הם הינם המבצעים את הרצח, רצח אופי לח”כ אלדד אשר סומן כמטרה נוחה להתעמרות?

וכי מהו שאינו תקין בדבריו של מר אלדד?  ח”כ מצטט את החוק הישראלי ומכל עבר נזעקים אותם משרתי עצמם בלבד לגנות את התבטאויותיו אלו.  האין כאן רמז גס לכך כי המקטרגים כנגד אלדד אינם מכבדים את חוקי מדינת ישראל ורואים בם המלצה בלבד?

אמת, על פניו ניראית ההתבטאות והקשרה נחרצים מעט.  לטעמו של כותב המאמר ניתן ורצוי היה לפעול לחילופין ומיד לחקיקת תיקון לחוק רמת הגולן או לגבי כלל חבלי ארץ אשר מדינת ישראל החילה ריבונותה עליהם ואשר יבטל את נושא עונש המוות למפרם (בישראל אין קיים עונש מוות), אך יותיר את מאסר העולם על כנו.

בנוסף יקבע כי דרוש יהיה רוב מיוחס של 80% הן בכנסת ישראל והן באישרורו לאחר מכן באמצעות משאל עם על מנת לאפשר החזרת שטחי ארץ ישראל, כאשר אך אישורם באותו רוב מיוחס של 80% יחדיו כמקשה אחת (ראשית הצבעה בכנסת– ואישורה לאחר מכן ע”י משאל העם) יאפשר מסירת שטחים כנ”ל.  מכל מקום, עד שיתוקן החוק הרי התבטאותו של ח”כ אלדד “כשרה למהדרין מן המהדרין”, אם גם מעט שאינה ‘תקינה פוליטית’.  ברי הוא כי יש לערום קשיים ומחסומים חוקיים וחוקתיים על אלו המבקשים לסחור בשיטחי ארץ ישראל על מנת להציל את עורם הרגיש לתאי הליזול כדוגמת אריאל שרון ומשובטו האולמרט.  עלינו לתת בידי עמנו את הכלים להצילנו מעצמנו.

 

כעת, מדוע זה החזרת שטחים תמורת “שלום” אשר כבר הוכח כמופרך תוך ריצת אמוק אווילית אשר בוודאות מירבית תביא להרס אפשרי של מדינת ישראל אינה הזויה?  האם משום שהמושחת הסידרתי (לכאורה, לכאורה) מוכר שטחי ארצו, בתמורה לביטול אתרוגני של נזיד-ליזול בחדר כלא משטרתי, אמר כך?  האם עורך הדין הנכלולי הלזה הוא שיקבע לעם ישראל מוסר מהו?

האם התבטאויותיהם של מהרסי ומחריבי ישראל מבפנים, חברי הכנסת הערבים כמו גם ראשי התנועה האיסלמיסטית בישראל בעזרתם החנפנית, המגעילה וההרסנית לא פחות של ישראלים ממפלגת מר”ץ, כמו גם תנועותיהם הממומנת שלמונים מוכתמי אנטישמיות אירופאית של בצל”מ ו”שלום עכשיו” אינן הזויות? ולא רק הזויות אלא גם הרסניות לקיום מדינת ישראל.

מספר מכתמים מצביעים על כך כי ישנם חלקים בנו אשר קנו ביושר את כינויים כהזויים.  לדוגמא, “באם העובדות אינן תואמות לתאוריה, שנה את העובדות” (נאמר כאירוניה), או למשל “מהי טפשות, לחזור על אותו מעשה שוב ושוב ולצפות בכל פעם לתוצאות שונות”  שתי אמירות אלו הינן באדיבותו של מיודענו ונערצנו אלברט איינשטיין והמבין יבין.

האם לא למדנו את הלקח הנורא שעלה כבר בחיי 1500 ישראלים יקרים עקב הסכם אוסלו האובדני, פינוי לבנון הכאוטי, גרוש גוש קטיף וצפון השומרון האינטרסנטי-אישי, מלחמת לבנון השניה הכישלונית וכיבוש עזה בידי החמאס?  כמה עוד מבני ישראל חייבים לשלם בחייהם לפני שנחדל מלחזור על אותן אווילויות שוב ושוב ולצפות בכל פעם לתוצאות הזויות שונות?

אימתי ירד לנו האסימון ונכיר בכך כי אנו מנסים לעשות שלום של תמימים “במערבית” בעוד שאויבינו מנהלים בנו מלחמת חורמה “במזרחית”?  האם חוסר האפשרות של האולמרט ללמוד לקחי עבר אינו מעיד על הזיות פסיכדליות מסוכנות או למצער על שיקולים אישיים ומושחתים בלבד?

אינו בנימצא אדם במדינת ישראל (הערכה זהירה) שאינו חפץ ורודף שלום אובססיבי, אך ישנם מליונים אשר אינן מוכנים להמר על עתידה של מדינת ישראל בעבור חיים ואתנחתא של הרגע.  דווקא צעקני “השלום” ההזוי, המוכנים לשלם בדם “קורבות השלום” מבני עמם ואשר ממאפיניהם היא הדו פרצופיות הבזויה והתחסדות מקביסה הם אלו המרחיקים את השלום המיוחל על כולם (ראה עדות החמאס בנושא זה משנת 2006). 

אין האמור לעיל בא לשלול שיחות הבהרה ומשא ומתן עם הסורים, נהפוך הוא.  חייבים אנו לשבת לשולחן אחד עמם, עם או בלי מתווך, וללבן את הסוגיות השנויות במחלוקת.  מאידך, הוויתורים האוויליים שנעשו בידי האולמרט (וויתור למפרע ובעל פה על רמה”ג והשארת סוריה כחברה בציר הרשע) אסור שיחזרו על עצמם ובוודאי כי המשך המשא ומתן אסור לו שימשך ע”י חשוד בפלילים סידרתי, כזה התופס את כסא ראש הממשלה.  כל מנהל משא ומתן בשם עם ישראל חייב בניקיון כפים ובאמון הציבור ולא, הנזק שיגרם למדינת ישראל אפשר שיהיה בילתי הפיך בכך “שמסנדל” הוא את הדורות הבאים מטעמים שאין בינם ובין טובת מדינת ישראל ולו שמץ.

 

על ישראל להבהיר חד משמעית כי הגולן אינו עומד למשא ומתן באשר הינו שטח ריבוני ישראלי אשר ומהווה מלקוח מלחמה ראוי ובדין עקב תוקפנות הסורים כנגדה.  מאידך ישראל תהיה מוכנה להעניק לסוריה שלום אמת (ללא רמת הגולן), אפשרות לפירוז אזורים מסוימים ברמת הגולן (במקביל לפירוז אזורים בין רמה”ג לדמשק) קשרי מיסחר אמיצים, ניהול יוזמות להחזרת סוריה לחיק הקהיליה הבין לאומית (כולל ארה”ב), במדה ותנתק סוריה את קשריה עם חברות ציר הרשע ובינהן החיזבאללה, החמאס, איראן והליליפוט הגמדי (תרתי משמע) אחמאדינג’אד.  כמו כן תיתמוך ישראל בשובה של סוריה לחיק הברית הערבית: מצרים ירדן וסעודיה ותתמוך בייזומם של פרוייקטים לפיתוח תשתיות בסוריה ע”י הקהיליה הבינלאומית.

 

מובן כי נושא העונשים החמורים אשר יושתו על מפר ההסכם יידונו בהרחבה ויאושרו בין הצדדים בצורת ערבויות בין לאומיות ממשיות ניתמכות הקהיליה הבין לאומית כגון ערבות בת מילארדים רבים של דולרים בבנקים  ובמדינות ניטרליות אשר יחולטו לטובת הצד הניפגע בהתאם להחלטת טריבונל בוררות בינלאומי, המוסכם על הצדדים מבעוד מועד, במדה והופר ההסכם.  בנוסף תופעל הרחקה מנדטורית מאירגון האומות המאוחדות וכן הסגר-סנקציות מוחלט (הכל מכל וכל) על המדינה המפרה, כולל ביטול כל אשראי בבנקים בינלאומיים למפר, אשר יאושר מבעוד מועד ע”י כלל חברות מועצת הביטוחון של האו”מ כערבות להסכם ויופעל בהתאם להחלטת טריבונל הבוררות למספר חודשים בעבור ההפרה הראשונה, משך שנה להסגר בעבור ההפרה השניה וארוך יותר בעבור השלישית וכן הלאה (דגם זה ייושם לגבי כלל הערבויות שתוארו לעיל).

יפותחו הכלים וכוח האדם אשר יפקחו באורח בילתי-אמצעי ובילתי תלוי על ביצוע ההסכם ככתבו וכלשונו.  הגוף המפקח ידווח בלעדית למזכיר האו”מ, למדינות חותמות ההסכם ולטריבונל הבוררות באורח שוטף ואובייקטיבי.  אחת לשנה יכונסו כל המעורבים כמתואר, במדינה ניטראלית לדיוני מעקב אחר ההסכם וקבלת דין וחשבון ממצה או בתכיפות רבה יותר כנידרש.

דגם הענישה והפיקוח על הפרת הסכם בין הצדדים המתואר לעיל שואב כוחו מהסכם אוסלו הקלוקל שחורבנו/כשלונו התאפשר להוותנו אך ורק מחוסר עונשים מרתיעים וכואבים כנגד מפרי ההסכם.  העדרו של דגם זה מהסכמים קודמים בין ישראל לאויביה מהווה גורם מרכזי בכישלונם של הניסיונות להביא ‘שלום אמת’ בין ישראל לשכניה.  בנוסף, יוטלו סנקציות כוללות ומנדטוריות אשר יאושרו מבעוד מועד, כחלק אינטגרלי של ההסכם, על ידי מועצת הביטחון כנגד כל מדינה אשר תפר הסנקציות ובנוסף לעצירת אשראי בנקאי גלובלי כנגדה.

ללא הסכם ענישה על הפרת הסכם אל לה לישראל לחתום על כל הסכם שלום שהוא עם אי מי מאויבותיה.  אם תירצו זוהי משמעותו של הפרגמטיזם ללא כל אשליה והזיה שהיא.

 

 

המחבר הינו יועץ אירגוני בכיר ודירקטור ניהול פרויקטים לחברות ואירגונים בענף המחשבים

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/

 

אהרון רול-טורונטו –905-886-8998

amroll@rogers.com

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר