מורה נבוכים מחתרתי מקוצר אודות השילטון בישראל

מורה נבוכים מחתרתי מקוצר אודות השילטון בישראל


30.03.2008 13:08
מורה נבוכים מחתרתי מקוצר אודות השילטון בישראל


האליטות בישראל הינן כנופיית פורעים “כמו-בולשביקית”, שהשתלטה על משאבי העם. הבהרה: ב”כמו-בולשביקית” הכוונה, לא למפלגה הבולשביקית שייסד לנין, אלא לתופעות סאוב בירוקרטי צפידות ומסאבות רוח, בירוקרטייה כדוגמת גרמנייה המזרחית, ומסורת בירוקרטית כבדה המפוררת את צלם האדם, כמו זו שהיצביע עליה טרוצקי בספרו “המהפכה שניבגדה”. או כמו שהיצביע עליה היוגוסלבי מילובן דג’ילאס בשנות ה-50, או ג’ורג’ אורוול – כוח עירום הנישען על בירוקרטייה קשה כשמשאבי העם מחולקים לקומץ מקורבים. צעיריהם של אליטות אלה הם צעירים בעלי דיבור זריז מאד, חקייני וריק, עם מעין פיקחות שדית מהירה כשד, ואת תופעה זאת תאר הסופר פיודור דוסטוייבסקי בספרו “שדים” במאה ה-19, אודות הצעירים שהוו את הגרעין הכמו חתרני ברוסייה של אז, כדוגמת ה”נארודניקים”, צעירים שעניינם היחיד היה לחלק ביניהם לאחר כמה פעולות השתלטות זריזות את משאבי האומה הרוסית, ושסיגלו טכניקות שונות לתת לעם מצג כאילו הם לצידו וחלק ממנו, בעוד היו חלק משכבה בורגנית לא גבוהה ולא יצרנית שפיתחה אמביציות מרקיעות שחקים, שנישענו על ניצול לטובתם של מצבו ההשכלתי הירוד של העם וטימטומו על ידי השילטון של הצאר . היה זה ניסיון ניצול מצוקה והשתלטות על נישה רופפת, ניצול הזדמנות, ולא מהפכה מקדמת. בישראל תוכלו לראות בדיוק אותו סוג של צעירים בגלי צה”ל למשל, ובשאר נישות כמו הקולנוע ואמנויות הבמה בהם נימצאים בניהם של אליטות ביזה אלה.



 


מבקר אליטות הכוח העירום, היוגוסלבי מילובן דז’ילאס, שנות ה-70

 

יש להבין: ישראל היא מדינת סאוב עריצה/מנוונת

 

עדיין, האליטות בישראל הינן כנופיית פורעים “כמו-בולשביקית”, שהשתלטה על משאבי העם.

 

הבהרה: ב”כמו-בולשביקית” הכוונה, לא למפלגה הבולשביקית שייסד לנין, אלא לתופעות סאוב בירוקרטי צפידות ומסאבות רוח, בירוקרטייה כדוגמת גרמנייה המזרחית, ומסורת בירוקרטית כבדה המפוררת את צלם האדם, כמו זו שהיצביע עליה טרוצקי בספרו “המהפכה שניבגדה”. או כמו שהיצביע עליה היוגוסלבי מילובן דג’ילאס בשנות ה-50, או ג’ורג’ אורוול – כוח עירום הנישען על בירוקרטייה קשה כשמשאבי העם מחולקים לקומץ מקורבים.

 

מילובן דז’ילאס, 1938

 

צעיריהם של אליטות אלה הם צעירים בעלי דיבור זריז מאד, חקייני וריק, עם מעין פיקחות שדית מהירה כשד, ואת תופעה זאת תאר הסופר פיודור דוסטוייבסקי בספרו “שדים” במאה ה-19, אודות הצעירים שהוו את הגרעין הכמו חתרני ברוסייה של אז, כדוגמת ה”נארודניקים”, צעירים שעניינם היחיד היה לחלק ביניהם לאחר כמה פעולות השתלטות זריזות את משאבי האומה הרוסית, ושסיגלו טכניקות שונות לתת לעם מצג כאילו הם לצידו וחלק ממנו, בעוד היו חלק משכבה בורגנית לא גבוהה ולא יצרנית שפיתחה אמביציות מרקיעות שחקים, שנישענו על ניצול לטובתם של מצבו ההשכלתי הירוד של העם וטימטומו על ידי השילטון של הצאר . היה זה ניסיון ניצול מצוקה והשתלטות על נישה רופפת, ניצול הזדמנות, ולא מהפכה מקדמת.

 

בישראל תוכלו לראות בדיוק אותו סוג של צעירים בגלי צה”ל למשל, ובשאר נישות כמו הקולנוע ואמנויות הבמה בהם נימצאים בניהם של אליטות ביזה אלה.

 

ואם כן,  נישאלת השאלה מה הוא הימין בישראל שכביכול מציג אופוזיציה לכך? הימין הם שלוחיהם של אליטות אלה, שלוחים שנועדו לנכס לטובת האליטות את העם המנוכר, שאינו אוהב את האדונים המקוריים. בישראל השילטון הומוגני, אין דמוקרטיה כלל, אלא רק חזות שלה, והימין הישראלי הוא רמייה, כשאנשיו מצטיירים יותר מכל כפה ממלל, מכונות מלל רמייה ריק בשרות נישול עם שכן, שזהו הבונוס – האדמות השדודות, שמבטיחה האליטה לחוגי ה”ימין”.

 

הדבר היחיד כאן, בעל רוח חופשית יחסית ומקור חופשי, הם חלקים בשמאל הרדיקלי הישראלי.

 


Article viewed 1166 times



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר