כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר

כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר

חנה אייזנמן
27.03.2008 20:43
כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר


(יט) כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף:
(כ) וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק:
(כא) וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת: פ מלאכי פרק ג



ב”ה

 

 

 

ומה השאלה הרצה עכשו בעתון “בשבע”? “האם מוטב שחיילי ההסדר ישרתו ביחידות נפרדות, או במחלקות משולבות עם חיילים אחרים…”? מישהו מוכן להסביר באיזו פלאנטה חיה ה”ציונות הדתית”?

 

 

ממשלת הדמים והזדון מכניסה צבא ערבי ליו”ש, מאומן וחמוש עד שיניו, ומפסיקה לתקצב את מיגון מכוניות היהודים (נעבעך. מיגון נגד אבנים). כל האידיוטים שעדיין לא הבינו שהמדינה הישראסטאלינאצית (בלשון המעטה! פשוט, לא מצאתי עדיין מינוח מתאים יותר לדבר המזוויע הזה, משום שאין תקדים לזוועה הזו) מבקשת להשמיד אותנו, אולי יבינו עכשו.

ומה השאלה הרצה עכשו בעתון “בשבע”? “האם מוטב שחיילי ההסדר ישרתו ביחידות נפרדות, או במחלקות משולבות עם חיילים אחרים…”? מישהו מוכן להסביר באיזו פלאנטה חיה ה”ציונות הדתית”?

מובן שאין בדעתי לקרוא את התשובות, הן אינן רלוונטיות, בדיוק כמו השאלה. עצם העובדה שהאנשים עונים עליה, מעידה על התשובות, שאינן ראויות לקריאה. תשובה על לא-שאלה, היא לא-תשובה.

ב”ישראל” לעולם לא יתחילו בא’, כי את הא’ קבעה המדינה שהשמאל בנה, כש”השותפה ההסטורית”, על פי נסיבות ה”ממלכתיות”, עונה אמן! ואידך זיל גמור!

 

  

את הנקמה בו, עוד לא ברא השטן 

אשר לו מכר את נשמתו המכוערת

 

השאלה הזו הזכירה לי את המעשיה הבאה:

 

פעם בא ראש הישיבה של וולוז’ין אל ה”שיעור” ופניו מאירות ומזהירות: יש לו “קושיה חמורה”: בבבא קמא אומר אביי כך ורבא כך, ובענין דומה לזה, אומרים אביי ורבא בסנהדרין את ההיפך ממש. ועל קושיה חמורה זו יש לו “תירוץ” מזהיר. והוא מסביר את התירוץ בהתלהבות מרובה, ופני מתלהטים, ועיניו קורנות, וכולו מדושן עונג.

ובאותה שעה יושב לו בחור מבחורי-הישיבה הבינוניים על אחד מן הספסלים הרחוקים וצועק כל הזמן “רבי”! – ומחמת רוב התלהבותו אין ראש הישיבה פונה אליו. לסוף, שאל את הבחור לחפצו. והבחור השיב, שבדק בשתי הגמרות ומצא, שהרבי טעה, במחילה מכבודו, ושבשני המקומות דעותיהם של אביי ורבא שוות והן מתאימות במקום השני למה שאמרו במקום הראשון.

זו היתה פצצה ממש. מתחילה לא האמין ראש-הישיבה, שטעות כזו אפשרית מצדו. אבל הבחור טען: “ניתי ספר ונחזי” (נביא ספר ונראה). הביאו את שתי הגמרות – והנה, צדק הבחור: הרבי טעה במקרה. אז אמר ראש הישיבה:

אמנם כן, הקושיה אינה קושיה, ואולם החידוש שחידשתי נפלא הוא כשהוא לעצמו…. (אבטוביוגרפיה. פרופ’ יוסף קלוזנר).

 

מעלים קושיה במקום שהיא איננה! השאלה הרטורית היתה צריכה להיות – האם מותר לשרת בצבא האויב?! בן כל עם נורמלי, בכל מדינה נורמלית, היה מתייחס אל השאלה הרטורית הזו, כיאה וכנאה לה, ואפילו לא משיב, פשיטא, שאסור!! ואילו כאן כבר שואלים את השאלה הבאה. מקימים נדבך על חלל ריק!

 

אפילו הגויים כבר קלטו לפני שנים רבות מה קורה כאן, רק שטופי המח על ידי מנגנון התעמולה של הישראסטאלינאציה היחידה במזרח התיכון ושל מנגנון קידוש ה”ממלכתיות”, ממשיכים לתעות בדרכי האמורי ולהעביר את בניהם באש.

 

הדברים פשוטים כל כך, שממש בא לזעוק בקול גדול, מה קורה לכם? למה אתם עוצמים את עיניכם בכח כזה, למה אוטמים את האזנים? האם אינכם רואים את חשכת גיא צלמוות? אינכם שומעים את כל דמי אחיכם זועקים אליכם מן האדמה? האם אינכם שומעים את גניחותיכם, שלכם?

 

הנה, בשיא הפשטות:   “משטרה פלשתינאית”

 

“… אם ליהודים בישראל לא אכפת כלל גורלו של עמם, אם הם מוכנים לשלם שוב ושוב בדם יהודי על אותה כברת ארץ, אם הבטחת קיומה בבטחון של מדינה ליהודים אינו חשוב להם, אי אפשר לדרוש אכפתיות מאחרים…”! (ג’וזף פארח)

 

פשוט כל כך, אמיתי כל כך, מובן מאליו כל כך. שוב ושוב ושוב ושוב, בכל דור ודור, נשפך דמנו ודם בנינו, בארצנו, כמים, בגלל מדיניות הרשע והפשע של מדינת הדמים והזדון הזו, רק כדי להשליט את עצמה ואת תורת המוות שלה על הישוב היהודי בארץ ישראל!!!

 

גם לגוי הזה אין דבר מובן מאליו יותר מזה:

 

לראשונה מזה אלפיים שנים נתפס היהודי באור חדש, כשווה בין שווים. והנה באים אתם, ובמו ידיכם מפקירים את מולדתו של העם היהודי, מולדת שעליה שילמו בחייהם מליוני אחיכם בכבשני אושוויץ וטרבלינקה. את נשמת האומה כבר מכרתם לשטן; עכשו אתם עסוקים בביתורו של הגוף, או נכון יותר של מה שעוד נותר ממנו
וכבר אתם מכינים לעצמכם כלי גולה, נוטלים את הצרור הנקוב ואת מטה הנדודים ויוצאים לגלות. אך לפני כן, במעין עיוות גרוטסקי, אתם, במו ידיכם, מטביעים אות קין על מצחכם, לא על שרצחתם את אחיכם, אלא על שהוא רוצח בכם, קול דמיכם – ולא קול דמו – הוא הזועק מן האדמה….. (פרופ’ גוסטב הנדריקסן, אונ’ אופסאלה,”נתיב”).

 

ואת הדברים הבאים אמר לפני שנים רבות, איש תמים, שלא האמין, שיש ביהודים רוע רב כל כך, דובר השגרירות הנוצרית בישראל, ין וילן ון דר-הובן:

 

“והיה אם יגיע היום המר והנמהר וישראל תשב לשולחן הדיונים עם אש”ף, יקיץ הקץ לייחודה המוסרי של אומה זו. ויתרה מכך, תהיה זו בגידה שאין לה כפרה בזכר ששת מליוני הקרבנות שנרצחו בידי הנאצים, שאש”ף הוא יורשם וממשיכם הנאמן” (ין וילן ון דר-הובן, דובר השגרירות הנוצרית בישראל, נתיב).

 

אבל הם, המנוולים, מהרסינו ומחריבינו מבית, מאשימים אותנו, ההולכים למות, ב”זילות השואה”!

 

הגויים זוכרים את מליוני היהודים שהושמדו באירופה, אבל לא ה”ישראלים”, הגויים יודעים ש”ישראל” מבצעת פשעים איומים נגד העם היהודי, אבל היהודים אינם יודעים, למרות שהם הנרצחים והם הנדחפים מארצם למצולות הים התיכון.

 

הפרופ’ הנדריקסן אומר למרדכי ניסן דברים כהוויתם – הפעם אינכם יכולים לבוא בטענות לגויים, כל הפשעים האלה, מעשי ידיכם!!! והוא צודק כמובן!!!

גם ג’וזף פארח, מי שבמשך שנים עומד לימין “ישראל”, כשהוא מחליף אותה, בטעות, בעם היהודי, מתנער מאחריות. הוא אינו יכל להיות יותר יהודי מן ה”ישראלים”. הוא אינו יכל לכפות על ה”ישראלים” את יצר הקיום.

 

יהודים, חובה עליכם לשים אל לב – אתם הולכים למות!!! אל תתנו לרוצחים מבית את התענוג הזה!!

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר