אלוהים נכבד, שופט-כל-הארץ, שהכל נהיה בדברו, למה עשית את זה?

אלוהים, אנחנו מכירים כבר שנים רבות, אלפי שנים.

אנחנו מכירים אותך כמי שנוהג לאיים על עמך ישראל, כי תכריתו מני-ארץ, על חטאותיו, אבל גם כאשר אתה מפגין שרירים, אנחנו יודעים שזה איום-סרק, כי גם אתה, הכל-יודע, יודע היטב שאחרי כלות אחרון היהודים, תכלה גם אתה, שהרי אין לך אלא אמון הציבור, ובכלות ציבור מאמיניך לא בהכרח יקום לך ציבור אחר, טוב ממנו, אם בכלל.

סרק-סרק, אבל אני שואל את עצמי אם האכיפה המדגמית שלך, אותה אתה נוקט מפקידה לפקידה, היא אכן רלוואנטית, ואם אתה אכן משווה לנגדך תמיד את השאלה האף תספה צדיק עם רשע.

כך, למשל, לפני כ-69 שנים נרדמת בשמירה, ועמך ישראל כמעט עלה בעשן, אבל התמזל מזלך-מזלנו, ואחרי שש שנים התעוררת, כאשר נותר עוד מה להציל.

זה לא אומר שאתה לא חוזר שוב ושוב על התרגיל הזה, כדרכו של כל שליט אוטוריטארי, אשר מכה בנתיניו, ללא אבחנה, רק כדי לטעת מורא בלבבם, למען יידעו מיהו בעל-הבית האמיתי, המושל בכיפה. לשבחך ייאמר כי היום אתה מקפיד יותר על ה”מידתיות”, לאור לקחי העבר.

יחד עם זאת, השאלה היא אם נכון הוא לנקוט אכיפה מדגמית, בבחינת צדיק-עם-רשע, ולא אכיפה סלקטיבית, בהגיון ובשום-שכל.

טול למשל, את מה שחוללת אמש, כ”ט באדר א’, התשס”ח, בישיבת מרכז הרב. אני מניח שיש לך חשבונות משלך, אותם אתה לא חושף לאור היום. אתה עושה שימוש ציני בעובדה שחוק חופש המידע לא חל עליך, אתה רק לא מבין שיש לזה מחיר, כי אתה משאיר מרחב בלתי מוגבל לדמיוננו הפרוע, אשר לא כל כך מחמיא לך.

קטלת שמונה תלמידי ישיבה, אשר באו ללמוד את תורת קודשך. ככה עושים?!

כפי שרמזתי לעיל, עדיף לנקוט אכיפה סלקטיבית, בהגיון ובשום-שכל, ולא אכיפה מדגמית, בבחינת צדיק-עם-רשע, ואני שואל אותך, בכל הרצינות, אם עשית את הסלקציה הנכונה.

לא שאני בעד עונש-מוות. אני נגד כל מוות, זולת מוות טבעי, ולשיטתי אין נפקא מינה בין מוות מידי אדם לבין מוות מידי שמיים, אבל יכול להיות שאני טועה.

אם אני טועה, ואם יש מקום למיתה מידי שמיים, ואם אתה ממש-ממש מוכרח – נשאלת השאלה מאיפה להתחיל.

מדוע להתחיל עם מרכז הרב, ולא עם שערי משפט?

וזה מביא אותי אל שיעורי-הבית שאני קורא לך, שופט-כל-הארץ, לעשות לקראת הפעם הבאה: ברחוב שערי משפט 1 ירושלים ישנו עובד חובש-כיפה אחד הנחזה כיהודי, וייתכן מאוד שהוא יהודי על פי ההלכה, אבל הוא בושה לעם היהודי, בושה ליהדות.

אני לא רוצה לתת לך לינק אל האיש הזה, כי אתה הלא כל-יודע, ואני גם לא רוצה לעזור לאחרים להקדים אותך (כבר היה דבר מעולם), אבל אתן לך רמז.

האיש הזה קבע פעם, במשפט תעבורה בו נדונו במאוחד 20 תיקים של 20 נאשמים בנהיגה במצב שכרות, שאין תוקף לבדיקת שכרות אם הבדיקה בוצעה בערכה אחרי תאריך-התפוגה שקבע לה הייצרן. העובדה שצריך “לקבוע” דבר אלמנטארי כזה, היא עניין בפני עצמו, אבל אחרי ה”קביעה” הזאת – אשר זכתה לכותרות-ענק בתקשורת – הוא הרשיע את כל 20 הנאשמים, למרות שתאריכי-התפוגה של הערכות בהן בוצעו הבדיקות עברו-חלפו עשר שנים ויותר לפני שנעשה בהן השימוש.

אני מבקש להדגיש: אני נגד עונש-מוות, אפילו לשופטים מושחתים, אבל אם אתה ממש מוכרח, ואם זה ממש כאש עצור בעצמותיך, לפחות תתחיל מהכיוון הנכון.