אין מרשם קסמים לקסאמים

אין מרשם קסמים לקסאמים

חנה אייזנמן
29.02.2008 14:13
אין מרשם קסמים לקסאמים


אם נדמה לכם שאני נהנית מן הכתיבה ה”בוטה” שלי, מן החזרה על אותן נבואות זעם, זה ארבעים שנה ויותר, אתם טועים! והשפה, ככל הנראה, רחוקה מלהיות בוטה, הן ביחס לפשעי מדינת ישראל נגד העם היהודי, והן ביחס לאפאתיה המוחלטת בתוכה שקעו אזרחי מדינת הדמים והזדון המתאבדת הזו – נוסח – תמות נפשי עם יהודים. העיקר שהיהודים ימותו!!



                                  

 ב”ה

אין מרשם קסמים נגד הקסאמים

 

 

אז דווקא יש נוסחה!! לא נוסחת קסמים, אלא נוסחה ריאלית ובדוקה – “הבא להרגך השכם להרגו”!! והיא גם הנוסחה המוסרית ביותר הקיימת בעולם!!!

 

במשך עשרות שנים, גם בבית, סתמו לי את הפה. נמאס להם לשמוע את נבואות הזעם. וכדי למנוע מריבות במפגשים משפחתיים, נאלצנו, ככל האפשר, לעקוף את הנושא ה”פוליטי”. מה שקורה היום אינו מפתיע אותי, אולם בעלי, מסתובב עם “פרצוף תשעה באב” וצופה שחורות.

השתתפנו היום באירוע. איש הבטחון בשער חש צורך לשתף אותנו בתיסכולו –  “הטילים כבר הגיעו לאשקלון…”. לא היו אלה הזמן והמקום להרצות את ה”אני מאמין” שלי, אז הסתפקתי ב – זו המדינה הזו. אלה הם המנוולים, שם למעלה… והוא מגיב –  “מנוולים? זו מלה יפה מדי….”! בעלי, האלרגי לנושא , קפץ – אני שונא את הויכוחים האלה – כלומר – אל תגרדו פצעים –. הוא לא מתווכח אתי, אמרתי. והאיש ממלא אחר דברי –מה יש להתווכח? זה הסוף …

 

עם ישראל יודע, ועם ישראל מותש!!! כפי שהיה בשעה שהגיע שלב המשרפות וצעדות המוות. האנשים היו מותשים, אם זו המלה, פיזית ונפשית.

 

 

הכותרת היא הגֵירה שהעלתה שרת ה”חינוך”, יולי תמיר. כן, בדיוק, זו, שכדי “לנצח את הטרור”, מבקשת להכניס לתכנית הלימודים של ילדי ישראל את נושא ה”נאכבה”. גם מקביליה, ב”רשות”-הרצח שהיא הקימה, מחנכים את ילדיהם באותה רוח. ראיתי סרטון של תכנית לימודית לילדי ה”רשות” בטלויזיה – לאחר הטפה קאניבלית לשחיטה ולאכילת הדנים (בדנמרק התפרסמה קריקטורה על רוצח ההמונים, מוחמד, ימח שמו), אומרת המלאכית החמאסית (מכוסה מכף רגל ועד ראש בבגדים אדומים, כי שחור לא כל כך יפה לילדים. אבל יש גם אדום בדגל הג’יהאדונאצי) – אנחנו לא טרוריסטים, אנחנו רק רוצים את הארץ שלנו, אנחנו רוצים לחזור לחיפה שלנו, לעכו שלנו… ולעוד כמה “שלנו”.

 

יולי תמיר, הנמנית על המחנה שעשה דמוניזציה ל”מתנחלים”, ה”כובשים”, והצליחה להביא את העם הזה לידי שנאת ישראל חינם ולגירוש יהודים מארצם, מבקשת עכשו להטמיע בילדים, שבעצם אין גם סנטימטר אחד בארץ ישראל שהוא של עם ישראל…

ובמסגרת שטיפת המח להשמדת ישראל, היא גם מודיעה לראשי הג’יהאד, שאין לנו דרך להכניע אותם, וכדי שמחה וששון למרצחים, ואבל ושק ואפר ליהודים.

קדם לשרה הנכבדת שר “חינוך” פושע אחר, שבקש לשלב בתכנית הלימודים את שירתו של הארכי-נאצי, מחמוד דרוויש.

א.צ.ג. מוקצה. ריה”ל, מוקצה. נאצי טהור, כשר!! זו דרכם מאז!

 

” לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו, בשום אופן. הגיע הזמן שתסתלקו, שתמותו היכן שתרצו, אבל לא בינינו, צאו מכל דבר, צאו מפצעינו, מאדמתנו, צאו מהיבשה, מהים, מהכל. וטלו עמכם את מתיכם…” (הנאצי, מחמוד דרוויש, שכל השמאל מלא תהילתו).

 

אבל, גם בלי לשלב שירה זו, היו מי שלמדו אותה בעל פה בממשל ה”ישראלי” ויישמו, על כל תגיה, את בשורת דרויש. לקחו גם את המתים ויצאו מאדמת “פלשתין”, נחלת שבט יהודה.

 

מבקר עד ערב מביא לנו מנגנון התעמולה הגבלסי, המכונה “תיקשורת ישראלית”, מומחים למיניהם, המספרים לנו ולפארטנרים הג’יהאדונאצים שלהם, ש”טרור אי אפשר לנצח בכח”!

 

וכבר שמענו, שאין “נוסחת פלאים”, אין “מרשם קסמים”, ובקיצור, אין קסמים, יש קסאמים!

 

אז דווקא יש נוסחה!! לא נוסחת קסמים, אלא נוסחה ריאלית ובדוקה – “הבא להרגך השכם להרגו”!! והיא גם הנוסחה המוסרית ביותר הקיימת בעולם!!!

 

אבל הפושעים, המובילים אותנו שוב אל גיא ההריגה, מתעקשים למצוא נוסחת פלאים אחרת לגמרי! הנוסחה שהם מחפשים צריכה להבטיח את נצחון הג’יהאד, אך להצטייר בעיני ההמונים כנסיונות “לנצח את הטרור”, ולהיכשל, שלא באשמתם…..

 

איך עושים את זה?

כך: נותנים להם רובים! מקצים להם בסיסי תקיפה וערי מקלט, מסלקים מפניהם את המכשול היהודי, שהוכיח שהטילים אינם מרשימים אותו, ושלו רק נתנו לו, היה מוכיח שאפשר גם אפשר לחסל את ה”טרור”, אוסרים על היהודים להגן על עצמם, מספקים “סיוע הומניטארי” לחיות האדם הרצחניות, ואז נואמים גבוהה גבוהה: “לא ניתן לנצח את הטרור”.

 

 (ולא לשכוח: כל אותו זמן, שעם ישראל “מבלה” בהלוויות, הפושע אולמרט מבלה בקוקטיילים עם קונדוליסות ובושים ויפנים, נושא נאומים שהם חרפה, לא רק ליהודים, אלא לאנושות, שהוציאה מקרבה שרץ כזה. וכל זה על חשבוננו, למרות שאותם נוסעים כרוניים, טובלים בכסף עד מעל לראשיהם!)

 

זו דרכם תמיד!!!!!! ליצור את ה”מציאות” והתנאים, שיעניקו אמינות לדיקלומי האקסיומות השקריות והנפשעות שלהם, שאין להן שום זיקה לאמת!!!

 

אין לנו בעייה של ירי טילים! יש לנו בעיה, שנקראת “הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”! דיקטטורה סטאלינאצית, שבמסווה של משטר דמוקרטי, כזה שאזרחי “מדינת ישראל” לא חוו מעולם, הם מבטיחים את שתיקת הכבשים המובלות לטבח.

 

הם פוגעים בארבעה מַשְגרים – ששון ושמחה! ובינתיים נושאים ונותנים עם נותני פקודות הירי! כאילו היו הטילים והמשגרים מין תופעת טבע, שאין עליה שליטה!

 

בארץ ישראל אין טרור!!! חד וחלק! יש ג’יהאד כולל להשמדת הישוב היהודי בארץ ישראל! הערבים אומרים זאת בצורה הכי הכי ברורה הניתנת לאמירה. לא רק בשפתותיהם, שההנהגה הישראלית, מאסכולת שמעון פרס, מסרבת לקרוא, אלא במעשים!! מעשים מאד פרוזאיים – הם טובחים וטובחים וטובחים וטובחים ביהודים!

 

וכל הפושעים המדקלמים את שקריהם יודעים זאת!! יודעים זאת!!! יודעים זאת!!!!

 

אנשי שדרות נרצחים היום בבתים וברחובות, כי “ישראל” אינה רוצה לנצח!!! כי לאחר שניצחה, בטעות, לא חדלה ממאמציה לתקן את הטעות. אין שום סיבה אובייקטיבית למציאות העכשווית, בה יהודים נרצחים, אלא רק רצונה של “ישראל” בכך!!

 

מי שלא זוכר – עם ישראל ניצח במלחמת ששת הימים, בעזרת נוסחת הפלא הבדוקה – רחמי הקב”ה על עמו – “עם נבל ולא חכם” (שירת האזינו). ומאז, לא הפסיקה מדינת ישראל לחבל בפירות הנצחון הזה, כשהאילוח הנקרא – עמוס עוז – מגדיר את הנס, כדלקמן – “הנצחון הצודק והטראגי….”. טראגדיה נפלה על המנוול – עם ישראל חזר למחוזות אבותיו. בן גוריון, הבטיח את עצמו מפני טראגדיה כזו, כאשר הפיל לידי הלגיון הערבי את ירושלים, יהודה, שומרון ובנימין. כשאלה שוחררו בתשכ”ז, נפלה, כאמור, טראגדיה על ראשיהם של שונאי ישראל!

 

 אבל עמוס עוז, סמל ה”מוסר”, לא הודה בָאמת, הנבל דבר על “כבשת הרש הפלשתינאית”. פתאם! פתאם נולדה “כבשת הרש”! כאשר עם ישראל שחרר את ארצו מן הכיבוש ה”ירדני”! פתאם נולדו ה-“כיבוש” ו”כבשת הרש” וה”עם הפלשתינאי”.

 

                  זה לא רוק, זה גשם

 

אז הקימו להם “רשות”! והשתדלו למען הארכי-רב-טבחים, ערפאת, לפני כל האומות, שתקבלנה את היצור, המתועב בעיניהן, בסבר פנים יפות, על גבי שטיח אדום. ואז הכל כבר התגלגל מכח האינרציה ומכח האנטישמיות. ערפאת צעד כל הדרך לעצרת האו”ם, על פני שטיח אדום מדם יהודים, כשהוא לובש מדים וחגור אקדח, וזכה למחיאות כפיים, בניצוח “מדינת ישראל”. הבנתם? ארגון האומות המאוחדות הוקם במטרה לשמור על השלום בין האומות, ומתייצב לפניהם ארכי רב טבחים, בלבוש מלחמה…. וכלום! אם “ישראל”, הנטבחת, מסנגרת, מי כל האומות שישברו למדינה המטורפת הזו את המלה?

 

ואם כבר, אז כבר – העניקו לרוצח ילדים ואונס ילדים את פרס נובל לשלום, כשאתו, על במה אחת, לקבלת אותו הפרס, ניצבים שני מוסרי ישראל!

              “שלום” במדים

 

הם, מדקלמי ה”אי אפשר”, ציפו, כביכול, שערפאת “יילחם בטרור”! שהוא יצליח במה ש”אי אפשר”, יתר על כן – הם ציפו, שהוא יתקע סכין בגבו שלו… אבל זו היתה רק אחיזת עינים, כדי להרויח זמן בדעת הקהל, ובינתיים כבר יחשבו על דיקלום הולם…

 

שנים מפושעי נובל כבר אינם, ב”ה. אבל הדיקלומים לא השתנו – עדיין עושים כותרות ב”אין מרשם-קסמים”, והעם המותש הזה, כבר אינו מגיב כלל.

 

וזה בדיוק הענין! הפרד, השמד ומשול! זה הדבר שאני חוזרת וטוענת שנים על שנים – הם לא ישימו קץ למלחמה, כי היא אינטרס עליון שלהם! שלום יחסל את “מחנה השלום”! לא יהיה להם עוד תירוץ לרדוף את היהודים, שזו תכלית חייהם עלי אדמות.

 

כשהחל כדור ה”התנתקות” להתגלגל ולצבור תאוצה, ישב עם ישראל ביציע וחילק ציונים או קרא קריאות עידוד או קריאות בוז, על פי הנטיות ועל פי ההיחשפות למנגנון התעמולה הגבלסי ורמת האינטליגנציה. כאילו היתה משיכת ארץ ישראל מתחת לרגלי עם ישראל, עניינם של הקרבנות המידיים. עם ישראל “השתתף” בהפגנות באמצעות הצפיה בטלויזיה – “לי זה לא יקרה”. הוא רואה שזה קורה לו, אך אינו קולט, שזה הצועק ובוכה, שם לעיני המצלמה הכופה את עצמה על הכל,  זה הוא עצמו…. הרי הוא יושב בכורסא ומפצח גרעינים…

 

אנשי שדרות ואשקלון מפגינים, ועם ישראל יושב בשקט, כאילו השמדת ערים בארץ ישראל, אין בה ענין לציבור. את הלוך המחשבה הזה הם למדו ממערכת הבייניש. כל דבר שהוא בנפשו של עם ישראל – “אין בו ענין לציבור”. כל עכבר לעצמו באניה הטובעת.

למה שזה יהיה עניינם של השיינקינאים? האם לא נשמעות כבר אימרות הכנף –  למה הם התיישבו שם, במקום שלא רוצים אותם? מה יש להם לעשות שם? למה לא היו חכמים כמו השיינקינאים והתיישבו בגוש דן? שיפסיקו להתבכיין… לא אנחנו שלחנו אותם לשם…

אז, זהו; לא רק שלחו אותם לשם, אלא השליכו אותם שם, בעומק המדבר, נגד רצונם, כאילו היו מגיפה שיש להרחיקה ככל האפשר מכל מקום נושב. הביאו אותם למדבר הנגב, כדי שיבנו את הנגב שהשמאל בנה… אופס!

 

“הציונות הסוציאליסטית כיום פשוט אינה עובדת. לאחר כיובל שנים של עמידה בראש, לאחר מאה ועשרים שנות הסטוריה של חלום ומלחמה, גבורה והישג, עומדת הציונות הסוציאליסטית בחצר הרחבה והמפוארת של מוסדותיה, מוקפת דשא כסוח וורדים נותני ריח – אנדרטה של עצמה, לא מנוע – אלא ישות דוממת, גרוטאה” (משה שמיר – חוט השני – 1987).

 

שיהיה ברור – השמאל לא בנה דבר בארץ הזו, לבד מבנית עצמו! לא היה דבר אחד שהשמאל בנה שלא לצרכי עצמו. את הארץ בנו היהודים.

את המושבות הראשונות בנו חרדים. את חבל לכיש בנו עולי מדינות ערב, את חבלי יש”ע בנו ה”מתנחלים”! וקבוצי השמאל, “אנית הדגל” התקיימו כל חייהם על קופת המדינה. וכשכשלו, נאלצו שוב כל אזרחי ישראל, החלוצים והבונים, לתמוך במט שלא יחטוף “מט”. כבר מתחילתם לא היתה לקיבוצים זכות קיום. בקיבוצים גדלה והתפתחה החברה האנוכית והפראזיטית ביותר בארץ ישראל, כדרכה של “אליטה” – אני ואפסי עוד….

כבר אמר עליהם, על השמאל היהודי, המשורר יצחק כצנלסון, הי”ד – “סתרתם! כל כוחכם בסתירה, לבנות לא ידעתם”. הם החריבו את נשמת האומה ועתה, מזה כמה דורות, מחריבים את ארצנו!

 

כפסע בין עם ישראל להשמדתו בארצו. אם לא ימהר לכרות את הסרטן השמאלני המכרסם בו, ימות מות ייסורים!

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר