פריימריס או ועדה מסדרת- מה עדיף?

פריימריס או ועדה מסדרת- מה עדיף?

גרשון אקשטיין
26.12.2007 01:23
פריימריס או ועדה מסדרת- מה עדיף?


לקראת הבחירות שכנראה יוקדמו לאור מציאות סכום אנאפוליס, שוב עולה על סדר היום השאלה מה עדיף, פריימריס או ועדה מסדרת? תוך ניתוח היתרונות והחסרונות לאפשרויות שונות, ויתכן ויש הצעות ואפשרויות נוספות.



תופי הבחירות כבר מהדהדים

לאחרונה שוב עלה הנושא הבחירות  לסדר היום הציבורי, מה עדיף? שיטת הפריימריס או הוועדה המסדרת? הנושא עלה משום שיש כאלה, והם לא מעטים, הסבורים שבעקבות ההצהרה המשותפת באנאפוליס שעד סוף 2008 יהיה הסכם קבע בינינו לבין הפלישתינאים,  ומשום כך יחלו לחצי הגוש הימני כנגד גיבוש ההסכם ושככל שיחלו לגעת בבעיות הליבה הם ילכו ויחריפו. גם הציפייה לפרסום הדוח הסופי של וינוגרד ו/או יתרת החקירות כנגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט העשויים להניב כתב אישום, התפטרות ראש הממשלה והליכה לבחירות  גורמים להלמות תופי הבחירות להתחיל להשמע, עדיין בקצב עמום, אך הם ילכו ויגברו עם הזמן.

וכבר, כך פורסם, הקדים עו”ד משה שחל, יו”ר ועדת החוקה של מפלגת העבודה, בהגישו הצעת חוק ושינוי התקנון שעיקרה לחזור לתקופה של הוועדה המסדרת. הוא מוביל יוזמה לביטול הפריימריס במפלגתו (“הארץ 23.11.2007). לחילופין מוצע שהמועמדים שייבחרו בפריימריס ידורגו על ידי ועדה מסדרת ויש כבר קולות המתנגדים והמצדדים בשיטת בחירה זו.

 

גם בליכוד נערכים לאיוש הרשימה לכנסת הבאה, יש יוזמות לביטול הפריימריס וגם שם יש קולות בעד ונגד.. מאחורי כל היוזמות האלו, או לפחות חלקן, יתכן ובהחלט עומדים גם אינטרסים פוליטיים צרים, אבל כולם מעידים על המבוכה שהשתררה במערכת הפוליטית הישראלית לגבי השאלה, מהי הדרך הנכונה לבחור את רשימת המועמדים לכנסת.. נודע כי הרצון של נתניהו ושל אנשיו להרכיב רשימה איכותית ונוצצת, גורמת להם להתחיל לבחון דרכים שונות, בהן דרכים ישנות, שעברו מן העולם לפני שנים לא מעטות.

 

הבה ונבהיר מספר מושגי יסוד בדמוקרטיה:

ראשית, על חשיבות הבחירות הדמוקרטיות – בחירות דמוקרטיות הן הליך מרכזי ותנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה. לבחירות דמוקרטיות יש מאפייני יסוד הכרחיים:

  • קיום בחירות דמוקרטיות המאפשר לאזרחים לבחור את נציגיהם, ולשלול אותה מהם עיקרון ריבונות העם.

  • קיום בחירות דמוקרטיות בפרקי זמן קבועים מאפשר חילופי שלטון עיקרון הגבלת השלטון.

  • הבחירות מבטיחות מימוש עיקרון ההשתתפות של האזרחים, שהוא תנאי הכרחי לדמוקרטיה – שלטון העם.

  • הבחירות מבטאות הסכמה רחבה על כללי המשחק המקובלים במשטר דמוקרטי.

  • בבחירות בא לידי ביטוי עקרון הפלורליזם מפלגות שונות המייצגות קבוצות שונות בחברה, מתמודדות בבחירות.

  • כל קבוצה יכולה להתאגד ולהקים מפלגה ולהתמודד בבחירות ביטוי לעיקרון חופש ההתאגדות.

  • כל קבוצה רשאית לבטא את דעתה ולנסות ולשכנע את הציבור לתמוך בה עיקרון חופש הביטוי.

 כדי שבחירות תהיינה דמוקרטיות חייבים להתקיים 5 תנאים:

1.         כלליות כל אזרחי המדינה זכאים לבחור.

2.         חשאיות- ההצבעה סודית.

3.        מחזוריות הבחירות מתקיימות בפרקי זמן הקבועים בחוק. (בחירות בישראל מתקיימות בד”כ כל 4 שנים).

4.         שוויוניות לכל אזרח קול אחד ולכל קול יש משקל שווה.

5.         התמודדות חופשית כאשר יותר ממפלגה אחת מתמודדת בבחירות, מתקיים תהליך הוגן.

 

אנו מבחינים כיום במספר שיטות/דרכים להכנת רשימת המועמדים:

 

א.         עריכת בחירות מקדימות- פריימריס, בו נוטלים חלק כלל חברי המפלגה, (משלמי המסים למפלגה).

ב.         בחירה במרכזי המפלגה (בשיטות שונות).

ג.         בחירה באמצעות וועדה מסדרת. בד”כ ההנהגה המצומצמת של המפלגה הקובעת את רשימת המועמדים וסדר שיבוצם ברשימה לכנסת.

ד.         ראש המפלגה או המנהיג הרוחני שלה (בד”כ במפלגות החרדיות או הערביות) קובע את רשימת המועמדים.

 

 

פריימריס בחירות מקדימות primaries))

כיום 2 המפלגות הדמוקרטיות, מפלגת העבודה ומפלגת הליכוד, בוחרות את מועמדיהן בהליך בחירה דמוקרטי כלומר:

א.      חברי המפלגה משתתפים באופן עקיף או ישיר בבחירת המועמדים

ב.      תהליך בחירה מתקיים מדי תקופה קצובה לפני הבחירות הכלליות

 

קביעת מועמדים על ידי גורמים חיצוניים כגון ש”ס או מועצת גדולי התורה איננה נחשבת כהליך דמוקרטי.

קביעת מועמדים על ידי היו”ר או ועדה מסדרת גם הם אינם נחשבים כהליך דמוקרטי.

 

שיטת הפריימריס או הפריימריז

בחירה עקיפה:             המוסד הנבחר של המפלגה בוחר את המועמדים החברים שותפים בכך שבוחרים את נציגיהם למרכז.

בחירה ישירה:             כל חברי המפלגה בוחרים באופן ישיר

במשך השנים נטשו המפלגות את הוועדה המסדרת לטובת בחירות במרכזים. אלא שהשיטה הזאת, שהייתה אמורה להיות חגיגה של דמוקרטיה, הפכה את הדמוקרטיה לשוק. הבחירות לוו בדילים מכוערים וברשימות חיסול. השרים וחברי הכנסת נדרשו לספק לחברי המרכז גובים, מכרזים והטבות אחרות וכמובן להופיע בכל שמחה משפחתית שלהם. הפריימריס פתרו את בעיית השעבוד של הנבחרים לחברי המרכז אבל יצרו בעיות לא פחות קשות. קמפיין עולה כסף רב, מה שמעניק עדיפות ברורה למועמדים עשירים או למי שחוברים לעשירים. כך יוצרים הפריימריס קשרים מסוכנים בין הון לשלטון. חלק משמעותי מפרשיות השחיתות בעשור האחרון קשורות למימון מערכות בחירות.

יתרונות וחסרונות של הפריימריס

הפרמטר

יתרונות

חסרונות

השתתפות פוליטית

השתתפות רבה של חברי המפלגה בתהליך הפוליטי

יצירת תלות לטוב ולרע בין הנבחר לבוחר.

קשר בין חברי המפלגה ונבחריה

מבוסס על אחריות וזיקה של הנבחר כלפי בוחריו

חברי הכנסת יעדיפו להתמקד בתשומת לב של אמצעי התקשורת ולרצות את בוחריהם ומושפעים מלחצים אפשריים מצידם   ופחות  בעשייה פרלמנטארית אפורה לשם כך נבחרו..

מעמד המפלגה

לחברי המפלגה תחושה של השפעה ולכן חיזוק הזיקה אליה

נחלשים מוסדות המפלגה ויכולתה לשמש מוסד לביטוי רעיונות. נחלשת המשמעת הסיעתית בכנסת ותפקוד הממשלה

טוהר המידות

אין כל יתרון, נהפוך הוא.

יכולה להיות פגיעה בטוהר המידות עקב ההכרח להשיג תקציבים

רמת המועמדים

זוהי רמה מבורכת  של פעילים שרוצים להגיע לעמדות השפעה ולהשפיע, זו דרכה של הפוליטיקה במיטבה..

יכולה להיות נמוכה יותר

ייצוגיות

בפרימרייס בוחרים נציגי מגזרי התישבות/ אוכלוסיה/ עולים/ שכונות/ נשים / צעירים וכו

 אך אפשרי גםפגיעה אפשרית לייצוגיות של קבוצות שונות

 


הערה
:  בעיה שאפיינה הן את הבחירות במרכז והן את הפריימריס היא העדר מנגנון לתיקון טעויות. היו חברי כנסת בולטים שהתקשו להיבחר בשיטות אלו, הדורשות גיוס עוצמה פוליטית או פרסום ציבורי גדול. כך נדחק ח”כ אבא אבן ב-1988 אל מחוץ לרשימת המערך. כך מצא עצמו יו”ר הכנסת מטעם העבודה, שבח וייס, מחוץ לרשימת המפלגה ב-1999.

ועדה מסדרת-מהי?

ועדה מסדרת היא שיטה להרכבת רשימת מועמדים של מפלגות לקראת בחירות. שיטה זו הייתה נהוגה בעבר בקרב רוב המפלגות בישראל לקראת הבחירות לכנסת. כיום שיטה זו מקובלת בעיקר בקרב מפלגות קטנות.

בשיטה זו מוסדות המפלגה ממנים ועדה, המורכבת מבכירי המפלגה, לשם הרכבת רשימת המפלגה שתוגש לוועדת הבחירות המרכזית (לרוב ראש הרשימה נבחר עוד לפני הרכבת הוועדה, בבחירה נפרדת במוסדות המפלגה). ועדה זו משבצת ומסדרת את סדר המועמדים ברשימה, לרוב תוך התייחסות ליחסי הכוחות בין הקבוצות והמגזרים המרכיבים את חברי המפלגה. בדרך כלל הוועדה מונה בין שלושה לחמישה משתתפים (בכך נבדלת השיטה משיטה שבה מורכבת הרשימה על ידי אדם אחד, לרוב ראש הרשימה).

לאחר שנחשבה בשנים האחרונות כשיטה מיושנת, יש הקוראים כיום להנהיג מחדש את שיטת הוועדה המסדרת, לאור חסרונותיהן של שיטות בחירת המועמדים השונות שהונהגו במערכות הבחירות האחרונות  עם זאת, רוב ההצעות קוראות להרכיב את רשימות המפלגות תוך שילוב שיטת הוועדה המסדרת עם שיטות בחירה אחרות, ולא בהכרח כשיטה שתרכיב את כל הרשימה.

יתרונות וחסרונות לוועדה מסדרת

הפרמטר

יתרונות

חסרונות

השתתפות פוליטית של חברי המפלגה.

אין

אי השתתפות של חברי המפלגה בתהליך הפוליטי.

קשר בין חברי המפלגה ונבחריה

חברי הכנסת יעדיפו להתמקד בעשייה פרלמנטארית ולשאוף להישגים למרות העשייה האפורה, ולא  בתשומת לב  של אמצעי התקשורת וההכרח שמירת הקשר עם חברי המפלגה..

אינו מבוסס על אחריות הנבחר לבוחריו,  כי לא נבחר על ידם

מעמד המפלגה

המפלגה מציגה אחדות בחירות, וכן את היתרון שלרשימתה  לא נבחרו לכנסת בעלי הון, קשרים וקולות, אלא על פי התאמת הכישורים והיכולות האישיות.

אין לחברי המפלגה תחושה של השפעה, ומחליש מאד את הזיקה אליה

נחלשים מוסדות המפלגה ויכולתה לשמש מוסד לביטוי רעיונות. נחלשת המשמעת הסיעתית בכנסת ותפקוד הממשלה.

טוהר המידות

בשיטה זו, האפשרויות לפגיעה בטוהר המידות ולהיווצרות קשרי הון ושלטון, מועטה ביותר.

כמעט ואין

רמת המועמדים

כל נבחר נבדק על ידי הועדה בציציות לגבי כישוריו ויכולתו, לכן רמתו בהכרח גבוהה יותר.

אין

ייצוגיות

אפשריות פעולה לייצוגיות של קבוצות שונות ביוזמה משותפת.

בעיקרון אין כל  תלות, אל הרשימה שנבחרה מייצגת פחות את רצון הציבור ודעת הקהל, ומטבעה היא עלולה להרחיק  אישיים המהווים אופוזיציה להנהגת המפלגה.

 

בצד היותה תהליך בחירות לא דמוקרטיות ופוגעת בכללי הבחירות הדמוקרטיות הקובעות שוויון זכויות כדי לבחור ולהיבחר, ישנו גם היתרון הלא מבוטל של צמצום יכולת של הפגיעה בטוהר המידות עד כמעט לאפס, והתמונות והתלונות על שחיתויות, שוחד בחירות לא יחזרו בשיטה זו.

שיטת הוועדה המסדרת יתרונה בכך, שהיא מאפשרת בקרה על רשימת המועמדים (לעומת שיטות של בחירה על ידי גוף בוחר, בהן הרכב הרשימה אינו צפוי מראש). לכן ניתן להרכיב רשימה שתיתן ייצוג לכל הקבוצות ולכל המגזרים שבמפלגה, לגוון את הרשימה, וגם לצרף מועמדים איכותיים שאינם עסקנים פוליטיים או מועמדים חסרי השפעה בקרב חברי המפלגה או מוסדותיה.

יתרון נוסף הוא עלותה הכלכלית הנמוכה של השיטה, לעומת שיטות הבחירות המקדימות. שיטה זו חוסכת כסף לקופת המפלגה (ובעקיפין גם לציבור), מונעת את התלות של המועמדים בתרומות כספיות וגם מצמצמת את ההבטחות למתן משרות וטובות הנאה אחרות לחברי הגוף הבוחר.

סכום האפשרויות לשיטות הבחירות המוקדמות

 

א.         שיטת הפריימריס – כפי שנהוגה כיום במפלגות הגדולות כמו: מפלגת  העבודה והליכוד על כל יתרונותיה וחסרונותיה.

ב.         שיטת הועדה המסדרת – כפי שהסברנו לעיל.

ג.          השיטה המעורבת – כלומר, ביצוע בבחירות בפריימריס לבחירת רשימת המועמדים, וקיום ועדה מסדרת שתקבע את הדרוג בתוך הרשימה.

ד.         ועדה מתקנת ברור שמפלגה הרוצה לקיים חיים דמוקרטיים אינה יכולה לסכם את הרשימה בישיבות חשאיות, וגם תצטרך לקיים בחירות מקדימות. לכן, במקום לחזור לשיטה הארכאית של ועדה מסדרת, עדיף שבכל מפלגה תוקם ועדה לתיקון טעויות, שתשבץ 20% או יותר מהרשימה. היא תהיה מוסמכת להחזיר לרשימה אישים בולטים שנפלטו ממנה, להצניח אליה אנשי רוח וחזון ואולי גם לפסול מהתמודדות אנשים בעלי עבר מפוקפק.

ה.         בחירה במרכזי המפלגות – ייתכן שבישראל עדיפה דווקא השיטה שלפיה נבחרים המועמדים במרכז המפלגה – בתנאי שמוסד זה מצומצם ומכיל רק עד מאתיים פעילים, המכירים את מרבית המועמדים במשך תקופה ממושכת מהופעותיהם ומפעילותם במוסדות המפלגה. שיטה זו כזכור  פעלה במשך שנים רבות, בהצלחה מסוימת, במפלגה הליברלית ב”ליכוד” (לפני התמזגותה עם “חרות”). באחרונה נבחרו לפי שיטה זו מועמדיה של “שינוי” ב”מרכז” בן 150 פעילים.

כמה מילים על חשיבות מיקומה של הדמוקרטיה כצורת ממשל

לפני הסכום והמסקנות, יש לזכור, כי דמוקרטיה בצורת ממשל בה העם הוא הריבון, הוא מקור הסמכות השלטונית. רצון העם בא לידי ביטוי בעקרונות הבאים: בחירות חופשיות, הכרעת הרוב, הפרדת רשויות ועוד. זוהי דמוקרטיה פורמאלית.

ולכן, לא נטעה אם נאמר שהשקפת עולם, על פיה פועלת המדינה הדמוקרטית, השמה את האדם במרכז היא השקפה הדוגלת בערכים ובעקרונות הומניסטיים. זוהי דמוקרטיה מהותית.

השקפת העולם הדמוקרטית רואה את האדם כבעל ערך וזכויות טבעיות מיום היוולדו, ולכן יש לו זכות ליטול חלק בהחלטות הנוגעות לו.

סיכום ומסקנות לאפשרויות

 

אכן, טרם נמצאה או הומצאה השיטה הטובה ביותר לבחירות מקדימות, ומן הסתם ימשיכו מומחים לחפש פתרונות יצירתיים, אך נראה שהשיטה המעורבת היא השיטה הפחות  הגרועה מכולן, כי היא מאפשרת גם קיום בחירות דמוקרטיות, פריימריס בחלקן וגם מאפשרת דירוגן ותיקון טעויות על ידי ועדה מסדרת או ועדה מתקנת.

אפשרות נוספת, לבחון את השיטה החלופית, כלומר החלפת שיטת הבחירות המוקדמות כל תקופת בחירות או שתי תקופות פריימריס וועדה מסדרת, בכך ירעננו ויאווררו  את השורות וינקו את האורוות מהפריימריס מעת לעת.

בכל מקרה, מומלץ לשאוף להקטנת מרכזי המפלגות למאות בודדות,  הדבר יקטין את היקף הבעיה בשתי ההצעות המוצעות לעיל.

 

הכותב: גרשון אקשטיין, סא”ל (בדימוס) סופר ופובליצסט וחבר מפלגת העבודה.

____________

לדיעה אחרת: מי היה מאמין שנתגעגע למפא”י!



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר