בגובה העיניים (דוקודרמה)

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/33327
 

קימקא שמחה ניר, עו”ד 06.07.2007 01:06
בגובה העיניים (דוקודרמה)

על “סעיף הזילות” – בישראל ובעמים

לרפיק ז”ל

בגובה העינים

דוקודראמה

מחזה בשלוש מערכות

מאת: שמחה ניר, עו”ד

©

כל הזכויות שמורות למחבר

 

iLEVEL

Docudrama

Simha Nyr, adv.

 

על ה”דוקודראמה”:

“ז’אנר אמנותי המשתמש בדמויות ידועות מהחיים כבסיס ליצירה האמנותית. הוא מערב, מטבע הדברים, מציאות ודמיון”.

(נשיא ביהמ”ש העליון, אהרן ברק, בג”ץ 6126+6143/94, גיורא סנש ואח’ נ’ רשות השידור ואח’, תקדין עליון 99(2), 806).

הדמויות במחזה הזה הינן דמיוניות לחלוטין, והשימוש בשמות אמיתיים, או באירועים אמיתיים, לרבות אירועים אמיתיים הקשורים לשמות אמיתיים, נועד רק לשם תחושת האותנטיות, ולא למטרות אינפורמטיביות.

כל דמיון בין דמות מן הדמויות במחזה לבין אדם כלשהו אינו אלא בדמיונו של הקורא, ו/או בהיכרותו האישית עם אדם זה או אחר.

 

מערכה ראשונה

 

תמונה ראשונה

 

 

הכנסת, ירושלים.

 

דיון בהצעה לסדר היום של חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד.

 

 

היו”ר דן תיכון:

 

חברי הכנסת, נעבור כעת לדיון בהצעה לסדר היום של חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד. חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד, בבקשה.

 

חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד:

 

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה.

 

נעשה מעשה …

 

שר המשפטים, צחי הנגבי:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר?!

 

חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד:

 

כבוד השר, אדוני יקשיב לי, לפני שהוא קופץ מעורו. נעשה מעשה אשר לא ייעשה …

 

שר המשפטים, צחי הנגבי:

 

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לקרוא את חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד לסדר!

 

היו”ר דן תיכון:  

 

חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד, אני מבקש לנהוג בסגנון מאופק, כראוי לכנסת ישראל.

 

חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד:  

 

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה.

 

נעשה מעשה אשר לא ייעשה, כנגד העם היהודי …

 

שר המשפטים, צחי הנגבי:

 

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לקרוא את חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד לסדר, על סגנונו הבוטה!

 

היו”ר דן תיכון:

 

חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד, אני מבקש לנהוג בסגנון מאופק, כראוי לכנסת ישראל.

 

חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד:

 

אדוני היושב-ראש, מיד נראה אם זה עניין של סגנון, או משהו אחר. אני מבטיח לאדוני שבהמשך הדיון כאן כבוד השר עוד יתגעגע לסגנון שלי. נעשה מעשה אשר לא ייעשה כנגד העם היהודי. יהודי בשם חיים הרמן כהן, אזרח ישראלי ותושב הרפובליקה הגרמנית, נשפט על עבירת חנייה, ונידון – שימו לב, חברי הכנסת – לעונש המירבי האפשרי על עבירות תעבורה: שלוש שנות מאסר בפועל, פסילת-רשיון לצמיתות וקנס של 50,000 מארקים.

 

אדוני היושב-ראש, בערעור לבית המשפט לערעורים טען מר כהן: “אני רואה בהתנהגות של השופט מעשה אנטישמי-גזעני כי הנני יהודי”. וכל כך למה? משום שהשופט אשר דן אותו החמיר עימו באופן קיצוני, אך ורק משום שהוא יהודי. כדי להסיר כל ספקות אני מציין כי מר כהן לא השאיר את הדברים ללא תשתית עובדתית, ואל הודעת הערעור הוא צירף, כהוכחה לטענותיו, העתקים של כל פסקי הדין שאותו שופט נתן בחודש החולף: ב1234- מהם שמו של הנאשם הוא ארי טיפוסי (למשל: קורט ולדהיים), והם נדונו לקנסות בלבד, גם על העבירות החמורות ביותר, ואילו ב432- מהם שמו של הנאשם הוא יהודי טיפוסי (כגון: חיים הרמן כהן), וכולם נדונו לעונש המירבי של שלוש שנות מאסר בפועל, פסילת-רשיון לצמיתות וקנס של 50,000 מארקים – גל על העבירות הקלות ביותר.

 

אדוני היושב-ראש, במקום שהתביעה  הכללית בברלין תסכים לקבלת ערעורו המבוסס של מר כהן, ותדאג להעברתו של השופט מכהונתו, היא עוד הגישה נגדו, נגד מר כהן, אישום על עבירה של זילות בית המשפט!

 

ואני שואל, אדוני היושב-ראש, עד אנה. אני קורא לכנסת ישראל לבקר בחריפות את התנהגותה של ממשלת גרמניה, ולנקוט כל צעד אפשרי על מנת שהדבר לא יישנה.

 

כמובן שאת המשפט הפלילי נגד מר כהן, על זילות בית המשפט יש לבטל עוד לפני הכל.

 

היו”ר דן תיכון:

 

רשות הדיבור לחברת הכנסת דליה איציק, ואחריה לחברת הכנסת מלי פולישוק בלוך.

 

חברת הכנסת דליה איציק:

 

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד התבטא בעדינות. לא “מעשה אשר לא ייעשה כנגד העם היהודי” נעשה כאן, אלא שערוריה משפטית כנגד האנושות כולה …”.

 

שר המשפטים, צחי הנגבי:

 

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לקרוא את חברת הכנסת דליה איציק לסדר, על סגנונה הבוטה!

 

היו”ר דן תיכון:

 

חברת הכנסת דליה איציק, אני מבקש לנהוג בסגנון מאופק, כראוי לכנסת ישראל.

 

חברת הכנסת דליה איציק:

 

אדוני היושב-ראש, מיד נראה אם זה עניין של סגנון, או משהו אחר. אני מבטיחה לאדוני נאמנה כי בהמשך הדיון כאן כבוד השר עוד יתגעגע לסגנון שלי. לא “מעשה אשר לא ייעשה כנגד העם היהודי” נעשה כאן, אלא שערוריה משפטית כנגד האנושות כולה. לא ייתכן כי מדינת ישראל, בית לניצולי השואה, תעבור לסדר היום על דברים כל כך חמורים. לא די “לבקר בחריפות את התנהגותה של ממשלת גרמניה, ולנקוט כל צעד אפשרי על מנת שהדבר לא יישנה”. על הממשלה להחזיר מיד את שגרירנו בגרמניה הבייתה, ל”התייעצות”.

 

כמובן שאת המשפט הפלילי נגד מר כהן, על זילות בית המשפט יש לבטל עוד לפני הכל.

 

היו”ר דן תיכון:

 

רשות הדיבור לחברת הכנסת מלי פולישוק בלוך, ואחריה לחבר הכנסת חיים רמון.

 

חברת הכנסת מלי פולישוק בלוך:

 

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. חברת הכנסת דליה איציק התבטאה בעדינות. לא “שערוריה משפטית” יש כאן, אלא מעשה נבלה …

 

שר המשפטים, צחי הנגבי:

 

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לקרוא את חברת הכנסת מלי פולישוק בלוך לסדר, על סגנונה הבוטה!

 

היו”ר דן תיכון:

 

חברת הכנסת מלי פולישוק בלוך, אני מבקש לנהוג בסגנון מאופק, כראוי לכנסת ישראל.

 

חברת הכנסת מלי פולישוק בלוך:

 

אדוני היושב-ראש, מיד נראה אם זה עניין של סגנון, או משהו אחר. אני מבטיחה לאדוני נאמנה כי בהמשך הדיון כאן כבוד השר עוד יתגעגע לסגנון שלי. לא “שערוריה משפטית” יש כאן, אלא מעשה נבלה. לא די “לבקר בחריפות את התנהגותה של ממשלת גרמניה, ולנקוט כל צעד אפשרי על מנת שהדבר לא יישנה”, וגם לא די להחזיר מיד את שגרירנו בגרמניה הבייתה, ל”התייעצות”. יש לנתק מיד את היחסים עם הרפובליקה הגרמנית.

 

כמובן שאת המשפט הפלילי נגד מר כהן, על זילות בית המשפט יש לבטל עוד לפני הכל.

 

היו”ר דן תיכון:

 

רשות הדיבור לחבר הכנסת חיים רמון, ואחריו לחבר הכנסת רוני בראון.

 

חבר הכנסת חיים רמון:

 

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. חברת הכנסת מלי פולישוק בלוך התבטאה בעדינות. לא “מעשה נבלה” היה כאן, אלא תועבה בין-לאומית.

 

שר המשפטים, צחי הנגבי:

 

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לקרוא את חבר הכנסת חיים רמון לסדר, על סגנונו הבוטה!

 

היו”ר דן תיכון:

 

חבר הכנסת חיים רמון, אני מבקש לנהוג בסגנון מאופק, כראוי לכנסת ישראל.

 

חבר הכנסת חיים רמון:

 

אדוני היושב-ראש, מיד נראה אם זה עניין של סגנון, או משהו אחר. אני מבטיח לאדוני נאמנה כי בהמשך הדיון כאן כבוד השר עוד יתגעגע לסגנון שלי. לא “מעשה נבלה” היה כאן, אלא תועבה בין-לאומית. לא די “לבקר בחריפות את התנהגותה של ממשלת גרמניה, ולנקוט כל צעד אפשרי על מנת שהדבר לא יישנה”. גם לא די להחזיר מיד את שגרירנו בגרמניה הבייתה, ל”התייעצות”, ולנתק מיד את היחסים עם הרפובליקה הגרמנית. יש להעניק טיפול-שורש לבעייה עצמה, והבעייה היא שבגרמניה, ובמדינות נוספות, עדיין ישנם שופטים אשר לא הפנימו את לקחי השואה.

 

כמובן שאת המשפט הפלילי נגד מר כהן, על זילות בית המשפט יש לבטל עוד לפני הכל.

 

היו”ר דן תיכון:

 

רשות הדיבור לחבר הכנסת רוני בראון, ואחריו לחברת הכנסת פנינה רוזנבלום.

 

חבר הכנסת רוני בראון:

 

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. חבר הכנסת חיים רמון התבטא בעדינות. לא “מעשה נבלה” היה כאן, ולא “תועבה בין-לאומית”, אלא זוועה בהתגלמותה. רצח-עם פשוטו-כמשמעו.

 

שר המשפטים, צחי הנגבי:

 

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לקרוא את חבר הכנסת רוני בראון לסדר, על סגנונו הבוטה!

 

היו”ר דן תיכון:

 

חבר הכנסת רוני בראון, אני מבקש לנהוג בסגנון מאופק, כראוי לכנסת ישראל.

 

חבר הכנסת רוני בראון:

 

אדוני היושב-ראש, מיד נראה אם זה עניין של סגנון, או משהו אחר. אני מבטיח לאדוני נאמנה כי בהמשך הדיון כאן כבוד השר עוד יתגעגע לסגנון שלי. לא “מעשה נבלה” היה כאן, ולא תועבה בין-לאומית, אלא זוועה בהתגלמותה. רצח-עם פשוטו-כמשמעו. על כן לא די “לבקר בחריפות את התנהגותה של ממשלת גרמניה, ולנקוט כל צעד אפשרי על מנת שהדבר לא יישנה”. גם לא די להחזיר מיד את שגרירנו בגרמניה הבייתה, ל”התייעצות”, לנתק מיד את היחסים עם הרפובליקה הגרמנית. אני מסכים עם חבר הכנסת חיים רמון כי יש להעניק טיפול-שורש לבעייה עצמה, והיא שבגרמניה, ובמדינות נוספות, עדיין ישנם שופטים אשר לא הפנימו את לקחי השואה. שופט אלה מבזים את כבוד האדם, אשר נברא בצלם אלוקים, ו”העברתם מהכהונה” הוא ביטוי עדין מדי. יש להוקיעם ולהשפילם עד כדי כך שיפשטו לאלתר את גלימותיהם, בלי לחכות שיינקטו נגדם אמצעים מכוח החוק.

 

אדוני היושב-ראש, אני קורא לממשלה לנתק מיד את היחסים עם הרפובליקה הגרמנית, ולא לחדשם כל עוד יושב שם על כסאו אפילו שופט אחד אשר הנגיף האנטישמי מצוי בדמו, וכל עוד לא בוטלו כל פסקי הדין נגד מר כהן ושאר יהודים אשר נענשו אך ורק בשל יהדותם.

 

כמובן שאת המשפט הפלילי נגד מר כהן, על זילות בית המשפט יש לבטל עוד לפני הכל.

 

היו”ר דן תיכון:

 

רשות הדיבור לחברת הכנסת פנינה רוזנבלום, ואחריה לחבר הכנסת עזמי בשארה.

 

חברת הכנסת פנינה רוזנבלום:

 

אני מוותרת על רשות הדיבור. קודמי הגדילו לעשות, ואין לי מה להוסיף.

 

היו”ר דן תיכון:

 

רשות הדיבור לחבר הכנסת עזמי בשארה, ואחריו לשר המשפטים.

 

חבר הכנסת עזמי בשארה:

 

אני מוותר על רשות הדיבור. קודמי הגדילו לעשות, ואין לי מה להוסיף.

 

היו”ר דן תיכון:

 

רשות הדיבור לשר המשפטים, ואחריו לשר החוץ, בשם הממשלה.

 

שר המשפטים, צחי הנגבי:

 

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני מדבר כאן בתור חבר כנסת מן השורה, וכיוון ששר החוץ יענה בשם הממשלה, אני אומר כאן רק את דעתי האישית. נשמעו כאן היום דברים חמורים ביותר, ובסגנון הבוטה ביותר עימו אין להשלים. אני מסכים כי מותר למתוח ביקורת, אבל הביקורת אמורה להיות  ביקורת בונה וקונסטרוקטיבית, ולא גידופים והשמצות. ביטויים כגון “מעשה אשר לא ייעשה”, “מעשה נבלה”, “שערוריה בין לאומית”, וכו’, אינם מוסיפים כבוד לאומריהם, ובוודאי שלא למוסד הנכבד הזה, כנסת ישראל, המייצג את כל חלקי העם, ללא הבדל השקפה ודיעה.

 

אדוני היושב-ראש, אני ער לכאבם של חברי הכנסת, אבל יהיו הדברים קשים כאשר יהיו, יש לאמרם בסגנון מאופק. על כן צר לי על סגנונם של חברי הכנסת אשר השתתפו בויכוח הזה. היום הם אומרים את הדברים האלה על שופטים במדינות הים, ומחר הם יאמרו את אותם הדברים על שופטים בישראל, ואנה נגיע.

 

היו”ר דן תיכון:

 

רשות הדיבור לשר החוץ, בשם הממשלה, ואחריו לחבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד, אשר ישיב למתווכחים.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. ממשלת ישראל כואבת את כאבם של כל הסובלים בשל השתייכותם הלאומית. ממשלת ישראל לא תיתן ידה לקיומן של תופעות כגון זו אשר נגולה לפנינו כאן. ממשלת ישראל תנקוט את כל הצעדים הדרושים. ממשלת ישראל לא תנוח ולא תשקוט. הייתי מציע להוריד את ההצעה מסדר היום.

 

היו”ר דן תיכון:

 

רשות הדיבור לחבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד, אשר ישיב למתווכחים.

 

חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד:

 

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. כל חברי הכנסת הביעו היום צער, זעזוע ותדהמה על האנטישמיות אשר עדיין פושה בגרמניה. היחידים אשר נשארו שלווים, כאילו הדבר אינו נוגע להם, היו שני השרים אשר השתתפו בויכוח היום. לכבוד שר המשפטים לא היה מה  להגיד, אלא על סגנונם של חברי הכנסת. עולם בלהבות האנטישמיות, וזה מה שמציק לו.

 

אדוני היושב-ראש, גם לשר החוץ, אשר השיב בשם הממשלה, לא הייתה אלא תשובה אנמית ביותר. הוא לא היה מוכן להתחייב לשום דבר ממשי, זולת “לנקוט את כל הצעדים הדרושים”, ומחר הוא יתווכח אתנו על מהותם של “הצעדים הדרושים”.

 

אדוני היושב-ראש, אני מסכים עם כבוד שר המשפטים כי דברי ביקורת, קשים כאשר יהיו, יש לאמרם בסגנון מאופק, אולם כבוד נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק אמר כי ביקורת, גם על הדיין עצמו, “ואף ביקורת קשה”, היא חלק מה”איזונים” הנחוצים בחברה הדמוקרטית, וגם הוסיף כי “ביקורת, מטבעה אינה מחמיאה. היא נעשית כדין כאשר היא תרבותית ועניינית, וכאשר היא מעוגנת בעובדות”. כבוד שר המשפטים אומר כי מי שהיום אומר את הדברים האלה על שופטים במדינות הים, מחר הוא יאמר את אותם הדברים על שופטים בישראל, “ואנה נגיע”. אני מסכים עם דברי כבוד השר, אבל אם שופטים במדינת ישראל ינהגו כך – למשל: יפלו ערבים לרעה – אנחנו נאמר את אותם הדברים בדיוק.

 

אדוני היושב-ראש, אני מציע לכנסת לקבל את ההחלטה הבאה:

 

א.     הכנסת קוראת לממשלה לנתק מיד את היחסים הדיפלומטיים עם הרפובליקה הגרמנית;

 

ב.     הכנסת קוראת לממשלה לא לחדש את היחסים האלה כל עוד יושב שם על כסאו אפילו שופט אחד אשר הנגיף האנטישמי מצוי בדמו;

 

ג.      הכנסת קוראת לממשלה לא לחדש את היחסים האלה כל עוד לא בוטלו בגרמניה כל פסקי הדין נגד מר כהן ושאר יהודים אשר נענשו אך ורק בשל יהדותם.

 

ד.     הכנסת קוראת לממשלה לא לחדש את היחסים האלה כל עוד לא בוטל המשפט הפלילי נגד מר חיים הרמן כהן, על זילות בית המשפט.

 

יו”ר הנהלת הקואליציה, חבר הכנסת יוסף בא-גד:

 

אדוני היושב-ראש, אני מציע לכנסת לקבל את ההחלטה הבאה:

 

א.     הכנסת רושמת לפניה את הודעת הממשלה.

 

חבר הכנסת  פסח גרופר:

 

אדוני היושב-ראש, אני מציע להעביר את הנושא לדיון בוועדה.

 

היו”ר דן תיכון:

 

נעבור להצבעה. מי בעד הצעת חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד? תודה, להוריד ידיים. מי בעד הצעת יו”ר הנהלת הקואליציה, חבר הכנסת  יוסף בא-גד? תודה, להוריד ידיים. מי בעד הצעת חבר הכנסת פסח גרופר? תודה, להוריד ידיים.

 

חברי הכנסת. נתקבלה הצעת יו”ר הנהלת הקואליציה, חבר הכנסת  יוסף בא-גד. הכנסת רושמת לפניה את הודעת הממשלה. אנחנו נשוב ונתכנס מחר, בשעה 1100. תודה רבה לכולכם. הישיבה נעולה.

 

 

מערכה שנייה

 

תמונה ראשונה

 

 

משרד החוץ, ירושלים. לשכת רל”ש שר החוץ.

 

רל”ש (באינטרקום):

 

דוד, שגריר גרמניה הגיע. וישנה אתו עוד איזו גברת, במכנסיים קצרים ובסנדלי אילת.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

תיכנס אלי לרגע.

 

רל”ש (נכנס ללשכת השר):

 

לרשותך.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

מטומטם … זאת השגרירה בעצמה!

 

רל”ש:

 

היא הציגה את עצמה כתחייה ארצי …

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

כן, היא ישראלית במקור, שירתה אפילו בצה”ל. לימים התאהבה בתייר גרמני עשיר, וירדה אתו לגרמניה. שם התאזרחה, נכנסה כפקידה זוטרה לשרות הממשלתי, ובהדרגה התקדמה, עד שנעשתה שגרירתם אצלנו. לימים התגרשה, וחזרה לשאת את שם נעוריה.

 

רל”ש:

 

וכך היא באה לכאן? במכנסיים קצרים ובסנדלי אילת? זו הופעה דיפלומטית?!

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

כן, בעצם לא, כן, היא הייתה באמצע חופשתה, אבל בגלל הדחיפות שבדבר היא באה ישר אלינו. אמרתי לה העולם בלהבות, תגיעי מהר, וההופעה פחות חשובה.

 

רל”ש:

 

ומי הגבר שבא אתה?

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

עורך הדין דוד ליבאי. אתה לא מכיר אותו?

 

רל”ש:

 

לא.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

חמור, הוא היה פעם שר המשפטים שלנו!

 

רל”ש:

 

ועכשיו?

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

ועכשיו הוא משמש, בין השאר, יועץ משפטי של השגרירות. אתה יכול להכניס את שניהם.

 

 

רל”ש יוצא.

 

 

תמונה שנייה

 

רל”ש:

 

הר אמבסדור!

 

עו”ד דוד ליבאי:

 

פראו אמבסדור!

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

זה בסדר, אפשר לקרוא לי תחייה.

 

(נכנסים ללשכת השר).

 

 

תמונה שלישית

 

 

לשכת שר החוץ.

 

נוכחים: שר החוץ, דוד לוי; עו”ד מני מזוז, משנה ליועץ המשפטי לממשלה. נכנסים תחייה ארצי, שגרירת גרמניה בישראל; ועו”ד דוד ליבאי, יועץ לשגרירות.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

גברתי השגרירה, אני מניח כי ידוע לכם לשם מה הזמנתיך ללשכתי.

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

בקווים כלליים. כן.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

בעניינו של מר חיים הרמן כהן.

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

כך הנחתי.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

לפרשה הזאת ישנם שני היבטים. האחד – העונשים המפלים כנגד יהודים. האם גברתי ראתה את ערעורו של מר כהן, ואם פסקי הדין המצורפים אליו?

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

אכן, ראינו, ואנחנו מכירים את הנושא.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

ומה בדעתכם לעשות בנושא?

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

אנחנו לא יכולים לעשות דבר. הרפובליקה הגרמנית היא מדינה דמוקרטית, המקפידה על עקרון הפרדת הרשויות, כמו אצלכם, ואל לה לממשלה להתערב בפסיקתם של בתי המשפט. הממשלה אינה ערכאת-ערעור על פסקי דין של בתי המשפט המוסמכים. כמו אצלכם. שיגיש ערעור, וחזקה על ערכאת הערעור שתעשה דין צדק.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

אבל גם בערכאות הערעור אצלכם התופעה הזאת קיימת, גברתי.

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

אבל פחות. וחוץ מזה – גם אצלכם, בישראל, ישנם שופטים גרועים. שופטים טפשים, רשעים ומה לא. אדוני יודע שזהו המחיר תמורת עצמאותה של הרשות השופטת. גם אצלכם השופטים נבחרים לכל החיים, ואם מתברר שהיה מקח-טעות בבחירתו של שופט, אז היה מקח-טעות.

 

עו”ד מני מזוז:

 

אבל אצלנו יש סעיף 4(7) לחוק יסוד: השפיטה, המאפשר להיפטר משופטים גרועים. אני מניח שגם אצלכם ישנו סעיף כזה.

 

עו”ד דוד ליבאי:

 

תרשה לי, כמי שהיה מעורב בנושא הזה דווקא בצד הישראלי, לומר לכם כמה מלים. אנחנו מעולם לא העזנו להשתמש בסעיף 4(7) כדי לנטרל שופטים אשר מחמירים יתר על המידה או מקלים יתר על המידה בעונשים. כשמתחילים בנושא הזה, אנחנו לעולם לא יודעים איכן זה ייגמר, וכל התערבות כזאת יהיה בה משום פגיעה בלתי-הפיכה בעצמאותה של הרשות השופטת.

 

עו”ד מני מזוז:

 

אבל אפשר להורות לפרקליטות להסכים לקבלת הערעור.

 

עו”ד דוד ליבאי:

 

הפרקליטות …

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

דוד, תרשה לי. אתם, כבוד השר, טוענים שהפרקליטות אצלכם היא גוף מקצועי בלתי תלוי, אשר אינו מקבל הנחיות מהדרג הפוליטי. נכון, מר מזוז?

 

עו”ד מני מזוז:

 

אכן, כך הוא.

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

וגם אצלנו כך הוא. ברגע שחוצים את הגבול הדק הזה, מתחילה פוליטיזציה של הדרג המקצועי של משרד המשפטים. גם אנחנו, כמוכם, לא אוהבים את זה, ואם הפרקליטות סבורה כי שלוש שנות מאסר על עבירת-חנייה הם עונש סביר, בלי קשר ליהדותו של המערער, היא לא יכולה להסכים לקבלת הערעור. הדרג הפוליטי, הממשלה, לא יתערב בזה. כמו אצלכם.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

אני רוצה לעבור לנקודה השנייה. כפי שהקדמתי, לפרשה הזאת ישנם שני היבטים, וההיבט השני הוא העמדתו לדין של מר כהן על זילות, כביכול, של בית המשפט. אתם הרי לא חולקים על כך שהשופט הזה הוא אנטישמי. שהוא מפלה באופן שיטתי בין גרמנים ליהודים. שהוא גוזר על גרמנים עונשים קלים להפליא, גם על עבירות חמורות ביותר, ועל יהודים עונשים חמורים במיוחד, גם על עבירות קלות ביותר. הוא הרי צירף העתקים להודעת הערעור שלו. את האמת הלא-נעימה הזאת הרי אי אפשר להסתיר, או להסוות.

 

עו”ד דוד ליבאי:

 

הרי כבוד השגרירה אמרה שהממשלה שלהם לא יכולה לעשות דבר, משום  שהפרקליטות אצלם היא גוף מקצועי בלתי תלוי, אשר אינו מקבל הנחיות מהדרג הפוליטי. כמו אצלנו, בישראל, וברגע שחוצים את הגבול הדק הזה, מתחילה …

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

דוד, תרשה לי. אני אפילו לא רוצה להיכנס לשאלה הזאת. ישנה כאן שאלה יותר עמוקה. בהרבה יותר עמוקה.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

והיא?

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

כבוד השר, האם אני יכולה לדבר אתך בגובה העיניים?

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

ודאי, ודאי. גילוי-הלב הוא הרי מעיקרי היסוד של הדיפלומטיה המקצועית. הדיפלומטיה הרי אינה יכולה לדבר, אלא בגובה העיניים, ואני לא רוצה להזכיר כי את בכל זאת “משלנו”.

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

האם תרצה שאדבר בנוכחות היועצים שלנו?

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

ודאי, ודאי. גילוי-הלב, כמו שאמרתי, הוא הרי מעיקרי היסוד של הדיפלומטיה המקצועית.

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

אני רוצה להגיד לך, דוד, שאתם הישראלים צבועים, מתחסדים, ועושים שימוש ציני בנושא השואה. אתם מנצלים באופן הכי ציני את הרגישות הכלל-עולמית לנושא השואה, ואת ההזדהות הכלל-עולמית עם סבלו של העם היהודי בשואה.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

מה הקשר, תחייה?

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

זה בדיוק, דוד. אין שום קשר.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

???

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

סעיף הזילות שלנו הוא העתק מילולי של סעיף הזילות שלכם, סעיף 255 לחוק העונשין. הרי אתם יעצתם למשלחת שלנו, שבאה לישראל ללמוד את הנושא, לאמץ את הסעיף הזה, כלשונו.

 

עו”ד דוד ליבאי:

 

אתה, מני, הרי היית מעורב בזה באופן אישי.

 

עו”ד מני מזוז:

 

אני התעסקתי רק במשפט המינהלי. בנושא הפלילי הם התייעצו עם אתיקה האנה. תשאלו אותה.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

אבל העובדות, גברתי, העובדות.

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

דוד, אתה רוצה לענות לו?

 

עו”ד דוד ליבאי:

 

העובדות אינן רלוואנטיות, גם לפי הפרשנות הישראלית, וגם לפי הפרשנות הגרמנית, הנסמכת במידה רבה, אם לא מוחלטת, על פסיקתם של בתי המשפט בישראל, מולדתו של סעיף הזילות. היועצים שלהם, בגרמניה, ספרו 837 איזכורים של הפסיקה הישראלית לעניין פרשנותו של סעיף הזילות, רק בבית המשפט העליון, שם, ולפסיקה של בתי המשפט הנמוכים יותר הם אפילו לא הגיעו. כנראה ששם ישנם אלפי איזכורים של הפסיקה הישראלית …

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

אז להאשים אותנו באנטישמיות, זה קצת מוגזם.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

אבל מה עם הזכות למתוח ביקורת על בית המשפט? ומה עם זכותו של נאשם להגן על עניינו הצודק?

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

אדוני השר, שזו צביעות כבר אמרתי? הרי גם אצלכם היו מעמידים לדין על דברים כאלה כנגד שופטים.

 

שר החוץ, דוד לוי:

 

מעולם לא. אנחנו מעוז הדמוקרטיה, ומבצרו של חופש הדיבור.

 

עו”ד מני מזוז:

 

בוודאי שלא נחסום טענותיו של נאשם שהורשע, והוא מבקר את התנהגותו של השופט. תהא הביקורת אשר תהא, אם היא מושתתת על עובדות, היא חסינה.

 

שגרירת גרמניה בישראל, תחייה ארצי:

 

עם כל הכבוד, איש צעיר, אני מכירה את הפסיקה שלכם. אני, כידוע לכם, סיימתי תואר שני במשפטים, באוניברסיטת בר-אילן, וזה שבמקום להתמחות בעריכת דין הלכתי לכיוונים אחרים, לא הפחית כהוא-זה את התעניינותי במשפט הישראלי, ואני מעודכנת לא רע, תאמינו לי. היה אצלכם, ממש לאחרונה, מקרה של אחד, דב סובול, אשר גם הוא אמר כי הוא “רואה בהתנהגות של השופט מעשה אנטישמי-גזעני” כיוון שהוא “חובש כיפה ועטור זקן עבות”, וגם הוא הואשם והורשע בכל הערכאות, וגם נקבע שההגנות לפי חוק איסור לשון הרע אינן קיימות בעבירת הזילות. עוד נאמר שם כי הביטוי “אנטישמי-גזעני” אינו בגדר ביקורת “כנה ואדיבה”, וגם צוטט שם, בהסכמה מלאה, נשיא בית המשפט העליון שלכם, השופט ברק, אשר אמר כי הצורך לקיים את אימון הציבור בשפיטה הוא הצורך של כלל המתדיינים ברשות שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה, הצורך של המשטר הדמוקרטי כולו, ברשות שופטת חזקה, אובייקטיבית, השומרת על שלטון החוק, הפורמלי והמהותי גם יחד. נכון, מני?

 

עו”ד מני מזוז:

 

אני לא יודע. אולי תשאלו את נאוה בן-אור, או את סיגל קוגוט.

 

או את אתיקה האנה.

 

 

מערכה שלישית

 

 

תמונה ראשונה

 

 

הכנסת, ירושלים.

 

 

הודעה מטעם הממשלה.

 

היו”ר דן תיכון:

 

חברי הכנסת, נעבור כעת להודעה מטעם הממשלה. כבוד שר המשפטים, בבקשה.

 

שר המשפטים, צחי הנגבי:

 

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני לא רוצה להשמיע כאן דברים קשים. אני לא רוצה לדבר על מעשי נבלה, ואני לא רוצה לדבר על אנטטישמיות, שנאת היהודים, או שנאת מדינת ישראל. אני אדבר כאן היום רק על עובדות, ואני מודיע בשם ממשלת ישראל כי מדינת ישראל לא תשקוט ולא תנוח ולא תשקוט, עד שהעוול יתוקן. אנחנו נעשה את כל האפשר והדרוש, על מנת להשיב את בנינו הבייתה, בריאים ושלמים, במהרה בימינו.

 

אנחנו נעשה כל מאמץ, מדיני, דיפלומטי, או אחר, ומטעמים ברורים אני לא רוצה לפרט.

 

אנחנו מתואמים בנושא הזה עם האו”ם, עם ידידנו בארצות הברית ובכל העולם הנאור.

 

אנחנו לא ננוח ולא נשקוט עד לסיומה של הפרשה הזאת.

 

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. בימים אלה נידונו באיראן עשרה יהודים לתקופות מאסר ממושכות, על אשר, כביכול, הם ריגלו לטובת מדינת ישראל, אבל העובדה היא שהם נענשו אך ורק בגלל יהדותם …

 

חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד, חברת הכנסת דליה איציק, חברת הכנסת מלי פולישוק בלוך, חבר הכנסת חיים רמון, חבר הכנסת רוני בראון, חברת הכנסת פנינה רוזנבלום, חבר הכנסת עזמי בשארה:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

מ  ס  ך  

 

 

לכתבה המקורית המלאה



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר