בָּרֶגַע שֶׁסּוֹגְרִים תַּ’גָּן
אִמָּא מוֹפִיעָה –
וְלְחוּגֵי הַעֲשָׁרָה
אוֹתִי הִיא מַסִּיעָה:

בְּיוֹם רִאשׁוֹן אֲנִי הוֹלֵךְ
לְחוּג כְּתִיבָה יְצִירָתִית,
בְּיוֹם שֵׁנִי – לְסַיִף
וְסִפְרוּת הַשְׁוָאָתִית.

בְּיוֹם שְׁלִישִׁי יֵשׁ קוֹנְטְרַבַּס וְג’וּדוֹ וְצִלּוּם
וְגֵיאוֹלוֹגְיָה, מוֹרְפוֹלוֹגְיָה, חוּג בִּשּׁוּל – וְזֶה עוֹד כְּלוּם!
בְּרְבִיעִי – יֵשׁ חוּג שַׁחְמָט וְגַם מִשְׁפָּט בֵּינְלְאֻמִּי,
בְּחֲמִישִׁי – יֵשׁ לִי סַדְנָה אֵיךְ לְשַׁפֵּר דִּמּוּי עַצְמִי,

בְּיוֹם שִׁשִּׁי כְּשֶׁהַגַּנֶּנֶת כְּבָר נוֹעֶלֶת אֶת הַגָּן
לוֹקְחִים אוֹתִי הוֹרַי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּקוּרְס נַדְלָ”ן,
וְבְּחֻפְשַׁת הַקַּיִץ הֵם שׁוֹלְחִים אוֹתִי לְחוּ”ל –
כִּי הָאַנְגְלִית שֶׁלִּי זְקוּקָה דָּחוּף לְסָאמֶר סְקוּל

אֲבָל תִּרְאוּ שֶׁכְּשֶׁאֶגְדַּל וְאֶהֱיֶה אָדוֹן,
עִם בַּיִת בְּנֵה-בֵּיתְךָ וְאוֹרְגִינָאלִים בַּסָּלוֹן
אֲנִי אֶלְבַּשׁ כָּל בֹּקֶר חֲלִיפָה וְעֲנִיבָה,
אֶצְעַק לַגְּבֶרֶת: “סְוִויטִי, אֲנִי רָץ לְיְשִׁיבָה!”

וְאָז אֶסַּע לְגַן הַשַּׁ’שׁוּעִים הֲכִי גָּדוֹל –
וְעַד הַלַּיְלָה שָׁם אֵשֵׁב
בְּתוֹךְ
אַרְגַּז
הַחוֹל.