להפריט את שר המשפטים

להפריט את שר המשפטים

טל רבינוביץ
08.06.2006 06:07
להפריט את שר המשפטים


בואו ונפריט את הפרקליטות כולה! על הדרך נפריט גם את משרד המשפטים ובאותה נשימה ובאותה התנופה – נפריט גם את השר…



 

שר המשפטים הטרי שוקל להוציא אל הפועל רעיון של הפרטת הפרקליטות. דהיינו, בכוונתו להוציא מטיפול הפרקליטות תיקים אזרחיים בסכומים קטנים ולהעבירם לידי עורכי דין פרטיים.

לכאורה, טוען השר כי הדבר יפחית מהעומס הרובץ על הפרקליטות ויפנה לה זמן כדי לטפל בתיקים כבדים המעלים אבק על שולחנה.

בעקבות הצהרות אלה, להלן הצעה מרחיקת לכת אשר פנֵיה לאותו הכיוון שהותווה על ידי כבוד השר: בואו ונפריט את הפרקליטות כולה! על הדרך נפריט גם את משרד המשפטים ובאותה נשימה ובאותה התנופה – נפריט גם את השר…

משמע, הפרקליטות תישאר רק למטרת דיונים נעלים מבינתם של האזרחים מן השורה (לרבות עורכי דין) וכל עבודתה השוטפת תימסר לידי עורכי דין פרטיים.

באופן זה עובדי הפרקליטות ייהנו מזמן בלתי מוגבל ולא יהיו נתונים ללחצים ולמגבלות אשר פוקדים אותם כיום עד לעייפה. זאת ועוד, משרד המשפטים כולו יעבור לידיים פרטיות, כולל השר, שהרי במקומו ימונו מקצוענים מהסקטור הפרטי לשם ביצוע כל פעולותיו.

כך יוכל השר הנכבד להתפנות ולהביט על המתרחש מהצד.

כך תשיג  מדינתנו מטרה נכספת, לה מייחל כל עובד ציבור והיא: הגעה למצב של היעדר מוחלט לחץ מוחלט, חופש מלא מטרדנים ומעלוקות, נופש תמידי… סבבה! (כן! כן! כן!)

*   *   *

אל הפרקליטות מגיעים תיקים שהם גם פליליים וגם אזרחיים. ההחלטה להעביר תיק לטיפול הפרקליטות היא עקרונית, עניינית, אידיאולוגית והיא תמיד צריכה להיות מושתתת על חשיבה ושיקולים מקצועיים. התיקים לא מועברים לפרקליטות באופן שרירותי אלא על פי שיקול-דעת שמאזן בין אינטרסים ציבוריים שונים.

ברגע שמעבירים תיקים בגלל עומס, הרי שמדובר בשיקולים זרים שמן הסתם פוגעים בעקרונות. העברת תיקים אל המגזר הפרטי צריכה להיעשות רק על בסיס מקצועי ולא על בסיס של לחץ על הפרקליטות. שהרי יש הבדל מהותי בין טיפול על ידי הפרקליטות שהוא זרועה של המדינה לבין מינוי עורך דין בעל משרד פרטי, אשר מתמחה מן הסתם בכל הנוגע לצד השני של המתרס, כלומר בייצוג האזרח מול המדינה.

ניגוד אינטרסים:

הצעת השר יכולה להוליד ניגוד אינטרסים אשר יפגע במוסד המשפטים כולו.

להלן דוגמא תיאורטית להמחשת הדבר: נניח כי שני אחים תאומים גנבו מהסופרמרקט המקומי 5 שקלים כל אחד. אח אחד מיוצג על-ידי הפרקליטות, ואילו האח השני – מיוצג על ידי עורך דין פרטי.

במהלך המשפט טוענת הפרקליטות כנגד העבריין: “דין פרוטה כדין מאה”.

עורך הדין הפרטי של העבריין השני יטען: “זוטי דברים”.

עתה עובר התיק מהפרקליטות אל עורך הדין הפרטי אשר צריך לייצג את המדינה כנגד העבריין הראשון ולכן הוא יטען: “דין פרוטה כדין מאה”.

כלומר, עורך הדין יטען דבר והיפוכו במקרה זהה לחלוטין והדבר אינו אלא: אבסורד.

אבסורד זה הוא שיפגע בעבודתו המקצועית של עורך הדין אשר מופיע בפני אותו השופט וטוען פעם כך ופעם את ההפך.

מומלץ כי עורכי הדין יתמחו לא רק בתחום מסוים אלא גם בייצוג צד מסוים. האמת ניתנת להיאמר כי כך גם נהוג; ישנם עורכי דין שמתמחים בייצוג קבלנים כנגד לקוחות, וישנם עורכי דין המתמחים בייצוג דיירים כנגד קבלנים. בביקור מדגמי בבית המשפט רואים כי אותן דמויות ממקמות את עצמן על פי רוב בצד בא כוח התביעה, ואותן דמויות בצד ההגנה. כך גם בעסקי הביטוח ועוד.

מדוע לערער זאת על ידי ההפרטה?

הזול יותר הוא היקר יותר:

אם קיימת בעיית כוח אדם – הגדילו את מצגת כוח האדם, תנו פרמיות, דאגו כי העבודה תיעשה.

אל תלכו לפתרון הקל תוך יצירה אגב כך בעיה גדולה יותר.

עדיף כי הפרקליטות תתמחה, תתמקצע ותדע להתמודד עם נושאים שונים ביעילות. ענייני חוזים, פלילים, עניינים שבין מדינות – כל אלה ועוד… דורשים התמחות.

דאגו כי בפרקליטות יהיו אנשים אשר בבואם ליום עבודה – נראה ברק בעיניהם.

דאגו כי עיניים אלה יראו בעבודה אתגר אמיתי.

דאגו כי אנשים אלה יכבדו את המקצוע ויכבדו את הגוף אליו הם משתייכים.

זאת עשו! 

בדיוק על אותו המשקל של הזול יותר הוא היקר יותר!

 

לאתר הכותבת

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר