שערוריית רשות השידור

שערוריית רשות השידור


דליה זליקוביץ 23.05.2006 23:58
שערוריית רשות השידור


מאות אלפים אלו נזרקים מחוץ לחגיגה הגדולה, משום שחברות הכבלים והלווין אינן מוכנות לאפשר להם להיות לקוח שלהם במשך חודש, במחיר מינימלי, מבלי שיחייבו אותו לקחת חבילת בסיס והתחייבות לשנת מנוי, כלומר למעלה מ-3,000 שקלים.



משחר נעורי הנני אוהדת מכבי ת”א ואינני שוחרת כדורגל, אולם נראה לי שכל מה שקורה סביב שידורי הכדורגל והכדורסל גובל בחוצפה ועזות מצח עם יחס מזלזל מתמיד בצופה החסר היכולת להשפיע. עבודה בעיניים, היא מילת המפתח בפרשית המשולש: כבלים/טלויזיה – ספורט – צופים.

שר התקשורת היוצא אברהם הירשזון שהקים צוות מיוחד לבדיקת סוגיית התשלום, הודיע ביום פרידתו כי מי שירצה לצפות בכל משחקי גביע העולם בכדורגל יהיה חייב לרכוש ערוץ מיוחד בעלות מאות שקלים, והצ’ופר: המשחקים המרכזיים ישודרו בחינם.
על-מנת לגרום לקהל מכורי הכדורגל נחת, הודיע לנו השר על “הישגו” המפוקפק, כי לא נשלם 800 ש”ח כפי שדרשה מועצת הכבלים, אלא “רק” 500 ש”ח טבילין וטקילין.

או אז עיני מלאו דמעות על ההקרבה כאשר מנכ”ל המשרד אבי בלשינקוב גלגל עיניו השמימה ואמר: “עם יד על הלב הייתי מעדיף שהסכום יהיה נמוך יותר, אבל אני מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה. הצלחנו להוריד את המחיר בכמעט חצי, לתת כ-13 משחקים בערוצים הפתוחים וגם לדאוג לתקציר של שעה כל ערב. מדובר בכל זאת בהישג גדול”.

ובכן – אני כולי נפעמת מגודל ההישג המרשים, לבוא לאוכלוסיה ש-50% ממפרנסיה מתפרנסת משכר מינימום, ולדרוש כמעט 30% משכרם בחודש מסוים על-מנת לצפות במה שבכל העולם רואים חינם.

בשנים האחרונות אנו רואים כי למרות ששילמת במסגרת אחת, אתה משלם עוד פעם ועוד פעם. כשאתה רוצה להתחבר לכבלים, אתה משלם חבילת בסיס. עכשיו, מוסיפים לך שידורים מיוחדים של “שלם על-מנת שתוכל לצפות”. כשרוצים אליפות שכונתית, משלמים ועכשיו אם תרצה לראות מונדיאל – תשלם עוד פעם. תשלם, תשלם ותשלם.

עד מתי וכמה?

כישראלית שומרת חוק, המשלמת אגרה, שהיא מס מעצבן נוסף בשרשרת המיסים הגלויים והסמויים שלי השזורה על צווארי, נטל התשלומים לכבלים או ללווין ולטלויזיה עומד על סך של:
כ-3000 ש”ח לכבלים או ללווין, 500 ש”ח אגרת טלויזיה (לא מבינה למה ועל מה), תשלום עבור משחקים של שבת, סרטים ב-
VOD – VIDEO ON DEMAND, ועוד תשלומים לערוצים כאלו ואחרים.

ומה קורה אם אינני מנויה על הכבלים כמו עוד מאות אלפים מתושבי המדינה?

מאות אלפים אלו נזרקים מחוץ לחגיגה הגדולה, משום שחברות הכבלים והלווין אינן מוכנות לאפשר להם להיות לקוח שלהם במשך חודש, במחיר מינימלי, מבלי שיחייבו אותו לקחת חבילת בסיס והתחייבות לשנת מנוי, כלומר למעלה מ-3,000 שקלים.

ומה קורה אצל השכנים הקרובים והרחוקים, שם הדשא ירוק יותר בכל המובנים?

– בכ-200 מדינות השידורים כמובן חינם (כמעט כל העולם) כולל מדינות עולם שלישי.
– בארגנטינה, מתקינים טלויזיות בכל מקום על-מנת שכל הילדים בבתי הספר יוכלו לצפות
חינם.
– בירדן משלמים 21 ש”ח.
– שכננו הקרובים מאד ברשות הפלשתינאית- לא ישלמו!
– בפאבים שרכשו את החבילה, האורחים לא ישלמו.
– האסירים בכלא – חינם אולי, לא סופי.

בשורה אחת טובה – החיילים לא ישלמו, עקב תרומתו הנדיבה של גידאמק.

נקודת אור ופתרון למונדיאל בחינם:

– לקנות אנטנה של אחת מהמדינות השכנות (או של הרשות) ולצפות בחינם- עלות של 100-       ש”ח.
– לקנות צלחת לווינית, בעלות של כ-1200 ש”ח, ויש את כל הכדורגל בעולם ושאר ערוצים
          
“גבריים” בחינם לעד.
– לעשות מילואים…
– לעבור לגור בין הפלשתינים
לא הייתי ממליצה.
– לבלות בפאב, ולזכות בהנאה כפולה.

ומי המרויח?

צ’רלטון, שהיא בעלת זכויות השידור של המונדיאל, צפויה להרוויח לא פחות מ-23 מיליון דולר לאחר החזר השקעה החל מהמנוי הפראייר ה-50 אלף לערך.

על-פי הפרסומים השונים, למעלה מ-6 מיליון דולר הם סך ההכנסות ממכירת זכויות המשחקים והתקצירים לערוצים המסחריים, לסלולר ולאינטרנט. שאר הסכום יתקבל ממכירת כ-200 אלף חבילות לערוץ המונדיאל בכבלים ובלוויין. 2 מיליון דולר נוספים יתקבלו מגידאמק שתרם לחיילים כדי שיוכלו לצפות בחינם במשחקים בבסיסי צה”ל.

והיכן השערוריה האמיתית?

לפי סעיף 2 לחוק רשות השידור, שידורי רשות השידור הינם שירות ממלכתי. רשות השידור פועלת למען הציבור ובאמצעות כספי ציבור. היום ערוץ 1 המקרטע, פועל מתוך תקציב ממשלתי, המסובסד גם כן על-ידי הציבור. השבוע התבשרנו שערוץ 1 הממומן על-ידי כל אחד ואחת מאיתנו, ישלם גם השנה סכום מדהים של כארבעה מליון דולר, בתמורה למימון שידורי מכבי ת”א שהיא קבוצה פרטית. סכום זה ששולם רק עבור מכבי, הינו כמעט כפול מהסכום שמשלמת חברת צ’רלטון עבור שידורי כל קבוצות ליגת העל בכדורסל, מצטרף לסכום המטאורי של 100 מיליון שקל שקיבלה מכבי ת”א מרשות השידור בשש השנים האחרונות. ההיגיון הכלכלי לא ברור לי לחלוטין.

האינטרס של מכבי הוא שיהיו שידורים, והיא זו שהייתה צריכה לשלם לרשות השידור כסף מרווחיה כעסק פרטי, על-מנת לשדר את משחקיה. ולא להיפך. ממכירת החסויות והכסף שהיה נחסך לו רשות השידור היתה פועלת באחריות ומתוך ראיה עסקית כמו שיודעת מכבי לעשות, ומתוך אינטרס של כלל הצופים במדינה, ניתן היה לשלם לבעלי הזכויות שרכשו אותם כדין. לאחרונה פורסמה ידיעה בעיתון “THE MARKER” לפיה 90% מההכנסות ממכירת חסויות למשחקי מכבי במסגרת היורוליג נשארו בידי הקבוצה, ואילו רק 10% נמסרו לרשות השידור.

זוהי שערורייה וחוסר אחריות ציבורית, שכספי משלם המיסים מוצאים על מימון עסק פרטי, שמרוויח הון עתק, ומשלם לשחקניו ולמאמנים סכומים אגדתיים עוד יותר, מרוויח מהפרסומות במגרש, ועוד. לציבור הזכות לדעת מה נעשה עם כספו, ואילו החלטות מתקבלות בנוגע לשידורים הממלכתיים בישראל.

בעתירה שהוגשה בימים אלו ע”י ד”ר יובל קרניאל בשם התנועה לחופש המידע נגד רשות השידור וחברת מועדון הכדורסל מכבי תל-אביב התבקשו תשובות לשאלות נוקבות האם האין הציבור זכאי לדעת אודות הסכמים מעין אלה? יתרה מכך, מדוע נחסמת האפשרות לביקורת ציבורית על פרטי הסכמים עם הרשות? לא יעלה על הדעת כי הסכמים בסכומים כה גבוהים נערכים תחת מעטה חשאיות, שנה אחר שנה במשך שנים רבות, וזאת למרות מחלוקת ציבורית ידועה בעניין זה!.

יש לציין, כי כבר בפרוטוקול מס’ 6, מישיבת ועדת המשנה לרשות השידור ב-8 באפריל 2002, אמר ח”כ אבשלום וילן על ההסכם של רשות השידור עם מכבי ת”א כי “כל העסק הזה מריח מאוד לא טוב. אנחנו מרגישים שמישהו גנב את הקופה הציבורית”, וח”כ ויצמן שירי אמר באותה ישיבה כי: “אנשי מכבי תל-אביב קרובים יותר לצלחת. זה שוד הקופה. בכל מדינה מתוקנת אנשים היו הולכים על דבר כזה לבית סוהר”.

לדעתי, נדרשת התערבותו של מבקר המדינה בבדיקה לגבי התנהלות רשות השידור בהעדיפה התקשרות ומימון קבוצה פרטית אחת, ושלילת הזכות הבסיסית לקבלת שידורים המיועדים לכלל צרכי הציבור הרחב שמממן זאת, ולא משנה איפה הם גרים בארץ, אם הם כבר משלמים ללווין או לכבלים, ולא משנה מהו מצבם הכלכלי. כך שאם הם אוהדי ספורט ואוהבים לראות – שתהיה להם את האופציה לראות.

מה אין לנו?

זה גורלנו כנראה. לשלם יותר מבלי לקבל תמורה. לא לאגרה המשולמת מאונס ולא לתשלום לכבלים מרצון. אם כך, היכן נציגי הציבור שאמורים להגן עלינו ולבדוק מה עושים עם המליונים שאנחנו האזרחים משלמים? איפה המועצה לצרכנות שצריכה לדאוג לנו נגד בריונות מניפולטיבית של הצרכן הנרמס ברגל קלגסית גסה, ללא יכולת תגובה?

היכן גם חברי-כנסת והמועצה כגוף ציבורי שמפקחת על רשות השידור, שמתוקף תפקידם הם אמונים על מטרה סופית אחת, והיא שכמה שיותר מאזרחי מדינת ישראל יוכל לצפות במשחקים הללו ולהנות מהתמורה לאגרות והכספים האינסופיים המשולמות.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר