תרמית הזיתים הגדולה

תרמית הזיתים הגדולה

אביעד ויסולי
26.02.2006 03:31
התמונה ב"הארץ": העץ "הכרות" כביכול

התמונה ב”הארץ”: העץ “הכרות” כביכול


ביום א’ 2.11.03 געשו אמצעי התקשורת: בכפר עינבוס שבשומרון התגלו 255 עצי זית כרותים. הידיעה פתחה מהדורות החדשות, זכתה לכותרות שמנות בעיתונים, והכל משום שהכפר נמצא מתחת לישוב יצהר. המתנחלים אוטומטית הואשמו בכריתת עצי הזית, אף שלא היתה בדל ראיה כי הם בצעו זאת. מתחקיר שביצע “המטה למען א”י” בשנתיים האחרונות, עולה כי לא היתה כל כריתה, ולו של עץ אחד.



ביום א’ 2.11.03 געשו אמצעי התקשורת: בכפר עינבוס שבשומרון התגלו 255 עצי זית כרותים.  הידיעה פתחה מהדורות החדשות, זכתה לכותרות שמנות בעיתונים, והכל משום שהכפר נמצא מתחת לישוב יצהר ולשתי הגבעות התוחמות אותו ממזרח – “מצפה יצהר” ו”גבעה 725″.  המתנחלים, ובמיוחד “נוער הגבעות”, אוטומטית הואשמו בכריתת עצי הזית, אף שלא היה בדל ראיה כי הם ביצעו זאת.

מתחקיר שביצע “המטה למען א”י” בשנתיים האחרונות, עולה כי לא היתה כל כריתה, ולו של עץ אחד. היתה זו תכנית מרושעת של הפלשתינים ביחד עם ארגוני שמאל מישראל, להכפיש ולטפול את “עלילת השמן” על המתנחלים. מתברר כי היה זה בעל העצים אשר גזם את עציו גיזום יסודי, (דבר אשר שיפר את מראם ואת יבולם) תוך שהוא הופך, בתכנון קפדני ומפורט מראש, את הגיזום לארוע תקשורתי בינלאומי, שבמסגרתו הוא צולם על רקע העצים ה”כרותים”.  הדיוידנד שמשכו כל משתתפי הארוע, חוץ מהחשיפה התקשורתית העצומה, הכפשת המתנחלים, קידום התכנית לעקירת המאחזים ומעצרי שווא של מתנחלים ע”י השב”כ והמשטרה, היה מענק של 150,000 ש”ח שסידר ח”כ ממפלגת העבודה לאותו “פלאח מסכן” בגין נזק שלא היה ולא נברא.  סופו של הסיפור, כפי שמוכח בתמונות המצורפות, הוא שכל העצים גדלו מחדש ונתנו פרי בתוך שנתיים מהגיזום, כאשר הם עתה הרבה יותר יפים ובריאים ממה שהיו קודם לגיזום.

נחזור לחורף 2003: התקשורת והפוליטיקאים יצאו מגדרם והתחרו זה בזה מי ישתמש בשפה קיצונית ומתלהמת יותר כדי לגנות את המתנחלים. כך אמנון דנקנר קרא לזה “תופעה מרתיחת הדם של התעללות בפלשתינים בהקשר למסיק הזיתים העונתי” (“פוגעים בעצמנו”, מעריב 7/11/03).  הוא השתלח ב”מבצעיהם שאבדו צלם אדם”, וקבע חד-משמעית “שברור שהפושעים שעושים את הדברים באים מהגרעין הקשה של המתנחלים הקיצונים…הם אינם יכולים עוד לומר כי ידיהם לא שפכו את השמן הזה” ודרש מקהילת המתנחלים “לנקות את עצמם באופן בוטה מהחלאה שדבקה בהם”.  שבוע לאחר מכן, הוא המשיך להלום בקוראיו מקרב המתנחלים “חלון מבהיל להצצה אל מנגנון הסדומיזציה של חלק מהחברה נפתח בפני כשקיבלתי תגובות של קוראים רבים מדי מסוג מסוים על מה שכתבתי כאן בשבוע שעבר על הפשעים שנעשו כלפי הפלשתינים, עצי הזית שלהם ויבוליהם בעת המסיק.” (“סדום”, מעריב 14/11/03).

עורך מדור הדעות במעריב, בן דרור ימיני, לא התבייש לברור את מילותיו מתוך הז’רגון הידוע לשימצה: “מי שממאיס את דמותה של ישראל בעולם הם בעיקר אלה שמייצגים את התדמית המרושעת והחומסת.  אין כמו גודעי עצי הזיתים.  אין כמו אותם גזענים בני דת משה, מיעוט מתוך המתנחלים שמתעללים בפלשתינים חפים מפשע…עראפאת החכם יודע לתת לנו לרקוד בדיוק לפי החליל שלו.  הוא רוצה את גודעי העצים.  הוא רוצה מאחזים.” (“מי אשם בשנאת ישראל”, מעריב 3/11/03)

על כולם התעלה יוסי שריד: “עצי הזית הכרותים בגדה-המערבית מקוממים לפעמים יותר מאנשים כרותים… סתם ברוטליות לשמה, ונדליזם לשם ונדליזם, הביטוי הכי גס ודוחה של הכיבוש הישראלי – הזית כמשל, הזית כממשל, זיתים כבושים…המתנחלים החוליגנים, שיבואו חשבון עם כל מי שרק יעז להתלונן, והם לא רק גודעים עצים, הם גם יורים וגודעים אנשים…גיא ההריגה של הזיתים הטבוחים…וצריך לזכור ש”המקום הזה” הוא בכלל מצפה-יצהר שהיה צריך להימחק כליל מהמפה על-פי החלטת ממשלה מה-20 ביוני השנה, כי הוא מצפה בלתי חוקי… אני רוצה לבקש סליחה מהסרן הצעיר ולומר לו – מפקד צעיר, אתה אולי לא יודע, אבל אתה מעורב עד למעלה מראש בפשע מלחמה ובפשע נגד האנושות, וזה בדיוק מה שאני רוצה להגיד גם לניצב-משנה שכמו אותו גולם – עיניים לו ולא יראה. אבל, אל דאגה, חברים, אתם בחברה טובה, בחברתם של שר הביטחון, שאול מופז, ומפקד פיקוד המרכז, משה קפלינסקי, ועוד רבים וטובים (גם המפכ”ל ייזכר כאן לרע), שכולם נגועים באותם פשעים איומים, כי לא נקפו אצבע למנוע אותם. ” (“למה שונאים אותנו”, מעריב 16/11/03).

מי שטען כי העצים שלו “נכרתו” הוא אדם בשם פאוזי חוסיין. הוא הצטלם ליד גזע עץ עירום לכל כלי תקשורת אפשרי. יחד אתו הופיע אדם המכנה עצמו “הרב אריק אשרמן” מארגון בשם “שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם”.  מדובר בארגון קטן שבראשו עומד אותו אשרמן שגר בכפר הערבי תמרה ומקדיש את מרב עיתותיו למאבק למען הפלשתינאים. יחד אתם פעלו גם אנשי “גוש שלום”, ארגונו של אורי אבנרי.  מציאת עצי הזית הכרותים תוקשרה מיידית לכל אמצעי תקשורת בארץ ובעולם.

כדי לשים את הדברים בפרופרוציה, יש לזכור כי ביהודה ושומרון יש למעלה מ 2.5 מיליון עצי זית (בתוך הקו הירוק יש למעלה מ – 5 מיליון). המינהל האזרחי, אשר מנסה להילחם בתופעה של השתלטות על אדמות המדינה באמצעות נטיעות פרטיות (עפ”י החוק ביש”ע לאחר 10 שנים האדמה שייכת לנוטע), עוקר בעצמו מידי שנה כ– 3,000 עצים, ואולם גם זו טיפה בים הסגות הגבול של הפלשתינאים לקרקעות המדינה. המטע בעינבוס נטוע על אדמות מדינה. כדי לבנות את גדר ההפרדה עקרה ישראל למעלה מ– 50,000 עצי זית ללא פוצה פה ומצפצף.

ואולם, העובדות הפשוטות בעינבוס לא הסתדרו עם התשוקה של עדת כרישי השמאל שעטה על דמם של המתנחלים וביקשה לקרעם לגזרים.  המשטרה הזמינה מהקק”ל מומחה ליעור, עידו רסיס, וזה קבע כי לא היתה כריתה, אלא גיזום רגיל המטיב עם עצי הזית, וכי תוך כמה חודשים העצים ישקמו את עצמם. המשטרה לא האמינה לו והזמינה מומחה נוסף, ראש איגוד מגדלי הזיתים, בשם סוהיל זידאן. זה קבע כי העצים נחתכו במשורי יד, נדרשו לגיזום כ– 300 שעות עבודה (10 אנשים ב– 4 ימי עבודה מלאים) וכי תוך שלוש שנים הם ישובו לעצמם לחלוטין.

פרט קטן: מאחר ובשני המאחזים הנ”ל היתה נוכחות צה”לית רצופה באותה תקופה, לא ניתן היה להעלות על הדעת כי 10 אנשים יעלו וירדו למטע הזיתים מבלי שכוחות צה”ל יבחינו בהם.

שום דבר לא עצר את העליהום התקשורתי על המתנחלים, במסגרתו  הורה ראש הממשלה שרון ב– 14/11/03 לשב”כ למצוא את כורתי הזיתים בעינבוס. ואכן, ביום 29/11/03 פשטו השב”כ והמשטרה על מצפה יצהר וגבעה 725, חיפשו את המשורים (לא מצאו אחד), ועצרו שני תושבים – איציק סנדרוי ומיכאל פאנו. למחרת הם הובאו אזוקים בידיהם וברגליהם להארכת מעצר, לאחר 4 ימים הם שוחררו.

מתחקיר הארוע עולה כי אותו פאוזי חוסיין התקשר עם פעילי גוש שלום כחודשיים לפני הארוע, והכין אותו בקפדנות. הוא עבד ברשות הפלשתינאית, ולשעבר גר שנים רבות בישראל. הוא מדבר עברית שוטפת, ויש לו קשרים במוסד ובשב”כ… הוא גם מכיר ונמצא בקשרים הדוקים עם הרבה מאד פוליטיקאים, כולל אפרים סנה, רן כהן וכל ארגוני השמאל.  ואולם התכונה המופלאה ביותר של אותו פלאח מסכן מהכפר עינבוס, היא היכרותו המופלאה וקשריו ההדוקים עם כל כתבי החוץ בישראל, מכל אמצעי תקשורת אפשרי שיש לו נציגות בישראל (שלא לדבר על כתבי ידיעות אחרונות, הארץ, מעריב, גלץ וקול ישראל). הרבה יותר מכל יחצ”ן מקצועי.  “פלאח” אמיתי…

השכם בבוקר יום הארוע (2/11/03, יום א’) היו בכפר עינבוס, שהוא כפר קטן ונסתר, אשר אינו מחובר לכל כביש ראשי, לא פחות מ– 50 פעילי שמאל ועיתונאים, ישראלים וזרים.  לטענת אותו פאוזי – כולם באו לעזור לו בלבד (!) במסיק באותו יום (כולל עשרות העיתונאים והצלמים).  הוא חילק אותם לשתי קבוצות – האחת אתו והשניה שהלכה למטע אחר עם אריק אשרמן.  באופן מופלא ובלתי מוסבר לחלוטין, דווקא באותו יום ודווקא בשני המטעים של דווקא אותו פאוזי התברר כי כל העצים “נגזרו” לדבריו.  וכשראה את העצים “הגזורים” הוא החל להשתולל, לצעוק… ולהצטלם לעשרות הצלמים שבאורח פלא היו אתו.  את כל זה ניתן לשמוע בתיאוריו של  אותו פאוזי, כשהוא מספר זאת למהנדס היי-טק בשם טל דיין שביקש לעזור לו, והקליט שעות של שיחות אתו.

מה שנראה בשטח הם עצים מהם נגזמו רוב הענפים, אך אף לא אחד מהגזעים נכרת.  כל העצים נשארו בגובה של 1.2 – 2 מ’, ואולם מראה ענפים הגזומים והגזעים העירומים הצטלם טוב לתקשורת שעטה על הסיפור.  (ראה תמונות).  גם ח”כ אפרים סנה הגיע ממש באותן דקות, “באורח פלא” לאותו מקום, והצטלם לכל ערוץ אפשרי כשהוא קורא למחות את המאחזים מעל פני האדמה. 

תופעה נוספת בלתי מוסברת היתה כי לאחר הגיזום, התברר כי הפרי נשאר על העצים. פאוזי לא עשה כל נסיון לקטוף את הפרי מהענפים הגזומים. הוא גם סרב לכל תרומה או עזרה כלשהי, וטען כי הוא מקבל את הכל ממשרד החקלאות הפלשתיני.  זה לא מנע מח”כ אפרים סנה לסדר לו פיצויים ממדינת ישראל בסך 150,000 ₪, שזה הרבה יותר ממה שהיה מרויח על העצים ב– 10 שנים פוריות במיוחד. 

שנתיים וחודשיים לאחר הארוע חזרנו למטע ה”כרות” כדי לראות מה קרה בו.  התברר כי אותו פאוזי, אם הוא אכן הבעלים, הזניח את עצי הזית לחלוטין.  הענפים הגזומים לא פונו והם עדיין שוכבים על הקרקע, יבשים לחלוטין.  המטע לא עושב, לא נחרש וכמובן שלא הושקה. כל כולו נראה מוזנח לחלוטין.  ואולם את ההפתעה הגדולה ביותר נתנו העצים “הכרותים” – הם כולם גדלו מחדש כמעט לגודלם המקורי, עם נוף ירוק, גדול ויפה, ונותנים פרי. הצילומים של העצים מצ”ב.

סוף דבר: תרגיל “כריתת” עצי הזית בעינבוס, שבוים ע”י אותו פאוזי ופעילי שמאל, בשיתוף עשרות עיתונאים ופוליטיקאים, גרף רווחי עתק לכל המעורבים בו, הן ביחסי ציבור, הן בזמן מסך והן בכסף מזומן לכיס.  אותו אשרמן הודה בהקלטה כי “אולי הפלשתינאים בעצמם כרתו לעצמם את העצים, משהו כזה, אה.. אני לא אגיד לך שזה בלתי אפשרי וראינו את זה במקומות אחרים שאנשים, הפלשתינאים, עשו פרופגנדה” ובשיחה אחרת “יש מקומות, ואני לא נעים לי, אני יודע שיש מקומות שהפלשתינאים עשו פרופגנדה”  (מצ”ב ההקלטות).  ראש השב”כ שהתחלף בינתיים, יובל דיסקין, טען בועדת החוץ והביטחון כי הוא יודע מי כרת את הזיתים מקרב המתנחלים אך אין לו הוכחות ולכן יש להכניסם למעצר מנהלי.  מופז כשר בטחון, הודיע ביום 14.1.06 כי הוא רוצה להרוס את גבעה 725 כי יושבים בה “מתנחלים שעקרו אלפי עצי זית במטעי הפלשתינים בסביבה”.  לעזאזל העובדות, הראיות או האמת – בשבילם יש ספין אחד בלבד – נכה במתנחלים בכל דרך אפשרית.

תמונות העצים כפי שהם היום:

מאמר מומלץ על עצי הזית מאת יונה סוקולובסקי



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר