שערוריית הפרוטוקולים של שופטי ציון

שערוריית הפרוטוקולים של שופטי ציון

שמחה ניר, עו”ד
14.02.2006 17:26
שערוריית הפרוטוקולים של שופטי ציון


נניח שזה כשר – אפילו שלא מריח טוב – אבל אם אין פרוטוקול, לשם מה גובים “אגרת פרוטוקול”? אז במחילה מכם: או שתתנו לנו פרוטוקול, או שתחזירו ת’כסף!!!



 

שערוריית הפרוטוקולים של שופטי ציון

בית המשפט העליון לא מנהל פרוטוקולים של הדיונים בפניו. אחרי כל מה שהוא אמר על חשיבותם של הפרוטוקולים, החל בבג”ץ 954/97, שלמה כהן נ’ ראש לשכת עורכי הדין, ואח’, וכנראה גם לפני כן, וכלה בפרשת השופטת הילה כהן, וכנראה גם אחרי כן – הוא עצמו, ברוב צביעותו, לא נאה מקיים את שהוא דורש.

כאשר התחילו להבין את זה בכנסת, הועפו משם רמזים לבית המשפט העליון, עם איתותים ברורים שאם הנכבדים האלה לא ינהלו פרוטוקולים מרצונם הטוב והחופשי, הם ייאלצו לעשות כן מכוח חקיקה שתיכפה עליהם.

למשמע הרמזים התחילו העליונים האלה לשחק ב”כאילו”: הושיבו קלדניות כדי שתקלדנה את אשר אוזניהן שומעות, אבל פסקו הלכה שההקלדות האלה אינן “פרוטוקול”. מה הן כן? לא יודעים, לא יודעים … נתנו לצבור ללכת בלי, ולהרגיש עם, ולעצמם – ללכת בלי, ולהרגיש בלי.

נניח שזה כשר – אפילו שלא מריח טוב – אבל אם אין פרוטוקול, לשם מה גובים “אגרת פרוטוקול”?

אז במחילה מכם: או שתתנו לנו פרוטוקול, או שתחזירו ת’כסף!!!

בקשה בעניין פרוטוקול הדיון, מדברת בעד עצמה:

 

(על”ע 4743/02

על”ע 10484/02+10737/02

על”ע 9684/93+9728/03

על”ע 2025/04+738/04)

 

בבית המשפט העליון בירושלים

המערער: שמחה ניר, עו”ד, משעול גיל 1-ג’, כפר סבא, 44281 טל’ 050-7520000

 נ           ג           ד

המשיב: הועד המחוזי, לשכת עורכי הדין, ת”א

בקשה בעניין פרוטוקול הדיון

1.               בתיק ביהמ”ש נמצאת הקלדה עילגת אשר נושאת את הכותרת “פרוטוקול”.

2.               לפי הפסיקה של בית משפט נכבד זה, ההקלדה האמורה אינה “פרוטוקול” רשמי, והפסיקה הזאת מקובלת גם על הח”מ, כך שבאמירה שההקלדה היא “עילגת” אין כל פגיעה בכבוד בית המשפט, ואפילו לא ביקורת מרומזת עליו.

3.               יחד עם זאת אין בדין כל פטור לבית משפט כלשהו מלנהל פרוטוקול, ואם ישנה פסיקה כזאת – היא טעונה רוויזיה, לאור פסיקותיו של בית משפט נכבד זה על חשיבותו של הפרוטוקול ועל “חובות שאינן חרותות על ספר החוקים” – גם בהקשר לניהול פרוטוקולים.

4.               אבל עניין הפרוטוקולים מוסדר גם סטאטוטורית: בתקנות האגרות נקבעה, בצד האגרה על ההליך עצמו, גם אגרה על הפרוטוקול.

“אגרה”, כידוע, היא מס על שירות, בין שירות “אופציונלי” ובין שירות כפוי (להבדיל ממסים אחרים, אשר אינם מוטלים כנגד “תמורה” ספציפית למשלמם).

מן הראוי לזכור עוד שאגרת הפרוטוקול היא אחד המקרים היחידים – אם לא היחיד – בהם האוצר הסכים שהאגרה תהייה “ייעודית” – דהיינו שכספי האגרות יילכו למימון השירות המסויים, ולא יוזרמו לקופה הכללית.

כאשר הדין מחייב את האזרח “לקנות” שירות מן הרשות, על כרחנו שהוא מחייב את הרשות לספק לאזרח את השירות הזה.

5.               אשר על כן מבוקש להשלים את המסמך הנזכר בסע’ 1, לעיל, על פי התצהיר המצורף, על פי הקלטה (אם נעשתה) ועל פי זכרונו של כב’ ביהמ”ש, ולהפכו לפרוטוקול רשמי של הדיון; ובאשר למה שלא ניתן לשחזור מבוקש לציין שהוא לא ניתן לשחזור.

6.               לחלופין מבוקש להורות על החזרתה למערער של אגרת הפרוטוקול, כיוון שהשירות בגינו שילם את האגרה לא סופק לו.

 

שמחה ניר, עו”ד

      המערער


תצהיר

אנחנו הח”מ, שמחה ניר, עו”ד, לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת, וכי יהיו צפויים לי העונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר/ה:

1.                  המסמך הנושא את הכותרת “פרוטוקול” בתיק על”ע 4743/02 ושאר התיקים אשר נדונו יחד איתו (להלן, יחד – “התיק”) אינו משקף את הדיון, כפי שהתרחש.

2.                  עם פתיחת הדיון הודיעה אם בית הדין כי לכל אחד מהצדדים יש חצי שעה לטעון.

3.                  אני ביקשתי לדון קודם בבקשות הטרומיות והאחרות אשר הגשתי לבית המשפט, אולם אם בית הדין הורתה לי לטעון לכל הבקשות יחד עם הטיעון לגופו של עניין, והוסיפה כי בפסק-הדין יתייחס בית המשפט גם לבקשות עצמן.

4.                  בעמ’ 5, הרשום כתחילת דבריו של עו”ד ויצמן – מוטעה:

מהרישום הזה עולה  כאילו הפסקתי את הטיעון כאשר לא היה לי עוד מה להגיד, ועו”ד ויצמן החל לטעון “כבדרך הטבע”, אך לא כך הווה.

בנקודה מה כאילו מסתיימים דברי הופסקתי ע”י אם בית הדין, אשר החלה לשאול את עו”ד וייצמן שאלות באשר להרשעותי הקודמות.

אני אמרתי כי עדיין לא סיימתי את טיעוני, ואני אתייחס גם לעניין הזה.

תשובת אם בית הדין: אחרי כן תוכל לענות לטענותיו של עו”ד ויצמן, וגם להשלים את טענותיך.

הטיעון של עו”ד ויצמן לא היה רציף, כפי שנחזה ברישום, אלא דיאלוג מתמשך בין בית המשפט לבין עו”ד ויצמן.

גם סיום דברי, בעמוד האחרון, לא היה משום שנגמר לי הטיעון, אלא משום שהופסקתי ע”י אם בית הדין, למרות שעמדתי על כך שטרם סיימתי את טענותי.

5.                  אני לא מסוגל לשחזר מהזיכרון את כל אשר טענתי, ואתן כאן מספר דוגמאות, שעליהן אני יכול להעיד פוזיטיבית:

א.      בעמ’ 2, פיסקה שנייה, שורה שנייה: במקום “71” צ”ל “61”;

ב.      שם, שורה שלישית-רביעית: במקום ” חיים משגב מאשים את בית המשפט העליון בקומבינה עם מי לא”, צ”ל “חיים משגב מאשים את בית המשפט העליון בקומבינה פוליטית עם הפרקליטות, המשטרה, השמאל הפוליטי, העיתונות, ועם מי לא”;

ג.       בתחילת הפיסקה השלישית, שם: לא אמרתי “המישורים הבכירים” (אני אפילו לא יודע מה זה);

ד.      בשורה השביעית, שם, שם: לא אמרתי “שורט להם כל הזמן את הצבע”, אלא “שרק שורט להם את הצבע”;

ה.     בשורה השלישית מלמטה, שם:  לא אמרתי “להתמסד” אלא “להתמסר”, וכל האמירה שם רחוקה גם היא מלשקף את מה שאמרתי.

6.                  ואלה רק דוגמאות המשקפות את עילגותו של ה”פרוטוקול” הזה.

 

שמחה ניר, עו”ד

 

אני הח”מ, …………………………………………, עו”ד, מאשר כי היום, 2.2006 . ….., הופיע בפני שמחה ניר, עו”ד, המוכר לי אישית, ולאחר שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת, וכי יהיו צפויים לו העונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר את נכונות הצהרתו, וחתם עליה בפני.

 

………………………………….., עו”ד

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר