עו”ד יראון פסטינגר: סוף המשוב

עו”ד יראון פסטינגר: סוף המשוב

יראון פסטינגר, עו”ד
03.01.2006 06:01
שלמה ("לך תביא את הבונזו") כהן

שלמה (“לך תביא את הבונזו”) כהן


במקום למסד את המשוב ככלי עבודה שוטף, ולערוך אותו דרך קבע פעמיים בשנה, ניגפה הלשכה בפני חרם השופטים, והעדיפה לוותר עליו.



  סוף המשוב

 

במקום למסד את המשוב ככלי עבודה שוטף, ולערוך אותו דרך קבע פעמיים בשנה, ניגפה הלשכה בפני חרם השופטים, והעדיפה לוותר עליו

בשנת 2000 החלה לשכת עורכי הדין לערוך משוב שופטים בקרב ציבור עורכי הדין, ומאז נערכו ארבעה משובים, שהביעו את עמדת עורכי הדין על תפקודם של השופטים השונים באולמות בתי המשפט.

מטבע הדברים, איש אינו אוהב ביקורת, ובוודאי לא ביקורת אנונימית, וכך קם קול זעקה מצד השופטים, בעיקר בערכאות התחתונות, כנגד המשוב.

לאחר ששופטי בית המשפט העליון נטו בהתחלה לעבור לסדר היום, פתחה נציגות השופטים במאבק אגרסיבי וחסר פשרות כנגד לשכת עורכי הדין, על-מנת לשכנעה לוותר על משוב השופטים. מאבק זה הביא לביטול המשוב, מספר שנים לאחר שהופעל.

המשוב הוא כלי חשוב ביותר בבקרת איכות עבודתם של השופטים, ואין כמו ציבור עורכי הדין המתאים להעריך את תפקוד השופטים, ולדווח על הנעשה באולמות השונים.

אומנם, המשוב אינו מושלם, והוא ניתן למניפולציה במקרים מסוימים, כמו התארגנויות של עורכי דין, למשל, אולם אין לו תחליף, והוא כלי חיוני לבקרת עבודת השופטים, ולקביעת אפשרות קידומם, בצד כלים אחרים.

במסגרת המאבק הפעילה נציגות השופטים חרם מפוקפק ביותר על מוסדות לשכת עורכי הדין, בהפעילה את הסמכות וההיררכיה המנהלית הטבועה בבתי המשפט, כדי לקיים מאבק ציבורי, לגיטימי כשלעצמו, במשוב ובלשכת עורכי הדין שיזמה אותו.

השופטים מילאו אחר צו הנציגות, ונמנעו מלקיים כל קשר עם לשכת עורכי הדין. לא קשרים חברתיים בלבד, אלא גם קשרים המוטלים על הלשכה, מכוח היותה גוף סטטוטורי הפועל על-פי חוק.

ב”חרם” מפוקפק זה חצתה נציגות השופטים את גבול הלגיטימי, אם כי, יצוין כי התקדים המצער ל”חרם” שכזה, נולד כמה שנים קודם לכן, לפני כעשור, כאשר הנשיא ברק ניצל את סמכותו המנהלית באופן דומה, וגרם לחרם שופטים נגד לשכת עורכי הדין, בשל דברי ביקורת שהשמיע נגדו ראש הלשכה דאז, עו”ד דרור חטר ישי. גם אז צייתו השופטים ללא עוררין לחרם המפוקפק, עד שחטר ישי הפסיד במערכת הבחירות בשנת 1999.

במקום למסד את המשוב ככלי עבודה שוטף, ולערוך אותו דרך קבע פעמיים בשנה, כאשר מורידים אותו מכותרות העיתונים על ידי, למשל, פרסום של 50% הציונים העליונים בלבד – כפי שהציע הכותב לא אחת – ניגפה הלשכה בפני חרם השופטים, והעדיפה לוותר עליו.

פעם נוספת הוכח, כי הלשכה והעומד בראשה מעדיפים סנסציות וכותרות בעיתונות, מאשר טיפול בבעיות היסוד של מערכת המשפט.

הטענה, כאילו “בשנה הקרובה לא יערך משוב” היא הטעיית הציבור, שכן גם לאחר מכן, בשנת 2007, תתקיימנה בחירות בלשכת עורכי הדין, ואין להניח שיתקיים משוב בשנת בחירות, ובכך למעשה נגנז המפעל החשוב הזה.

הטענה, כי נציבת תלונות השופטים תתן מעין דוח שנתי, שיחליף את המשוב, אף היא, עם כל הכבוד, זריית חול בעיניים.

הצורך במשוב שוטף על עבודת השופטים, כפי שהציע ויזם בשנת 1997 חבר הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, עו”ד בני שטרס ז”ל, נשאר תקף וחיוני גם היום, כפי שהוכיחו אירועים שונים במערכת המשפט בשנים האחרונות.

*****************
הכותב הינו חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין
לכתבה המקורית המלאה



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר