על הצעת החוק הקובעת מאסר למגישי תלונות בחו”ל נגד חיילים

על הצעת החוק הקובעת מאסר למגישי תלונות בחו”ל נגד חיילים

שמחה ניר, עו”ד
שמחה ניר, עו”ד 14.09.2005 04:11
מכה קלה באווירון

מכה קלה באווירון


חה”כ יובל שטייניץ, יו”ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הגיש הצעת-חוק לפיה אזרחים ישראלים שיגישו תלונה בחו”ל נגד אנשי מערכת הביטחון יישלחו לתקופה מאסר של שלוש שנים. שטייניץ הגיש את הצעת החוק, “הגנת לוחמים ישראלים מפני תביעות בחו”ל”, בעקבות הידיעה שפורסמה אתמול ב”הארץ” על התלונה שהגישה תנועת “יש גבול” בבריטניה נגד הרמטכ”ל, רא”ל דן חלוץ, וקודמו בתפקיד, משה יעלון.



14.9.2005

על הצעת החוק הקובעת מאסר למגישי תלונות בחו”ל נגד חיילים

חה”כ יובל שטייניץ, יו”ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הגיש הצעת-חוק לפיה אזרחים ישראלים שיגישו תלונה בחו”ל נגד אנשי מערכת הביטחון יישלחו לתקופה מאסר של שלוש שנים. שטייניץ הגיש את הצעת החוק, “הגנת לוחמים ישראלים מפני תביעות בחו”ל”, בעקבות הידיעה שפורסמה אתמול ב”הארץ” על התלונה שהגישה תנועת “יש גבול” בבריטניה נגד הרמטכ”ל, רא”ל דן חלוץ, וקודמו בתפקיד, משה יעלון.

עיקרי ההצעה

1. הצעת החוק אוסרת הגשת תלונה נגד איש מערכת הביטחון או אדם שפעל מטעם המדינה נגד הטרור;

2. העונש על העבירה יעמוד על שלוש שנות מאסר ושלילת דרכון לתקופה של עד שלוש שנים;

3. לדברי מגיש ההצעה, ח”כ יובל שטייניץ, יש להגן על האנשים שאזרחי ישראל חבים להם את חייהם.

על הצעה כזאת אפשר לומר: הכוונות טובות, אבל הדרך, כידוע, רצופה, ולא נטולת בעייתיות.

נניח שחייל, או קבוצת חיילים, רואים פשע מלחמה המתבצע לנגד עיניהם, וכדי להסיר ספקות עובדתיים האירוע מתועד ומוקלט, והם באים אל חה”כ שטייניץ, ושואלים מה לעשות עם זה.

עונה להם הח”כ: לכו עם זה לפרקליט הצבאי הראשי, או אפילו ליועץ המשפטי לממשלה.

המתלוננים: הלכנו, ומאחד מהם קיבלנו תשובה ש”בנסיבות העניין” (אשר לא פורטו) הוא לא מצא לנכון לנקוט הליכים, ומהשני לא קיבלנו כל התייחסו.

שטייניץ: לכו לבג”ץ.

המתלוננים: הלכנו, והשופטים אמרו לנו שהבג”ץ לא מתערב בשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות, “אלא במקרים נדירים”. ניסינו לשכנע את השופטים שזה מקרה נדיר המצדיק את התערבותם, והם ענו ב”אולי אדוני ימשוך את עתירתו“.

שטייניץ: אם הבג”ץ לא עזר לכם, גם אני לא יכול.

אפשרות נוספת: הח”כ מקבל את התלונה, כותב לגורמים המוסמכים, שולח למתלוננים העתק מהתשובה, ובכך מסתיים טיפולו, כי להמשיך את ההתכתבות וההתנצחות עם אותם הגורמים זה מעבר למה שהוא מוכן או יכול להשקיע, והתועלת השולית שלו, כפוליטיקאי, מההתכתבות הנוספת הזאת שואפת לאפס (יכול להיות שלחברי הכנסת גם לא מועמדים משאבים מספיקים לשם כך, אבל הדבר מצריך עיון נפרד).

מה נשאר, איפוא, למתלוננים, לעשות חוץ מאשר להתלונן “בחוץ” על פשע-מלחמה שמוסדות המדינה שלהם לא מוכנים לטפל בו? שום דבר.

ומי שמציע לאסור את הדבר הזה, שלא ילין על אחרים, במקומות אחרים ובזמנים אחרים, אשר ראו לנגד עיניהם פשעי-מלחמה המתבצעים ביהודים, צוענים ואחרים – והחרישו.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר