סמרטוט אדום – טור שבועי, 1 בנובמבר, 2007: פניה המופרטות של ישראל

סמרטוט אדום – טור שבועי, 1 בנובמבר, 2007: פניה המופרטות של ישראל


גדעון ספירו 04.11.2007 15:31
נאלץ לפרוש, יחד עם המנכ"ל

נאלץ לפרוש, יחד עם המנכ”ל


על מנהלים כושלים אשר “מופרשים” לאחר תקופה קצרצרה עם מענקי-מיליונים מהקופה הציבורית, ועל מלצריות אשר לא מקבלות אפילו את המינימום המגיע להן על פי הדין.



שני אירועים שמתרחשים בימים אלה בישראל משקפים את פניה המכוערות של ההפרטה הישראלית.

תמונה ראשונה:

עו”ד דב וייסגלס , שהיה יועצו הבכיר ומנהל לשכתו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, קיבל מתנת פרידה יפה ומכניסה עם פרישתו מתפקידו: יו”ר הדירקטוריון של חברת בזק. היקף משרתו היה 80 אחוזים ועלות שכרו שלושה מיליון שקלים. דב וייסגלס לא היה חס ושלום עני ואביון בטרם נכנס ללשכתו של שרון. הוא היה פרקליט צמרת, שעשה קופות יפות בסדרי גודל של מיליונים במתן שירותים משפטיים לשועים ונגידים וסתם אנשים עשירים.

הוא נכנס לתפקידו בבזק ביוני 2006 ונאלץ לפרוש, יחד עם המנכ”ל ועוד מספר בכירים  בעקבות אי סדרים כספיים בתחום אישורי שכר ובונוסים לבכירים  בחברה שהתגלו בתקופת כהונתו.

בסך הכל כיהן וייסגלס קצת יותר משנה בתפקידו. הדעת נותנת כי אדם המקבל שכר של מיליונים וכשל בתפקידו, עליו לעזוב את תפקידו בטרם יגרום לנזקים נוספים.

מתברר כי הקפיטליזם הישראלי הוא אכזר מאד לעניים אבל רחב לב לעשירים. דירקטוריון חברת בזק אישר ליו”ר הפורש והכושל מענק פרישה של 1.5 מיליון ש”ח.

כל מנוי של חברת בזק צריך לדעת כי המיליון וחצי האלה הם מתנה מושחתת על חשבונם. שהרי מאין יש לבזק מזומנים לחלק שלל לנכשלים? מאיתנו, מאלפי המנויים שמשלמים מדי חודש לבזק סכומים מופרזים על השירותים שהם נותנים. את המיליון וחצי האלה ודומים לו, ניתן היה לחסוך ובמקביל להוזיל את השירותים. אבל מדינת ישראל מכרה את בזק למשקיע פרטי והא משחק עתה בצעצוע החדש שלו בהפקרות על חשבוננו.

אנשים שואלים לא אחת, ומה היית עושה במשטר סטוציאליסטי? הנה תשובה קונקרטית למקרה קונקרטי. חברה שהייתה משלשלת לכיסו של בכיר מיליונים  מעבר לשכרו שמקורם בכספי ציבור (והכסף של בזק בא אך ורק מהציבור) , ראשיה היו מועמדים לדין על גניבה ושוד, בדיוק כמו שכיום מעמידים לדין גנבי כספומטים. אלא שבקפיטליזם הישראלי שוד הציבור מהכספומט שקרוי בזק הוא חוקי, ובמשטר סוציאליסטי הוא עבירה כלכלית חמורה עליה מעמידים לדין את נותן השוד ומקבלה. באחת –  לשיטתי הסוציאליסטית גם וייסגלס שלקח את הכסף וגם כל הבכירים שאישרו אותו היו עומדים למשפט על גניבה ומעילה.

תמונה שנייה:

בימים אלה עומדות משמרות שביתה של מלצריות מול  בית הקפה “עלית קופי-טו-גו” באוניברסיטת תל-אביב.

בית הקפה הוא חלק מרשת בבעלות המיליונרית עפרה שטראוס (51% והאמרגן שוקי וייס (49%). למעלה מ-30 מלצריות  החליטו לאחר זמן ממושך של פגיעה בזכויותיהן להתארגן כוועד במטרה לחתום על חוזה עבודה קיבוצי.

הנהלת  הקפה השתלטה על הטיפים  והשתמשה בהם ככלי דיכוי ושליטה על העובדים. היא  החליטה על חלוקתם, להיטיב עם “מקורבים” ולפגוע באלו שהחיבה הוסרה מהם.  זכויותיהן הסוציאליות האחרות כמו ימי חופשה, ימי מחלה ודמי הבראה, לא הופיעו כאופן מסודר על תלושי השכר, וכל מלצרית הייתה צריכה להיאבק על קבלתם. יש מי שקיבלו יותר ואחרות פחות, הכל שרירותי על פי מצב הרוח של המעביד.

שעות נוספות ועבודה בשבתות מומנו בחלקם על ידי הטיפים, על העובדות הוטלו קנסות ללא כל דין ופיטורי עובדים נעשו באופן פסול.  

דרישות המלצריות מסתכמות בכיבוד זכויותיהן הבסיסיות:

א.       הטיפים שייכים על פי חוק למלצריות ולא לבית הקפה. רק המלצריות תחלטנה איך לחלקם. אין לעשות בטיפים כל שימוש למימון שעות נוספות. המעביד חייב לשאת בתשלום כנדרש בחוק.

ב.       תשלום שעות נוספות, דמי הבראה, ימי חופשה ומחלה, הכל חייב להיעשות על פי חוק והדברים חייבים להופיע באופן מסודר בתלושי השכר.

ג.         חתימה על חוזה עבודה קיבוצי.

אין דבר שנוא יותר על בעלי ההון הישראלים מאשר עובדים מאורגנים. הם רוצים עובד בודד, עם כמה שפחות זכויות הנשלט על ידי המעביד ונתון לחסדו.

המלצריות הבינו את זה ולכן הגיעו להחלטה הנבונה כי רק יחד ובאופן מאורגן יש סיכוי שזכויותיהן תשמרנה.

ניסיונן לפתור את הנושא במו”מ מאורגן עם ההנהלה נכשל. המטרה של המעבידים הייתה לשבור אותן. עד כה נכשלו. המלצריות פתחו בשביתה והן נהנות מתמיכת הקליניקה לזכויות חברתיות של הפקולטה למשפטים. הן עומדות בכניסה לבית הקפה ומבקשות מהקהל לא להיכנס לקפה תחת הסיסמה “אל תקנו קפה נטול זכויות”.

עד כתיבת שורות אלו ההצלחה היא מעבר למצופה. בית הקפה הוא ריק. תומכים באים להטות כתף עם המלצריות ומחלקים כרוזים ותורמים לקרן השביתה.

ההתנגדות של ברונית ההון עפרה שטראוס לכבד זכויות עובדים מקוממת במיוחד, לאור העובדה שההוצאה הכספית הכרוכה בכך היא עבורה בסדר גודל של דמי כיס.

ההנהלה ניסתה לשבור את השובתות באמצעות בריונים מחברות אבטחה, אולם גם בכך נכשלו עד כה.

מאכזבת התייצבותה של עו”ד סיגל פעיל לצד בעלי ההון, כי אני זוכר אותה עדיין בטרם היותה עורכת דין מתייצבת כתומכת בשביתות עובדים. גם היא נשבתה על ידי אצולת הממון, לפחות במקרה הנדון.  האיום שלה בהגשת תביעת לשון הרע נגד השובתות במיליוני שקלים, הוא מעשה ציני ומעורר קבס.

אם הנהלת בית הקפה לא תתעשת, והשביתה תימשך אני מקווה שהקוראים רשימה זו יצאו לתמוך בשובתות ולתרום לקרן השביתה.

אני עדיין מצפה לתמיכתם של חברות וחברי כנסת החרדים על פי הצהרותיהם לזכויות עובדים.

וההסתדרות, כן גם היא צריכה להתייצב בכל משקלה הארגוני והפוליטי לצידן. 

שחקני ישראל לא ידועים כאמיצים במיוחד בכל הקשור למאבק בכיבוש ובהגנה על זכויות אדם.  אולי עתה, בעיקר אלה העובדים עם האמרגן שוקי וייס, יגלו צבע, ויאמרו לו, כל עוד אתה מתעלל במלצריות, אנו לא עובדים איתך.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר