לא עם לא מדינה לא ארץ

לא עם לא מדינה לא ארץ

חנה אייזנמן
16.08.2017 04:45
לא עם לא מדינה לא ארץ


הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא-אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם,

וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם.



ב”ה

הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא-אֵל
כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם,

וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם,
בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם (שירת “האזינו”, ספר דברים)

 

לא עם לא מדינה לא
ארץ

 

ג’וזף פארח קבע,
בשעתו, שהמצדדים בהקמת מדינה “פלשתינאית”, הם צבועים, היודעים היטב
שמדינה כזו תהיה משטר עריצות ערבי נוסף, שידכא את אזרחיו ויתעלל בהם, טוב מותם
מחייהם במדינה כזו..

נסו לשכנע ערבי
“ישראלי” לעבור למדינה ה”פלשתינאית” העצמאית, הריבונית..
הצחקתם אותו. הוא יודע היטב שה”כבושים” ה”מדוכאים” על ידי
היהודים, זכו בפרס, שבו לא זכו רוב אזרחי מדינות ערב הריבוניות.

הציעו לאחמד טיבי או
לחנין זועבי וחבריהם ב”כנסת ישראל” לעבור למדינה, בשמה, הם מסיתים את
מצביעיהם לרצוח יהודים… גם בסוסים אבירים לא תצליחו לגרור אותם לשם.

ראיתי היום מאמר של איתמר
סג”ל בערוץ 7. הסכמתי עם כל מלה, עד שהתייחס לרגשות ה”פלשתינאים” –
לשאיפתם למדינה, להיותם מדוכאים וכו’, וזה הזכיר לי אנקדוטה: ב”זיקוקים של
אדיר”, פינתו בערוץ 7, אמר אדיר זיק, ז”ל, אנחנו צודקים מבחינתנו והם צודקים
מבחינתם…. כתבתי לו אז, שהם לא צודקים משום בחינה, וכי אילו היה שמץ של צדק
בטענותיהם, הייתי, אני, מתקשה להיות נחרצת כל כך בדעותי. והסברתי.

למחרת התקשר אדיר,
סיפר – קראתי לורדית את המכתב שלך, והיא אמרה שאת צודקת.

נזכיר, בקיצור,
ליודעי דבר –

 

המכונים, על ידי
רודפי ישראל מבית ומחוץ בשם, “פלסטינים” (שידרוג, ליתר שקר, מ”פלשתינאים”), הם ערב רב של מהגרי עבודה, יעידו שמות המשפחה שלהם,
שנתקעו בארצנו במלחמת תש”ח, משום שנאסר על מדינות ערב לקבל את פליטיהן. היה
זה צו של שרי החוץ של הליגה הערבית. באותן שנים, שיוועו מצרים ועיראק לידים
עובדות, לפיתוח החקלאות, אך נאסר עליהן לקבל את ה”פלשתינאים”, שנועדו
להיות הקוץ הממאיר בצווארנו. קוץ, שבו מיטיב כל כך השמאל היהודוני לדקור עד מוות
את היהודים בארץ ישראל.

בתכלית הפשטות –
אל-הינדי ההודי, אל-מאסרי ומסארווה, המצרים, אבו תורכ, התורכי, ואל-קורד, הקורדי
וכו’, אינם בני עם אחד, ועל פי עדות בעלי הדבר, הם “אשפת אדם”.
אשפת-האדם, שהפרישו ארצות הולדתם מתוכן. לדוגמא, דבריו של קבלן לבנוני עשיר שמקשט
את אשתו ביהלומים. הוא נשאל על ידי קולונל מיינרצהאגן
:

“אתם
הערבים, על כל אוצרות הנפט שלכם, מדוע אינכם עושים משהו למען הפליטים העלובים הללו
מארץ ישראל’,

‘אלוהים
אדירים’
אמר, ‘אתה
חושב באמת שאנחנו נהרוס את התעמולה הטובה ביותר הנמצאת ברשותנו; הרי זה מכרה זהב’
.

 

אמרתי שדעה כזאת היא קשת לב ובלתי מוסרית
כאחת

‘הבלים’
אמר, ‘הם
סתם אשפת אדם אבל הם מכרה זהב מדיני
”’

 

הם בבחינת הכושי
שעושה את שלו, אחר-כך יוכל ללכת לכל הרוחות. לא תהיה כאן מדינה
“פלסטינית”, עצמאית, כי מדינות ערב תילחמנה על השליטה בה. מה שכן יהיה –
רצח יהודים, בקלי קלות. אבל, לא זו הסיבה שאנו כאן ורצוי בגבולות מורחבים. אנו
כאן, כי זו ארצנו, וזו צריכה להיות טענתנו היחידה, כל טיעון בטחון, יוכח על ידי
“מפקדים לבטחון ישראל”, כשטויות במיץ, שהרי, צה”ל, הוא ה”צבא
הטוב ביותר במזרח התיכון”.

נכון, אמר איתמר,
רוצח יהודים, או מי שעשה את מיטבו לרצוח יהודים, אסור שיצא חי מזירת הרצח. הוא
חייב למות, גם אם זה 30 דקות לאחר ש”נוטרל”. הוא, בן מוות, כל מי שאומר
אחרת, חושב אחרת, ופועל נגד התפיסה הזו, עומד על דם ישראל, הוא הרוצח, כי שלוחו של
אדם(?) כמותו.

אני טוענת, יתר על כן
– כל המזדהה כ”פלסטיני”, הוא בן מוות. למעשה, הוא מזדהה כרוצח העם היהודי,
כי “פלסטינים” הוא השם בו הוכתר ראש הנחש הג’יהאדי, שמשימתו להביא קץ על
הישוב היהודי בארץ ישראל וגם לשמש צידוק להשמדה, שהרי, היהודים בארץ ישראל הם
כובשים ומדכאים, ומצווה קדושה לשחרר את “פלסטין” מידיהם. ועל כן, כל
המזדהה כ”פלסטיני”, ויודע, כמובן, שאין עם כזה, ולא היתה לו, מעולם,
מדינה עצמאית, כי הוא לא היה, חל עליו דין רודף ודינו מוות!!



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר