והיה אם – ארה”ב אחרי הבחירות


והיה אם – ארה”ב אחרי הבחירות



ד”ר ישראל בר-ניר
10.10.2016 08:36


המפטי-דמפטי

המפטי-דמפטי


המאמר השלישי בסדרת המאמרים על המאבק לנשיאות ארה”ב: על דמותה של ארה”ב עם הנשיא החדש שייבחר





והיה אם – ארה”ב
אחרי הבחירות


המאמר השלישי בסדרת
המאמרים על המאבק לנשיאות ארה”ב: על דמותה של ארה”ב עם הנשיא החדש
שייבחר


ד”ר ישראל בר-ניר


הצטרפו לקבוצת הפייסבוק


“נציב
תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”


בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!


“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא


המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים


ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים


מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?


בג”ץ
8743/14, שמחה ניר,
עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן


והיה אם – ארה”ב אחרי
הבחירות


המאמר השלישי בסדרת המאמרים על
המאבק לנשיאות ארה”ב, לא עוסק בתחזיות. הנושא הוא דמותה של ארה”ב עם
הנשיא החדש שייבחר. טראמפ צמצם את הפער באופן משמעותי ברמה הלאומית, אבל סיכוייה
של הילארי לנצח עדיין יותר טובים מאלה של טראמפ בגלל היתרון שיש לה כרגע במספר
האלקטורים.


א.  
מבוא
– ארצות הברית והעולם


האמריקאים
מצטיינים בחוסר הבנה למתרחש מחוץ לגבולות ארצם. הם חיים בתוך בועה ומצפים שהעולם יתנהג
לפי הנורמות שלהם. הגישה הזאת מאפיינת את כל המגעים שלהם עם ארצות אחרות, לא רק עם
ארצות העולם השלישי אתן יש הבדלים תרבותיים תהומיים, אלא גם עם ארצות אירופה אתן השוני
התרבותי איננו כל כך גדול. התוצאה היא שכמעט בכל מו”מ בינלאומי שהאמריקאים מעורבים
בו הם יוצאים כשידם על התחתונה. אחד המאפיינים של האמריקאים הוא חוסר שליטה בשפות
זרות. מעט אמריקאים שולטים בשפה זרה כל שהיא במידה המאפשרת יותר מניהול שיחה ברמה אלמנטרית.
ידיעת שפה כשלעצמה איננה מבטיחה יכולת להבין עם אחר, אבל זה תנאי הכרחי.


אפיזודה
מהימים האחרונים תמחיש את רמת הפרובינציאליות של האמריקאים וחוסר הידע שלהם על
הנעשה בעולם. במהלך ראיון טלוויזיוני של המועמד לנשיאות מטעם ה”בלתי
תלויים”, האיש נשאל מה דעתו על המתרחש ב
Aleppo
(השם האנגלי של חלב בסוריה). תגובת המועמד, שכיהן בעבר כסנאטור,
היתה “מה זה
Aleppo?”.
המראיין שאל אותו “אתה רציני?” אחרי שהמועמד שכנע את המראיין שהוא באמת
לא יודע, הסבירו לו במה מדובר. התקשורת כמובן חגגה. אבל זה לא סוף הסיפור. הניו
יורק טיימס פרסם מאמר שלם בו הוא עושה צחוק מהמועמד. כמה שעות לאחר פרסום המאמר,
הניו יורק טיימס פרסם תיקון למאמר “אנו מצטערים על הטעות שנפלה בדיווח הקודם,
Aleppo
איננה בירת המדינה האיסלאמית (דעאש). בירת המדינה האיסלאמית היא
Raqqa. Aleppo היא בירת סוריה.” עברו
עוד כמה שעות והניו יורק טיימס פרסם הודעת תיקון לתיקון “אנו מצטערים על
הטעות שנפלה בתיקון הקודם,
Aleppo איננה בירת סוריה. בירת סוריה
היא דמשק.” נו, אם בארזים נפלה שלהבת. הניו יורק טיימס הוא מהמובילים בהוקעת
טראמפ על חוסר ההתמצאות שלו בזירה הבינלאומית.


חשוב
לציין שחוסר ההבנה הוא הדדי. אנשים שאינם חיים בארה”ב מתקשים להבין את מהות
הדמוקרטיה האמריקאית. התוצאה היא דו שיח של חרשים.


“הישגיו”
של אובאמה בזירה הבינלאומית הביאו להידרדרות במעמדה הבינלאומי של ארה”ב במהלך
שמונה שנות כהונתו של אובאמה. ממשל אובאמה מסרב להכיר בכך, אבל מעטים בלבד עדיין
רואים בארה”ב מעצמת על של ממש. ההתגרויות הכמעט יום יומיות של ספינות טילים
איראניות באניות הצי האמריקאי מדברות בעד עצמן.


אובאמה
איננו “יחיד בדורו”. היקף הנזק שאובאמה גרם בזירה הבינלאומית עולה על זה
של קודמיו, אבל אף אחד מהנשיאים שקדמו לו לא היה סיפור הצלחה. סדרה בת ששה פרקים,
מאת הסופרת אליזבט רימיני, סוקרת את ביצועיהם של כל נשיאי ארה”ב, החל מהנשיא
ווילסון במלחמת העולם הראשונה ועד ימינו. הסדרה, שכותרתה מצעד האיוולת של נשיאי
ארה”ב, התפרסמה ב”חדשות מחלקה ראשונה”. המחברת עוסקת בזירה
הבינלאומית בלבד, ובוחנת את התנהלותם של הנשיאים השונים במשברים אתם הם נאלצו
להתמודד. בסוף המאמר יש קישורים לסדרה הזאת למי שמעוניין בפרטים. אסתפק כאן בהערת
הסיכום של המחברת:


פעולתם
של הנשיאים האמריקנים (להוציא את הנשיא רייגן בנקודה מסוימת) מאז תחילת המאה
העשרים, הביאה ברובה סבל ואסונות לאנושות בכללותה, ובמיוחד דווקא לארצות החופשיות
ולידידותיה ובעלות בריתה של ארצות הברית. האם זה מקרי? האם ארצות הברית יכולה
לבחור כעת נשיא שיהפוך את המגמה? האם העולם החופשי לא ייטיב לעשות אם יבסס את
עוצמתו על מנהיגותה של אומה אחרת? ימים יגידו. אבל דבר אחד בטוח – כשאנו מקבלים
עצות מנשיאי ארצות הברית, כדאי לבדוק היטב לפני שפועלים לפיהן. כנראה שבדרך כלל
כדאי לעשות בדיוק את ההפך הגמור.


ונקודה
למחשבה: כמה יותר גרוע כבר יכול להיות אם לנשיאות ייבחר דונלד טראמפ?


ב.   
מורשת
אובאמה


הנשיא
שייבחר בנובמבר הקרוב יצטרך להתמודד עם מורשת אובאמה. זאת תהיה משימה לא קלה. הוא
ימצא את עצמו במצב של אדם שהוזמן לארוחת שחיתות במסעדה יוקרתית מפוארת, ובתום
הארוחה גילה שהמארח הסתלק והשאיר לו לשלם את החשבון.


בזירה
הבינלאומית אובאמה מותיר אחריו תוהו ובוהו פנומנלי. זה בולט במיוחד במזרח התיכון. ספק
אם הוועדה שהעניקה לאובאמה פרס נובל לשלום “על החשבון”, בראשית כהונתו, צפתה
לתוצאות האלו – מאות אלפי קורבנות בקרב האוכלוסיה האזרחית ומיליוני פליטים שנותרו
בחוסר כל המציפים את ארצות אירופה.


אולי
הוא לא התכוון לזה, אבל תיאור הולם לסדר העולמי החדש שאובאמה יצר, נמצא בשורות הבאות
מתוך הסיפור לילדים של לואיס קרול, “עליזה בארץ המראות” :




הַמְפְּטִי-דַמְפְּטִי
יָשַׁב עַל חוֹמָה

הַמְפְּטִי-דַמְפְּטִי
נָפַל וְנֶחְבַּל וְחוֹלֵל מְהוּמָה

וְכָל
אַנְשֵׁי הַמֶּלֶך, וְכָל פָּרָשָׁיו

חוֹבְשִׁים
עַכְשָׁיו אֶת שְׁבָרָיו, אַךְ לַשָׁוְא

 

Humpty
Dumpty sat on a wall,

Humpty
Dumpty had a great fall.

All
the king’s horses and all the king’s men

Couldn’t
put Humpty together again.


 (תרגום לעברית — יורם שובל)


המצב
איננו שונה בהרבה בזירה הפנימית. במהלך כהונתו של אובאמה החוב הלאומי תפח לממדים
מפלצתיים. “תרומתו” של אובאמה לגידול החוב עולה על זו של כל הנשיאים
שקדמו לו ביחד – וזה כולל את מלחמת האזרחים ושתי מלחמות עולם. ביחסי הגזעים חלה
החמרה משמעותית למרות שבחירת נשיא כושי היתה צפויה להביא לשיפור. רמת ההכנסות של
המעמד הבינוני (רוב האוכלוסיה) ירדה או, במקרה הטוב, קפאה. רפורמת הבריאות, שהיתה
אמורה להביא לאובאמה תהילת נצח, על סף פשיטת רגל. שיעור הצמיחה הכלכלית הוא הנמוך
ביותר מאז תום מלחמת העולם השניה. קיצוצים דרסטיים בגודל הכוחות המזויינים מעמידים
בסימן שאלה את יכולתה של ארה”ב להתמודד עם אתגרים של ממש ממעצמות כמו סין או
רוסיה.


במאמר
מוסגר, ביקורת חריפה מכל הצדדים נמתחה על טראמפ בעקבות הערתו שאם הוא ייבחר הוא לא
מתחייב להגן על המדינות שהיו בעבר חלק מהגוש הקומוניסטי בפני התקפה רוסית. המבקרים
מתעלמים מהשאלה אם במצבם הנוכחי של הכוחות המזויינים של ארה”ב יהיה כיסוי להתחייבות
כזאת.


לאחרונה
נוספו אתגרים פוטנציאליים מאיראן ומצפון קוריאה גרעיניות. לדייר החדש בבית הלבן ממתין
סדר יום עמוס ביותר מהרגע הראשון.


בחודשים
שנותרו עד שאובאמה יפנה את הבית הלבן ליורשו/תו, הוא יוכל לעשות “השלמות”.
בשני החודשים האחרונים, תקופת המעבר מיום הבחירות בראשית נובמבר ועד למועד חילופי
המשמרות ב 20 בינואר 2017, הוא יהיה משוחרר מכל מגבלות ויוכל לעשות כמעט כל מה
שהוא רוצה בלי להתחשב בקונגרס. זאת מסורת שנשיא בתקופת המעבר איננו נוקט ביוזמות
כל שהן למעט מקרי חרום, אבל אצל אובאמה אי אפשר לדעת. מסורת איננה הצד החזק שלו.


לסיום
הפרק, מספר מלים על ההיבט הישראלי.


לדברי
ג’ו ביידן בבית הלבן שוררת אווירת תחושה של תסכול משווע (
overwhelming
frustration
). הסיבה? ניחשתם נכון – נתניהו. סגן הנשיא אמר
את הדברים האלה במהלך הופעה בפני השדולה היהודית האנטי ישראלית
J-Street, בחודש אפריל האחרון. לתסכול הזה יש סיבה טובה – עקב סירובו העיקש
של נתניהו להתקפל תחת לחציו של אובאמה מדינת ישראל היא המקום היחיד בו הוא נכשל. מדינת
ישראל היא המדינה היחידה באזור בה אובאמה לא הצליח לערער את המשטר והיא נותרה אי
של יציבות יחסית בתוך התוהו ובוהו שמדיניות אובאמה יצרה במזרח התיכון. יתרה מזאת,
נתניהו ממשיך לכהן כראש ממשלה בלי שיהיה איום ממשי על המשך שלטונו. שני אלה הם פצע
פתוח במורשת אובאמה. בהופעתו בבנייני האומה, בעת ביקורו בישראל במרץ 2013, אובאמה
קרא לקהל “לקחת דוגמא” מההתרחשויות בכיכר תחריר. במהלך הבחירות של 2015,
ממשל אובאמה מימן פעילויות של מתנגדי נתניהו.


מה
שבמיוחד מביא לאובאמה את הסעיף, הוא כישלונו להביא לעזתיזציה של יהודה ושומרון, יעד
אליו הוא חתר מיום כניסתו לבית הלבן. בהופעתו הראשונה בפני עצרת האו”ם, בסתיו
2009, אובאמה הצהיר חגיגית “בשנה הבאה תשב כאן מדינה חברה נוספת – מדינת
פלשתין”.


אובאמה
לא שוכח ולא סולח והוא אף פעם לא אומר נואש. בהזדמנות הראשונה שבאה לו אחרי שהוא נכשל
במה שהוא, הוא מנסה ל”תקן” את ה”עוול” שנגרם לו והוא אינו
בוחל באמצעים על מנת להשיג את מטרתו. איך ומה הוא יעשה לתיקון כישלונו ל”כופף”
את נתניהו, אינני יודע. דבר אחד בטוח – המורשת שהוא יותיר למדינת ישראל תיזכר לרע.


ג.    
היום
שלמחרת


פריירים,
תודה שהצבעתם עבורי, להתראות בעוד ארבע שנים
. את
המשפט הזה לא תשמעו אף פעם מפיו של מועמד שניצח בבחירות, אפילו לא אחרי שספירת
הקולות הסתיימה. אבל זה מה שחושב בליבו כל פוליטיקאי אחרי שניצח בבחירות.


למען
הדיוק, הילארי אמרה דברים ברוח דומה למרות שמסע הבחירות עדיין לא הסתיים. הדברים
לא נועדו לפרסום, אבל ע”פ מסמכים שהודלפו מהפגישות הסגורות שהיא קיימה עם
איילי ההון המממנים את מסע הבחירות שלה היא אמרה להם “לא להתרגש” ממה
שהיא מבטיחה באספות הבחירות הפתוחות, אלה רק דברים שנועדו לפריירים ואין כל כוונה
לקיים אותם.


במהלך
מערכת הבחירות כל אחד מהמתחרים מציג לציבור הבוחרים סופרמרקט של אשליות. עם תום
ספירת הקולות, כשדלתות הסופרמרקט נפתחות, הציבור מגלה שמכל ההבטחות שמילאו את
חלונות הראוה מה שנותר על המדפים זו סחורה ממוחזרת – סחורה שבמרבית המקרים כבר
מזמן סיימה את חיי המדף שלה. יתרה מזאת, המבחר רחוק מלענות על הציפיות. אין זה
משנה מי יכנס לבית הלבן בינואר 2017, כל דמיון בין מה שהובטח לבין מה שיבוצע בפועל
יהיה מקרי בלבד.


להלן
ננסה לתאר מה מצפה לבוחרים בארבע השנים הבאות בסופר מרקט אותו הם יבחרו בנובמבר
הקרוב. כמו כל תחזית, זו ספקולציה. אבל בפוליטיקה, בהשאלה מדברי החכם מכל אדם, מַה
שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה
זו אקסיומה ולא ספקולציה.


לפני
שנמשיך, למרות שלא התכוונתי לעסוק בתחזיות, אי אפשר לא להתייחס למצב המרוץ לנשיאות.
הסקרים מורים על תזוזה משמעותית במעמדו של טראמפ, אבל להילארי יש עדיין יתרון בולט
שקשה לראות איך טראמפ יוכל לסגור אותו. תוצאות הבחירות אינן נקבעות ע”פ מספר
הקולות שמועמד מקבל אלא ע”פ מספר האלקטורים שנשלחים מהמדינות השונות. לכל
מדינה מוקצב מספר אלקטורים הנקבע ע”פ גודלה. מספר הקסם המבטיח את הניצחון הוא
270 אלקטורים. להילארי יש יתרון משמעותי כי ברוב המדינות הגדולות היא מובילה. ללא אירוע
דרסטי במיוחד, שיגרום לשינוי בתוצאות הבחירות בתוך המדינות, קשה לראות איך ניתן יהיה
למנוע את ניצחונה של הילארי. אבל גם אירוע כזה אם אכן יתרחש, לא ישפיע בהכרח על
התוצאות הסופיות. חלק ניכר מהציבור מצביע לפני מועד הבחירות בנובמבר – בדואר או
בקלפיות שנפתחות במועד מוקדם (במספר מדינות ההצבעה המוקדמת כבר החלה). ב 2012 כ
20% מהבוחרים הצביעו לפני יום הבחירות. הצפי הוא שהשנה מספר הבוחרים שיצביע לפני
יום הבחירות יהיה הרבה יותר גבוה – אולי כפול. את ההצבעות האלו לא ניתן לשנות אפילו
אם מסיבה כל שהיא מי שכבר הצביע משנה את דעתו. כך שגם אם ערב יום הבחירות יקרה מה
שהוא דרסטי, הקולות של אלה שהקדימו להצביע יישארו בעינם.


ד.   
הֲיַהֲפֹךְ
כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו?


שאלת
המפתח היא אם ובמה אמריקה של הילארי תהיה שונה מזו של אובאמה. לא כאן המקום לדון
בפרטים ספציפיים לכן הדיון יתרכז במגמות או, למען הדיוק, בשאלה הכללית לאן פניה של
ארה”ב מועדות.


ב
2008 אובאמה הבטיח לבוחריו שינוי (
Change). מאחר והוא לא התחייב אף פעם במה בדיוק השינוי יתבטא, אפשר לקבוע
שהוא קיים את הבטחתו במלואה. ארה”ב שאובאמה מותיר אחריו שונה מאוד מזאת
שהוא קבל ב 2009
. ספק אם זה מה שהבוחרים ציפו לו.


האם הילארי
בבית הלבן תהיה כהונה שלישית של אובאמה או, למען הדיוק, כהונה שלישית של מדיניות
אובאמה? הפסוק מספר ירמיהו שבכותרת הפרק נותן תשובה חד משמעית – לא יהיה שינוי של
ממש. מי שמאמין שפוליטיקאי עם עבר של 30 שנה יכול “להתגלות מחדש” צפוי לאכזבה
גדולה.


תוצאות
הבחירות תהיינה למעשה הצבעת אמון או אי אמון על מדיניותו של אובאמה.


הילארי
מייצגת המשכיות. המשך הקיים, המשך מדיניות אובאמה, זה המוטיב המרכזי בתעמולת
הבחירות שלה. לתקווה שהיא תתגלה כמי שהיא שונה ממה שהיא היתה לאורך כל החיים
הפוליטיים שלה אין כל בסיס.


אין
ספק שבגדול ארה”ב של הילארי לא תהיה שונה בהרבה מזו של אובאמה. יהיו שינויים
מינוריים בשל השוני באישיותם של השניים, אבל המגמה הכללית תישאר בעינה – אולי
אפילו תואץ (בנושא ההגירה הבלתי חוקית למשל).


הבעיה
היא שמדיניותו של אובאמה העלתה את ארה”ב על דרך חתחתים שסופה מי ישורנו. זה
נושא שאף אחד לא מתייחס אליו בערכת הבחירות הנוכחית, אבל אובאמה חתר ובמידה לא
מעטה אף הצליח, לשנות את מהות הדמוקרטיה האמריקאית בכך שהוא עקף את הקונגרס ולקח
לעצמו סמכויות שהחוקה בפרוש העניקה אותן לקונגרס ולא לנשיא. אינני בטוח שהילארי
מתוחכמת כמו אובאמה ושהיא תצליח לתעתע בקונגרס באותה מידה, אבל אם התהליך הזה לא
ייבלם עתידה של הדמוקרטיה בארה”ב בסכנה.


ומילה
אחרונה לסיום. כל אחד יכול לחשוב מה שהוא רוצה על טראמפ, על אופיו ועל מידת
כשירותו להיות נשיא. אבל עם הילארי בבית הלבן בפעם הראשונה בהיסטוריה של
ארה”ב על כס הנשיא יישב פושע שהסיבה היחידה שהוא לא בבית הסוהר היא שלא הוגשה
נגדו תביעה (
An unindicted criminal).


____________


לקריאה
נוספת: מצעד האיוולת של נשיאי ארה”ב, אליזבט רימיני


http://www.news1.co.il/Archive/003-D-109042-00.htm


http://www.news1.co.il/Archive/003-D-109043-00.html


http://www.news1.co.il/Archive/003-D-109079-00.html


http://www.news1.co.il/Archive/003-D-109128-00.html


http://www.news1.co.il/Archive/003-D-109178-00.html


http://www.news1.co.il/Archive/003-D-109206-00.html


______________


למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!


נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)


אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא


דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו
מאשר גרוניס




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר