אל: ועדת עדנה ארבל בעניין: ה”ביזוי” וה”שיסוי” באינטרנט (נייר-עמדה מס’ 2)

אל: ועדת עדנה ארבל בעניין: ה”ביזוי” וה”שיסוי” באינטרנט (נייר-עמדה מס’ 2)

שמחה ניר, עו”ד 25.10.2015 16:09
אל: ועדת עדנה ארבל בעניין: ה"ביזוי" וה"שיסוי" באינטרנט (נייר-עמדה מס' 2) - אמרתי לכם - עדנה ארבל - ועדת ארבל - איילת שקד - אנונימיות - טיפשות - מיקצי שיפורים - שר המשפטים - מפורט ומנומק - מדינת משטרה - חופש הביטוי - משטרת המחשבות - מס שפתיים - ועדת יישום - חופש השיסוי - שמחה ניר

 

והפעם: אני מזמין את הוועדה, כצעד מקדים, להניח לפני שרת המשפטים הערכת-מקסימום תקציבית, כדי לברר אם בכלל לפרוייקט הזה יש סיכוי כלשהו *** וגם: ה”אמרתי לכם” לגבי מה שייצא מכל הוועדה הזאת


אל: ועדת עדנה ארבל בעניין: ה”ביזוי” וה”שיסוי” באינטרנט (נייר-עמדה מס’ 2)

והפעם: אני מזמין את הוועדה, כצעד מקדים, להניח לפני שרת המשפטים הערכת-מקסימום תקציבית, כדי לברר אם בכלל לפרוייקט הזה יש סיכוי כלשהו *** וגם: ה”אמרתי לכם” לגבי מה שייצא מכל הוועדה הזאת

שמחה ניר, עו”ד

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

ועדת עדנה ארבל לעניין הביזוי והשיסוי –

כפפה לרגליה, תרגיל הכנה

ועדת עדנה ארבל לעניין הביזוי והשיסוי –

נייר-עמדה (1)

בעקבות נייר העמדה הראשון שהגשתי לוועדת ארבל, אני מגיש לה נייר עבודה נוסף.

במסמך זה אני חוזר על הצעתי להפריד בין הדבקים, דהיינו להגיש קודם המלצות בעניין המפרסמים בזהותם האמיתית, ולהמשיך ולדון בעניין המפרסמים האנונימיים רק אם מזמינת ה”עבודה” תיישם את ההמלצות אשר כבר הוגשו, אבל, יחד עם זאת אני מציע לוועדה, כצעד ראשוני, לבצע הערכת-מקסימום תקציבית לכל הפרוייקט, להניח אותה על שולחנה של השרה איילת, ולשאול אותה האם יש לך הכסף הדרוש לפרוייקט הזה?

חוץ מזה, אני מפרסם, כבר עכשיו, את ה”אמרתי לכם” הבא, לעוד 4 – 6 שנים (כנסו-כנסו!).

אתם מוזמנים גם כן לכתוב לוועדה הזאת, למייל ​vaadatarbel@justice.gov.il.

רשת האתרים של קימקא

שמחה ניר, עו”ד, עורך ראשי

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

25.10.2015

לכבוד

הוועדה לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ובהם נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת האינטרנט

משרד המשפטים

ירושלים

מכובדי,

הנדון: נייר-עמדה (2)

בהמשך למכתבי אליכם, מיום 23 לח”ז.

במכתבי האמור הצעתי לכם להוציא קודם דוח והמלצות בעניין ה”טיפול” במפרסמים בזהותם האמיתית (כמוני, למשל), ועל פי הדין הקיים.

אני לא חוזר בי מהצעתי זו, אלא שכאשר יוצאים לדרך צריך לוודאי שגם מגיעים אל סופה, אל מחוז הבחירה, ולא נתקעים בדרך, במצב של לא-לבלוע-ולא-להקיא.

ואבהיר: אם נוקטים סנקציות כנגד המפרסמים, חייבים לעשות זאת נגד כולם – אלה המפרסמים בזהותם האמיתית, ואלה המפרסמים אנונימית, כי אין זה צודק שדווקא המפרסמים לאורו של יום ייענשו, ואילו המפרסמים כגנבים-בלילה ייצאו נקיים (וכפי שנראה בהמשך, נקיטת אמצעים נגד כולם היא בלתי-אפשרית).

זה לא רק שלא צודק לנקוט אמצעים רק נגד המפרסמים בזהותם האמיתית, אלא גם מטופש, כי זה יביא לכך שכל המפרסמים בגלוי יאמצו להם זהויות בדויות, ולכן, אם כבר נוקטים צעדים משפטיים כנגד המפרסמים בגלוי, יש לנקוט אותם גם כנגד המפרסמים-בסתר.

אלא מאי? נקיטת אמצעים כנגד כל המפרסמים תעלה לציבור הרבה כסף, והשאלה היא אם הציבור – באמצעות הדרג הפוליטי – יסכים להוציא את הכסף הזה דווקא בתחום בו נתבקשתם להביא את המלצותיכם.

הערכה תקציבית גסה

אם ישנם בישראל, נניח, 10 אתרים “המוניים”, המפרסמים 10 כתבות מדי יום, וכל אחת מהן מקבלת 100 תגובות אנונימיות – כבר יש לנו 10,000 תגובות אנונימיות ביום, ולפחות 3 מיליון בשנה.

נניח שפתיחת כל תגובה ועיון ראשוני בה מצריכים רק דקה אחת מזמנו של חוקר משטרתי – 50,000 שעות עבודה, 250 חודשי משכורת של שוטר – 2.5 מיליון ש”ח רק לעבור על התגובות האנונימיות – בנוסף למה שעולה העיון בתגובות המזוהות (שאליהן אתייחס בהמשך).

הלאה: מצאנו 10% מהתגובות – 300,000 בשנה, כאלף ביום – ראויות להעברה לידי תובע מוסמך, וכאן נצא מתוך 2 תרחישי-קצה:

האחד – שהוא מוצא רק 1000 מהן ראויות – על פניהן – להכנת כתב-אישום (0.03% מתוך ה-3 מיליון), דבר שאינו מהווה “מאסה קריטית” אשר תרתיע את המפרסמים האנונימיים;

והשני – שהוא מוצא כראויות – על פניהן – לכתב-אישום מחצית מהתגובות שהועברו אליו ע”י החוקרים – קרי: 150,000 כתבי-אישום “פוטנציאליים” בשנה, וכיוון שאנחנו נדרשים לתת תחזית תקציבית, אנחנו צריכים להביא בחשון את האפשרות היקרה יותר.

כעת צריך גם לנהל חקירה, וזה מתחיל ב-150,000 בקשות לבית המשפט להורות לבעלי האתרים ולספקי האינטרנט לחשוף את מספרי ה-IP  ואת הזהות של בעליהם.

150,000 בקשות ו-150,000 החלטות של בית המשפט, ואנחנו בדרך אל מפעילי האתרים וספקי האינטרנט.

הלאה: מקבלים את כל הפרטים, ומזמינים 150,000 “חשודים” לחקירה במשטרה, וכולם שומרים על זכות השתיקה, גם אחרי 10 דקות של תרגילי חקירה (כיוון שבאינטרנט כולם מקושרים עם כולם, והכל מופץ “ויראלית” – תוך יום כל גולש יהיה מצוייד ב”דף הנחיות לנחקר ולנאשם”).

כעת אנחנו נכין 150,000 כתבי אישום, נגיש אותם לבית המשפט, נוציא הזמנות לנאשמים, ונזמין אותם ל”הקראה”, כמו במשפטי התעבורה (השוואה שעו”ד נחזור  אליה – אל דאג!).

כיוון שמערכת המשפט כבר פקוקה לעייפה גם בלי ה”צרה” הזאת, נקים מערכת חדשה, של בתי משפט למחשבות – לתפארת מדינת ישראל.

מערכת חדשה כזאת אינה רק תוספת שופטים, אלא גם תוספת תשתיות, אנשי מנהלה נייר, דואר וכו’.

וגם קפה וביסקוויטים, נא לא לשכוח.

לא כצאן-לטבח

הלאה: עם הגשת כתבי האישום עומדת לנאשמים זכות העיון בראיות התביעה, והם מציפים בהמוניהם את לשכות התביעות ברחבי הארץ.

הגענו ל”הקראה” בבית המשפט, ומי שחושב, ומקווה, ש-150,000 נאשמים יושיטו את צווארם לשופט עם ה”נדחה להוכחות” (“כבוד השופט, אני לא יכול להפסיד עוד יום עבודה“), כמו הנאשם המצוי בביהמ”ש לתעבורה – מי שבונה על כך טועה טעות מרה, משום שהמפרסמים באינטרנט אינם הצאן-לטבח שאנחנו מכירים מבתיהמ”ש לתעבורה.

הם לא יהיו כצאן-לטבח, משום שהם, כאמור, כבר יהיו מצויידים ב”דף הנחיות לנחקר ולנאשם”, המופץ ויראלית, ואחרי 10 דקות של “תשאול” ברוטלי אותו מנהלים השופט והתובע (כמו בתעבורה) לא יהיה מנוס מה”נדחה להוכחות”.

אוקיי, עברנו את פרעה, עברנו גם את זה, והגענו לישיבת ה”הוכחות”.

בישיבת ההוכחות יעידו לפחות שלושה עדים מטעם התביעה: השוטר שגבה את הודעת-הנאשם (ת/1 המפורסם), נציג של מפעיל האתר ונציב של ספק האינטרנט, והם גם יידרשו לעבור גם חקירה נגדית, וחקירה חוזרת.

השלבים הבאים: ראיות הנאשם, סיכומי הצדדים, הכרעת-דין, ואם תהיה הרשעה – גם ראיות וטיעונים לעונש, וגזר-דין.

ואני עדיין לא מדבר על דחיות בגלל עדים שלא הופיעו, או בגלל שהתובע נזקק למיקצי שיפורים.

כמה זה עולה לנו

כדי לדעת כמה כל זה יעלה לנו, שאלו את חשב המשטרה, שאלו את חשב משרד המשפטים, שאלו את חשב הנהלת בתי המשפט, שאלו את הד”ר נמרוד קוזלובסקי, חברכם לוועדה הזאת.

שאלו את כולם, ואל תשכחו לשאול אותם גם על התשתית ושאר ה”תקורות”.

שאלו את כולם, וחברו הכל יחד: להערכתי הזהירה תגיעו לפחות ל-20 מיליון ש”ח בשנה.

אבל זה עו”ד לא הכל, כי הבטחתי לחזור גם אל עניין המפרסמים בזהותם האמיתית.

להערכתי ההיקף הכמותי של הפרסומים הגלויים הוא לפחות כמחצית הפרסומים האנונימיים – עוד 10 מיליון ש”ח בשנה, ואם מישהו חושב שציון שמו של המפרסם יקל את נטל ההוכחה שעל החקירה והתביעה, הוא טועה טעות מרה, משום שגם המפרסמים בשמם האמיתי שמעו משהו על זכות השתיקה.

וכל האמור לעיל עדיין לא כולל את פייסבוק ושאר הרשתות החברתיות, וגם לא מאות אלפי אתרים ובלוגים שאינם כלולים באמור לעיל.

הנה כי כן, “פרוייקט שקד” הזה יכול לעלות לנו 50 מיליון שקל בשנה, ואפילו יותר.

הדברים לעיל מתיישבים בהחלט עם מה שאמרתי לכם במכתבי הקודם, תחת ראש-הפרק מה אינכם צריכים לעשות, וגם אין טעם שתעשו. אמרתי שם כי אינכם צריכים “ללמוד” את “היקף התופעה”, משום ש”בקלי-קלות ניתן לשלוף, בלי קפה וביסקוויטים, הערכת מינימום-מקסימום שטעותה לעולם לא תהייה משמעותית”, ומה שאני עושה כאן הוא בהחלט שליפה של הערכת-מקסימום זהירה, הדרושה לפני שמשקיעים מיליארדים והורסים את העיר על מנת לבנות בה רכבת תחתית שלא תוביל לשום מקום.

להניח לפתחה של שרת המשפטים

מה תעשו עם ההערכה שתגיעו אליה?

אתם תלכו אל שרת המשפטים, תניחו את התחשיב המשוער הזה על שולחנה, ותשאלו אותה גב’ שקד, האם יש לך תקציב לכל הפרוייקט הזה?

אם היא תענה כן, יש לי, אתם יכולים לחזור אל נייר-העמדה הקודם שלי, ואל השלב הראשון אותו אני מציע: דוח חלקי עם המלצות בעניין הטיפול במפרסמים בזהותם האמיתית, על פי הדין הקיים.

אבל, מאידך, אם היא תפטור את עצמה ב“יהיה בסדר”, הייתי ממליץ לכם להחזיר לה מיד את המפתחות.

והיה אם לעצותי לא תשמעון

אני מעריך ברמת הסתברות גבוהה שאתם לא תקבלו את עצותי, עצות של בעל נסיון ורצון טוב.

לא, לא בגלל הקפה והביסקוויטים ע”ח משרד המשפטים אתם תדבקו במשימה שהוטלה עליכם, וגם לא בעבור ה-180 ש”ח לשעה (הודעת חשכ”ל 13.1.7.1, מהדוה 05).

אתם תגידו לעצמכם אם שמחה ניר מציע לנו אפילו את ההצעות הטובות שבעולם – אנחנו נעשה בדיוק ההיפך (יש לי ניסיון מוכח בעניין הזה).

אתם תשבו שנתיים-שלוש-ארבע, ותוציאו מתחת ידיכם דוח מלא, “מפורט ומנומק”, שישתרע על פני 125 עמודים, חציים (62.5 עמודים) יהיו מס-שפתיים לחופש-הביטוי, וחציים השני (עוד 62.5 עמודים) יוקדשו ל”יחד עם זאת …” (+ נספחים, לא לשכוח), ויזכה לכותרות ולהיסטוריה.

השאלה היא רק לאילו כותרות הוא יזכה, ואיך הוא ייכנס להיסטוריה.

ולא פחות חשוב ומרתק: מה יגידו עליו המפרסמים והמגיבים – אלה שבזהותם האמיתית, ואלה האנונימיים גם יחד, לפני שהגרזן שלכם ייכנס לתוקפו.

התחזית שלי:

ראשית – בעוד שנתיים-שלוש-ארבע, כאשר הדוח שלכם ייצא לאוויר העולם, השרה איילת כבר לא תשב בצלאח א-דין 29.

שנית – הדוח שלכם יזכה לקבלת-פנים צוננת (“מדינת משטרה”, “משטרת המחשבות”, “מס-שפתיים לחופש-הביטוי”, וכו’) כזאת שאף שר משפטים לא יעז לממש אותו. המקסימום שתקבלו יהיה – אם בכלל – ש”אנחנו נלמד את הדוח”, וה”לימוד” הזה יהיה השלכתו אל פח הזבל של ההיסטוריה.

שלישית – גם אם הדוח שלכם יעבור את השלב הקודם, שר המשפטים שיהיה אז יקים “ועדה ליישום” המלצותיכם, ואולי יקרא לה “צוות”, כדי לחסוך את הלגלוגים מסוגת “עוד ועדה”, ואת ה-180 ש”ח לשעה, לכל חבר ב”צוות” (את הקפה והביסקוויטים לא ניתן יהיה לחסוך).

רביעית – עד שנקבל את המלצות וועדת/צוות ה”יישום” תנקופנה עוד שנתיים, יגיע שר משפטים שלישי מהיום (לפחות), אשר כל הנושא הזה יעניין אותו כ”קליפת השום דאשתקד” (כפי שלא עניין אף שר משפטים בעבר).

חמישית – בין-לבין תתקיימנה שתי מערכות של בחירות לכנסת, ואף מפלגה לא תעז לשאת בשער-בת-רבים את דגל סתימת-הפיות הזה.

וששית – עד שהמלצות ה”יישום” תגענה לפרקן, היקף הפרסומים באינטרנט יוכפל וישולש, והטכנולוגיה שתהייה אז תקשה עו”ד יותר לאתר את המפרסמים האנונימיים.

בקיצור: אם לעצותי לא תשמעון, תמצאו את עצמכם משחיתים את זמנכם לריק, מתבזים עד-עפר, ויוצרים ל”דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון” שם רע עוד יותר ממה שיש לה כבר היום בעולם החופשי.

ותזכרו שאמרתי לכם.

בכל הכבוד הראוי,

 

שמחה ניר, עו”ד

עורך ראשי

רשת האתרים של קימקא

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר