ביהמ”ש העליון – עלבון לאינטליגנציה, שפיטה במחשך, שקרנות ושחיתות קשה (ז): עושים אידיוטים – גם מעצמם!

ביהמ”ש העליון – עלבון לאינטליגנציה, שפיטה במחשך, שקרנות ושחיתות קשה (ז): עושים אידיוטים – גם מעצמם!

שמחה ניר, עו”ד
20.01.2015 23:02
ביהמ"ש העליון – עלבון לאינטליגנציה, שפיטה במחשך, שקרנות ושחיתות קשה (ז): עושים אידיוטים – גם מעצמם! - בג"ץ 8743/14 - עלבון לאינטליגנציה - יורם דנציגר - ניל הנדל - אורי שוהם - אידיוט - שחקן חיזוק - סולמית - רשם ההוצל"פ - שחיתות שיפוטית - רשות האכיפה והגבייה - איפה הכסף - הוצל"פ - עמיעד רט - שחיתות - שמחה ניר


מאמר שביעי בסדרה, בעקבות פסה”ד בתיק בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אח’: לשופטים ה”עליונים” יורם דנציגר, ניל הנדל ואורי שוהם, “לא ברור” מה שברור אפילו למטומטם מן השוק



ביהמ”ש העליון – עלבון לאינטליגנציה,
שפיטה במחשך, שקרנות ושחיתות קשה (ז): עושים אידיוטים – גם מעצמם!

מאמר שביעי בסדרה, בעקבות
פסה”ד בתיק בג”ץ
8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אח’
: לשופטים
ה”עליונים” יורם דנציגר, ניל הנדל ואורי שוהם, “לא ברור” מה
שברור אפילו למטומטם מן השוק

שמחה ניר, עו”ד

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים
ורשמים – זה אנחנו!

(לתת לייקים זה חשוב, אבל צריך
גם להצטרף!)

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד

בן
75 שנים אני, ועוד כוחי במתני!

בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה
לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

א.     
“לא ברור”
להם …

במאמר הפותח את הסדרה הזאת
הראיתי כיצד שופטי הבג”ץ עשו ממני אידיוט, כדי לבנות על כך את כל
הקונסטרוקציה הרעועה של פסק-הדין.

הפעם, במאמר השביעי, נראה כיצד הם
עושים אידיוטים גם מעצמם, לאותה המטרה ממש.

ראו מה הם אומרים בפסק-הדין
(ההדגשה לא במקור):

באשר
לפגם היסודי שנפל, לשיטת העותר, בעבודתן של לשכות ההוצל”פ:
... יש להוסיף כי לא ברור, אפילו לפי שיטת העותר, מהו הפגם הקונקרטי שנפל במינויו של משיב 4, ומהי
ההצדקה למתן סעד כוללני וגורף כנגד כל מי שכיהן בעבר במערכת ההוצל”פ
.

ב.     
שחקן פעיל, זה לא
מספיק?

הבה נקרא את העתירה,
ונראה מה ברור ומה “לא ברור” – “לשיטתו של העותר”:

בחלק ב’ לעתירה, תחת הכותרת ההתנגדות
לבחירתו של המשיב מס’ 4, ומחדלו של המשיב מס’ 5: על “שיטת
ה”סולמית” ושוד המיליארדים,
וראש-הפרק הרקע ותמצית הנושא, נאמר:

28.       
במרכזו של חלק זה לעתירה עומדת “שיטת
הסולמית”,
בה נדון בהרחבה ובפירוט בפרק ה’, להלן.

29.       
סע’ 20(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967 (להלן: חוק
ההוצל”פ
, או החוק), שכותרתו היא “גביית יתר”, זה לשונו:

כל סכום שנגבה מהחייב מעל
לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו;
הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.

30.       
על אלה אין מחלוקת:

א.       
על כך שהוראת הסעיף הזה חלה גם כאשר בתיק ההוצל”פ
ממונה כונס נכסים, והוא מוכר את הנכס במחיר הגבוה מהחוב שבתיק (בעתירה זו, החוב
– לרבות תוספות לגיטימיות שעל החייב לשאת בהן, אם ובמידה שהן קיימות).

ב.       
אין מחלוקת שכונס הנכסים הוא “זרועם הארוכה” של
רשם ההוצל”פ, של לשכת ההוצל”פ, ושל המדינה, וממילא על כך שהם אחראים
לביצועה של הוראת סע’ 20 לחוק, ומינויו של כונס נכסים אין בו כדי לפטור אותם
מאחריותם זו.

ג.        
אין מחלוקת על כך שההוראה הזאת כלל לא מקויימת, from time immemorial.

ד.       
ואין גם מחלוקת על כך שרשמי ההוצאה לפועל (בעתירה זו המונח
“רשם ההוצאה לפועל”, “רשם ההוצל”פ” או “הרשם”
– לרבות ראש ההוצאה לפועל, בתקופה שלפני
חוק
ההוצאה לפועל (תיקון מס’ 33), התשע”א–2011
– משחררים דרך-קבע את כונסי הנכסים, וסוגרים את תיקי
ההוצל”פ, בלי לוודא שהכונסים אכן מעבירים את “עודפי הכינוס”
ללשכת ההוצל”פ, או לחייבים, והכל בלי ליידע על כך את החייבים, ועוד לפני שאלה
בכלל קולטים, יודעים ומבינים מה עשו להם.

31.       
והנה, כאשר החייב בא ללשכת ההוצל”פ לקבל את כספו, כל
המעורבים בנושא מגלגלים את האחריות מהם והלאה, בווריאציות מווריאציות שונות:

         
הנהלת רשות האכיפה והגבייה (להלן גם רא”ג)
– הממונה גם על לשכות ההוצאה לפועל – מתנערת מאחריותה, וטוענת שהכסף נמצא אצל הזוכה/אצל
ב”כ הזוכה/אצל הכונס (ב”סאגה” הזאת ב”כ הזוכה הוא לעולם גם
הכונס, ובהמשך גם יובהר הקשר בין כפל-הכובעים הזה לבין נשוא העתירה);

         
הכונסים טוענים שהם פעלו על פי החלטת רשם ההוצאה לפועל.

         
רשמי ההוצל”פ נותנים, כדבר-שבשיגרה, החלטות ברוח “הכונס
שוחרר מתפקידו, התיק סגור, הבקשה נדחית”.

32.       
והכסף איננו!!!

33.       
כפי שנראה בהמשך, רשמי ההוצל”פ הם השחקנים המרכזיים
בשחיתות הזאת, משום שהיא בלתי-אפשרית בלי שותפותם האקטיבית, ואין להם שום סיבה
שבעולם להיות “פראיירים” אשר נותנים לאחרים להתעשר, בלי שגם הם
“יגזרו את הקופונים” לכיסם-הם.

34.       
העותר, משנתקל בתופעה הזאת במסגרת תחקיריו העיתונאים, פעל
להדברתה בכל המישורים הציבוריים והשלטוניים, וכן, במקביל, גם באמצעות הכלים
העיתונאים העומדים לרשותו.

במסגרת
תחקיריו גילה העותר כי המשיב מס’ 4 הוא “שחקן פעיל” בנושא
ה”סולמית”.

עד כאן אנחנו כבר יודעים כי “לשיטתו של העותר”
המועמד-לשפיטה עמיעד רט הוא “שחקן פעיל” בנושא ה”סולמית”.

ואם הוא “שחקן פעיל” בנושא ה”סולמית”
האם אין בכך “פגם קונקרטי במינויו”, “לשיטתו של העותר”?!

ג.       
שלא ייתממו

בפרק ג’ שבמבוא לעתירה, אשר
כותרתו היא הפניות אל המשיבים 1 ו-5
(הוועדה לבחירת שופטים והיועץ המשפטי לממשלה) נאמר (הפרטים לגבי מרים נאור
ואליקים רובינשטיין, וכן לגבי הפנייה אל היוהמ”ש, אינם למאמר הזה, ולכן הם
הושמטו):

7.      העותר פנה אל
המשיבה מס’ 1 בהתנגדות מנומקת … לבחירתו של המשיב מס’ 4 כשופט בימ”ש השלום.

·          
[ההתנגדות] [מצורפת] לעתירה זו כנספח
… ב’

10.    המשיבה מס’ 1 לא שעתה
להתנגדויותיו של העותר, ובחרה במשיבים מס’ 2 עד 4 לכהונות להן הם היו מועמדים.

הבה נקרא יחד את נספח
… ב’
, בו נאמר, בין השאר:

עמיעד רט, אשר מועמדותו לכהונת שופט מונחת על שולחנה
של הוועדה, הוא גנב.

קראו בבקשה את מכתבי אליו, בו ייחסתי לו גניבת חצי מיליון שקלים מתיק
הוצל”פ שבניהולו.
מר רט כלל לא טרח לענות לי עליו, ומשלא ענה לי פרסמתי
אותו ברבים.

לא למותר לציין כי מר רט לא העז לתבוע אותי על לשון
הרע, למרות שחזרתי ואזכרתי את הפרשה הזאת כתריסר פעמים, ובכל
הפרסומים הגדרתי אותו כ“הרשם הגנב עמיעד רט”.

גם את מכתבי זה אליך אני מפרסם ברבים, גם כדי למנוע את
בחירתו לכהונת שופט, וגם כדי שאולי הוא יתעורר לתבוע אותי על לשון הרע.

ניכנס יחד גם לקישורים שנתתי, בראשון
שבהם אני מפרט בדיוק מה אני מייחס לגנב הזה, ובשני אני מציג רשימה אדירה של
פרסומים בהם אני מתגרה בגנב הזה, אבל הוא לא תובע אותי (הימנעותו מלתבוע אותי,
כשלעצמה, אינה פוסלת אותו משום דבר, אבל היא, בהחלט “שחקן חיזוק”
משמעותי ביותר).

נו, והאם באמת “לא ברור …
אפילו לפי שיטת העותר“, מהו “הפגם הקונקרטי” שנפל במינויו של
הגנב עמיעד רט?!

שיגידו השופטים, למשל, כי אכן “ברור
מהו, לפי שיטת העותר, הפגם הקונקרטי שנפל במינויו של משיב 4, אבל לטעמנו אין בכך
כל פגם, אפילו אם כל העובדות המיוחסות לו אכן נכונות”.

הם יכולים להוסיף גם אין בכך כל
פגם,
משום מערכת המשפט מלאה בגנבים, ואיש לא מתרגש מכך.

שיגידו מה שהם רוצים, אבל שלא
יעשו את עצמם אידיוטים אשר שום דבר “לא ברור” להם, במקום בו הכל
ברור-כשמש, ואם לך, הקורא הלא-משפטן, הדבר ברור – סימן שהוא ברור גם לשופטים
ה”עליונים”.

שלא ייתממו. שיגידו מה שהם רוצים, ושיחשפו
את עצמם לביקורת, אבל זה מצריך יושר אינטלקטואלי, והיושר האינטלקטואלי של שופטי
ישראל
– ואני בהחלט מכליל, כי זו אצלם נורמה כללית, המוכרזת ממרומי המקפצה – הוא
“לכל היותר אפס”.

ד.     
מי, לכל הרוחות,
ביקש “סעד כוללני וגורף”?!

בנשימה אחת עם ה”לא ברור, אפילו
לפי שיטת העותר, מהו הפגם הקונקרטי שנפל במינויו של משיב 4″, גם “לא
ברור” להם, “אפילו לפי שיטת העותר”, “מהי ההצדקה למתן סעד כוללני
וגורף כנגד כל מי שכיהן בעבר במערכת ההוצל”פ”.

ראשית – לא
ביקשתי שום סעד, לא “כוללני” ולא “גורף” כנגד “כל מי שכיהן בעבר במערכת ההוצל”פ”.
לא ביקשתי סעד כנגד אנשים שאני לא מכיר אותם, אפילו לא
יודע מיהם, ומה הקשר שלהם למערכת ההוצל”פ, ושחלקם, מן הסתם, עדיין לא הגישו
את מועמדותם לשפיטה.

אני בסך הכל ביקשתי לצוות על הוולב”ש “להימנע מלדון
בבחירתם או בקידומם של מועמדים בעלי “רקע הוצל”פי”, דהיינו כאלה שבעברם
שיהנו כראשי הוצל”פ או רשמי הוצל”פ, כל עוד לא סיים המשיב מס’ 5 את טיפולו
בנושא, ובכפוף לכך
“.

כן, אם הוולב“ש
“תעצור את הרכבת” כדי “לבדוק אם הכל בסדר” לפני שממשיכים
בנסיעה, זה יכול לגרום עיכוב לנוסעים, כולל נוסעים שמחכים לרכבת בתחנות הבאות,
אבל לנו, שנממן במיסינו את הנזקים – עניין לנו עם הנהלת הרכבת ועם הנהג, לא עם
הנוסעים.

ה.    
נחשים ועקרבים מכל
מין, סוג וגודל

הנה מה שאמרתי בהודעת ההתנגדות לבחירתו של הגנב, בהמשך
הדברים:

אפשר להניח בוודאות מוחלטת כי חצי מיליון השקלים
הנ”ל אינם אלא קצה-הקרחון,
ואם תבדקו את כל תיקי ההוצל”פ בהם מופיעה
“סולמית” (#) לצד התיאור של “הקטנת חוב ללא יתרה מתאימה”, תגלו
מיליונים רבים שנגנבו – בין ע”י מר רט עצמו, בין ע”י רשמים אחרים
הנושאים עיניהם לכהונה שיפוטית, ובין רשמי-הוצל”פ אשר אינם מבקשים קידום,
משום שמהגניבות האלה הם מרוויחים יותר – הרבה יותר.

ובסע’ 112 – 113 לעתירה
אמרתי:

112.  בנוסף למשיב
מס’ 4 הגיש העותר התנגדות לבחירתו לכהונת שופט של רשם אחר אשר גם בעברו כראש
ההוצל”פ ישנה שותפות לנוהל ה”סולמית”, וכן של שופט בימ”ש
השלום המועמד לקידום לביהמ”ש המחוזי, אשר בתפקידו כראש ההוצל”פ חתם על
צו-פינוי של אנשים מביתם, כאשר בטופס שהוגש לו היו ריקים המקום לציון שם בית משפט
ניתן פסק-הדין, תאריך מתן פסק-הדין, ואילו מספר תיק ביהמ”ש הוא
000000-00-  (מודפס מראש, כך!!!),
והוא חתם על מה שהניחו לפניו, ובכך שם
עצמו כ”חותמת-גומי” עיוורת בידי בעלי-עניין.

שופטים
בעלי עבר הוצל”פ הם המאגר ה”טבעי” לשפיטה בערעורים על רשמי
ההוצל”פ, וקיים חשש שהם “יביאו איתם” את הנורמות המקובלות
בהוצל”פ – אותן המשיב מס’ 5 מסרב לחקור, ואם המשיב מס’ 5 יתחיל לחקור את
נושא הסולמית, סביר להניח שמתחת לכל אבן שתורם בחקירה הזאת יימצאו לא מעט נחשים
ועקרבים מכל מין, סוג וגודל, ומכוח חוק הכלים השלובים – לא רק בנושא
ה”סולמית”.

113.  העותר פנה אל
המשיבה מס’ 1 בהתנגדות לקידומם של שלושת הנ”ל, ולאחרונה אף ביקש “לבדוק
בציציות” של שופטים ורשמים בעלי “עבר הוצל”פי”, אבל בחירתו של
המשיב מס’ 4 מראה כי המשיבה מס’ 1 לא בדקה דבר בציציותיו.

ככל
הידוע, בנוסף לעותר פנו גם אחרים אל המשיבה מס’ 1 בהתנגדות לקידומם של מועמדים
נוספים בעלי “עבר הוצל”פי”, ובחירתו של המשיב מס’ 4 מלמדת בעליל כי
המשיבה מס’ 1 לא ממש מתרגשת מההתנגדויות האלה.

נו, עכשיו תגידו לי איך “לא ברור” להם, “אפילו לפי שיטת העותר”, “מהי ההצדקה
למתן סעד כוללני וגורף כנגד
כל מי
שכיהן בעבר במערכת ההוצל”פ”.
מה כאן לא ברור, אפילו למטומטם שבשופטים?!

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר
ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת
תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק
אותו לאיראנים
איך
נפטרנו מאשר גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר