על שיטת ה”סולמית” – מכתב לכל חברי הכנסת: הצילו את כבודה של הכנסת

על שיטת ה”סולמית” – מכתב לכל חברי הכנסת: הצילו את כבודה של הכנסת

שמחה ניר, עו”ד
18.04.2014 07:25
על שיטת ה"סולמית" – מכתב לכל חברי הכנסת: הצילו את כבודה של הכנסת - שמחה ניר - כינוס נכסים - עמיעד רט - יואל חסון - מבקר המדינה - הולילנד - חוק ההוצאה לפועל - גניבה - שקרים - תפוצת נאט"ו - ציפי לבני - שר המשפטים - הכנסת - שחיתות - סולמית - הוצאה לפועל


שלא כדרכי, אני שולח לכם את הדברים האלה ב”תפוצת נאט”ו” – בתקווה שיהיה לפחות ח”כ אחד שירים את הכפפה וייקח על עצמו את הטיפול המעמיק בנושא הכאוב הזה עד למיצויו עד-תום *** אני עושה זאת משום שכלו כל הקצים, וכל רשויות החוק ממלאות מקלדתן מים *** אם אפילו ח”כ אחד לא ירים את הכפפה הזאת – אפשר יהיה לסגור את המדינה, ולזרוק את המפתחות לים.



“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד

 

שמחה ניר, עו”ד

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

17.4.2014

לכבוד

חברי הכנסת – כולם.

נכבדי,

הנדון: שיטת ה”סולמית” – שחיתות המיליארדים
בהוצאה לפועל – גזל שיטתי של כספי החייבים

הפעם, שלא כדרכי, אני שולח לכם את הדברים האלה ב”תפוצת
נאט”ו” – בתקווה שיהיה לפחות ח”כ אחד שירים את הכפפה וייקח על עצמו
את הטיפול המעמיק בנושא הכאוב הזה עד למיצויו עד-תום – ולא יסתפק רק בשליחת מכתב
לגורם זה או אחר, ושליחה אלי של תשובתו השקרית של אותו הגורם.

אני עושה זאת משום שכלו כל הקצים, וכל רשויות החוק ממלאות
מקלדתן מים.

אם אפילו ח”כ אחד לא ירים את הכפפה הזאת – אפשר יהיה,
לדעתי, לסגור את המדינה, ולזרוק את המפתחות לים.

הצילו את כבודה של הכנסת.

בסוף הדברים אציע לכם שאילתה מבושלת-עד-הסוף לשרת המשפטים, ציפי
לבני,
כך שלא תצטרכו להשקיע מעבר למשאביכם, ולפי התשובה שתקבלו, אציע המשך
הפעולה הפרלמנטרית.

תמצית
הנושא

בכתבה שחיתות בהוצאה לפועל, גניבת מיליארדים: על המטפסים על
ה”סולמית”
  (
http://tinyurl.com/sulamit314) הצגתי את הבעייה כך:

אתה
לקחת משכנתא על ביתך, לטובת הבנק, ולימים כשלת בפירעון ההלוואה, ונשארת חייב לבנק מיליון
שקל,
 ובהעדר כל יכולת להיפרע ממך בדרך אחר, הבנק פתח נגדך תיק
הוצל”פ, על סמך שטר המשכנתא, ולבקשתו מינה רשם ההוצל”פ כונס נכסים על
ביתך.

הכונס
הצליח למכור את ביתך בשלושה מיליון שקל, והעביר (אם העביר, אבל זה
נושא אחר, בו נדון בנפרד) לבנק את מיליון השקלים המגיעים לו. הבנק עכשיו
שמח וטוב-לב, והתיק ייסגר.

לפי חוק
ההוצל”פ (וגם לפי ההיגיון) העודף (בסך שני מיליון שקל) מגיע לך,
החייב, אבל הוא זולג ונעלם, בניצוחה של מערכת ההוצל”פ, שהיא יחידה
אורגנית של משרד המשפטים – ואתה יכול לשכוח ממנו.

כיצד פועלת השיטה
הסברתי כאן
:
http://tinyurl.com/sulamit314, וגם הערכתי כי כך זולגים-נגנבים מדי שנה בין מיליארד אחד (1,000,000,000)
לבין ארבעים מיליארד (40,000,000,000) שקל – כמה וכמה “הולילנדים”, מדי
שנה בשנה.

שרת המשפטים, ציפי לבני, מסרבת בעקשנות, ובדיעה
צלולה, להעביר את הנושא לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה. מה הסיבה לכך? לי יש הסבר אפשרי אחד: (
http://tinyurl.com/sulamit317).

לאחר שכל הגורמים אליהם פניתי גררו את רגליהם, פרסמתי
כתבת-תחקיר תחת הכותרת גניבת
מיליארדים במערכת ההוצאה לפועל: על שיטת הסולמית – כולם מושחתים, כוווווולם!

(
http://tinyurl.com/sulamit325). בכתבה זו ציינתי את שמותיהם של
כל המעורבים בשחיתות הזאת (הידועים לי, והם למעלה מתריסר), והראיתי כי לא מדובר רק
בכישלון ניהולי, אלא בשותפות אישית בחלוקת השלל.

עוד אציין כי בטרם פרסום התחקיר, כמחווה של
נכונות לדיברור-מרצון, שלחתי את הכתבה לכל המוזכרים בה, וציינתי כי אם אפילו
אחד מהם בלבד יפנה את הנושא לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה – אני מעכב את פרסום
התחקיר (עליו עבדתי כחצי שנה).

והנה, אף אחד לא קם, ואני פרסמתי את התחקיר,
בתקווה שמישהו מהנפגעים יתבע אותי על הוצאת לשון הרע. חוששני שגם את הכפפה הזאת
אף אחד מהם לא ירים: הם מ-פ-ח-ד-י-ם מגילוי האמת!

שלא כדרכי אני לא מפרט כאן יותר, וזאת מסיבה אחת בלבד: כל
הגורמים אותם ניסיתי לעניין בפרשה הזאת גררו אותי להתכתבות עניפה בה אני מסביר להם
“בכפית” את כל הנושא, ובסוף, אחרי שהשקעתי שעות לא מעטות, הם פשוט
נאלמו ונעלמו לי, בלי להגיד אפילו תודה – וזה, איך לומר בעדינות, פשוט נמאס לי.

כדי לחסוך מעצמי את הצורך לחזור על עצמי שוב-ושוב, פירטתי בכתבות
המאוזכרות כאן את כל הידוע לי – עובדתית ומשפטית – ברזולוציה הגבוהה ביותר
האפשרית, וברמה של “הסברים לעם” (כולל ללא משפטנים), ומי שאש המאבק
בשחיתות בוערת בעצמותיו – שיתכבד וילמד את הנושא. אני את שלי עשיתי, אני אישית לא
נפגעתי מהשחיתות הזאת, ומי שהנושא הציבורי הזה לא מעניין אותו – אז לא. שיתעלם.

דבר אחד אני כן מוכן לעשות: אם מישהו מכם יפנה אל גורם
כלשהו, ויקבל את תשובתו, אני מוכן לקבל אותה לעיוני, ולהעיר את הערותי.
 

למגלגלים
את תפוח-האדמה הלוהט הזה לפתחו של מבקר המדינה

כן, כן … אני כבר רואה את התגובות של כמה מכם: העברתי
את הנושא למבקר המדינה – כך ענו לי כמה גופים אשר מתיימרים להילחם בשחיתות.

אפשר לחשוב שאני לא יודע את הכתובת …

אכן גלגול הנושא לפתחו של המבקר עדיף על לא-כלום, אבל בסרט
הזה כבר הייתי לא פעם, ואני אתקשה אפילו להגיד תודה. 

קראו מה שכתבתי ביום 16.12.2010 לפני למעלה משלוש שנים לחה”כ
יואל חסון, אז יו”ר הוועדה לביקורת המדינה
, שגם הוא גילגל את הנושא לפתחו של המבקר: (
http://tinyurl.com/hasson531(

חה”כ יואל חסון, ביום
2.3.2010, ענה לפונים אליו בנושא, ואמר להם:

הבעיות השונות בתפקוד ההוצאה לפועל, עליהן אתם מצביעים
במכתבכם, ידועות. לצערי, בעיות אלה גורמות לסבל רב הן לזכאים והן לחייבים. ככל
הנראה, בעיות אלה מחייבות בחינה מחודשת של פעילות ההוצאה לפועל.

בשבועות הקרובים בכוונתי לשקול האם לקיים דיון
בוועדה לענייני ביקורת המדינה במהלך המושב הבא של הכנסת בנושא תפקוד ההוצאה לפועל.

והנה,
“השבועות הקרובים” חלפו להם כמעט שנה לפני כן, ועל כן, כך אמרתי לחה”כ
חסון, “עכשיו אנחנו מתבשרים מפיך שבעוד שנה וחצי – וכמעט שנתיים וחצי
מה”שבועות הקרובים” הנ”ל – יתפרסם דוח מבקר המדינה בנושא הזה”
… לדברים האלה גם הוספתי את התחזית שלי
:

·        הדוח
לא ייצא לפני ה-1.1.2013;

·        הדוח
לא יעסוק – או כמעט שלא יעסוק – במימשק שבין ב”כ הזוכים, בעיקר הזוכים הגדולים,
לבין המערכת המינהלית של ההוצאה לפועל;

·        הדוח
לא יעסוק כלל בתיפקודם ויושרם של כונסי הנכסים – זרועותיהם הארוכות של לשכות
ההוצאה לפועל – והפיקוח של גורמי ההוצל”פ עליהם;

·        הוועדה
לביקורת המדינה תקיים 2 – 3 ישבות ל”דיון בדוח המבקר על מערכת ההוצאה
לפועל”;

·        בישיבות
האלה עיקר זכות הדיבור תינתן לנציגי משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, רשות האכיפה
והגבייה, ליועצים המשפטיים של כל אלה, ולמר חנוך דיכטר;

·        מר
יוסי הרמן וחבריו יגררו מישיבה לישיבה, ובסוף תינתנה להם, לכולם יחד, שתיים-שלוש
דקות אשר תספקנה להוצאת חלק מהקיטור שלהם, אבל לא כדי להתייחס לממצאי המבקר, או
להיעדרם;

·        עם
תום כהונתה של הכנסת, חה”כ יואל חסון לא יוכל להצביע על חותם כלשהו שהוא
הטביע בתחום הזה;

·        בשנת
2028 יוציא מבקר המדינה דוח דומה, והגנב עמיעד רט יקודם לתפקיד סגן נשיא בית המשפט
המחוזי.

זה היה, כאמור, ב-16.12.2010, והדבר היחיד בתחזיתי אשר לא
התגשם עדיין הוא מה שיקרה בשנת 2028.
אל דאגה: גם זה יבוא.

מבקר
המדינה לא רוצה לגעת בזה

מבקר המדינה, כידוע, אינו “אומבודסמן”, והוא פועל לפי האג’נדה שלו, לפי סדרי הקדימות שלו, וכנראה גם
לפי כמות המשאבים אשר מצריכה הבדיקה בתחום זה או אחר – ועל כך אין לי טענות.

ייתכן גם שהמבקר מעדיף עניינים שהם יותר “סקסיים”,
אבל זה עניין לציבור כולו, ובכך לא אגע כאן.

מי שפונה אל המבקר ומציג בפניו עניין הראוי לטיפולו מקבל –
גם זה לא בטוח – תשובה סטנדרטית לאקונית ממנה ניתן להבין שפנייתו תתוייק במגירה
כלשהי, נשמרת לעת-מצוא, ואם הוא רוצה לדעת מה הייתה תרומתו לביקורת המדינה, אם
בכלל, עליו לעקוב אחרי דוחות המבקר עד יומו האחרון, אולי הוא ימצא בהם משהו –
ואולי לא.

כפי שהראיתי בפנייתי – ואכן תחזיתי התאמתה – המבקר לא יעסוק
בממשק שבין ב”כ הזוכים, בעיקר הזוכים הגדולים, לבין המערכת המנהלית של ההוצאה
לפועל – המוקד העיקרי של השחיתות בהוצל”פ, אשר שיטת ה”סולמית”
היא רק חלק ממנה,
ועל “תת נושא” כגון הפיקוח של גורמי ההוצל”פ
על תפקודם ויושרם של כונסי הנכסים – זרועותיהם הארוכות של לשכות ההוצאה לפועל – על
כך בכלל אין מה לדבר.

מה בעצם
נחוץ?

כדי לבער את השחיתות בהוצל”פ נחוצה פעולה מידית
וממוקדת.

אני לא צריך ללמד אתכם, חברי הכנסת, מה אפשר ומה אי אפשר
לעשות, אבל בכל זאת אציע התחלה קלה: להגיש לשרת המשפטים, ציפי לבני, שאילתה, כמוצעת
להלן, או אחרת, ועם קבלת התשובה אבדוק מה נכון בה ומה לא נכון בה, וגם, כאמור, אציע
פעולות-המשך במישור הפרלמנטרי.

זו השאילתה שאני מציע להגיש לשרת המשפטים (אבל אפשר גם
אחרת, אם רוצים):

א.       
כאשר כונס-נכסים אשר מונה בתיק הוצל”פ (להלן – “תיק
כינוס”) מוכר את הנכס בסכום (נטו, לאחר כל ההוצאות, להלן – “התקבול”)
שהוא גבוה מסך-כל החוב, ומדווח על התקבול, האם נכון שבמחשבי ההוצאה לפועל (וממילא
גם בדף החשבון שבתיק המסויים) התקבול לא נרשם כ”זיכוי” (אשר, בהיותו של
התקבול גבוה מסך-כל החוב, ייצור יתרת-חוב “שלילית”, דהיינו עודף-גבייה
שיש לשלמו לחייב) אלא מפוצל לשתי “הקטנות חוב” – האחת נרשמת
כ”הקטנת חוב” בשיעור החוב עצמו, והיא “מאפסת” את החוב,
והשנייה נרשמת כ”הקטנת חוב ללא יתרה מתאימה”, והיא מסומנת כגודל-לא
מספרי אשר לא משפיע על יתרת החוב, ובמקום סימן “+” או “-” היא
מסומנת ב”סולמית” (“#”)?

ב.       
אם נכון הדבר –

א.       
ממתי נוהגת השיטה הזאת? כמה מעובדי מערכת ההוצאה לפועל,
לרבות ראשי הוצל”פ ורשמי הוצל”פ (הן בתקופה שהיא נוהלה במסגרת מערכת
המשפט, והן לאחר שהופרדה ממנה, והפכה לאגף ההוצל”פ ברשות האכיפה והגבייה) מעורבים,
או שהיו מעורבים, בהפעלתה, או שאמורים והיו אמורים לדעת על קיומה?

ב.       
מדוע לא נרשם כל התקבול, במלואו, כ”זיכוי”, כך
שיהיה ברור מהן זכויותיו של החייב, ועל אילו כללי חשבונאות מבוססת השיטה הזאת?

ג.        
כמה “תיקי סולמית”, כאמור, “אופסו”
בשנת 2013, ובכל אחת מהשנים שקדמו לה, אחורנית ככל שהדבר ניתן לבדיקה?

ד.       
כמה “יתרות סולמית” (לפי מספר התיקים, ולפי סך-כל
הכספים) נרשמו בתיקי ההוצל”פ, וכמה מהן (גם כן לפי מספר התיקים, ולפי סך-כל
הכספים) שולמו לחייבים בכל אחת מהשנים, כאמור?

ה.       בכמה “תיקי סולמית”,
לפי פירוט השנים, כאמור, שוחררו כונסי הנכסים מתפקידם בלי שהעבירו את היתרות לקופת
ההוצל”פ, או לחייב, ובכמה מסתכמות היתרות האלה?

ו.         
בכמה מקרים, ולפי פירוט השנים, ננקטו צעדים – מנהליים, משמעתיים,
פליליים, אזרחיים או אחרים – נגד ראשי/רשמי ההוצל”פ אשר שיחררו את כונסי
הנכסים מתפקידם בלי שאלה העבירו את היתרות, כאמור?

ז.        
האם את ומשרד המשפטים מכירים בכך שכונס-הנכסים הוא
“זרועה הארוכה” של מערכת ההוצל”פ?

ח.       האם המדינה מכירה
באחריותה לכספי ה”סולמית” אשר “שוחררו” יחד עם הכונס?

ט.       
מה נעשה עד כה, לפי פירוט השנים, כאמור, כדי לשלם לחייבים
את העודפים המגיעים להם, הן במונחים של מספרי התיקים, והן במונחים של סכומי
הכספים, כאשר המספרים האלה מתייחסים לפי השנה בה שוחררו כונסי-הנכסים, ולא לפי
השנה בה נעשו הפעולות – אם נעשו.

י.         
מה נעשה עד כה, לפי פירוט השנים, כאמור, כדי לגבות את
הכספים מכונסי הנכסים אשר שוחררו מתפקידם לפני שהעבירו את הכספים ליעדם?

ג.         
כמה תיקי כינוס נוהלו בכל אחת מהשנים כאמור?

בכמה
תיקי כינוס, לפי פירוט השנים כאמור, נדרשו כונסי הנכסים לתת ערבות בנקאית, או
ערבות מוצקה אחרת, בכמה הם נדרשו לתת ערבות עצמית בלבד, ובכמה הם כלל לא נדרשו לתת
ערבות כלשהי?

ראשי/רשמי
ההוצל”פ, כאשר הם מסתפקים בערבותו העצמית של כונס הנכסים, האם הם בודקים את
יכולתו הכלכלית של הכונס, בהתחשב, בין השאר, הן במצב הנכסים שלו, והן במספר תיקי
הכינוס שהוא מנהל בעת ובעונה אחת? אם כן – כיצד הבדיקה הזאת מתועדת?

האם
מתנהלת ביקורת כלשהי על קביעת הערבויות העצמיות ע”י רשמי ההוצל”פ?

אם כן –
בכמה מקרים (במספרים מוחלטים ובאחוזים מסך-כל התיקים בהם נדרשה ערבות עצמית בלבד) גילתה
הביקורת כי ראש/רשם ההוצל”פ גילה קלות-דעת או התרשלות בקביעת הערבות העצמית,
ואילו אמצעים ננקטו כנגד אותם ראשי/רשמי הוצל”פ?

ד.        
מעדותו של אריה כהן, סמנכ”ל מקצועי של רשות האכיפה
והגבייה לענייני הוצאה לפועל, בבית המשפט (ת”א 39859/
08,
רמי טוטיאן ואח’ נ’ מדינת ישראל – הוצאה לפועל פתח תקווה‏
ואח’ (פורסם בנבו)) עולה כי הוא אכן מכיר בבעייתיות של זליגת הכספים, הוא ער
לבעיית הפיקוח על כונסי הנכסים, לפחות משנת 1997, ולכך שהמדינה עשוייה להינזק מכל
כשל של הפיקוח הזה, ולגרסתו, כעולה מפסק-הדין, “לא נמצא פתרון שיאזן בין
האינטרסים של החייב, הזוכה וצד ג’ ושיבטיח מניעת גניבת כספים על ידי כונסי
הנכסים”.

השאלות,
בהקשר הזה, הן:

א.      מהם הפתרונות שנבחנו
במערכת ההוצאה לפועל, ומה נלמד מבחינתם של הפתרונות האלה?

ב.      האם התקיימה התייעצות עם מומחים
מחוץ למערכת ההוצל”פ בחיפוש פתרון לבעייה האמורה, ואם כן – מה היו פירותיה?

ה.       
בשנת התשנ”ד-1994 הורחבה חסינותו של ראש ההוצל”פ מעבר
לחסינות השיפוטית המוחלטת אשר עומדת לו מכוח סע’ 8 לפקודת הנזיקין, ונחקק סע’ 73א’
לחוק ההוצל”פ, המעניק לו חסינות מוחלטת גם לגבי פעולות לא-שיפוטיות.

בשנת
התשע”א-2011 נחקק התיקון מס’ 33 לחלוק ההוצל”פ, אשר הביא לפחיתה של ממש
במעמדם של ראשי ההוצל”פ, אשר הפכו משופטים ורשמים של בימ”ש השלום
לפקידים של הרשות המבצעת (והוגדרו כ”רשמי הוצל”פ), וגם אפשרויות הערעור
עליהם הורדו בדרגה.

האם, לאור
הפחיתה במעמדם של רשמי ההוצל”פ נשקל במשרד המשפטים לבטל את החסינות הנוספת,
לפי סע’ 73א’ – בין בשלבי החקיקה של תיקון 33, בין לאחר מכן?

האם, לאור
כל האמור לעיל, מוכנה שרת המשפטים לשקול מחדש את ביטול החסינות הנוספת הזאת? אם לא
– מדוע?

ו.          
האם נכון ששרת המשפטים התבקשה לאחרונה להעביר את נושא
ה”סולמית” לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה?

אם כן –
האם נכון שהשרה לא העבירה את הנושא ליועץ המשפטי, ואם כך הווה – מדוע?

עד כאן השאילתה.

אני מזמינכם להעביר אלי את תשובתה של השרה לבני, כאשר
תתקבל, על מנת שאוכל לתת לכם פרשנות למה שיש בה, ולמה שאין בה, וכן להציע לכם כיצד
להמשיך את הטיפול בנושא.

בברכה,

שמחה
ניר, עו”ד

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות –
נא לשתף!

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר
*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים
איך
נפטרנו מאשר גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר