“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד

המצב
הקיים

רמת הטיפול של משרד המשפטים בפניות הציבור היא לכל היותר
אפס.

פניות רבות כלל לא נענות, פניות אחרות נענות באיחור, ואינן
מנומקות עניינית, אם בכלל, ואם הפונה משיג על התשובה, או מבקש הנמקה עניינית, הוא
הוא זוכה, אם בכלל, ל”תשובת-אפסנאי”, כזו האומרת “אין
ביכולתנו”, “אין לנו”, “לא בסמכותנו” וכו’, או לתשובה
ה”אוטיסטית”, האומרת “אין לנו מה להוסיף” – דבר המעיד על
אזלת-היד המוצהרת של מי שבאמת אין לו מה להוסיף, או שהוא משקר במצח נחושה, משום
שיש לו מה להוסיף, אבל הוא לא רוצה.

ראו לעניין זה: “תשובת
אפסנאי” ותשובה “אוטיסטית”.

במשרד המשפטים קיימת תופעה נוספת: היחידה לפניות הציבור,
בראשותה של עו”ד מיכל טנא, יחד עם כפיפתה דפנה סעד, נטלה לעצמה
את החירות ליירט את הפניות ולהשיב לפונים במקום הגורם שאליו הפנייה, או הגורם
המוסמך לטפל בנושא. והגיעו הדברים לידי כך שהם עונים “על דעת השר”, כאשר
השר בכלל לא יודע על הפנייה, וממילא גם אין לו “דעת”.

סע’ 2(א) לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי”ט-1958
(להלן: “חוק ההנמקות”, או “החוק”), אשר כותרתו היא חובת מתן תשובה במועד, זה לשונו:

2. (א)     נתבקש עובד
הציבור, בכתב, להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין, יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב
בהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה.

וסע’ 2א’ לחוק, שכותרתו היא הנמקת סירוב, זה לשונו:

2א.         עובד
הציבור שנתבקש כאמור בסעיף 2(א) וסירב לבקשה, יודיע למבקש בכתב את נימוקי סירובו.

הליקוי הראשוני – לו שותפים כל עובדי הציבור – הוא בכך שהם
מתעלמים מהמילה “בהקדם”, אשר בסע’ 2(א), אשר באה לפני “לא יאוחר
מ-45 יום”. זה לא אומר שכולם עונים תוך 45 יום, אבל גם אם הם עונים בתוך המועד
הזה, עדיין המילה “בהקדם” היא בבחינת “אות מתה”.

אצלי, כשר המשפטים הבא, זה לא יקרה.

כיצד
אטפל בנושא

כדי למסד את המענה במועד, ועם הנמקה ראוייה, אני אנהיג תורנות
טיפול בפניות הציבור. בתורנות ייטלו חלק כל המשפטנים שבמשרד, החל מהזוטר
שבמשפטנים וכלה במנכ”ל ובשר עצמו.

“תורן טיפול” לא יעסוק ביום התורנות שלו בעבודתו
השוטפת, אלא רק בטיפול בפניות שהגיעו למשרד ביום התורנות שלו.

תורן הטיפול יעריך את הזמן הדרוש לתשובה, עם דגש על
ה”בהקדם”, יודיע לפונה, בו-ביום, על המועד בו הוא צפוי לקבל תשובה
עניינית ומנומקת (להלן: “המועד שנקבע”), ויעביר את הפנייה, יחד עם העתק
הודעתו לפונה, אל הגורם המוסמך לטפל בנושא.

תורן הטיפול יעקב אחרי הטיפול בפניות, ויהיה אחראי לכך שהן
תטופלנה ותזכינה למענה ענייני ומנומק בתוך המועד שנקבע.

המועד שנקבע לא יעלה על 25 יום מיום קבלת הפנייה, עם דגש,
כאמור, על ה”בהקדם”. חריגה של 5 ימים מעבר למועד שנקבע תצריך אישור מראש
של מנהל המחלקה הממונה על הגורם המוסמך לטפל בפנייה; חריגה של 10 ימים תצריך אישור
מראש של מנכ”ל המשרד וחריגה של 15 ימים או יותר תצריך אישור מראש של השר עצמו.

בכל מקרה של אישור כאמור תינתן לפונה הודעה על כך,
ובזמן-אמת.

על
הטיפול בפנייה לגופה

התשובה לפונה תהיה בחתימתו האישית של הנמען לפנייה, ואם הגורם
המוסמך להחליט בפנייה הוא זוטר מהנמען עצמו – בחתימתם האישית של שניהם.

פנייה שהגיעה במישרין לאחת היחידות שבמשרד תובא לידיעתו של תורן
הטיפול באותו היום. התורן יקבע את המועד לתשובה לפונה, יודיע על כך לפונה ולגורם
המטפל, ויעקב אחרי הטיפול ומתן המענה במועד שנקבע.

לא כללה הפנייה בקשה לעשות דבר, או להימנע מלעשות דבר,
יעביר התורן את הפנייה ליחידת המשרד המתאימה, ויודיע על כך לפונה.

חזר הפונה והשיג על התשובה שקיבל, תיחשב ההשגה כפנייה חדשה,
אלא שהמועד לתשובה לא יעלה על מחצית המועד שנקבע לתשובה המקורית, והודעה על כך
תינתן לפונה בו ביום.

“תשובת
אפסנאי” ותשובה “אוטיסטית” תהיינה אצלי בגדר הבלתי-נסבל.

הטיפול
בחריגים

סע’ 2(ב) לחוק קובע חריגים לחובת התשובה במועד הנקוב בסע’
2(א), והם:

(1)     כשהענין נושא
הבקשה טעון חקירה על פי דין;

(2)     כשנקבע בדין
מועד אחר למתן תשובה;

(3)     כשהתברר,
לאחר בדיקה, שהענין נושא הבקשה טעון בדיקה או דיון נוספים;

(4)     כשקיימים
לגבי הענין נושא הבקשה הסדרים שלפיהם המועד לדיון הוא מאוחר מהמועד האמור בסעיף
קטן (א).

כדי למנוע שימוש לא-ראוי בחריגים האלה בא סע’ 3(ג) לחוק,
וקובע:

(ג)          במקרים
האמורים בסעיף קטן (ב) יודיע עובד הציבור למבקש, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מארבעים
וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה, את הטעם מן הטעמים האמורים שעל פיו נמנע מהשיב
במועד, ויביא הודעתו לידיעת הממונה עליו; היה הטעם אחד האמורים בפסקאות (2) או (4)
לסעיף קטן (ב), תכלול ההודעה גם את המועד למתן התשובה או מועד הדיון, ואם היה הטעם
האמור בפסקה (3) לסעיף קטן (ב) – תפרט אותו ההודעה במידת האפשר.

תורן הטיפול יהיה אחראי גם על הטיפול בחריגים האלה, וכל מה
שנאמר לעיל לגבי סע’ 2(א) יחול גם לגבי סע’ 2(ג), וגם כאן הדגש יהיה על
ה”בהקדם”.

עצביו
של הפונה לא יימרטו שלא לצורך

סע’ 2(ד) לחוק, זה לשונו:

(ד)          עובד
הציבור יודיע על החלטתו למבקש מיד לאחר קבלתה.

וזה אומר שאם החלטתו של הגורם המוסמך התקבלה לפני המועד
שנקבע, עובד הציבור לא יחזיק אותה במגירה עד למועד שנקבע, בין מטעמי אגו, בין מכל טעם אחר.

תורן הטיפול יהיה אחראי גם לכך.

הערות סיום

אני מניח שיהיה מי שיקפוץ וישאל מאיכן אקח את המשאבים
לתכנית הזאת.

התשובה היא מהמשאבים הקיימים, ואם זה יפגע בעבודה השוטפת –
הציבור שייפגע (אם יהיה כזה) יצטרך לדאוג לכך, באמצעות היושבים על ברזי התקציב.
נערי האוצר לא יצליחו להניא אותי מכיבוד החוק וזכויות האזרח.

אבל זה עו”ד לא הכל.

אלף תשובות הניתנות תוך 25 ימים אינן מצריכות יותר משאבים
מאשר אלף תשובות הניתנות תוך 250 יום.

אבל גם זה עו”ד לא הכל, משום שתשובה שלילית מנומקת
חוסכת טיפול בהשגות שתבואנה בעקבותיה, ותשובה חיובית היא הדבר הכי קל והכי חסכוני
במשאבים.

הדבר היחיד אשר נפגע מתשובה חיובית הוא האגו של בעלי השררה.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות –
נא לשתף!

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים – איך
נפטרנו מאשר גרוניס