המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

אל
תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא*לסגור את לשכת עורכי הדין

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים –

איך נפטרנו מאשר גרוניס

תחילתו
של לובי אנטי גרעיני בכנסת

רישמו לפניכם את התאריך 18 ביוני 2013. לראשונה שילבו ידיים
שני חברי כנסת מסיעות שונות תמר זנדברג ממרצ ודב חנין מחד”ש ואירחו את חברי
ואוהדי התנועה נגד הגרעין לרב שיח בסוגיית הנשק הגרעיני. את הכנס יזמה שרון דולב
מנכ”לית התנועה.

הכנס, שנערך בחדר ועדת המדע של הכנסת, נפתח בהרצאתו של
ד”ר איירה הלפנד (IRA HELFAND) מארה”ב המכהן כיו”ר משותף של ארגון
הרופאים הבינלאומי למניעת מלחמה גרעינית (IPPNW), שגם את ביקורו
בישראל יזמה שרון. לזכותו של ד”ר הלפנד עומדת שורה של  פרסומים מדעיים  על ההשלכות הרפואיות, הכלכליות והאקלימיות של
מלחמה גרעינית, שהופיעו בביטאונים מדעיים מהשורה הראשונה כמו Medical Journal .British

ד”ר גלפנד הוא מדען ולא תועמלן, לכן הרצאתו, המלווה
במצגת, מכילה נתונים לרוב, שהמסקנה מהם ברורה- הנשק הזה לא מביא ביטחון, ויש
להיפטר ממנו  כמה שיותר מהר לפני  שיקרה אסון. ד”ר הלפנד ניחן בתכונה נדירה
להגיש הרצאה מדעית בצורה מרתקת שגם מי שאינו מדען יבין אותה. 

המחקר מראה כי מלחמה גרעינית, אפילו מוגבלת בין שתי מדינות
גרעיניות, כמו הודו ופקיסטן, שתעשנה שימוש בפצצות שעוצמתן זהה לאלו שהוטלו על
הירושימה ונגסקי (ואנו יודעים כי פצצות הגרעין כיום עוצמתן עולה בהרבה על אלו
שהוטלו ביפן), יגרמו לתוצאות החורגות מהמדינות הלוחמות וישפיעו על האנושות כולה.
מספר הקורבנות המיידי יגיע לסדרי גודל של עשרות מיליונים ומספרם ילך ויגדל בגלל
קרינה ומחלות. יהיו שינויים אקלימיים שישפיעו 
על ייצור מזון בקנה מידה גלובלי. המדינות שהן כיום ספקיות המזון העיקריות,
לא תוכלנה לייצר את הכמויות הנדרשות, ורבים ימותו ברעב. המחקר מראה שגם מדינה
שתתקיף בנשק גרעיני באופן חד צדדי לא תינצל מההשפעות הגלובליות ותהיה חשופה
לקרינה, רעב ומחלות.

במהלך הרצאתו של ד”ר הלפנד הצטרף לנוכחים ח”כ משה
פייגלין מהליכוד. בין השניים התפתחו חילופי דברים שכולנו הקשבנו להם בריכוז רב.
פייגלין ייצג בשאלותיו והערותיו את הדעות המקובלות בנושא הגרעיני בקרב מרבית הציבור
היהודי במדינה. הוא חילק את העולם ל”טובים” ול”רעים”. לשיטתו
נשק גרעיני בידי ישראל נמצא בידיים של הטובים שכך מרתיעים את הרעים, כמו איראן או
צפון קוריאה. נניח שהחלוקה בין טובים ורעים רלבנטית, ענה לו הלפנד, אבל כאשר תפרוץ
מלחמה בין הטובים לרעים הנשק הגרעיני לא יבחין ביניהם. הטובים והרעים יסבלו באותה
מידה ולכן יש ליצור מצב שלאיש לא יהיה נשק גרעיני. זהו אינטרס ישראלי שהמזרח
התיכון יהיה אזור מפורז מנשק גרעיני. כל עוד נמצא הנשק הזה בין בידי
“הטובים”, בין בידי “הרעים”, קיימת סכנה שיעשה בו שימוש. אין לנו
הבטחה אלוהית או אנושית כי משברים שהובילו לכמעט עימות גרעיני, ייגמרו תמיד בהצלה
של הרגע האחרון. לדידי אין “טובים” במי שמחזיקים בנשק גרעיני. יש רק
רעים בדרגות רוע שונות.

דומה שחברי הכנסת המארחים התרשמו עמוקות מהרצאתו של הלפנד.
גם תמר וגם דב סיכמו את המפגש במה שאני מפרש כמעין התחייבות שהגיע הזמן להרים את
מסך השקט וההשתקה ולהעלות את נושא הנשק הגרעיני הישראלי לשיח ובקרה של הכנסת
והציבור.

לרגל הכנס הוציאה התנועה נגד גרעין חוברת נאה  למראה הנותנת את עיקרי הרצאתו של הלפנד. מומלץ
בחום לקרוא אותה עד תום. (המעוניינים יפנו לשרון בדוא”ל sharon.dolev@gmail.com).

מי יודע, אולי יש כאן תחילתו של סיפור אהבה מופלא בין לובי
פרלמנטרי נגד הגרעין לבין קבוצת הפעילים החוץ פרלמנטרית.

חתן ההון
והשלטון

כאשר אדם מגיע לגיל 90 והוא בריא, שולט על צרכיו, מחשבתו
בהירה, זו סיבה למסיבה בקרב משפחה וידידים. אם האיש הוא גם נשיא מדינה כמו שמעון
פרס, אז אפשר להוסיף ברכות מראשי השלטון, לשלוח זר פרחים, ואולי לתת ידיעה קצרה
בתקשורת. זה לא קרה בישראל.

נשיא המדינה שמעון פרס חגג 90 ברעש והמולה, בחגיגה המונית
ופומבית, ממש פסטיבל בנוסח אבי האומה. קורות חייו שופצו. דברי השבח נשמעו מזויפים
וכל פולחן האישיות שניסו ליצור סביבו היה מעט מגוחך. זה פשוט היה גדול עליו. כל
שלושת ערוצי הטלוויזיה בישראל שידרו את מלוא ערב ההצדעה החגיגי בבנייני האומה,
והיו מי שהישוו זאת לחגיגות של שליט צפון קוריאה.

טעות. שליט צפון קוריאה לא היה מסוגל להביא לחגיגה כמות כזו
של ראשי מדינה בעבר ובהווה מארבע יבשות, כוכבי הוליווד כמו גם מסולטה ושמנה של
החברה הישראלית, ראשי השלטון, הממון, וצמרת הדוגמניות. ישראל יפה ועשירה.

כל המברכים העלו על נס את פרס כאיש שלום. לא סתם איש, אלא
אלוף העולם בשלום, ואני לא ידעתי. אחת משחקניות הוליווד הגדירה אותו כגורו השלום
שלה. ומי שפכו על ראשו של פרס טונות של שלום? טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה
לשעבר, שפעילי שלום  באנגליה, כולל ממפלגתו
שלו, תובעים להעמידו לדין על פשעי מלחמה בעיראק; הנשיא לשעבר קלינטון שהפציץ במשך
חודשים את סרביה בחימוש אורניום מדולל שגרמו לזיהום רדיו אקטיבי של הדנובה.

פרס איש שלום? איזה חידוש גדול. פרס השאיר לנו שתי מלכודות
שהן בבחינת פצצות זמן: ההתנחלויות והכור בדימונה. פרס נחלק לשתי תקופות: כשהיה
בשלטון בעמדת השפעה עשה מלחמה, כשהיה מחוץ לשלטון דיבר על שלום. פרס נובל לשלום
לפרס הוא חלק מחוש הומור נורבגי לא מוצלח.

אבל כאשר ברברה סטרייסנד שרה “אבינו מלכנו” זלגו
הדמעות מעיניי ללא יכולת שליטה. הדבר הפליא אותי. שהרי כאשר אני שומע רבנים וחזנים
ממלמלים אותו טקסט,  זה לא עושה לי דבר.
אולי בגלל שהמלים והמנגינה היוצאות מאשה חילונית, מאפשרות לי לתרגם את אבינו
מלכנו, חטאנו לפניך, כמטאפורה לאבינו כדור הארץ אותו אנו מזהמים בחטאנו כי רב. ובגלל
שהיא שרה כל כך יפה,  ועמדותיה הפוליטיות בארה”ב
הן ליברליות, אני מתעלם מהערצתה את שתי הדמויות שגרמו להערכתי את הנזק הגדול
ביותר: גולדה מאיר ושמעון פרס.

אות
אמיל גרינצוייג

אמיל גריצוייג, פעיל שלום וסרבן כיבוש נרצח בפברואר 1983
בהפגנת שלום עכשיו שדרשה ליישם את מסקנות ועדת כהן שחקרה את הטבח במחנות הפליטים
סברה ושאתילה בלבנון. הסעיף המרכזי במסקנות הוועדה דרש להעביר את אריאל שרון
מתפקיד שר הביטחון. פעיל של הימין הקיצוני זרק רימון רסס לעבר המפגינים ממנו נהרג
אמיל. הכרתי את אמיל מפעילות משותפת ולימים אמרה לי מי שהייתה אז חברתו, כי הייתי
האדם האחרון ששוחח עימו בטרם נרצח.

האגודה לזכויות האזרח עשתה מעשה ראוי להוקרה כשהחליטה
להנציח את זיכרו באמצעות אות זכויות האדם ע”ש אמיל גרינצווייג שמחולק מדי שנה
למי שהצטיינו בפעילותם למען זכויות אדם. 
לפני מספר ימים התקיים טקס חלוקת האות בקהילת כל הנשמה בירושלים. ועדת הפרס
החליטה על שלושה זוכים: עורכי הדין גבי לסקי ומיכאל ספרד  ופורום תג מאיר. הבחירה בלסקי וספרד הייתה יותר
מראויה. השניים פועלים ללא לאות, במסירות ובהתמדה בהגנה על זכויות אדם ועל הנאבקים
נגד הכיבוש. דברי התודה של השניים רגשו אותי עד דמעות. הם אמרו מלים  כדרבנות בגנות הכיבוש ומשטר האפרטהייד שישראל
הקימה בשטחים הכבושים, שוד הקרקעות הפלסטיניות, פשע ההתנחלויות, מעצר ילדים,  בתי משפט צבאיים כזרוע של הכיבוש, ויקצר המצע
מפירוט כל  זוהמת הכיבוש שנכנס החודש
(יוני) לשנה ה- 47.

הזוכה השלישי, 
פורום תג מאיר, לא היה מוכר לי.  מי
שקיבל את האות בשם הפורום אמר כי הוא מאגד 37 ארגונים. הוא הקריא את כולם ומתברר
כי אחד מהם הוא ארגון מתנחלים. בצילום קבוצתי של פעילי הפורום עם האות, זיהיתי
דמות שראיתי בטלביזיה. מדובר במתנחל אליעז כהן, תושב כפר עציון שבשטחים הכבושים.
אליעז כהן הוא משורר המופיע מעת לעת בכלי התקשורת. כהן חי במשטר האפרטהייד, נהנה
מזכויות היתר שמשטר זה מקנה לו כמשתייך לעם האדונים. הוא שותף פעיל במפעל ההתנחלויות
שבאמנת רומא מוגדר כפשע מלחמה.

המשורר כהן נמנה עם מעריציו של המתנחל המנוח חנן פורת, קנאי
דתי, ממנהיגי המתנחלים ומגדולי הגזענים של 
גוש אמונים שזקף לזכותו הרחבת והגדלת ההתנחלויות. המשורר כהן ראה בפורת את
דוד המלך של ימינו. לא פחות. עכשיו הולך המשורר מתנחל שמח וטוב לב עם תעודת יושר
של האגודה לזכויות האזרח. אבסורד מוחלט. כפית הזפת המזהמת את חבית הדבש. בכלכלה זה
מכונה הלבנת הון שחור. אני מציע לאגודה, בה הנני חבר כמה עשרות שנים, כי תאמץ את
מדיניות הבעלים של חברת מקדונלד: לא פותחים סניפים מעבר לקו הירוק. זכויות אדם
ומתנחלים הם דבר והיפוכו. מקווה שמישהו בהנהלת האגודה יעלה את הנושא לדיון.

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים – איך
נפטרנו מאשר גרוניס