אשר יגורתי (כג): דורית ביניש מושלת בו מקברה*

אשר יגורתי (כג): דורית ביניש מושלת בו מקברה*

שמחה ניר, עו”ד
16.12.2012 11:06
הרכב תשעה שופטים, לדיון על לא-כלום

הרכב תשעה שופטים, לדיון על לא-כלום


דורית ביניש קבעה דיון בפני תשעה שופטים, והלכה הבייתה. אשר גרוניס, מחליפה, סבור שאין לדון בנושא אפילו בהרכב של דן יחיד *** איך הוא ייצא מזה?



המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר *** לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין (תנו “לייק”!)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים

איך נפטרנו מאשר גרוניס

הכנסת חוקקה חוק לפיו מי שמבקשים לחיות ביישובים קהילתיים מסויימים שעל אדמות המדינה יצטרכו לקבל אישור של ועדת-קבלה שתוקם ביישוב.

מחוקקי החוק הזה הצהירו, ממרומי המקפצה, כי הוא נועד כדי למנוע קבלת ערבים ליישובים יהודיים, ועל כך הוגשה עתירה לבג”ץ, והתקיים בה דיון.

הפרקליטות, כמובן, מכחישה את הדבר, אבל הם, כידוע, ימכרו את האם-אם-אמא שלהם למען הניצחון הליטיגאנטי, ולכן יש להתייחס להכחשות שלהם “עם קב חומטין”, אם בכלל.

הטענה של העותרים בבג”ץ היא, באופן כללי, שהחוק הזה אינו “חוקתי” משום שהוא אינו מתיישב עם “פיסקת ההגבלה” אשר בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

מהדיווח על הדיון בבג”ץ נוצר הרושם שכל שופט היה מוכרח לומר משהו, אבל מה שאמר אשר גרוניס מעניין במיוחד:

גרוניס חתך את הדיון בסוגיה זו, בקביעה כי יש להמתין לעתירות נגד מקרים קונקרטיים של אפליה: “האם לא צריך לחכות למקרים קונקרטיים ואז לבדוק את העניין. התקיפה הוא מופשטת על חוק, שיש בו סעיף רחב מאין כמוהו של איסור אפליה. אם זה הכול ‘כאילו’, אז צריך לבדוק את זה במקרה קונקרטי. כשיהיה מקרה קונקרטי הוא ייבחן, ולא בתקיפה שעושה שעטנז בין המשפט החוקתי למשפט האמריקאי.

אני לא יודע מה הפסול ב”שעטנז” בין שני דברים חיוביים כמו המשפט החוקתי והמשפט האמריקאי, אבל מה שמפריע לי הוא שקובעים הרכב של תשעה שופטים כדי לדון בעניין אשר ייתכן מאוד שהוא לא מצריך שום החלטה עקרונית-חוקתית. כדי לקבוע שצריך לחכות למקרה קונקרטי די בהרכב של שלושה שופטים, כאשר מערכת המשפט – כולל ביהמ”ש העליון – עמוסה-לעייפה, הסחבת גוברת, והרכב של תשעה שופטים הוא לוקסוס יקר לדיון כזה.

בהתחלה שאלתי את עצמי איך זה שגרוניס – אשר, כקודמיו, מתבכיין על העומס המוטל על כתפיהם הדלות של שופטי ישראל – קובע דיון בהרכב כה רחב לדיון אשר לטעמו-הוא בכלל אינו ראוי לדיון, והתכוננתי לדון אותו ברותחין על כך, אבל בדיקה בסיסית גילתה שאת ההרכב הרחב הזה קבעה דורית ביניש, יחד עם עוד שני שופטים, בגופה של ההחלטה להוציא צו-על-תנאי. ברור שההחלטה להרחיב את ההרכב הייתה על דעתה של ביניש, ואפילו ביזמתה.

השאלה היא איך יוצאים מהמצב המביך הזה, המזכיר את פסה”ד המפורסם בעניין בנק המזרחי, אליו התייחסתי בהקשר לדיון הנוסף בעניין סרן ר’ נגד אילנה דיין. בפרשת בנק המזרחי המחלוקת הייתה כפולה: ראשית – האם חוק גל, המעניק למושבים שמיטת-חובות, הוא “חוקתי” במובן חוקי-היסוד המפורסמים, ושנית – מתוך הנחה שהוא אכן “לא חוקתי”, האם בית המשפט אכן מוסמך לבחון את חוקי הכנסת, אפילו לאור “פיסקות ההגבלה” שבחוקי היסוד.

גם בתיק בנק המזרחי דנו תשעה שופטים, וכולם קבעו, בקצרה, שהוראת החוק היא אכן מידתית, אבל כדי “להטביע את חותמם על חולות ההיסטוריה”, כל אחד מהם הוסיף הערות-אגב קולוסאליות על השאלה השנייה, אשר, לאור הקביעה שההוראה היא מידתית, כבר לא היה צורך לדון בה.

הגדיל מכולם לעשות מישאל (“אל תצפצפו על בני אדם”) חשין, אשר פתח ב-38 מלים:

1.    דעתי היא כדעת חבריי הנשיא שמגר והנשיא ברק. דעתי היא כדעתם, כי חוק הסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי (תיקון), התשנ”ג-1993, עלה בידו לעבור מחסומים שהציב לפניו חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכי אין עוד להידרש לנושא החוקיות-החוקתיות של אותו חוק.

ובכך הוא מיצה את נושא הדיון כולו, אבל זה עו”ד לא הספיק לו, ומכאן הוא הפליג להערת-אגב (למעשה קולקציה שלמה של הערות-אגב) התופסת 37,847 מלים, שהן % 29.67מסך-כל 127,550 המלים של כל תשעת השופטים גם-יחד.

הערת-אגב זו פותחת במלים:

2.    חבריי הנשיא שמגר והנשיא ברק הניפו חרמש ומגל, ולא הניחום מידיהם עד רדת יום בקוצרם בשדה חוקי-היסוד. אך מעט לקט, שיכחה ופאה הותירו אחריהם. מתוכם אמרתי אאסוף אל חיקי שתיים-שלוש שיבולים, אותן אטחן ומהן אאפה את פיתי-שלי…

אבל זה לא רק הבלוף של “שתיים-שלוש שיבולים” מול “חרמש ומגל, עד רדת יום”, משום שחשין האריך, אם גם לא בהרבה, הן ממאיר שמגר והן מאהרן ברק. זו הייתה השחתת-מלים על מחלוקות עם השופטים האחרים שבהרכב, אשר, מצידה, הוסיפה וגררה תגובות נוספות של אותם השופטים – והכל על עניינים שלא היו נחוצים משום שלא היה בהם כדי להשפיע על התוצאה הסופית – גם לדעתם של השופטים עצמם, עד האחרון שבהם.

וזה לא המקרה הראשון בו נופח ההרכב לצורך הלא-כלום. כך קרה גם לפני למעלה מעשר שנים, בבג”ץ בעניין הפטור מגיוס לצה”ל, הניתן לתלמידי ישיבה אשר “תורתם אומנותם”. הסאגה משפטית-בג”צית סביב הנושא הזה נמשכה למעלה משלושים שנה, והנה החליט הבג”ץ לשים סוף להתפתלויות, ולפסוק הלכה ברורה בשאלה אם הפטור הזה הוא חוקי, אם לאו.

כמובן שלאור חשיבותו העקרונית-חוקתית של הנושא לא יכול היה נשיא ביהמ”ש העליון דאז, אהרן ברק, להסתפק בהרכב רגיל של שלושה שופטים, וקבע הרכב מיוחד, חריג ברוחבו, של אחד עשר שופטים.

ומה החליט אותו ההרכב, החריג ברוחבו? הוא החליט שלא להחליט!

ומן הימים ההם – היישר אל הזמן הזה: אם אכן גרוניס צודק בכך שאין מקום לדון בסוגיה העקרונית כל עוד לא הגיע לבג”ץ מקרה “קונקרטי” – וכאמור, זה מאוד ייתכן – אנו עומדים במצב דומה, והשאלה היא איך יוצאים מזה, בלי לבייש את ביניש וחבריה להרכב.

מה שאני צופה הוא כאן הוא פסק-דין א-לה בנק המזרחי, בו כל שופט ינסה להראות כמה הוא חכם. ייתכן שחלק מהשופטים יבקשו לפסוק ולהכריע בסוגיה העקרונית בלי לחכות למקרה קונקרטי, אבל לא מן הנמנע שיהיו בהרכב הזה כמה חכמים אשר יגידו משהו מעין אמנם מסכים אני כי “דיה לצרה בשעתה”, אבל, יחד עם זאת, לא אצא ידי חובתי אם לא אאסוף אל חיקי שתיים-שלוש שיבולים, אותן אטחן ומהן אאפה את פיתי-שלי…

ושתיים-שלוש השיבולים האלה – איך לא – ישתרעו על פני מאות עמודים. אגב, אותו הדבר ייתכן גם בדיון הנוסף בפרשת אילנה דיין וסרן ר’, שם קבע אשר יגורתי הרכב של תשעה שופטים, כדי לדון בהלכה שלא נפסקה בהרכב של שלושה שופטים, וממילא לא הייתה לא, לטעמי, סמכות לקבוע דיון נוסף, אפילו בהרכב מצומצם של חמישה בלבד.

כמובן שקיימת גם האפשרות אחת היא שגרוניס יוציא דעת-מיעוט התואמת את העמדה שהביע בדיון עצמו, לפיה יש להמתין למקרה קונקרטי, אבל לא ייתכן ששמונה שופטים יוציאו פסקי דין קולוסאליים, ודווקא נשיאם לא ישתתף ב”חגיגה” הזאת, ולכן לא ייפלא אם גם הוא “יאסוף אל חיקו שתיים-שלוש שיבולים”, על מנת “לאפות מהן את פיתו שלו”.

ותזכרו שאמרתי לכם.

______________

* באשר להיסטוריה של הביטוי “מושל בנו מקברו” ראו כאן.

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”  לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין  לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר   לדף הפייסבוק של האתר של קימקא 

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים איך נפטרנו מאשר גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר