לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק“
(“אהבתי“)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש

הרב
קרליבך אמר: “כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו”.

זו
הייתה פגישה מקרית. בערב פסח האחרון, בסביבת מגוריי ראיתי איש חרדי נושא ערמה של
מצות שמורות. שאלתי בחיוך:

“אתה
מוכר?”, והוא השיב: “לא, אני לא מוכר”.

“למי
הן מיועדות?”, שאלתי, והוא השיב: “למתנדבים שלי”. הסקרנות גברה.
שוחחנו כמה דקות, הוא נתן לי עיתון של העמותה שהוא מנהל, כרטיס ביקור וגם חבילה של
מצות שמורות.

אחרי
החג נפגשנו.

הוא
נולד בצפת למשפחה חרדית, הבן הבכור מתוך עשרה, שגרה בשכונה מעורבת. הילד התערב בין
הילדים הלא דתיים, גילה את הספרייה העירונית וכל רגע פנוי הוא בילה שם בקריאה.
בגיל 9 הוא קרא את כל ספרי הילדים הקלאסיים. הוריו החרדים לא עצרו אותו, נתנו לו
“לגלות עולם”. סבתו פתחה מסעדה בצפת, מסעדה של אוכל יהודי מסורתי ואמו
הצטרפה, והמסעדה קיימת עד היום.

מגיל
קטן התאהב גם במטבח. הוא יודע ואוהב לבשל ואת ארוחות לשישי ושבת הוא מכין למשפחתו
ותמיד יש אורחים. הוא גם קורא אובססיבי. הספר האחרון שקרא הוא של ג’ון גריישם.

לגיבור
של רשימה זו, קוראים משה לבקוביץ’.

משה
גר בירושלים, בשכונת רמות החרדית. אין לו טלוויזיה בבית וגם לא אינטרנט כי יש
איסור מוחלט על הכנסת דברים כאלה… אבל הוא מאוד מעורה ומחובר. הוא לא סגור בגטו
החרדי.

מגיל
20 הוא כבר היה מנהל ונשוי. בתחילה ניהל את “בית דיסקין” שהיה בית
יתומים לילדים חרדים, ואחר-כך בית לילדים חרדים שלא התאימו לשום מסגרת. כאשר עזב
את “בית דיסקין” היה שותף בהקמת מפעל אדיר, בתי תמחוי ברחבי הארץ לאלה
שאין להם. אבל הוא גילה שלהאכיל מסכנים זו לא מטרה, אין בה חזון, והוא החליט
להשקיע את כל כולו בפרוייקט שיש בו מטרות לטווח ארוך, עתיד וחזון.

הוא
הקים את עמותת “אפיקים”. עמותה שחוצה את גבול החרדים – עמותה שנותנת
לילדים ממשפחות מצוקה מכל המגזרים, לגלות את היכולות שלהם בלמידה. להעניק להם
ביטחון שהם “שווים” ויכולים להצטיין. ערך נוסף של המועדוניות שהקים הוא
שההורים חייבים להיות שותפים. פעם בשבוע ההורים מתפנים ובאים ללמוד!!! הם נפגשים
עם מנחה מקצועי המעניק ליווי והדרכה בנושאים כמו: הכשרה מקצועית, הקניית מיומנויות
לניהול נכון ונבון של תקציב המשפחה, ופעילות יצירתית. עובדה זו מביאה להידוק
הקשרים בין הילדים להורים, ולחיזוק התא המשפחתי. ההורים המתמידים מקבלים בונוס.
250 שקלים בחודש. סכום משמעותי עבורם.

כן,
משה מציע עתיד חדש למשפחה.

הוא
לא בוחר את הילדים, אלא מנהלי בתי-הספר והעובדים הסוציאליים. יש לו כבר שמונה
סניפים ברחבי הארץ ובסך-הכל 364 תלמידים. העלות היא גבוהה, אבל כשיש חזון ועשייה
יש תרומות של אנשים פרטיים שאכפת להם, משרד החינוך, הרווחה והקרן לידידות.

“הילדים
שלנו מגיעים ארבע פעמים בשבוע אחרי יום הלימודים, פעילות שמתקיימת בכל ימות השנה
כולל חופשות וחגים. הם זוכים לארוחת צהריים חמה ומכובדת. הארוחה היא זמן לשיחה
ולהתבוננות. מתרגלים לאכול כמו שצריך, באופן מסודר ובזמן מוגדר. בארוחה יושב איתם
הרכז, והם מדברים על מה שעבר עליהם היום. אחרי הארוחה הם לומדים והמורים הם לא
מתנדבים אלא מורים מקצועיים בשכר. הם לומדים הכל בקבוצות קטנות באווירה של
רוגע, בלי לחץ וכפייה. אנחנו זורקים חכה, והם צריכים לדוג את הדגים.”

מלבד
המורים ישנם מתנדבים שהם חונכים וחונכות, שחלקם באים מהשירות הלאומי. מה שמייחד את
תוכנית אפיקים הוא אורך המסלול שמתפרש על שש שנים. מתחיל בכיתה ג’, ויש לנו כבר
תלמידים שהגיעו לכיתה ז’. חשוב להבין שחשיבה לטווח ארוך הוא עניין אסטרטגי לכל דבר”.

בחופשת
הקיץ הם זוכים לקייטנה של חמישה כוכבים.

משה
לבקוביץ’ הוכיח שאפשר להיות חרדי, לעבוד מבוקר עד לילה, פתוח לאחרים, לקום ולעשות
מעשה ולהגשים חלום. לטעת תקווה בקרב ילדים ומשפחות במצוקה בחיבוק, אהבה, הקשבה
וכלים לרצות להגיע להישגים.

פגישה מקרית ברחוב, ומי שקורא רשימה זו וסקרן, יכול להיכנס לגוגל
ל”אפיקים”, שווה.

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק“
(“אהבתי“)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש