לשופטי בג”ץ 5440/11: על כמה דברים שאתם לא יודעים
לשופטי בג”ץ 5440/11: על כמה דברים שאתם לא יודעים
|
אני רב החובל
תיקי ההוצל”פ נפתחים במירמה ושקר, וכל המערכת שותקת
היכנסו והצביעו “לייק”
(“אהבתי“)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש
יוסף הרמן
טל.
054-4740618 פקס. 077-4301362
ת.ד.
48022 תל-אביב 61480
.
.
09
באפריל 2012
לכב’ לכב’ לכב’
כב’ השופט
א.גרוניס כבוד השופט נ. הנדל כבוד השופט נ.סולברג
נשיא בית המשפט
העליון שופט בית המשפט העליון שופט בית המשפט העליון
ירושלים ירושלים ירושלים
א.נ.,
הנדון:
בג”ץ 5440/11 שניתן ביום –
11-03-2011. עובדות.
1. אני לא עורך דין. אבל אני ערכתי לימוד
וחקירות לעומק בכל נושא ההוצאה לפועל בישראל במשך 6
שנים. התוצאות הן מחרידות ולדאבוני הרב, שופטים, רשמים , עורכי דין וכמובן שרי
משפטים – או שיודעים ומתעלמים – או שלא יודעים כלל.
2. אין בישראל אדם אחד שיודע מה הוא חוב
של חייב בהוצאה לפועל. מחשב ההוצאה לפועל מעוות לחלוטין, כך שכל תיקי
ההוצאה לפועל בישראל מאז שנת 1990 הם בלתי חוקיים.
התיקים נפתחו באופן בלתי חוקי לרגע
פתיחת התיק, לרגע הזנת מחשב בעוות נורא, וכך למעשה כל התיקים, כל ההחלטות של
הרשמים לאחר פתיחת התיק הם בלתי חוקיים.
3. כשתיק הוצאה לפועל נפתח במרמה, בהטעיה
ובשקר, הרי שכל ההמשך הוא בלתי נכון לחלוטין.
למעשה, כל מערכת ההוצאה לפועל בלתי
תקינה לחלוטין, והתוצאה היא שלמעשה איש לא יודע מה הוא חוב של חייב, כמה חייב, אם
חייב או שילם חובו כבר 5 פעמים!
מצב חמור זה, הביא כמות של 1.500.000
משפחות להימצא במצב חמור במעמד של נסחטים.
4. תמיד “חייב מחויב לשלם את
חובו” אבל הוא מחויב לשלם חוב אמת.
זו חובתו. אין חובתו לשמש מטרה של מערכת שפועלת יום וליל לסחוט כספים.
5. הנושא של תיקון 29 לחוק ההוצל”פ
2008 הוא מעשה בלתי חוקי שלא יעשה בישראל. כיצד יכולים להטיל מגבלות חמורות של
שלילת חופש או שלילת חיים ממיליון אזרחים – כשהחייבים ברובם לא חייבים כלל, וכולם
חובם בכלל לא ידוע.
החייב לא יודע דבר, לא מבין את
המערכת, הוא נמצא במאבק הישרדות ללחם, רפואה וקורת גג. מתוך 150 עורכי דין (מייצגי
חייבים) שאני ראיינתי – התגלה ש-147 לא יודעים כלל מה נעשה במערכת ההוצאה לפועל.
אי הידיעה ברובו נובע ממערכת של הסתרת
עובדות, העלמת מסמכים, שיתוף פעולה של בעלי תפקידים
עם הנהלות בנקים ומנהלי חברות ציבוריות.
אני אפרט:
6. שיטת החישוב של חוב במערכת ההוצאה לפועל
נהוגה בצורה של טבלאות, כשלכל מוסד בנקאי יש טבלה שונה, שבה צריך להיות מוזן שיעור
הריבית המירבית האמיתית של הבנק.
למעשה – טבלאות הריבית של ההוצאה
לפועל שבהם מוזן המחשב גבוהות בין 20% – 50% מעל הטבלה המרבית של הבנק – הזוכה.
בפתיחת תיק הוצאה לפועל, חייב הזוכה
וב”כ הזוכה להגיש בקשה בצירוף פסק הדין, שבו השופט פסק באופן ברור: החייב
ישלם קרן חוב … ₪ בתוספת ריבית של 15% לשנה, שתשתנה עם שינוי הריבית אצל הזוכה.
כלומר חובה על המוציא לפועל לפתוח תיק
הוצל”פ כשהמחשב מוזן בחיוב בתיק בריבית של 15% לשנה, וישתנה לאחר מכן עם
שינויים בריבית.
אבל, כשהמחשב מוזן בריבית של טבלה
ששיעורה גבוה מהריבית של פסק הדין בין 20% ל- 50% הרי שכבר בשלב זה פתיחת התיק
היא בלתי חוקית.
נושא טבלאות ההוצאה לפועל הוא נושא
כאוב ביותר. כל הציבור, כל החייבים, רוב עורכי הדין לא מכירים כלל את שיטת הטבלאות, היות ומדובר בהסתרה של הטבלאות
ע”י הרשויות כבר 22 שנים.
קבלת טבלאות חיוב מהנהלת ההוצאה לפועל
נעשית במאבק קשה ביותר של סירוב מוחלט – סוד גדול יותר מסודות האטום של ישראל. אי
אפשר לקבל את הטבלאות בהוצל”פ לבדיקה!
אני ניהלתי מאבקים מרים ביותר,
בהתחמקויות, כדי לדעת בכלל בכמה מחויבים התיקים שלי.
6. לפי טענת הנהלת ההוצאה לפועל, הריבית
שמוזנת לטבלאות היא נעשית לפי הוראה שבאה מהנהלת הבנקים, כלומר אנו רואים שיתוף
פעולה עצום של זוכים, מנהלי בנקים שמבקשים לסחוט חייבים, ובין גוף ממשלתי שמבצע
הוראות בלתי חוקיות בעליל.
יש לציין שהנהלת בתי המשפט, מנהלי
ההוצאה לפועל ידעו מצוין בכל הזמן שהם מזינים את המחשב של משרד המשפטים במרמה.
7. עד עכשיו העליתי את הבעיה בטבלת החישוב
של חוב החייב. אבל – הנהלת ההוצאה לפועל ביצעה מעשה חמור ביותר – היא הטמיעה בתוך
תוכנת מחשב ההוצאה לפועל 2 טבלאות קבועות, לכל התיקים של ההוצאה לפועל.
2 הטבלאות הן: טבלה מס’ 196 שהיא טבלת
“חוק פסיקת ריבית והצמדה” , והוסיפה את טבלה 197 שנקראת על ידם
“טבלת פיגורים + הצמדה”.
כך למעשה – כל תיקי הוצאה לפועל, של
בנקים, של גופים מסחריים, עיריות וכו’ מחוייבים אוטומטית בשתי טבלאות, כשטבלה 197
היא טבלה בלתי חוקית, שלא אושרה מעולם ע”י שר המשפטים ושר האוצר, ולא פורסמה ברשומות!
האבסורד הגדול ביותר ניתן לראות בזמן
מסויים בטבלאות אלו:
להלן טבלה 196 שהיא חוק פסיקת ריבית
והצמדה ליום 30-09-2009 , שבה נקבעה הריבית 1%.
באותו הזמן טבלה 197 נקבעה ריבית של
7.5% ריבית לשנה.
כלומר חישוב בהוצל”פ הוא טבלה
196 בתוספת הצמדה, וטבלה 197 בתוספת הצמדה, שאז הריבית תעמוד על : 1% + 3% הצמדה =
4% לשנה, ועוד טבלה 197 ותוספת הצמדה 3% הריבית היא 10.5% לשנה, ביחד מדובר בריבית
של 14.5% לשנה כולל הצמדה. היות וחישוב הריבית הוא נומינלי, הרי שהריבית האפקטיבית
שבה מחוייב חשבון החייב יעמוד על 16.5% לשנה, במקום 4% בשנה לפי חוק.
קיים פער עצום בין 4% בשנה, לבין 16.5%
לשנה. הפער הוא 320% לשנה לרעת החייב.
8. אבל – בבנקים הסיפור חמור שבעתיים –
העובדה היא שטבלת הבנק היא גבוהה מפסק הדין ב- 50% לשנה, ואז קיימות 2 הטבלאות
המוטמעות במחשב, ולפיכך במחשב ההוצל”פ נעשית פעולה זו:
טבלה 196 + טבלה 197 + טבלת הבנק
(למשל טבלה101 של בנק המזרחי) + הצמדה = 44% בשנה.
כלומר בחיובי ההוצאה לפועל של חובות
חייבים למערכת הבנקאות הריבית שמחוייב חשבון החייבים היא נעשה בין 44% לשנה, לבין
ריבית של 58% לשנה – תלוי בבנק.
אם בפסק הדין נקבע שהחייב ישלם 15%
בשנה, ומחשב ההוצאה לפועל מחייב לפי 44% בשנה, הרי שהחשבון בהוצל”פ מתנפח
בקצב של 300% בשנה, בין ריבית פסק הדין וריבית החיוב בהוצל”פ.
9. קיימת תקנה לחוק ההוצאה לפועל : תקנה 17
א[א] שבה נאמר שעל הזוכה לדווח להוצאה לפועל על כל תקבול שלא באמצעות ההוצאה לפועל
בתוך 7 ימים. כך כתוב בחוק!
אבל – כל מערכת הזוכים הבנקים מדווחים
על קבלת כספים באיחור של בין שבועות לשנים רבות.
הדווח הוא רק על 20% מהתקבולים, ועל
80% לא מדווחים בכלל, וכך למעשה תופח חוב החייבים בהוצל”פ בסכומים מטורפים.
10. אבל – כשהזוכה מדווח על קבלת כספים לאחר
תקופה ארוכה, למרות שהזוכה מציין את יום קבלת הכסף לאחור – הרי שמחשב ההוצאה לפועל
מעוות בכוונה, והוא מזכה לאחור לפי טבלה 196 חוק פסיקת ריבית והצמדה , שהיתה 4%
בשנה, וירדה ל – 1% בשנה!
11. חישוב של הוצאות משפט והוצל”פ ושכר
טירחת עו’ד: בהתאם לחוק, הוצאות אלו יחויב החייב לפי חוק פסיקת ריבית
והצמדה טבלה 196.
אבל, המחשב מעוות גם בזאת, ולכן המחשב
לא מבחין כלל בהוצאות, ומצרף את כל ההוצאות הללו אל קרן החוב, ואז החיוב בחשבון
ההוצל”פ של הוצאות אלו גבוה ב- 800% מעל הקבוע בחוק.
זו הסיבה שגם אין כל אפשרות לקבל
בהוצל”פ חתך של מצב חשבון – כלומר – מתי הסתיים תשלום ההוצאות והתחיל תשלום עבור הקרן.
12. זוכים בנקים: חיובי הריבית בהוצאה לפועל.
חשבון ריבית של לקוח הבנק מורכב שלושה פריטים: פריים,
תוספת סיכון וריבית חריגה. כך מחושבת הריבית של הבנק.
עד שנת 2009 היו 2 נתונים קבועים,
ריבית חריגה 3.5% ותוספת סיכון 3% כשחישוב הפריים הוא נייד בהתאם לשינוי בבנק
ישראל ולאחריו שינוי הבנק בהתאם.
חישוב הפריים וריבית החריגה אושרו
תמיד על ידי בנק ישראל. תוספת הסיכון היא לא ריבית, ומעולם לא נקראה ריבית,
אלא נהגו כולם לעצום עיניים.
הבנקים ברובם נהגו בחישוב הפריים
בהתאם לטיב הלקוח. הטייקונים למשל, שהם המסוכנים ביותר קיבלו 0% סיכון. העסקים
ומשקי הבית שנתנו לבנקים 200% בטחונות טובים (פעמים רבות חסכונות, בתים ונכסים)
חוייבו ב- 3% סיכון.
לא הצלחתי לקבל תשובה מעולם מה היא
“תוספת סיכון”? האם מדובר בתשלום פרמיה-ביטוח לבנק שאם הלקוח לא יחזיר
את חובו – מה זו תוספת הסיכון?
לקח לי שנים עד שביום 02-10-2011
בדיון שהתקיים בועדת הכלכלה של הכנסת, שבה נתן הרצאה המפקח על הבנקים, דוד זקן
בעניין הריביות של הבנקים. ואז שאלתי אותו השאלות להלן:
ש. מה זה תוספת סיכון בחשבון הבנק?
ת. תוספת הסיכון היא שהבנק מחוייב לבעלי
הכסף, ולכן הוא גובה תוספת סכום שיבטיח אותו.
ש. אם כך אדוני – תוספת סיכון היא פרמיית
ביטוח שהבנק גובה. מדוע הייתה 3% עד שנת
2009
והיום היא 9% מאז 2009 ?
ת. כן – תוספת סיכון היא פרמיית ביטוח.
ש. אם זו פרמיית ביטוח – מדוע לא ניתן לי
להביא פוליסה על שם הבנק שעולה ללקוח 1% במקום 3% שהבנק גובה.
ת. אין תשובה.
ש. אם מדובר במצב שהלקוח משלם פרמיית ביטוח
בכל התקופה, הרי שבהגיע הרגע שהלקוח לא מסוגל לשלם, חייבת חברת הביטוח לשלם את
החוב, היות והלקוח שילם פרמיית ביטוח, והאחריות לתשלום היא של הבנק.(הסיכון
התממש).
ת. אין תשובה.
ש. מרגע
שהלקוח לא משלם את חובו, והחוב הוכנס להליך משפטי, הרי ש “מקרה הביטוח” הסיכון התממש, והבנק לא דואג להביא
כסף נוסף לחייב.
מרגע הגשת פסק הדין – אין
יותר הקשר של בנק מלווה ולקוח לווה. מדוע ממשיך הבנק לבקש בפסקי הדין בבתי המשפט
לקבל פסקי דין כולל “תוספת סיכון”, ומדוע הבנק פותח תיקי הוצאה לפועל
כשהוא מדווח להוצאה לפועל ודרישה לחייב הלקוח בפרמיית ביטוח ותוספת סיכון. הרי
מרגע שהחוב הוגדר, ואין חוב חדש, הרי שחובה להפסיק מיד גביית פרמיית ביטוח, שהיא
בלתי חוקית, בלתי מוסרית ואסורה.
ת. אין תשובה.
ש. האם לבנק יש רשיון של הממונה על הביטוח
לשמש חברת ביטוח, או לגבות פרמיית סיכונים שנקראת
“תוספת סיכון”?
ת. אין תשובה.
כמובן שמתנהלת מערכת בלתי חוקית באופן
חמור ביותר.
13. אני פניתי אל פרופ’ עודד שריג, הממונה על
הביטוח במשרד המשפטים, שהוא חייב היה להפסיק נוהל זה, אבל לא קיבלתי עדיין כל
תשובה.
14. אני מבקש להבהיר לכבודכם, שלא הייתה כל
ביקורת של מבקר המדינה במשרד המשפטים, ובהוצאה לפועל כבר 11 שנים. ומקום מסוג זה
שלא נעשית בו בקורת על ידי מבקר המדינה הוא כר נרחב לשחיתות וריקבון.
יו’ר הוועדה לבקורת המדינה של הכנסת,
ח”כ יואל חסון, אישר בפני שהמבקר מודה שהוא לא ביצע כל בקורת שהיא מאז שנת
2001. מבקר המדינה השופט לינדנשטראוס הבטיח שבמרוצת שנת 2011 הוא יכניס חוליות
בקורת למערכת ההוצאה לפועל. הבטחה וקיום הבטחה הם שני דברים שונים.
אחת הסיבות להתנהלות החמורה והבלתי
חוקית של מערכת ההוצאה לפועל היא שאין כל בקורת ופיקוח.
אני חייב להדגיש, שפניתי אל שר
המשפטים פרופ’ נאמן פעמים רבות בבקשה שיפעל להנהיג סדר וחוק במערכת זו – היות
והמצב הוא בלתי נסבל. אבל הוא, מעולם לא הגיב, וכמובן לא עשה דבר.
15. צריך לזכור רבותי השופטים שלפי דו’ח של
מנהל רשות האכיפה, ההוצל”פ משרד המשפטים, קיימים לסוף שנת 2010 למעלה מ- 3.600.000 תיקי הוצל”פ פעילים,
כשבכל יום נפתחים עוד מעל 2.000 תיקים חדשים, שכולם בלתי חוקיים עם פתיחתם.
מכמות זו, כ- 3.000.000 תיקים הם של
בנקים, והיתרה של שאר הגופים. לפי הערכה מדובר בכמות של 1.500.000 משפחות בישראל
שנמצאות תחת מכבש מרמה וסחיטה ללא גבול.
1.500.000 משפחות, הם לפחות 4.000.000
אזרחי ישראל נמצאים במצב חמור ביותר זה.
חלק גדול מתיקים אלו, הם תיקים
שהחייבים שילמו כבר 5 פעמים את החוב.
60% מאזרחי ישראל נמצאים במצב של אי
בטחון, ללא משפט אמת. מדובר ברוב העם רבותי השופטים!
16. לפי הערכה, מערכת הבנקים בישראל גובה שלא
כחוק סכומים אסטרונומיים של בין 20 – 25
מיליארד ₪ מעבר לחובות האמת.
הכנסות ורווחי הבנקים בישראל גבוהים
בהרבה מהמפורסם בדוחות הכספיים ובמאזני הבנקים.
ל – 90% מהבנקים בישראל קיים רואה חשבון
אחד, כך שכל המערכת של הביקורת נתונה בידיו
של רואה חשבון אחד, שהוא גם רואה
חשבון של הלווים הגדולים במשק.
הדוגמא הטובה ביותר להביא היא אצלי
בתיק ההוצל”פ מס’ 01-73228-01-0.
החוב הפסוק היה 88.000 ₪, ועוד הוצאות
של 22.000 ₪, ס”ה 110.000 ₪.
אני כבר שילמתי עד היום מעל 3.000.000
₪ !!!.
המצב להיום: אצל הזוכה – בנק המזרחי
החשבון מראה כבר מאז שנת 2005 חוב בספרי הבנק – 0 – אלא יתרות בזכות כלומר –
שילמתי את כל החוב הפסוק במלואו כבר בשנת 2005. אבל, החוב בהוצאה לפועל הוא
220.000 ₪. כיצד ייתכן שאצל הזוכה אני בזכות של 3.000.000 ₪, ואצל ההוצאה לפועל
אני חייב 220.000 ₪? פשוט ביותר:
א. החשבון
בהוצל”פ מחוייב לפי 44% בשנה, בזמן שאצל הזוכה, הריבית היא ריבית מירבית אצלו
של 11% ולכן הפערים הם עצומים. כלומר – אצל הזוכה הריבית היא 11% בזמן שבהוצאה
לפועל מחשבים ריבית של 44% בשנה.
החייב לא חייב כלל להוצאה
לפועל אלא לזוכה!
ב. בתיק שני, 01-82108-01-9 ב”כ הבנק,
שמונתה כונסת על נכס שלי, מכרה את הנכס
בסכום של 158.278 וקיבלה את מלוא תמורת הנכס ביום 29-03-2004. הנהלת הבנק,
ב”כ הבנק, והכונסת – עו’ד מרים זפט – מעולם לא דווחה להוצל”פ על קבלת סך
של 158.278 ₪ ממכירת הנכס בהתאם לתקנה 17 א[א] לתקנות ההוצל”פ וכך התנפח חשבון
החוב ללא מעצור (עו’ד מרים זפט היא אישתו של השופט יהודה זפט, סגן נשיא בית המשפט
המחוזי בת”א לשעבר. הייתכן? היכן הכספים? זו עובדה!).
בערעור בבית משפט המחוזי
רצ”פ 1298/08 קבעה כב’ השופטת י.שטופמן שאומנם נעשו פעולות שנראות בלתי
תקינות בתיק החוב ע”י עו’ד הזוכה, והטילה על רשם ההוצל”פ לבדוק מחדש את
החשבון.
החלטת רשם ההוצאה לפועל
דניאל הורוביץ מיום 14-02-2012 היא:
” זוכה וכונסת לא חייבים למלא אחר תקנה 17 א[א] לחוק
ההוצאה לפועל ולא חייבים כלל לדווח לתיק”. בנושא של קביעת
הריבית, הוא קבע שהריבית המעוותת במחשב ההוצאה לפועל, היא הריבית החוקית שנפסקה על
ידי השופט בפסק הדין.
מדוע מבטל רשם
הוצל”פ חוקים? מדוע הוא מחליט החלטות נוגדות עובדות ומסמכים?
מי בודק
אותו? ערעור לבית משפט השלום דן הבתיק רשם לשעבר שהחליט 10 שנים החלטות אלו.
17. אני חייב להביא לתשומת לבכם שאפילו החלטות
כבודם לגבי פסיקת הוצאות לבית משפט העליון
– שלגביהם יש חוק מפורש של מי שמאחר בתשלום יוצמד החוב לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה
שהיא טבלה 196 בהוצל”פ, אבל רשות האכיפה – מערכת גביית חובות במשרד המשפטים מחייבת
חייבים על תשלום באיחור לפי טבלאות 196 + 197 + הצמדה, כלומר בריבית של כ- 18%
למרות שלפי חוק הריבית היא 4%.
18. אני תיארתי במכתב זה קצה של קצה
קרחון על הנעשה במערכת משרד המשפטים, וכל הקשור למערכת ההוצאה לפועל.
אין לי כל מעמד לטעון בענין פס”ד
בג”ץ 5440/11 , אבל, אני חושב, שאם היו יודעים השופטים את העובדות, הרי שאולי תוצאות פסק דין זה היו
שונות.
19. תיקון 29 לחוק ההוצל”פ שבו הוטלו 5
מגבלות על חייבים הוא תיקון כושל, ולדעתי לא חוקי ולא מוסרי.
א. היות ואין אדם שיודע מה הוא חוב של אדם
בהוצאה לפועל – אין לגזור עליו גזירות שלא מגיעות לו.
ב. דרך חקיקת החוק נעשתה באופן מעוות,
כשאנשי משרד המשפטים ידעו שאין בכלל חשבון בהוצאה לפועל. אבל, יו’ר ועדת החוקה,
הסכים לשתף עימם פעולה, וכך בישיבות נכח תמיד רק יו’ר הועדה, ולפעמים אולי עוד חבר
כנסת, אבל הוא ערך הצבעות, כשהיה רק מצביע אחד, היו’ר, והחוקים התקבלו ללא כל
התנגדות – פה אחד, ח”כ אחד.
היו’ר מנע באופן קטגורי השתתפות בדיון
של נציגי חייבים, שביקשו להבהיר עמדתם. הוא ביצע סתימת פיות מוחלטת.
המוזמנים לוועדה לדיונים
היו אך ורק נציגי הבנקים ועורכי הדין של הבנקים.
ג. המגבלות מוטלות על חייבים ע”י
רשמים, בדרך מוזרה וחמורה. גם החשבונות לא נכונים, אבל ב”כ זוכים מבקשים
ומקבלים הטלת מגבלות גם על חייבים של פחות מ- 500 ₪ (אצלי הטילו מגבלות כשהחוב הוא
280 ₪, ושנה שלימה – 15 בקשות – הרשמת מסרבת לבטל ולהקפיד על שמירת החוק).
ד. השיטה פתחה פתח לשחיתות נוראה, שבה חייבים
(אם חייבים) שהנהיגה היא פרנסתם, נאלצים לשלם לעורכי דין סכומים של 20.000 –
30.000 ₪ כדי שיסדרו להם ביטול.
נוצר פתח לשחיתות נוראה.
מי הנהנים? חובה לבדוק.
ה. הטלת מגבלה של ביטול חשבון בנק, ואז החייב
המסכן, אפילו אין לו מקום להוראת קבע לקופת
חולים, טלפון, טלויזיה וכו’. למעשה מכים חייבים בלי שהם חייבים כלל.
מעשה חמור יותר, הוא
העברת המגבלה לבנק ישראל, ואז החייב מוגדר כעבריין בדרגה חמורה ביותר, והסעיף הוא שהוא משך מעל 10 המחאות ללא כיסוי
והוא למעשה עבריין ונוכל.
אני לא משכתי המחאה אחת משנת 2000 – כיצד מכניסים אותי
לקטגוריה של עבריין בדרגה חמורה, ולמעשה פגעו בי באופן קטלני.
נגיד בנק ישראל מסרב
להגיב.
20. אני אשמח להעביר לכבודכם רשימה מפורטת
המציגה בעזרת המסמכים את כל מה שנאמר במכתב זה, באופן יותר מפורט, ותוספת כמות רבה
של עובדות.
אם אתבקש – אעביר את כל החומר באופן
מסודר.
21. אני, כחלק מהעם, מהציבור, מבקש שהעובדות
הנ”ל, והתיקונים להם שאני מוסר לראש הפירמידה המשפטית בישראל תרד ותחלחל כלפי
מטה, כך שכל השופטים , הרשמים , רשמי ההוצאה לפועל,
שר המשפטים וכל מערכת משרד המשפטים
יבינו היטב שהעם שבמשך כל השנים לא ידע ולא הבין, יודע היום הרבה יותר, ולא ייתכן
יותר המשך מערכת בצורה שהתנהלה עד היום.
בכבוד הראוי
יוסף הרמן
________
יוסף הרמן: ועדת השופט עודד מאור
לייעול הליכי ההוצל”פ – שלושה משתתפים, שישה נעדרים – איזו מן
“יעילות” זו?
יוסף הרמן: “כל
רשמי ההוצל”פ פועלים עם מחשב הוצאה לפועל שיקרי ומעוות. הם יודעים מצוין את
העובדות”
שמחה ניר על ה”טיפול” בתלונתו של יוסף הרמן: חה”כ
אורי מקלב, יו”ר הוועדה לפניות הציבור: עו”ד ענת ליברמן משקרת לכם במצח
נחושה!
יוסף הרמן לדירקטורים
בבנק לאומי: החזירו לי את כספי!
______________
היכנסו והצביעו “לייק”
(“אהבתי“)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש