פאשיזם בכחול י”ט סיוון התשס”ה 26/06/2005 14:20

פאשיזם בכחול י”ט סיוון התשס”ה 26/06/2005 14:20

חנה אייזנמן
05.04.2012 03:42
פאשיזם בכחול               י"ט סיוון התשס"ה 26/06/2005 14:20


אילו היה שמץ של יושר בלונדונים למיניהם, הם לא היו מדקלמים שוב ושוב את השקר על “החלטה דמוקרטית”, כי לא היתה כזו. ההחלטה הדמוקרטית הובעה בקלפי, אך הדיקטטור, בחסות הפאשיסטים, היום בכחול, שם פס ירוק על רצון העם, והחליט כי הוא מוסר את מולדת העם היהודי לדורותיו, לידי חלאת המין האנושי.



 

המאמר, המובא כאן בשינויי הגהה קלים, נכתב ביוני 2005, בתגובה למאמר שטנה של ירון לונדון. עילת כתיבת מאמר ההסתה של לונדון היתה חסימת כבישים על ידי מתנגדי מדיניות היודנריין של ממשלת ישראל.

 

ב”ה

 

פאשיזם בכחול

חנה אייזנמן י”ט סיוון התשס”ה 26/06/2005 14:20

 

 

“החלטה דמוקרטית” מול “פאשיסטים בכתום”

 

למה לא לשקר במצח נחושה

כשאני רואה פה ושם את הסרט הכחול על מכונית, אני אומרת לעצמי שבמכונית הזו יושבטוב, אסור להגדיר, אז רק נגיד – תומך במדיניות היודן-ריין, ואף מנפנף בכך בגאווה
להם, כידוע, מותר להתבטא כרצונם, למשל (“פניה לפאשיסטים בכתום”, ירון לונדון, Ynet, 23.6.2005):


הפשיסטים כתומי החולצות מנסים לאנוס את הממשלה הנבחרת ואת בית המחוקקים ולאכוף עליהם את רצונם..”.
או: ” לו היו אלה פלסטינים תושבי השטחים הכבושים, רבים היו סיכוייהם להיירות. לו היו אלה ערבים אזרחי ישראל, הזוממים לחסום כבישים בגליל או במשולש במחאה על קיפוחם, הם היו נעצרים עוד בטרם פעולה. אם לא היו נמצאות נגדם עדויות שאפשר להעלותן בבית משפט, היו הרשויות נשענות על חוקי החירום כדי לסגור אותם מאחורי סורג ובריח. אבל מכיוון שביהודים מדובר, באחים יקרים, מורשים המורדים במסגרת לומר ככל העולה על רוחם ולפעול כמעט בחופשיות….
למה לא לשקר במצח נחושה, בשיפלות ובגסות, כשהבמה העומדת לרשותך מאפשרת ואף מעודדת זאת, במסגרת קידום המטרה הקדושה – נצחון ה”סזון” ושעשועי  “אלטלנה“?

)הערבים מוחים על “קיפוחם”, על מה בעצם מוחים ה”פשיסטים בכתום”? שאלה…. “.. לו היו אלה ערבים אזרחי ישראל הזוממים לחסום כבישים בגליל או במשולש…. הם היו נעצרים עוד בטרם פעולה..” – “זוממים לחסום”? “זוממים”? גם אלה שאלות…).


אילו היה שמץ של יושר בלונדונים למיניהם, הם לא
היו מדקלמים שוב ושוב את השקר על “החלטה דמוקרטית”, כי לא היתה כזו. ההחלטה הדמוקרטית הובעה בקלפי, אך הדיקטטור, בחסות הפאשיסטים, היום בכחול, שם פס ירוק על רצון העם, והחליט כי הוא מוסר את מולדת העם היהודי לדורותיו, לידי חלאת המין האנושי. לאותה חלאת אדם, הרוקדת על הגגות לאור זיקוקי דינור של גופות יהודים, העפים לשמים, נתלים בעצי רח’ דיזנגוף בתל-אביב ונמרחים על כבישים ומדרכות, בכל רחבי הארץ. אז אמר לונדון – “שישכחו ממני..”, או משהו דומה לזה.

ירון כועס נורא


עוד בטרם יספיק עם
ישראל להגיע למקום ה”אירוע הטראגי”, כבר נשטף הכל, קרעי הגופות נאספו מן העצים, שרידי בשר ודם ועור, גורדו מן הכביש בשפכטל, ו”החיים חזרו למסלולם”, האח! הידד! “גם איפוק הוא מרכיב של כח”! עם קשה עורף, עם ישראל; הוא לא יתן למרצחים דריסת רגל בגן העדן של השוטים, שטופי מח השמאל הפושע.


גם לו התקבלה ההחלטה
לביצוע הפשע המתועב הזה נגד העם היהודי ונגד האנושות, בצורה דמוקרטית, לחרפתו של העם היהודי, זה לא היה משנה את העובדה שמדיניות היודן-ריין, המתקיימת היום רק ב”מדינת ישראל” ובארצות ערב, הוא פשע, שאת מבצעיו ראוי להעמיד לדין על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.


מסיבה לא ברורה, מאמין ירון לונדון שיש לו
הזכות לגרש רבבות יהודים, גברים, נשים וטף, מבתיהם וממולדתם, נחלת אבותיהם, אך כועס נורא, כשהם משבשים לו שעה שעתיים בסדר יומו, שככל שישתבש יותר, ייטב לעם ישראל. כי סדר יומו כולל פעילות, שכולה שנאת ישראל, למשל המאמר הנדון. ירון ינקוט בכל האמצעים, נגד ה”פאשיסטים בכתום”, כי זו זכותו לפי חוקי העונשין של מדינת ה”שלום”.

ל”פאשיסטים בכתום”, כמובן לא עומדת הזכות לנקוט בכל האמצעים להגנה על הבית, על העם ועל המולדת. אפילו לא לחסום כבישים. לירון ולכל מחנהו, יש כמובן הזכות לחסום את כל הדרכים אל נחלות היהודים, שירון לונדון וחבר הרשעים, דומיו, החליטו שהם לא רלוונטיים, כי תורת ישראל לא רלוונטית, כי מורשת ישראל לא רלוונטית, כי אהבת הארץ “שנויה במחלוקת”.


לגרש את ירון, חיים, דן ושלי


רק תארו לעצמכם, שה”פאשיסטים בכתום” היו
נוקטים מידה כנגד מידה ובאים לגרש את ירון לונדון ואת דן מרגלית ואת חיים יבין ואת שלי יחימוביץ ואת שאר כל הפאשיסטים בכחול, מבתיהם. הם הלא מוכנים לפוצץ את הגשרים וללכת למלחמת אחים, אם יעלה מישהו בדעתו לגרש מארצנו את האויב הערבי/נאצי. והם מפוצצים את הגשרים, כדי לגרש יהודים מארץ ישראל,  אז, באמת, תארו לעצמכם מה היו עושים אילו גירשנו חברים בגבעת חביבה, ביד חנה ובגן שמואל מבתיהם אל בתי הכלא בישראל, בגין בגידה במולדת!


ירון לונדון
לא יוכל להכחיש ששנאת ישראל שלו החלה שנים רבות לפני שחסמו את דרכו בכבישים. הוא הטיף לגירוש היהודים, שנים רבות לפני שנחסמו הכבישים לפניו. הוא פשוט חשב שהוא חסין מתוצאות פשעיו.


אולי לא
ראיתי, אבל, האם מישהו נתקל בכתבה מצד הפאשיזם בכחול, המביעה זעזוע מהחזקת ילדות בנות 12, 13 בבית כלא, בגין הפגנה נגד גירושן וגירוש כל יקיריהם מבתיהם.


הרשעים האלה, המוכנים לסלוח שוב ושוב לנאצים הערבים, טובחי תינוקות
וקורעי ילדים בידיהם העירומות, אינם מצליחים להבין את אהבת המולדת של יהודים המתאבלים עד עצם היום הזה על חורבן הבית, המתפללים שלש ביום, במשך כל הדורות,  לכיוון ירושלים ומתפללים לבנייתה. הם לא יסלחו ליהודים הקשורים בכל נימי נפשם לשילה ולבית אל, לחברון ולבית לחם, לעפרה ולענתות – ערש הולדתנו ותרבותנו.


איך הם
מעיזים? האם משום שהם התנתקו והפכו לערב-רב, זה מחייב את כל העם היהודי להתנתק מתורת חייו – מורשת אבותיו? הם, המתהדרים ב”דמוקרטיה” שלהם, ב”סובלנות” וב”פתיחות לזולת”, יורקים ארס על היהודים שומרי הגחלת היהודית
!
על רדיפת היהודים על ידי הלונדון’ים יש להשיב בפיצוץ הגשרים המובילים לאבדון, לרשע ולתועבה המפלצתית – פיצוץ גשרי “אחדות ישראל”!

נ.ב. שמעתי עכשו את דב שילנסקי והתביישתי.

האיש, מניצולי ה”אלטלנה”, מתאר בדרמטיות את בעירת האניה, את הירי במנסים לברוח בשחיה ואת רדתו של בגין מן האניה, לאחר שאחרון הפצועים הורד. ובתוך הזוועה הזו, ניצב בגין, דמעות בעיניו, ומבטיח שלא תהיה מלחמת אחים. איך הוא מגדיר את הטבח באלטלנה? אחוות אחים?

בגין אמר שניצב לפני הברירה בין שפיכת דם לשפיכת דמעות, ובחר לשפוך דמעות. תבוסתנותו הפושעת, גם בעת הסכמי קמפ-דייויד, בהם עזר ליילד את ה”עם הערבי הפלשתינאי” ואף הכיר ב”זכויות הלגיטימיות” של הממזר הזה, כבר עלתה לנו בהרבה מאד דם, דמעות וחבלי מולדת. שילנסקי מטיף לנו להמשיך בדרך הדמים הזו. “לא ירים יהודי יד על יהודי”. שיגיד זאת לילדי חבריו מן המחתרת, שבגדו! מדוע איננו שומעים זאת גם בצידם של ה”אחים”, המכינים צלפים לקידום הגירוש, המכינים שוטרים וחיילים לקריעת ילדים מזרועות אמותיהם? אלה אחים? על מה מדבר שילנסקי?
בדרכו של בגין, הם, הרשעים, ינצחו שוב, והפעם זה עלול להיות סופו של הישוב היהודי בארץ ישראל!

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר