לשופטת איילה פרוקצ’יה: הגיע רגע-האמת!

לשופטת איילה פרוקצ’יה: הגיע רגע-האמת!

שמחה ניר, עו”ד
12.07.2011 12:01
לשופטת איילה פרוקצ'יה: הגיע רגע-האמת! - איילה פרוקצ'יה - אליעזר גולדברג - טובה שטרסברג-כהן - שמואל חמדני - פרוטוקולים - נתל"ש - נציב תלונות הציבור - בג"ץ - אהרן ברק - קניפלעך - פסלות שופטים - אונגרפלד - שמחה ניר


השופטת עומדת לפרוש סופית מכהונתה, אחרי מיצוי שלושת חודשי ה”אקסטרא” שנתן המחוקק לשופטים לאחר הגיעם לגיל הפרישה *** מתוך חובת ההגינות אני מתזכר אותה בדבר הבקשות הפתוחות ללא החלטה על שולחנה *** נראה איך תגיב, אם בכלל.



לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

בסע’ 4 להחלטה אומר סגן הנציבה: “עיון בפרוטוקול הדיון … מגלה, כי ניתנה לך האפשרות להעלות טענותיך וכי ניתן לך יומך בבית המשפט”.

ואני שואל על איזה “פרוטוקול” מדובר, אחרי שאומרים כי “בבית המשפט העליון לא חלה חובת רישום פרוטוקול”?!

לא ייתכן כי שופט ינהל לעצמו מערכת של “פתקאות פרטיות”, ירשום בהן את מה שלא נוח לו, יימנע מלרשום את מה שלא נוח לו, ואחרי כן הוא יחליט מה מהן הוא בגדר “פרוטוקול” ומה לא. על כן, בבחינת “ממה נפשך”: אם רישום כלשהו נחשב כ”פרוטוקול”, מותר לי לבקש את תיקונו, ואם הוא לא נחשב כ”פרוטוקול” – אין להסתמך עליו בכלל.

שמחה ניר, עו”ד

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

12.7.2011

לכבוד

השופטת א’ פרוקצ’יה

בית המשפט העליון

ירושלים

נכבדתי,

הנדון: תיק על”ע 4743/02 + תיקים מצורפים – בקשות פתוחות

זאת תזכורת על בקשות פתוחות בתיקים הנ”ל, אשר טרם ניתנו בהן החלטות.

לא לחצתי עד היום, ובוודאי שלא נדנדתי, כי נאמנה עלי עמדתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, לפיה, בגלל העומס על בית המשפט, אי אפשר להכתיב לשופט מתי ייתן החלטה זו או אחרת – לרבות החלטות אשר מעצם טיבן וטבען אמורות להינתן לפני פסק-הדין.

יכול להיות שזה ייראה לך משונה, כשם שגם לי זה נראה משונה, אבל דעתו של הנציב היא הקובעת, ולא דעתנו, ויש לכבדה, אפילו אם אנחנו חולקים עליה.

לא לחצתי, ולא נדנדתי, אבל כיום נותרו לך ימים ספורים עד לסיום כהונתך, כולל ג’ חדשי האקסטרא, ועל כן הגיע רגע-האמת, בו לא ניתן לדחות את מתן ההחלטות, כפי שיפורט להלן:

א.     הבקשה לתיקון הפרוטוקול

בסע’ 5 להחלטת סגן הנציבה הקודמת בתיק הנציבות מס’ 619/06/י’/עליון י-ם (הוא תיק תלונתי הקודמת בעניין התיקים דנן) סירב סגן הנציבה להורות דבר בעניין הפרוטוקול, מן הטעם ש”עתירה בעניין זה מונחת כיום בפני בג”צ ואין אנו מוצאים מקום להתערב בסוגיה משפטית התלויה ועומדת להכרעת בית המשפט”.

דא עקא שבינתיים, ככל הידוע לי, תיק הבג”ץ הנ”ל נסגר בהסכמה שגם בית המשפט העליון חייב בניהול פרוטוקולים.

מכל מקום, כיום אין שום תיק בג”ץ פתוח בעניין הזה, וגם אם קיים תיק כזה, חובתך לתת החלטה לפי הדין הקיים, כי, כאמור, רגע-האמת הגיע.

אציין כי אפילו אם אין חובה פורמאלית לנהל פרוטוקולים, התצהיר אשר צירפתי לבקשתי בעניין הפרוטוקול תומך בשאר הבקשות, כמפורט להלן.

א-פרופו פרוטוקול:

בסע’ 4 להחלטה אומר סגן הנציבה: “עיון בפרוטוקול הדיון … מגלה, כי ניתנה לך האפשרות להעלות טענותיך וכי ניתן לך יומך בבית המשפט”.

ואני שואל על איזה “פרוטוקול” מדובר, אחרי שאומרים כי “בבית המשפט העליון לא חלה חובת רישום פרוטוקול”?!

לא ייתכן כי שופט ינהל לעצמו מערכת של “פתקאות פרטיות”, ירשום בהן את מה שלא נוח לו, יימנע מלרשום את מה שלא נוח לו, ואחרי כן הוא יחליט מה מהן הוא בגדר “פרוטוקול” ומה לא. על כן, בבחינת “ממה נפשך”: אם רישום כלשהו נחשב כ”פרוטוקול”, מותר לי לבקש את תיקונו, ואם הוא לא נחשב כ”פרוטוקול” – אין להסתמך עליו בכלל.

ב.      הבקשות שהוגשו לפני הדיון

בסע’ 3.1. להחלטת סגן הנציבה נאמר כי “כב’ השופטת פרוקצ’יה אינה זוכרת כי הורתה לך לטעון לבקשות יחד עם הטיעון לגופו של עניין”.

אני רוצה להאמין שאת באמת לא זוכרת, אבל מול אפס-הזיכרון שלך עומד התצהיר שלי, ותצהיר לפי פקודת הראיות עדיף על אפס-זיכרון, אפילו כאשר מדובר בשופט.

לפיכך העובדה שההרכב “ראה” בהחלטת כב’ הנשיא ברק מיום כ”מיצוי הטיפול בבקשותי” אינה מעלה ואינה מורידה. בית משפט לא יכול “להחזיק בבטן” את מה שהוא “רואה” או “מבין”, ואם הוא סבור שהטיפול בבקשה כלשהי “מוצה” – עליו לתת החלטה מפורשת על כן, בין בנפרד, בין במסגרת פסק-הדין.

גילוי מה שבית המשפט “ראה” או “הבין” רק כאשר מוגשת תלונה, ובלי שיש על כך תיעוד אשר נעשה בזמן-אמת – אין לקבלו, במיוחד כאשר בית המשפט דן בהרכב של כמה שופטים, ובהעדר תיעוד שנעשה בזמן-אמת לעולם אין לדעת מה כל שופט “החזיק בבטן”.

איך אמר כב’ הנשיא (ברק)? “אצלי אין קניפלעך. מה שאני חושב, אני כותב”, וברוח זה אפשר לומר כי מה ששופט חושב ולא כותב, כמוהו כמחשבותיו הפרטיות, לא כמחשבותיו ה”שיפוטיות”.

אציין כי מסע’ 3.1. הנ”ל עולה כי “שבתי והעליתי” את הטענה כי נשיא ביהמ”ש העליון הוא זה שצריך לקבוע את ההרכב, והעובדה ש”עם זאת הוספתי כי אין לי טענת פסלות כנגד ההרכב הזה” אינה מעלה ואינה מורידה.

היא אינה מעלה ואינה מורידה, כי העובדה שאין לי טענת פסלות אינה פוטרת את הנשיא ממילוי חובתו הסטאטוטורית – להפעיל את שיקול-דעתו בבחירת השופט הכי מתאים מכל אלה אשר כנגדם אין טענת פסלות – ואינה פוטרת את ההרכב מלדון בבקשה, אחרי שכב’ הנשיא קבע “להחלטת ההרכב”, וסירב לשנות את החלטתו האמורה.

בוודאי שהסירוב לשנות את ההחלטה האמורה אינו מייתר את הדיון בה, כי אם להיפך: יש בו כדי להראות שהנשיא איתן בדעתו שההרכב צריך להחליט באותה הבקשה.

בסע’ 3.2. הנ”ל, בהקשר להחלטת כב’ השופט טירקל לפיה ההרכב ידון בהזמנת התיקים, אומר סגן הנציבה כי במהלך הדיון “לא העליתי בקשה להזמנת חומר נוסף”, אבל, כפי שהראיתי בתצהיר, טיעוני נקטע באיבו, כך שלא ניתן לי להשלים את טענותי, לרבות לעניין הבקשות הפתוחות.

מכל מקום, אם סבור היה ההרכב כי הבקשה הזאת “נזנחה”, היה עליו לציין זאת בפסק-הדין, על מנת “לסגור” את תיק הבקשה – דבר אשר לא נעשה, ואי אפשר להחליפו בגילוי “הבנה” במסגרת תשובה לתלונה בפני הנתל”ש.

אוסיף ואציין כי בעוד שלגבי לגבי טענתי כי הורית לי לטעון לבקשות יחד עם הטיעון לגופו של עניין את “לא זוכרת” (כפי שקבע סגן הנציבה, על סמך תגובתך, מן הסתם), הרי לגבי שאר ההתרחשויות שפירטתי בתצהיר (החל מהגבלת הזמן לטיעון וכלה בהפסקת טיעוני באיבם, ולרבות כל מה שביניהם) את לא נאחזת באבדן הזיכרון, ומכאן יש להסיק כי את זוכרת גם זוכרת – ומתעלמת ממה שאת זוכרת, כדי שלא תצטרכי לומר אי-אמת.

מכל מקום, כאשר בעל-דין תומך את בקשותיו בתצהיר, בית המשפט חייב לקבוע עובדות לגבי כל פרט עובדתי שבו, אלא אם סבור הוא – וגם זאת עליו לנמק – שעובדות אלה ואחרות אינן רלוואנטיות (קרי: שגם אם הן נכונות, אין בכך להועיל למבקש).

אמור מעתה: לאור כל האמור, עומד בעינו כל האמור בתצהירי, ויש להחליט על פיו – בין אם בדרך של תיקון הפרוטוקול, בין בדרך של הסתמכות עליו כראייה בפני עצמה.

אני עומד, איפוא, על מתן החלטה בשלוש הבקשות האלה:

·        בקשה להרחבת ההרכב: בבקשה זו הייתה החלטה של כב’ הנשיא, אהרן ברק, שהיא תידון על ידי ההרכב שישמע את הדיון עצמו;

·        בקשה להזמנת תיקים: בבקשה זו (אשר התייחסתי אליה בתלונה נפרדת, בתיקכם 341/06/י’/עליון י-ם) החליט כב’ השופט יעקב טירקל בחיוב לגבי חלק מהתיקים, והוסיף כי באשר לשאר התיקים יחליט ההרכב עצמו;

·       בקשה להחזרת התיקים אל כב’ הנשיא, מבלי לדון בהם.

כמובן שהבקשות האלה הן בסמכותו של ההרכב בלבד, וכאם-בית-הדין עליך לכנס לשם כך את ההרכב, תוך שימוש בפתרונות המקובלים לגבי מקרים בהם שופט אשר ישב בהרכב אינו מכהן עוד.

ג.       הבקשה לפירוש מוסמך של פסק-הדין

בבקשה הזאת ביקשתי ליתן פירוש מוסמך לכל אחת מ-19 (!) הפעמים בהן מופיעה בפסק-הדין המילה “בוטה”, בהטייה זו או אחרת, או בהקשר זה או אחר.

בבקשה הזאת את החלטת בעצמך, למרות שהיא בסמכותו של ההרכב, ולפיכך יש להעביר גם אותה להחלטת ההרכב, כאמור לעיל.

במאמר מוסגר אציין כי כיוון שהבקשה לפירוש מוסמך מתייחסת ל-19 פריטים נפרדים, גם ההחלטה צריכה להתייחס בנפרד לכל אחד מאותם הפריטים.

לאור חוות דעתך בדנ”פ אונגרפלד, אתמול, לא אסתכן באמירה מהי דעתו של הציבור הנאור על החלטות לא-מנומקות מסוגת “נחה דעתי”, אבל סמוך אני ובטוח כי את יודעת זאת גם בלעדי.

סיכום

באגד-התיקים בו עסקינן תלויות ועומדות, איפוא, חמש בקשות פתוחות, אשר ארבע מהן בסמכות ההרכב בלבד, ורק אחת מהן היא בסמכותך, כאב”ד.

ההבנה שלכם לפיה זנחתי בקשה כלשהי – שגוייה לחלוטין.

למעלה מן הדרוש, אני מבהיר בזאת חד-משמעית כי אני עומד על כל הבקשות.

פנייתי זו אלייך אינה בגדר “בקשה”, כי אני לא חייב לחזור ולבקש את אשר כבר ביקשתי, וטרם הוחלט בו.

למעשה אני לא חייב אפילו בתזכורת, אולם אני עושה זאת משום חובת ההגינות כלפיך, במקום לחכות עד פרישתך הסופית, ואז לנקוט בצעדים המותרים לי על פי הדין (כהמלצתכם בדנ”פ אונגרפלד הנ”ל).

בכבוד רב,

 

שמחה ניר, עו”ד

העתק: כב’ הנשיאה, כב’ המשנה-לנשיאה

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר