“לבטן אין חלון” – ספרה של שושנה בן-עדי

“לבטן אין חלון” – ספרה של שושנה בן-עדי

רות ירדני כץ
25.05.2011 20:14
"לבטן אין חלון" – ספרה של שושנה בן-עדי


אחרי שישה ספרי שירה מפתיעה המחברת בספר שהוא פרוזה, וכותרתו מסקרנת *** שלושה חלקים לספר: הרומן של מריצ’יקה וקדם, לבלוביץ’ ורוזיקה.



לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

“את מאכילה אותי רק בתפוחי אדמה ובמרק שעועית. שבוע שלם אני אוכל רק שעועית”, התלונן קדם הקטן ואמו השיבה לו: “תאכל מה שיש. לבטן אין חלון. כשיהיה יותר, תקבל יותר…”.

שושנה בן-עדי היא משוררת ועד כה פרסמה שישה ספרי שירה והנה היא מפתיעה בספר שהוא פרוזה וכותרתו “לבטן אין חלון”. הכותרת כבר סקרנה. שלושה חלקים לספר: הרומן של מריצ’יקה וקדם, לבלוביץ’ ורוזיקה.

הסיפור הראשון הוא על אהבה מאוחרת בין קדם שהוא כבר בן 60 שמעולם לא נישא והוא עובד בבנק ישראל, במרתפי הבנק ותפקידו לשרוף כסף בלוי. “כל מה שבלוי שורפים. כל מה שבלוי. מוציאים ישן מפני חדש”.

בגיל תשע קדם עלה לארץ עם אמו השתלטנית שאהבתה אליו הייתה ללא גבולות והיא מעבירה לו את ניסיון חייה. “יבוא יום…שמור על הרכוש שהשארתי לך. תיזהר. נשים הן זונות. חברים הם בוגדים. בני אדם הם רעים, תזכור. גם כשאהיה שם למעלה אשמור עליך. אל תמהר, אבל תמיד תזכור שאני מחכה לך שם, אסדר לך מקום טוב. תזכור ואל תאמין לאף אחד”.

האם האלמנה מוקפת  במחזרים, בחברים וחברות בני גילה ולפני מותה הם סוחטים התחייבות מקדם שלא ייתן להם למות לבד ובסבל. בגיל מאוחר הוא פוגש באישה בשם מריצ’יקה, שגם היא עברה ים של חיים והיא לא מוותרת, היא מחזרת בכל כוחה אחרי קדם שלא יודע מה ואיך לעשות אבל הוא לא אדיש. היא מביאה לו קרני אור והוא לאט לאט משתחרר עד שהיא מגלה כיצד הוא… לא אגלה כיוון שההפתעה היא גדולה.

בשני הסיפורים הבאים בן-עדי מגוללת בפנינו את סיפורה של משפחתה שתחילתה במאה הקודמת ברומניה. יוז’י נולד ביום בו נרצח הקיסר פרנץ פרדיננד ומלחמת העולם פרצה, ועולמם של מיליוני אנשים נחרב. באותו יום שנולד יוז’י גוייס אביו לצבא ולא חזר. האם שכוחותיה אזלו מפזרת את ארבעת ילדיה. יוז’י מועבר לבית יתומים ושם גדל עד גיל 16. רק אחותו הלן מבקרת אותו אחת לכמה זמן והוא חי מביקור לביקור, סופר את הימים והשעות והיא זאת שמוציאה אותו משם. ומכאן בן-עדי מובילה אותנו בין גיבורי העלילה ומתארת יפה את האווירה של אותם ימים, את היכולת להישרד או לא, את העושר והאושר ואת הנפילות הגדולות.

היא מסיימת את ספרה בסיפור עלייתה לארץ. ילדה קטנה בשם רוזיקה שמחליפים לה את שמה, מביאים אותה והוריה למעברה בתלפיות בירושלים, וכיצד היא הילדה הקטנה מתמודדת עם כל השינויים הדרמטיים. ילדה בעלת דעה, לא נכנעת וגם לא מסכימה להיות לצחוק ולעג בפני אלה שכבר הרגישו “בבית”. היא קונה את עולמה בגלל שידעה לרקוד באלט.

אהבתי את הספר. יש בו מתח, קצב והומור.

_________

·           שושנה בן-עדי, “לבטן אין חלון”, הוצאת נור

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר