משפט קצב: קלון על מערכת השפיטה

משפט קצב: קלון על מערכת השפיטה

פרופ’ הלל ויס
03.01.2011 10:14
מעודדים הפקרות מינית

מעודדים הפקרות מינית


למדינת ישראל נצמדה מערכת משפט טפילה ופרמיטיבית השרויה שנים ארוכות בקידום תהליכי הרס אנטי לאומיים, בטחוניים, חברתיים ותרבותיים בכל התחומים בהם עוסקת מערכת המשפט



משפט קצב הטיל קלון נוסף וחמור על מערכת השפיטה במדינת ישראל, מערכת זרה שאינה מערכת שפיטה של העם היהודי אלא של אוליגרכיה המתיימרת לייצג את מדינת הצללים של כל האזרחים. מדינה בלתי חוקית בעליל!

הבושה, האבל והצער שאופפים יהודים למשמע גזר הדין במשפט קצב כבדים לאין ערוך גם אילו היו האשמות נגד מר קצב מוכחות אחת לאחת.

הנורמות הציבוריות בתחום המוסר שבית המשפט העליון וכל זרועותיו מעודדים הן בפסיקה, הן בערכים והן בדוגמה האישית של חלק מהשופטים, הפרקליטים והאליטות מעודדים הפקרות מינית בתחומי המשפחה והחברה.

הציבור  היהודי לצערנו הרב הוא עם  נטול מערכת שפיטה משל עצמו על כל התוצאות החמורות הנובעות מכך  ובינתיים הוא נתון למשיסת המערכת הנוכחית.

למדינת ישראל נצמדה מערכת משפט טפילה ופרמיטיבית השרויה שנים ארוכות בקידום תהליכי הרס אנטי לאומיים, בטחוניים, חברתיים ותרבותיים בכל התחומים בהם עוסקת מערכת המשפט.

לצערנו לא הייה להליך המשפטי מראשיתו  מראית עין של משפט הוגן מלבד הנקמה והחשבון על כך שמר קצב סירב לעסקת הטיעון שהייתה מחייבת אותו לשאת קלון שלפי מיטב הכרתו לא דבק בו.

כל עוד קיימות עסקאות טיעון אין צדק אלא אלימות משפטית נורמטיבית על ידי דריסת הקרבן.

התובעת הקודמת במשפט קצב אירית באומהורן  ציינה בראיון מייד לאחר המשפט כי מר קצב קיבל את עונשו על כי סירב לעסקת הטיעון וכי ההרשעה הכבדה לא הייתה אפשרית אילו היה מקבל את העסקה.

משפט בדלתיים סגורות בנסיבות שנוצרו במקרה קצב אינן יכול אלא ללבות לזות שפתיים.

 

מחיקתה של א’ הראשונה מכתב האישום הטילה  צל כבד על כל הברירות [הסלקציות] שנקט בהם המשפט כדי לקדם  תוצאה נתונה מראש הבאה לרצות בעיקר את ארגוני הנשים ואת הנורמות ה”נאורות” הפרובינציאליות של הישראלי המתקדם.

הרשעתו של קצב כאנס בתקשורת היא עילה להגנה מן הצדק כפי שציין השופט חשין.

הנזק של ההתקוממות הפמיניסטית הוולגרית בכל תחומי החיים המשפחה, הזוגיות, הלאום, הביטחון והכלכלה. הוא נזק קיצוני המחבל ביכולת הקיום של העם היהודי. הוא זורע שנאה, מדנים ופחד בכל מקום שבו הוא משלח את רעיון הניכוס הנשי כלגיטימי. רעיון זה וביצועו הוא עיוות של הדין הפלילי, הלשון ושל התרבות הפאטריאכלית היהודית והמערבית שנוצרה במשך אלפי שנים ומטיל את האנושות כולה לתוהו ובוהו.

לאחרונה חווה הציבור את מסע האיימים של הגברת ד”ר אינס שהמחיש את כוחו של השד הפמיניסטי שיצא מהבקבוק. ניאוף כנורמה, רשעות וכפיות טובה , תוך חשד להטלת עלילות חסרות מעצורים כלפי נותני לחמה.

בתי המשפט המהווים תיבת התהודה של הפמיניזם מעודדים זימה, גזל ושפיכות דמים בברית הבלתי קדושה.

הסכמתו של מזוז לעסקת טיעון בתנאים שהתפרסמו אינה יכולה לנפח בשום פנים חריצת דין שאינה מעלה את הספקות החמורים שהיו למר מזוז והעיקר הוא הגדרת מושג  האונס.

אנו חיבים לציין שגם באירופה הנאורה, אף מהשופט ג’ורג קרא,  עדיין מושג האונס כעבירה פלילית לא הדרדר לשפלות של הרטוריקה של ארגוני הנשים המשחזרות אונס בדוי לאחור [בפלאש בק] ומנטרלות אותו מהמובן המקובל של המושג שהוא  כפיה בכוח   של בעילה  בכוח שלא לרצונה המובהק של  הנבעלת בזמן האונס והגשת תלונה בסמוך לו.  מצב שגם הוא עדיין לפי גדרי ההלכה והמשפט העברי בעייתי ביותר.

נוסיף ונציין כי על פי ההלכה לא השופט הנוכרי רשאי לשמש בכהונתו ולא הנשים הלא נוכריות שלצידו.

אלו לימודים המשתלשלים מהפסוק  “לא תוכל לתת עליך איש נוכרי” . ככל שהחברה היהודית לא תקפיד על מסורותיה משפטה יתרוקן מקדושתו ותוכנו.

 

מערכת שפיטה זו אחת דינה להעלם מן העולם או שהיא תעלים את העם  ישראל מן העולם.

העם היהודי כעם מתגונן חייב להתארגן במערכת שפיטה המקובלת עליו הן באורח המסורת והן באורח הדמוקרטי לו שותף העם היהודי בלבד כבעל  מערכת השפיטה הבלעדית היחידה הלגיטימית במדינה יהודית בארץ ישראל.

תת מערכות נוספות יכולות להתקיים ככל שהעם היהודי באמצעות רשויותיו המוסמכות יקצה להן מקום לפי דתן ותרבותן בתנאים העומדים בהגדרת המושג ‘דינים’ כפי שהוא מיועד לאנושות שאינה יהודית.

כל סוקר דעת קהל בלתי מוטה יוכל לבחון האם מעשה האונס הציבורי שביצע השופט  ג’ורג’ קרא ובנות לוויתו בנשיא לשעבר מר קצב תרם לקידום האימון הציבורי במערכת המשפט מהמקום חדל האימון בו היא נמצאת למקום נמוך ממנו או להיפך שתרועות פסטיבל הלינץ’ בכיכר העיר הזניקו את מערכת המשפט ליוקרה רבה ולהתשאותו של הציבור לעשיית צדק.

אנו מבקשים לציין שגם באירופה הנאורה הגדרת האונס במשפט הפלילי בעייתית ביותר לנוכח מאמצים פמיניסטיים בני מאה שנה. כפי שהן מתגלמות נגד  ג’וליאן אסאנג’, מייסד ויקליקס.

נצטט כאן מתוך כתבה בעיתון הארץ 30.12.2010:

מייסד ויקיליקס ג’וליאן אסאנג’ מעורר מחלוקת גם בשאלת האונס

מאת קתרין בנהולד, ניו יורק טיימס

ההאשמות בשוודיה נגד ג’וליאן אסאנג’ מעלות את השאלה “מהי אלימות מינית בימינו?”. באירופה הדעות חלוקות

תגיות: ויקיליקס

האשמותיהן של שתי נשים בשוודיה, לפיהן ג’וליאן אסאנג’, מייסד ויקיליקס, תקף אותן מינית, עוררו שאלות רבות. חלק מהן היו מופרכות, [..] אחת השאלות עוררה ויכוח משפטי ראוי לעיון: מהי אלימות מינית בימינו?

לפי דיווח של משטרת שוודיה, מתכוונת התביעה לחקור את אסאנג’ בחשד שביצע אונס באחת משתי המתלוננות[…]

המתלוננת פנתה למשטרה כמה ימים לאחר מכן, אחרי שהתברר לה בשיחה עם אשה אחרת, שאצלה ישן אסאנג’, שגם בה הוא ביצע עבירת מין[..]. במקרה הזה התלונה נגד אסאנג’ היא על הטרדה מינית.

לצד רבים שסבורים כי מדובר במקרה ברור של אונס, חלק טוענים שלא היה מקום לפנות למשטרה במקרה זה. “הוא אולי אדם מגעיל, אבל לא אנס”, היתה אחת התגובות.

באירופה, השימוש בכוח הוא המדד המרכזי לקביעת בסיס לאונס. ואולם, ב-2003 קבע בית המשפט לזכויות האדם תקדים חשוב להגדרת אונס על בסיס אי-הסכמה: בית המשפט שלל החלטה של מערכת המשפט בבולגריה שביטלה תביעת אונס של צעירה רק משום שלא היו הוכחות מספיקות לשימוש בכוח.

מדינות אחדות, כמו בריטניה, כבר קבעו במפורש את גורם אי ההסכמה כבסיס לחוק. במדינות אחרות, כמו שוודיה, ההגדרות בחוק עדיין מתבססות על שימוש בכוח הכוללות מצבים שבהן הנאנסת לא מסוגלת לתת את הסכמתה, למשל, אם היא ישנה או שיכורה.

החוק השוודי מכנה מצב זה כ”ניצול מיני” ונחשב לפחות חמור בקטגוריות האונס. עונש המאסר המרבי עליו הוא לכל היותר ארבע שנות מאסר. המשטרה השוודית רוצה לחקור את אסאנג’ בהקשר לאשמה אפשרית שכזו.

במקרה זה עולה השאלה אם מדובר באונס, שעה שההסכמה לקיום יחסי מין ניתנה שעות אחדות לפני קיום יחסי המין ולא בעת קיום היחסים. לפי מוניקה בורמן, משפטנית שוודית, “אין הדדיות כל עוד שני הצדדים לא מסכימים לקיים יחסי מין”. “אם כך, האם בעתיד נזדקק לחוזה כתוב כל פעם שנסגור את דלת חדר השינה?”, שאל עיתונאי מתוסכל. “לא בדיוק”, אמרה לויס פינו, משפטנית קנדית, “אנחנו צריכים ללמוד איך לדבר לפני קיום יחסי מין, וכן, גם בזמן קיום היחסים. ההסכמה חייבת להיות ברורה”.

אנו דוחים כמובן את כל תיקוני החוק המקובל במערב בשנים האחרונות שנעשו כתוצאה מעייוות התודעה של ידי ארגוני הפמיניסטיות והאימפוטנציה ההיסטרית של גברים.

גברים אירופאים חילוניים מעידים בסטטיסטיקות רצופות כי חדלו לתפקד כגברים מאז קמו הנשים ככמדינות אחשורוש מהודו ועד כוש תחת שלטונה של ושתי להבזות את בעליהן.

לפיכך חשובה ההתעוררות הציבורית בנושא ובפרט של נשים המבינות מהו הנזק שנגרם להן ולמשפחותיהן כתוצאה מפסיקות בית המשפט וארגוני הנשים המיליטנטיות.

יש לחזור לצניעות בלבוש, בשפה בצריכה, ושיקום יחס הכבוד , החיבה , האהבה והאימון בין בני המשפחה. יש להמנע ככל הניתן מצריכת תקשורת מכל סוג. לדרוש אך ורק טלפונים סלולריים מלפני הדור השלישי או טלפונים שאושרו על ידי רבנים חרדים מוכרים.

יש להימנע בעבודה מגישה חופשית מדי בין נשים וגברים.

לא יעבור גבר או אישה על דיני ייחוד.

אין להכניס טלויזיה הביתה.

יש להמנע מלשוטט ברשת המידע ללא צורך ובוודאי להצטייד במסננים מתאימים.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר