מצלמות מהירות חדשות עומדות להיכנס לשימוש מבצעי החל מחודש יולי הקרוב.

המצלמות, מתוצרת חברת גאטסו ההולנדית, כנראה מדגם GS11. החברה שזכתה במכרז – מל”מ-תים. הפריסה הארצית המתוכננת – כ-400 מצלמות (בעלות של כ-70,000 יורו לכל מצלמה). הפריסה מתוכננת להתחיל בשלב הראשון (כ-40 מצלמות) כבר בחודש יולי הקרוב, כשיתרת המצלמות יפרסו עד סוף 2011. חלק ניכר מהמצלמות יתפקדו כמצלמות מהירות, וחלק קטן – כמצלמות אור אדום. בעוד שמצלמות אור אדום הן חיוניות להצלת חיים, מצלמות מהירות בכיול המתוכנן ישמשו אך ורק כמקור הכנסה גדול מאוד למדינה, וימררו לכולנו את החיים. להזכירכם, לא צריך להיות רוצח סדרתי כדי להיתפס על 115 קמ”ש בכביש מספר 4, ולא צריך להתאבד על הכביש כדי לחטוף דו”ח על 98 קמ”ש בנתיבי בגין בירושלים.

הטריגר להפעלת המצלמה מבוסס על 2 לולאות בקוטר של כ- 2.5 מטר המוטמעות בתוך הכביש במרחק של כמטר אחת מהשניה – לכל נתיב! ע”י מדידת ההשראות שהרכבים יוצרים על פני הלולאות הללו, המערכת יודעת לחשב את המהירות של הרכב שעבר מעליהן. ושוב, זה לכל נתיב בנפרד, כך ש(כנראה) הטריק של לעבור בנתיב השני במהירות בזמן שבנתיב הראשון יש רכב איטי – לא יעבוד פה. המצלמה מסוגלת לזהות וגם לתת חיווי על איזה רכב נמדד (כלומר באיזה נתיב היה הרכב הממהר). עקב כך, גלאי מכמונות כמו וולנטיין 1 או אחרים לא יכולים לגלות את המצלמות ואינם יעילים (אם כי, כמובן, יש גם אמצעי אכיפה אחרים ברשות המשטרה, ונגדם גלאים כמו V1 כן יעילים, לרוב).

לרוכבי אופנוע, האופציה היחידה שיכולה להציל מהחיישן הזה, היא אולי, מעבר על הפס שבין הנתיבים. במקרה זה, כנראה, לפי כיול החיישנים הנוכחי, האופנוע לא יהיה מסיבי מספיק כדי לגרום לטריגר של המצלמה. כמובן שהכל בערבון מוגבל, והתיזה הזו טרם נבדקה בפועל.

במצלמות עצמן יש את מספר פילטרים כנגד כמעט כל סוג שיבוש אפשרי, החל ממדבקות מחזירות אור על המספר וכלה בפלש נגדי, כך שאין טעם לדבר על שיבוש.

למצלמה יש בנק זיכרון המספיק לכ-5000 תמונות ברזולוציה של 12 מגה-פיקסל. המצלמה מחוברת בחיבור סלולרי GSM של חברת אורנג’ למערכת מידע מרכזית, כך שעקרונית, למעט מקרים של תקלות, התמונות מגיעות למאגר המידע של המשטרה תוך מספר דקות/שעות קטן. המטרה היא שהדו”ח יגיע למבצע העבירה בתוך 72 שעות.

בפיילוט שהתבצע בכביש 4 בקטע שבין צומת גהה לצומת מורשה, מול קרית אריה לכיוון צפון, הותקנה מצלמה אחת שכויילה בשלב הסופר למהירות של 120 קמ”ש. לפי הגדרות אלה, התקבלו במצלמה כ-180 דו”חות מהירות ביום! כשהכיול עמד על 110 קמ”ש, כמות הדו”חות שהופקה היתה (ציטוט) “בלתי נשלטת”. בנוסף, הותקנה מצלמת אור אדום בצומת מורשה, ושם בין השעות 06:00 ל-12:00 התקבלו כ-6-7 דו”חות על מעבר אור אדום, ביום.

לגבי ההכנסות מהדו”חות – בניגוד לסברה, מסתבר שהספק – מל”מ-תים – איננו מקבל אחוזים מהדו”חות. הספק מקבל תשלום פר-מצלמה, ולא לפי ההספק שלה. בכל מקרה, המשטרה, שהיא הגוף שאחראי על הגבייה בפועל, מעריך שכל הוצאות ההשקעה על הפרוייקט – כ-480 מיליון ש”ח, יוחזרו למדינה בפרק זמן של בין שנה לשנתיים! לפי הערכה זו, מדברים על כמות הכנסות אסטרונומית מהדו”חות האלה, כלומר למעלה מ-300 מיליון ש”ח בשנה! לפחות אני יכול לקוות שלא נחטוף על הראש כמו שהאנגלים חוטפים, שם יש מצלמות תקועות בתור גשרי השלטים מעל הכבישים, וממה שאני קורא, המהירות שנאכפת במצלמות משתנה בהתאם למהירות שמוצגת על השלטים האלקטרוניים.