הרב אברהם חזן, נסחפת!

הרב אברהם חזן, נסחפת!

חנה אייזנמן
12.05.2010 07:00
הרב אברהם חזן, נסחפת!


שורה אחרונה, ה”ציונים” רוקדים על שתי החתונות – מחד, על קיבעון שלש-השבועות שלכם לנצח ….. מאידך, הם נהנים מן האשראי ל”קדושה” שהעניקה להם ה”ציונות הדתית”, עד כדי הגדרתם כ”כס אלוק’ ממעל”. הם הרימו יד בה’, בעמו ובארצו, אך הם נציגיו הקדושים עלי אדמות…. מישהו מבין את זה? כן, יש כמה, למשל, הרב דרוקמן, הרב אבינר, ודומיהם, שנאחזו ברגל הכס הקדוש והחריבו ומחריבים את נשמת האומה ואת ארצה.



ב”ה

 

 

הרב אברהם חזן, נסחפת!

 

 

את ההיכרות עמך עשה לי ערוץ 7, כשהוא מציג אותך כרשע.

 

 

השבוע שמעתי את שמך לראשונה. את ההיכרות עמך עשה לי ערוץ 7, כשהוא מציג אותך כרשע. מכיוון שנראה היה לי שאתה מוצג כרשע, בדיוק מאותה סיבה שערוץ 7 מעולם לא פרסם, ולו מאמר אחד שלי, כלומר, אתה, כנראה, אומר את האמת על ה”ציונות”, גלשתי לראות, מי אתם ומה אתם, והאזנתי לדבריך.

כל עוד דברת ברצינות, כיאה לאמירת האמת על שואת ה”ציונות”, על הרעה-החולה, הכת ה”ציונית דתית” ועל מדינת הרשע הזו, זה היה בסדר. אבל, אז התחיל הקטע המאד לא בסדר.

 

שורה אחרונה, ה”ציונים” רוקדים על שתי החתונות – מחד, על קיבעון שלש-השבועות שלכם לנצח, וזה רק מתוך נוחות, לתת לנצח לעשות את שלו, אתם תשבו בנחת ותחכו לחמור הלבן. אולי חמור, כי אם יבוא בדרך לא סלולה, אז הוא באמת חמור. מאידך, הם נהנים מן האשראי ל”קדושה” שהעניקה להם ה”ציונות הדתית”, עד כדי הגדרתם כ“כס אלוק’ ממעל”. הם הרימו יד בה’, בעמו ובארצו, אך הם נציגיו הקדושים עלי אדמות…. מישהו מבין את זה? כן, יש כמה, למשל, הרב דרוקמן, הרב אבינר, ודומיהם, שנאחזו ברגל הכס הקדוש והחריבו ומחריבים את נשמת האומה ואת ארצה.

 

הם טועים, אתם טועים, ועם ישראל זועק – אלוקים אל דמי לך, אלוקים, באו גויים בנחלתך, היינו לעג וקלס בגויים…. זה בגללכם, שני התועים אל אותה נקודת חידלון מבלי שנועדתם. אילו נועדתם, אולי לא היינו סובלים כל כך. אולי בתוך כל החבורה הזו, במקום שאין אנשים, היה קם, לפחות, איש אחד, שיוביל אותנו לקבל את פני משיח.

 

כל עוד אתה מנסה להחזיר בתשובה את התינוקות שנישבו בידי ה”ציונות הדתית”, זה בסדר גמור ופשוט חיוני לעם היהודי, אך ברגע שאתה מתחיל להוציא אותם לשמד אחר, החמצת את הכל!

 

“לא בגלל שארץ ישראל לא חשובה…”

 

“ארץ ישראל ארץ ישראל”, אתה מלגלג

 

כל מה שאתה אומר על ה”ציונות” ועל נגזרותיה, זו לא חכמה גדולה כל כך, את זאת יכל לראות כל חרש, שוטה וקטן, אם לא נשבה בידי מוסדות המסיון של ה”ציונות הדתית”. בשלב מסויים אתה הופך לליצן החצר. החבר’ה צוחקים, דבר שמעודד אותך, ואתה ממשיך להצחיק. אתה מוכיח שאתה בקיא בלכסיקון הנוער ה”ציוני דתי”, גם ב”ריצה על הג’בלאות”, וגם מתקשקש באינטרנט (לא שלא היה חשוב להתוודע למגילת-יום-העצמאות האינפנטילית של הרב שמואל אליהו).

 

ואז אתה עובר למסכת הזלזול בארץ ישראל, כדי להצדיק את עצמך ואת שולחיך. נכון, אמרת – “לא בגלל שארץ ישראל לא חשובה..”. תודה הרב חזן.

 

“ארץ ישראל ארץ ישראל”, אתה מלגלג, ואז מוסיף את המשפט הנ”ל, כדי שלא נטעה חלילה לחשוב שה”חרדים” אינם אוהבים את ארץ ישראל, הם דווקא כן אוהבים, אבל רק בתנאים מסויימים, למשל, בתנאי שלא יצטרכו להתאמץ על כך ובתנאי שיוכלו להצביע עם הממשלה על התקציב.

 

אתה שולל את “המדינה” מכל וכל, בצדק, גם אני. אבל אני מוכיחה זאת, בין השאר, בכך שאיני הולכת לקלפי ואיני מצביעה ל”כנסת המינים”. אתם דווקא מעודדים את כל הציבור ללכת לקלפי, בשם כל מיני סיסמאות, בדיוק על פי שיטת ה”ציונות הדתית”, היא לצרכיה אתם לצרכיכם.

 

אתה מלגלג “יהודי לא מגרש יהודי, אבל ציוני מגרש ציוני” וכו’ אתם חסכתם לכם את זה, בכלל לא התיישבתם. אבל צדקתם, לשיטתך, שלה אתה מוצא סימוכין במקורות, כשאתה מתעלם מגדולי גדולים שחשבו ואף פסקו אחרת. היו גדולים שלא קבלו מלכתחילה את מדרש שלש-השבועות, היו מי שאמרו שהן לאלף שנה, והיו מי שאמרו שאלה כבר בטלו, הם לא היו “ציונים”, אבל, אתה מקיים “עשה לך רב”, כלומר, בוחר ברבנים האומרים את הדברים המתאימים לך. ואצלכם זה לעולם ועד…

 

“להחזיר מיד”

 

חשבת פעם ש”השואה” אירעה משום שסירבתם “למרוד בגויים”?

 

חשבת פעם ש”השואה” אירעה משום שסירבתם “למרוד בגויים”? משום שצריכים הייתם לחטוף בעיטה, כדי לעוף לארץ ישראל? איני מתכוונת ספציפית ל”חרדים”, אבל, היו לכם כמה הזדמנויות ליטול את הבכורה, ואתם מכרתם אותה ל”ציונים”. ההבדל ביניכם לבין ה”ציונות הדתית” הוא – אתם מכרתם את הבכורה, והתיישבתם על נזיד העדשים. הם מכרו את הבכורה, והפכו לעבד נרצע של עשו מזרע ישראל; עני בפתח עבד כי ימלוך.

 

“השואה” לא אירעה משום שה”ציונים” עלו-בחומה. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, זה אמרנו בהגדה של פסח דורות רבים לפני פלישת החייזרים ה”ציונים” להווית העולם.

 

אתה מספר שהרב שך אמר – להחזיר מיד, אך “ישראל” לא עשתה זאת “איזו מרידה בגויים…”. אתה יודע כמה דם יהודים בראשיהם של הרב שך והרב עובדיה יוסף, שקשקשו על פיקוח נפש דוחה ארץ ישראל, כשכל אידיוט רואה, שככל שבועטים יותר בארץ ישראל, כן מתעצמת שפיכות הדמים?

 

מה אתם חושבים, שהקב”ה עושה לנו נסים, כתחביב ספורטיבי, בלי מטרה? האם נתן לנו את ארצנו בששה ימים, שהיו קידוש ה’ עצום לעיני כל הגויים, כדי שנחלל את שמו בבעיטה בה? ביום הששי למלחמת ששת הימים, כמו לאחר מבצע-אנטבה, העריץ אותנו כל העולם הגדיל ה’ לעשות עם אלה, אבל, אתם והמדינה סירבתם להודות, הגדיל ה’ לעשות עמנו, היינו שמחים. נשארתם ב”את שיבת ציון היינו כחולמים”. ו”אתחלתא דגאולה” שרה עדיין את “התקווה”….

 

אבל, אז, התחיל המירוץ אחרי ה”שלום”, כלומר, המירוץ למסירת שארית ארץ ישראל לגויים, בחירוף נפש, ממש. ברדיפת יהודים, שכמוה חווינו בגויים בכל דור ודור בהם עומדים עלינו לכלותנו.

 

אתה תוקף – מי אמר לכם ללכת למקום סכנה? ארץ ישראל איננה מקום סכנה, אובייקטיבית. היא מסוכנת, כי כך רוצה אותה ה”מדינה הציונית”!

 

היא אוסרת על יהודים להגן על עצמם בארצם, עוצרת אותם כאשר הם יורים באויר, ואף מחרימה את הנשק, לא רק לאזרחים מן השורה, אלא, גם לאנשי יחידות הכוננות, שתפקידם להגן. במקביל נותנת למרצחים נשק, שנמסר לעתודות הלוחמים ל”שחרור פלסטין”, המשוחררים, בשיטת הסרט-הנע, מבתי הכלא, מושיבה אותם במאחזים אסטרטגיים ועל עורקי תחבורה ראשיים, מנהלת את התעמולה שלהם, ה”מסכנים”, ובמקביל, כמובן, מתירה את דמם של מיישבי הארץ, והנה לנו “מקום סכנה”. ואני חושדת בך שאתה יודע את האמת הזו. אבל, המטרה מקדשת את השקרים והדמגוגיה.

 

ואז נתלים עוכרי ישראל בפסיקות הרב שך והרב יוסף, שהיו פתאם לאורים ותומים לשונאיהם, ו”מפנים” את היהודים מ“מקום סכנה”. ושוב חילול ה’ עצום, קבל עם ועולם. רק קומץ קטן של נערים יהודים, על גג בית-כנסת, שה”ציונות הדתית” הפקירה, בשם ה”ממלכתיות” הציל את כבוד ישראל. העולם ראה שלא כל היהודים עלובי נפש, תבוסתנים ובוגדנים, כפי שנחשבו על פי מיטב מורשת הדורות של האנטישמיות. אבל, ה”ציונות הדתית” התביישה בהם, ושאול יהלום קבע: “הם מביישים את הכיפה שלראשם”, ר”ל.

 

לעג וקלס בגויים

 

וכבר התחילה “ישראל” לילל “שלום”,

 

נצחון מלחמה-ששת-הימים זיעזע את העולם המוסלמי. משהו לא הסתדר להם. זה נראה להם כהפקרתם על ידי אללה, אפילו אל-אקצה נלקח. והנה, היהודים, לא נראים ככלבים ועכברושים, הם עשו עבודה לתפארת, הקב”ה אתם…

 

אבל, זה נמשך רק ימים מעטים. עוד בטרם נקברו חללי המלחמה, עדיין פזורות גויות גבורי ישראל בחולות מדבר סיני, וכבר התחילה “ישראל” לילל “שלום”, ומיד היינו לעג וקלס בגויים!

 

ה”מדינה הציונית” נבהלה מן הניצחון המוחץ של היהודים, בעזרת ה’, על הגויים, הרי ה”ציונים” אינם רוצים, לא בעם ישראל ולא בה’, והנה, חזר העם למחוזות הולדתו, השורשים מושכים חזק, ה”ציונות” בסכנה. ומאז הם מכים ומכים ומכים, אנו בעיצומה של שואה, ואתם מקובעים בשלכם, ה”ציונות הדתית” מקובעת בשלה, ואנו כל עם ישראל צועדים, בתווך, לאבדון.

 

אילו השתחררתם כולכם מקיבעונותיכם, אילו הפכתם, פשוט, ליהודים, משהו כמו נוער-הגבעות. אמיתיים. לא מחפשים במקורות צידוקים לחורבן ארץ ישראל, במקום ללמוד תורה לשמה, היינו היום יותר עם-אחד ויותר קרובים לה’. אילו אהבתם את ה’ ולא תפסתם עליו מונופול, אתם ואתם, הכל היה נראה אחרת.

 

ראשית, הייתם יוצאים למלחמת חרמה באויבינו מחוץ, ובעיקר מבית (שהאויבים מחוץ רק שכירי החרב שלהם). היינו בונים את הארץ, יחדיו, לא בסתר, בגאווה ובשמחה, ויכלנו לקבל את פני משיח, כשיש לנו ביד משהו המזכה אותנו בגאולה – תורה, עם וארץ.

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר