“חסינים מפני משפט עמידים בפני ביקורת” – מקארתיזם בלשכת עורכי הדין של מחוז תל אביב

“חסינים מפני משפט עמידים בפני ביקורת” – מקארתיזם בלשכת עורכי הדין של מחוז תל אביב

נפתלי גור-אריה, עו”ד
02.04.2010 17:38
גם אצלנו

גם אצלנו


בתקופתו של ראש הוועדה הנוכחי, קפץ שיעור התלונות אותם מגישים שופטים נגד עו”ד במאות אחוזים *** מעולם לא התקיים שיתוף פעולה כה פורה ולרעה בין וועדת האתיקה המחוזית המונחית על ידי עורך הדין עמוס ויצמן לבין שופטים העושים שימוש לרעה בהליכי המשמעת כנגד עורכי דין אשר עומדים על זכויות הלקוח *** בית הדין המשמעתי במחוז תל אביב הפך בעת האחרונה כלי ניגוח בידי שופטים נגד עורכי הדין *** לעומת זאת אף לא שופט אחד הועמד לדין, אף לא שופט אחד הושעה, אף לא שופט אחד שילם פיצויים, אף לא שופט אחד נפגע בפרנסתו, ולא נפגע בשמו ובמוניטין האישי והמקצועי שלו



רוחות רעות מנשבות בלשכת עורכי הדין של מחוז תל אביב. מאז הערת האגב בפסק דינו של כבוד השופט העליון ד”ר דנציגר בפרשת חיר, הותר הרסן וועדת האתיקה במחוז תל אביב פתחה במסע של ציד מכשפות כנגד כל פרקליט המעז למתוח ביקורת על התנהגותם של שופטים תוך כדי ניהול המשפט. לאחרונה פורסם כי בתקופתו של ראש הוועדה הנוכחי, קפץ שיעור התלונות אותם מגישים שופטים נגד עורכי דין במאות אחוזים. דומה כי מעולם, מאז הוקמה לשכת עורכי הדין בישראל בשנת 1962, לא התקיים שיתוף פעולה כה פורה ולרעה בין וועדת האתיקה המחוזית המונחית על ידי עורך הדין ויצמן לבין שופטים העושים שימוש לרעה בהליכי המשמעת כנגד עורכי דין אשר אינם סרים למרותם ועומדים על זכויות הלקוח אותו הם מיצגים, גם כנגד דעתם הזועפת של השופטים. בית הדין המשמעתי במחוז תל אביב הפך בעת האחרונה כלי ניגוח בידי שופטים נגד עורכי הדין. המצב השורר כיום בוועדת האתיקה של מחוז תל אביב חמור ביותר עד כדי הצורך לחקור את הליכי הדיון המתנהלים בה.

וועדת האתיקה פועלת בניגוד להוראות חוק חופש המידע. איש איננו יודע כיצד מתקבלות בה החלטות הרות גורל של הגשת קובלנה אל בית הדין המשמעתי. הפרוטוקולים ספק אם קיימים ואם קיימים הם חסויים. ועדת האתיקה איננה עומדת לביקורת שיפוטית ואין כל גוף המבקר את החלטותיה. מכיוון שהפרוטוקולים חסויים גם בפני עורכי הדין, חוסמת וועדת האתיקה כל הליך של ערעור אל בית המשפט על החלטותיה. כך גם לא מתאפשר לעתור כנגדה אל בית המשפט הגבוה לצדק. מי שמנחה את וועדת האתיקה המחוזית הוא עורך הדין עמוס ויצמן בתפקידו כקובל מחוזי זאת פרנסתו והוא הקובע למעשה כנגד מי תוגש או לא תוגש קובלנה ולאחר מכן הוא מנסח את הקובלנה. את נוסח הקובלנה ואת העבירות בהן מואשם עורך הדין הקובל לא מעביר לאישור וועדת האתיקה. במחוז תל אביב בניגוד למחוזות אחרים של לשכת עורכי הדין, עושים וועדת האתיקה והקובל שימוש בלתי מרוסן ובלתי מידתי באישומים עמומים אשר אין כמותם במשפט הפלילי. כגון: פגיעה בכבוד המקצוע, התנהגות בלתי הולמת וכיו”ב אישומים אשר מסווגים כדיני כבוד. ענף זה של דיני הכבוד התפתח לאחרונה במחוז תל אביב לממדים בלתי אנושיים. במחוז תל אביב דיני הכבוד קודמים לדיני נפשות.

עריכת הסכם שכר טרחה היא פגיעה בכבוד המקצוע. דברי ביקורת הנכתבים כנגד שופטת בית המשפט למשפחה על התבטאויותיה המבזות, המשפילות, הגזעניות אותן אמרה בתוך המשפט הם דברים הפוגעים בכבוד המקצוע ומהווים התנהגות בלתי הולמת. גניבת כספים, מעילה באמון הפרת נאמנות הם פגיעה בכבוד המקצוע והתנהגות בלתי הולמת בדיוק כשם שכתיבת דברי ביקורת על שופטת שסרחה או שביזתה את בעלי הדין ועורכי דינם מהווים אף הם פגיעה בכבוד המקצוע והתנהגות בלתי הולמת. עורכי הדין נרמסים בבתי המשפט אך לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב אינה מסייעת להם. להיפך, במקום לשמש נמל הבית עבור עורכי הדין הפועלים בבתי המשפט וחשופים יום יום ושעה שעה לדברי ביזוי והשפלה מצד שופטים, הלשכה במחוז תל אביב תוקעת סכין בגבם. במקום שהלשכה במחוז תל אביב תשמש דירת מקלט לעורכי הדין הפונים אליה במצוקתם מפני השופטים המתעמרים בהם ובלקוחותיהם, הלשכה בקדנציה הנוכחית של וועדת האתיקה חוברת אל השופטים כנגד עורכי הדין.

לשכת עורכי הדין איננה מתלוננת על שופטים הפוגעים בעורכי הדין ובלקוחותיהם בבתי המשפט. עד לפסק הדין בפרשת חיר פעלה וועדת האתיקה בריסון מסוים אך לאחריו, הותר הרסן והגיליוטינה אינה פוסקת מעבודתה. זאת לא היתה כוונת השופט ד”ר דנציגר. ד”ר דנציגר לא הפך את עורו מהר כל כך כדי לפגוע בצורה גורפת בעורכי הדין הנאבקים בבתי המשפט על זכויות הלקוח ועל פרנסתם. אך את הערת האגב אותה כתב נטלו יו”ר וועדת האתיקה המחוזית והקובל והם עושים בה קרדום לחפור בו. בניגוד לכוונת בית המשפט העליון והתוצאה במקום להנמיך את גובה הלהבות השניים האלה מלבים אותן.

בחוק לשכת עורכי הדין אין כל אבחנה בין אתיקה לבין משמעת. ובתי הדין המשמעתיים לא עמדו על אבחנה זו בין שני מושגי לשון השונים זה מזה בתכלית. וכך, פוסקים בתי הדין המשמעתיים עונשים חמורים כגון של השעיה לתקופות ארוכות על יסוד דיני אתיקה כאשר אין בחוק הלשכה דיני משמעת. לשכת עורכי עשתה ועושה מניפולציות בחוק. בניגוד לשירות המדינה בה מתקיימים הליכי משמעת מסודרים ומקצועיים על פי חוק שירות המדינה משמעת, בלשכת עורכי הדין אין חוק משמעת ואין דין משמעת. בחוק לשכת עורכי הדין אין כל ניסוח של עבירות אשר עונש בצידן כמתחייב מדיני העונשין. כל אדם הפותח את חוק העונשין ימצא בו פרקים פרקים של עבירות ועונש מכסימלי בצידן המחולקות למדרג של חומרה על פי תוצאתן ועלי העונש אותו קבע המחוקק. בחוק לשכת עורכי הדין הכול פרוץ לפרשנות הקובל ולפרשנות בית הדין. חוק הלשכה אינו קובע מהי עבירה של כבוד המקצוע ואין בו הגדרה נורמטיבית של התנהגות המהווה עבירה. אין בחוק הלשכה מדרג של עונשים על מנת שכל עורך דין ידע מראש מה העונש לו הוא צפוי בגין ביצוע עבירה המוגדרת כדבעי בחוק על היסוד הנפשי וההתנהגותי שלה. לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב מפרה באופן קבוע את עקרונות היסוד שבדיני העונשין: אין עונשין אלא אם כן מזהירין ואין מרשיעים מקל וחומר ולא מפרשנות ולא מנימוקים פוליטיים אלא מלשונו המפורשת של החוק. על מנת לשמור בידיהם את מקור הכוח והאיום נגד עורכי הדין, סרבו בלשכה לנסח חוק מפורש והתוצאה הקובל מפרש תמיד בדיעבד את התנהגות עורך הדין ותמיד בדיעבד הוא קובע לבדו האם התנהגות זו היא עבירה. בית הדין איננו כבול בגזירת העונש וכך קורה שבדיון בפני בית הדין המשמעתי במחוז תל אביב שואל אב בדית הדין את הקובלת לעניין העונש: “כמה את רוצה…???” אלה הן התנהגויות מסמרות שיער אשר אין להן אח ורע בדיני העונשין.

הליכי המשמעת במחוז תל אביב דומים לבית דין שדה. חמורה עוד יותר היא הפעלת עונש ההשעיה. על פי התיקון החדש לחוק לשכת עורכי הדין, מפרסמת הלשכה את העונש אותו גזר בית הדין המחוזי עוד לפני שפסק הדין הפך להיות סופי (חלוט). פסק הדין המשמעתי מתפרסם במילים למשל: עו”ד נפתלי גור אריה מושעה. וכך איש איננו יודע האם עונש ההשעיה הוטל בגין זוטיי דברים או כמעשה נקמה או שהוטל למשל בגין מעשה גניבה, או מעילה בכספים, או הרשעה פלילית שיש עימה קלון וכיו”ב עבירות חמורות. פרסום המילה השעיה ללא כל ציון לצידה כי מדובר בדברים שכתב עורך הדין על שופט במהלך המשפט, מתפרסים באינטרנט ופוגעים פגיעה בלתי הפיכה בשמו של עורך הדין. הם פוגעים במעמדו הבנקאי, הם פוגעים באמון אותו קיבל ברשויות המס, הם פוגעים בשמו בקרב עמיתים למקצוע, הם מחשידים את עורך הדין בביצוע עבירות חמורות מאד שכן האדם הסביר הקורא את המילים עורך דין מושעה חושב ומייד על עבירות פליליות או מעילה בכספים. זהו נזק אשר אינו ניתן לתיקון גם לאחר שערכאות המשפט העליונות יבטלו את פסק הדין. 

זאת ועוד, ברור וגלוי הוא כי גברים ונשים פנויים היוצאים לפגישה ראשונה בודקים בגוגל את שמו של בן הזוג שמא כתובים עליו פרטים כלשהם. והנה, כאשר אישה תקליד למשל בגוגל את המילים נפתלי גור אריה עו”ד, היא תמצא מיד את אתר האינטרנט של לשכת עורכי הדין אשר יקפוץ מיד על המסך לפניה ותראה שם את המילים מושעה. איש איננו מתקרב אל עורך דין מושעה. עורך דין מושעה שקול כנגד אדם מאיס. שכן הדעת אינה סוברת כי עונש של השעיה מעיסוק בעריכת דין ניתן שלא כנגד מעשים של הפרת אמון וחמורה. הפרסום יוצר הלכה למעשה כנגד עורך הדין שם רע הפוגע בו אישית, בחייו אישיים ובמוניטין המקצועי שלו עד כדי נזק בלתי הפיך אשר ספק האם ניתן לאמוד את שיעורו במונחי כסף. יתרה מזאת, עורך הדין אשר הושעה על זוטי דברים שאינם מעילה באמון ולו משפחה וילדים, פרסום שמו באינטרנט, בגוגל, פוגע פגיעה אנושה באשתו ובמקום עבודתה, בילדיו, ביחסיהם של המורים בבית הספר אל ילדיו ותוצאה הפרסום כמוה כהוקעת אדם אל עמוד הקלון בככר העיר למרות שאין במעשיו אף לא קורט, בדל, של קלון. הפרסום ברבים הוא והוא בלבד מייצר את הקלון ואת הקלון הזה מבית היוצר של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב, לא ניתן למרק.

להלן מספר דוגמאות להתבטאויות שופטים אשר לגביהן איש לא העמיד אותם לדין משמעתי, איש לא פסק את דינם להשעיה, איש לא פרסם עד כה את שמם והכול מכיוון שכדברי פרופסור מנחם מאוטנר השופטים עמידים מפני משפט וחסינים בפני ביקורת. להלן ההתבטאויות:

המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט שלמה לוין: “יש עורכי הדין המתנהגים באולם המשפט כפיל בתוך חנות חרסינה”, הנשיא לשעבר של בתי משפט השלום בבאר שבע השופט אליגון השווה את החרדים לטפילים, המשנה לנשיא בית המשפט העליון ד”ר מישאל חשין השווה את השופט בועז אוקון ואת שר המשפטים פרופסור פרידמן לחומצה מלחית עוד הוסיף על דברים אלה איום פומבי כי מי שירים את ידו על בית המשפט: “אני אגדע את ידו”, הרשמת וקסמן בבית המשפט בראשון לציון בעקבות מכתב תלונה אשר נכתב עליה אל מנהל בתי המשפט: “מר גור אריה לא מאיימים על יונה בכף” ובלשון בני אדם: לא מאיימים על זונה ב… הדברים נאמרו תוך כדי משפט, באולם מלא תחת סמל המדינה וכשדגל המדינה מאחוריה. השופטת אלשיך במשפט רייפמן אמרה, והדברים פורסמו באינטרנט: “מה זה כאן מכולת? המסמכים שאותם הגשת אינם שווים את הנייר”, והשפילה את עורך-הדין בפומבי, בפני אולם מלא, בלשון גסה ומשתלחת, השופטת עליסה מילר בבית המשפט למשפחה ברמת גן כנגד אישה צעירה דוקטורנטית אשר הושפלה בהתעללות על ידי בן זוגה עד כי נמצאה מכונסת בתוך עצמה במעון לנשים מוכות ביזתה, השפילה וניאצה את האישה התובעת באולם המשפט מתחת סמל המדינה ובסמוך לדגל המדינה במילים: “את לא איזה תימניה בת מאה שאינה יודעת על מה חתמה”. כנגד גבר אב לארבעה ילדים אשר נפרד מאשתו, אשר נתבע למזונות על ידי אישה אשר הוליכה אותו שולל בקיום יחסי מין לא מוגנים ובמצג כוזב שאינה יכולה להתעבר על קבלת הריון במרמה, קבלה במרמה של הצהרת אבהות, קבלה במרמה ובעושק של הסכמה עקרונית לתשלום מזונות ועל הטעייה המעשה השיפוטי אמרה השופטת מילר בתגובה לחוסר אמון אותו הביע בה הגבר הנתבע: “אם יש לך טענות תתבע את המחוקק ואת מנהל בתי המשפט… אתה אדם מבוגר לא שמעת על קונדומים?…. כנגד עורך דינו הכתוב אשר התלונן על סגנונה הבוטה וחוסר הידע המשפטי שלה אמרה השופטת מילר: “לא מוצא חן בעיניך עו”ד גור אריה תלך אל שטופמן”. כב’ השופטת שטופמן היא שופטת בית המשפט המחוזי בערכאת הערעור. בדיון בערכאת הערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופטת שטופמן אמרה באולם מלא מפה לפה: “על ההחלטות שלי מערערים באמצעות כביש מספר 6…. המשפטים אצלי באולם עולים 15000 ₪ והלקוח שלך יצא בזול…..”. גילוי נאות: על דברים אלה מצאה השופטת שטופמן דרך להתנצל. אלה רק לקט התבטאויות של גסות רוח ממדרגה ראשונה אשר שופטים ושופטות מרשים לעצמם ביודעם כי הם עמידים בפני משפט וחסינים מפני ביקורת. אף לא שופט אחד הועמד לדין, אף לא שופט אחד הושעה, אף לא שופט אחד שילם פיצוי לנפגעים כתוצאה משפתו הבוטה והמשתלחת, אף לא שופט אחד נפגע אישית בפרנסתו, אף לא שופט אחד נפגע כשערה בשמו ובמוניטין האישי והמקצועי שלו. אף לא שופט אחד סבל פגיעה בבני משפחתו כתוצאה מהתבטאויותיו באולם המשפט תוך ניצול לרעה של כוח המשרה השיפוטית ושל החסינות אותה העניק המחוקק לנושא המשרה השיפוטית.

ולבסוף תובנה אשר אזרחי מדינת ישראל כולם בכל הרבדים והמעמדות אינם יודעים כי מערכת המשפט במדינת ישראל מסתירה אותה.

לשכת עורכי הדין איננה מקיימת השתלמויות בדיני אתיקה ונושא האתיקה כלל אינו נלמד, לא על ידי עורכי הדין הפעילים ולא על ידי הקובלים וחברי בתי הדין המשמעתיים. הלשכה אינה מקיימת בית ספר לאתיקה ואף דחתה הצעות להקים מסלול השתלמות עומק אותן הגישה לה ד”ר לימור זר גוטמן המומחית מספר אחד במדינת ישראל בדיני אתיקה. ומכאן השאלה מה מקור הסמכות של בתי הדין המשמעתיים ושל חברי וועדת האתיקה לדון בנושאים אשר אין להם כל ידע מקצועי בהם ומה מקור הסמכות לשלול את חופש העיסוק מעורכי דין על ידי בית דין משמעתי לאתיקה שלחבריו אין כל מושג מה ההבדל בין אתיקה למשפט ובחוק אין כל הגדרה מכוונת כמתחייב במדינת חוק.

והחמור מכול – שופטי מדינת ישראל כולם כולל שופטי בית המשפט העליון אינם בקיאים בנושאי אתיקה לא שיפוטית ולא אחרת מכיוון שבמכון להשתלמות שופטים אין השתלמויות בדיני אתיקה לשופטים. לא לשופטים חדשים ולא לשופטים הותיקים. גם כאן סירבה הנהלת המכון להשתלמות שופטים להצעת ד”ר גוטמן לקיים מסלול השתלמויות עמוק ואקדמי בדיני אתיקה. ומכאן השאלה: מה מקור סמכותם של שופטים המתלוננים על עורכי הדין אשר פעלו באופן המהווה לכאורה עבירה אתית כאשר אין ולא היה לשופטים אלה כל ידע בדיני אתיקה והם אינם יודעים לאבחן בין אתיקה לבין דין משמעת, בין אתיקה לבין משפט, שני תחומים שונים זה מזה אשר העדר הידע המקצועי בקרב השופטים ועורכי הדין גרם וגורם לערבוב מין בשאיננו מינו שכתוצאה מכך נגרמות עוולות שיפוטיות קשות ביותר לנפגעים, עוולות שתוצאתן פגיעה בשמם, פגיעה בפרנסתם, פגיעה בחיי משפחתם, פגיעה בחיי הנישואין שלה, פגיעה בבריאותם ואלה כולם נזקים בלתי הפיכים שאין להם מזור. 

ואם באתיקה עסקינן כי אז ראוי לאזרחי מדינת ישראל לדעת: גם בבתי הספר למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות, נושא האתיקה כלל אינו נלמד למעט מספר שעות בודדות בסמסטר אחד במהלכן של שנות הלימוד כולן לקראת התואר הראשון. 

מסקנה: נושא האתיקה כלל אינו נושא שמלמדים אותו באף לא אחת מערכאות המשפט החל בבתי הספר למשפטים וכלה במכון להשתלמות שופטים. לפיכך לסיום מאמר מדמם זה אין מנוס אלא להציב מראה אל מול פניה של נשיאת בית המשפט העליון כבוד השופטת בייניש וכנגד דבריה בפני תלמידי התיכון בחיפה שם האשימה את אזרחי מדינת ישראל בכללותם בטרור עברייני חובה לומר: טלי קורה מבין עיניך ועשי תחילה בביתך פנימה. שכן על דרכי התנהגותם של שופטים על כס המשפט כתב כבוד השופט מרדכי בן דרור את ספרו המאלף התנהגות שופטים, אך ספר זה אינו זוכה לאזכור והשופטים כמו גם בתי הדין המשמעתיים אינם מעיינים בו ואינם מצטטים מתוכו.

___________

הכותב עורך דין נפתלי גור אריה כיהן כשמונה שנים בוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, ונפגע כתוצאה מאווירת המקארתיזם השוררת כיום במחוז תל אביב.

הכותב מכהן כעורך דין משנת 1989 בדיני משפחה, צבא, משפט אזרחי חוקתי.

מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/66948/חסינים-מפני-משפט-עמידים-בפני-ביקורת-quot-–-מקארתיזם-בלשכת-עורכי-הדין-של-מחוז-תל-אביב

 __________

המלצות היום:

לשכת עורכי-הדין – משטרת המחנה

עורכי-דין יהודיים בגרמניה הנאצית – ומה אצלנו?

לשכת עורכי הדין: “כבוד המקצוע” ורצח “על רקע כבוד המשפחה

המושחתים בלשכת עורכי-הדין (א): עו”ד עמוס ויצמן, שודד הקופה הציבורית

ביה”ד הארצי של לשכת עורכי-דין: תרבות שפיטה קלוקלת, סגנון וולגארי וגס – ו-608 (!) התפרצויות לתוך דברי הטוען

הבלוף הגדול!!! איך הצליחו עסקניה של לשכת עורכי-הדין להונות את הבג”ץ?

מי שמדבר על “בית דין שדה”: על חוצפתו וצביעותו של עו”ד ציון אמיר, פרקליטו של נשיא המדינה משה קצב

בבית הדין הארצי של לשכת עורכי-הדין, תיק בד”א 111/06: אנטומיה של חוצפה מימסדית

פנייה אל מיבי מוזר, יו”ר ביה”ד הארצי של לשכת עורכי-הדין: עמוס ויצמן הוא חלאת-אדם, מושחת אשר מוכן לשדוד את הקופה הציבורית. אל תיתן לו לשטות בך

עו”ד אוריאל עינב, יו”ר ועדת האתיקה (היוצא) של לשכת עורכי-הדין מחוז תל-אביב, לא עונה ולא מביע חרטה

עוד על הבלוף הגדול: קריאה לתיקון חוק לשכת עורכי הדין

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר