הרעי”ם בחדר מיון

הרעי”ם בחדר מיון

חנה אייזנמן
31.03.2010 17:48
הרעי"ם בחדר מיון


כי אשקלון הפכה ביום בהיר אחד, לפתע פתאם, כך, מתוך שמים בהירים, לא ממש ברור איך, לעיר בחזית הבטחונית. כמו, ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור – ויאמר אלוקים, תהפוך אשקלון לעיר בחזית בטחונית, והופ, הוקוס פוקוס – אשקלון עיר-חזית-בטחונית. זה בא כהפתעה לשרון ולציפי, לביבי ולברק. ברק, בכלל, ידוע, כמי שקשור איכשהו להפיכת ישובים יהודיים לחזית-בטחונית… מין דיבוק שכזה שרודף אחריו…



ב”ה

 

 

רעי”ם בחדר מיון

 

היום ציפי הבהירה שאשקלון הפכה בשנים האחרונות להיות עיר בחזית הביטחונית”.

 

ביום שישי הפגינו כ-200 אנשי רעי”ם (רוצחי עם ישראל מבית) בתל-אביב, בעד העתקת קברים לצורך בנית חדר מיון ממוגן בבית-החולים ברזילי באשקלון. אינני יודעת באיזו מידה הם בקיאים בנושא ובנסיבותיו, אך, הדבר, בו אין לי שום צל צלו של ספק, היא העובדה, שחיי אדם חשובים בעיני האנשים האלה פחות מקליפת השום, שאילולא כן, כבר מזמן לא היינו אנו מדינה במצור ואשקלון לא היתה עיר ספר!.

 

היום ציפי הבהירה שאשקלון הפכה בשנים האחרונות להיות עיר בחזית הביטחונית”.

 

ג’ומס, הלוא הוא הרע, חיים אורון, מפגין ידוע נגד בנין ארץ ישראל, קובע שיש להתעסק בחיים ולא במתים. למה זה נשמע מוכר? נכון, זו עוד סיסמא מאסכולת חלאת המין האנושי, יהודי-השמאל: “אל תביטו לאחור הניחו לנופלים…”. אז מובן שהעתקת קברי מתים, ואפילו השלכת המתים לאשפה, אינה מעלה ואינה מורידה בעיניהם. מי שמזלזל בחיים, קל וחומר, מזלזל במתים, אלא אם המת הוא רוצח מתועב כמו יצחק רבין.

 

זמן קצר לאחר שהפגינו בתל-אביב רצחו הרעי”ם עוד שני בנים יקרים בעזה. כלומר, הם רצחו אותם מזמן, מאז החלו במדיניות ה”שלום” שלהם, שהרי תהליך השלום ותכנית השלבים להשמדתנו, חד המה – תהליך רצח העם היהודי, המתמשך והולך מאז השתלט השמאל על חיי העם היהודי; מאז כולנו מתים מהלכים, הנופלים אלה אחר אלה. ביום ששי האחרון נפלו עוד שנים, מתים רבים אחרים נפלו לפניהם ועוד אחרים… בל נפתח פה לשטן, אבי השמאל….

 

אשכנזי אמר שנמשיך לנשוך את השפתיים

 

איך הפכה אשקלון להיות “עיר בחזית הבטחונית”?

 

זה התחיל עם בריאתו של שמאל יהודי. בכל העולם כולו אין דבר מתועב יותר משמאל יהודי. זו אנומליה. יהודים אנטישמים זה הדבר השפל ביותר הקיים בעולם, וכאלה הם הרעי”ם. על אלה אמר המשורר יצחק כצנלסון, הי”ד, לפני שעלה בעשן המשרפות השמימה: 

 

“אי אהבת הגויים לאדם מישראל הרי היא חיובית לגבי אלה היהודים המתכחשים לעצמם, ליהודים חנפים, מתרפסים, נכנעים, ומחקים את שכניהם בכל דבר… מתחת הכרתם לא יאהבו הגויים את עניי הרוח, את הדלים שאינם יכולים לתת. היהודים אשר נתנו לעולם כולו, היו יהודים נאמנים, יהודים שלמים, בתוך עמם היו חיים, העשירוהו והעשירו באותה שעה את העולם כולו. אי אהבתם של הגויים ליהודים מתבטלים בפניהם, היא טבעית ומובנת לכל בעל הרגשה: ‘אלה, היהודונים, אם בגדו באלו-היהם, בעמם, באביהם ובאמם – יבגדו גם בנו…” (יצחק כצנלסון, הי”ד, “פנקס ויטל”, 24.7.1943).

 

אבל זה לא כל מה שהוא אמר עליהם. כצנלסון האשים את השמאל היהודי בהשלכת שיקוצים על מורשת-ישראל ועל ארץ-ישראל, על ניהול תעמולה למניעת היהודים מלבוא לארץ מורשתם, נחלת אבותיהם, ותחת זאת, לתבוע שוויון-זכויות בארצות גלותם, במסגרת “אחוות העמים”. ובעיקר, האשים אותם בהבאת ה”שואה”. אילולא ההסתה והתעמולה שלהם, אמר, אילו היו לפחות שלושה מליוני יהודים בארץ ישראל, הנאצים לא היו מעיזים לבצע את מדיניות ההשמדה…

 

 השמאל הוא צאצא אותה אשפת-אדם שאותה הגדירו נביאי ישראל כמהרסים ומחריבים, וחז”ל החילו עליהם דין-רודף.

 

וגם בימי “הישוב”, זחלו אלה אל חיקו והכישוהו, כשכרגיל, הם מצרפים אליהם רוצחים זרים. הנחשים האלה מגיעים לכל מקום ישוב יהודי, בארץ ובעולם, ומשליחים בו את ארסם. אך, אם בעבר נחשבו המופ”סים (פק”פ), השמאל היהודי, לשולים המטורפים והמוחרמים, הרי היום הם ה”מרכז” המוביל את העם לחורבן, כשהם מגייסים לשם כך את הנאצים בכל העולם ומשתמשים בערבים כשכירי החרב שלהם.

 

שמאל ורצח-עם הם מושגים נרדפים.

שמאל ושקר, הם מושגים נרדפים.

שמאל וצביעות, הם מושגים נרדפים.

 

וכל אלה רודפים את העם היהודי.

 

אלה עוקרי החיים והמתים מחבל עזה, היא נחלת שבט יהודה. אלה הם המתחזים לדואגים ל“פלשתינאים” ראש-הנחש הג’יהאדי – שמהם קבל את שמו ו”זהותו”, כאשר, באמת, אותם “פלשתינאים” מעניינים אותם כקליפת-השום, אבל הם מוכנים להפגין אהדה וחיבה ואף לסייע בכל תחום שהוא לשכירי החרב שלהם לרצח יהודים. זו היא דאגתם, לא הפיקציה הנקראת ה“בעיה הפלשתינאית”, אלא, ה“בעיה היהודית”. הם גדולי שונאי ישראל בכל הזמנים. מעולם לא היו כמותם, אפילו לא הנאצים, ואין כמותם במלוא התבל.

 

הם יודעים טוב כמוני, שהג’יהאד מחזיק באדמות לרוב ברחבי תבל, בכלל, וב-99.9% של אדמות המזרח התיכון, בפרט, ובכל זאת יצר, בברכת השמאל היהודי,  את “העם הערבי הפלשתינאי”, מתוך תאוות הרצח. לא אדמות חסרות לחלאת האדם הזו, אלא, הם לעולם אינם רווים מדם יהודים.

 

כאמור, הדבר האחרון החשוב בעיניהם של הרעי”ם, שהפגינו בתל-אביב הם חיי אדם!!! במיוחד אם הוא יהודי.

 

הם ימשיכו “לדאוג” ל”זכויות הלגיטימיות” של “העם הערבי הפלשתינאי”, גם כאשר עם ישראל יתבצר במבצרו האחרון, בתל-אביב, כשגבו לים. היצורים האלה, בשעתם, השתתפו בפרעות תרפ”ט ורצחו יהודים. והיום, לא קשה עוד לעם היושב בציון להאמין לעובדה הזו, הוא למד, בדרך הקשה, עם איזו חלאת אדם יש לו עסק.

 

אשפת האדם הזו הביאה לחורבן חבל ימית. היא הביאה לחורבן נקודות התישבות רבות בשארית ארץ ישראל, שאת רובה המוחלט מסרה לידי הג’יהאד, כבר בתחילת המאה הקודמת. היא החריבה, באמצעות הבובות שבחוטיהן היא מושכת, את הישוב היהודי בצפון השומרון ובחבל עזה, והפיכת הנגב כולו ל”חזית בטחונית”, ועכשו היתום שרצח את הוריו מבקש רחמים בדין כי הוא יתום….

 

הכל ידעו שחורבן חבל-עזה יהפוך את עוטף-עזה לחזית בטחונית, עובדה שהקבוצים, אותם מנוולים שהתנדבו לגרש את היהודים, נכנסו לפאניקה ודרשו להזדרז בבנית גדר הבטחון, טרם הגירוש. כולם ידעו שאשקלון, על מתקניה הבטחוניים, תהפוך לעיר-ספר. כולם ידעו שהנסיגה תגביר את התוקפנות הערבית. כולם ידעו שהנסיגה תעלה הון-תועפות בכל היבטיה ותחומיה, כולם ידעו שהיא תעלה לנו בדמים יקרים, תרתי משמע, ובכל זאת ביצעו בארץ ישראל את מדיניות-הנאצים, כשחלק גדול מקרבנותיה הם ניצולי-השואה ההיא.

 

נורא נורא חשוב, פתאם, לבנות מהר את חדר-המיון הממוגן, בביה”ח ברזילי, שאם לא כן, אנשים ר”ל ימותו, וזה יצער מאד את הרעי”ם…. ולמה ימותו, כבר אמרנו – כי אשקלון הפכה ביום בהיר אחד, לפתע פתאם, כך, מתוך שמים בהירים, לא ממש ברור איך, לעיר בחזית הבטחונית. כמו, ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור – ויאמר אלוקים, תהפוך אשקלון לעיר בחזית בטחונית, והופ, הוקוס פוקוס – אשקלון עיר-חזית-בטחונית. זה בא כהפתעה לשרון ולציפי, לביבי ולברק. ברק, בכלל, ידוע, כמי שקשור איכשהו להפיכת ישובים יהודיים לחזית-בטחונית… מין דיבוק שכזה שרודף אחריו…

 

ולמה להכביר עוד במלים? בכל התומכים בבנין חדר-המיון, דווקא באותו מקום השנוי במחלוקת, אין גם אחד העושה זאת לשם שמים, כווווולם עושים זאת מתוך שנאת ישראל. אילו היה מדובר בקברי-ערבים, והערבים היו מתנגדים להעתקתם, היינו רואים את כל הטינופת שהפגינה בתל-אביב נגד ליצמן, מובילה התפרעות של ערבים “מפגינים” נגד הגזענות היהודית… כולכם יודעים שכך הוא!

 

כל הכתבלבים הגבלסיים היו מוכיחים באותות ובמופתים שהבניה במרחק כמה מטרים מאותו מקום, אינה מסכנת כלל וכלל חיי אדם. כווולם היו מזכירים שבנית חדר המיון נדחתה במשך שנים ולא בגלל ה”חרדים”. וכולם היו אומרים שסיכון מחושב למען שמירה על הדמוקרטיה ולמען השמירה על הסדר הציבורי, הוא ראוי ורצוי….

 

ועוד יותר בקיצור – מדובר פה באנטישמיות צרופה, שאין לה שום קשר לקדושת-החיים, בוודאי לא לקדושת חיי יהודים.

 

אשר לציפי….. ראינו לעיל את התייחסותו של יצחק כצנלסון. האשה השפלה הזו נואמת מבוקשת בכל התכנסות אנטישמית, כמו שמעון פרס. והמוטאציות האלה מאמינים שזה הם, זו אישיותם, שאין לעמוד בפני קסמיה, היא המזכה אותם בהתחככות עם שוע(ל)י עולם. ובאמת, הם מעוררים שאט-נפש בכל שומעיהם ורואיהם, אך שירותם לתכנית השלבים העולמית לפתרון-הסופי לבעיית-היהודים לא תסולא בפז. זו הסיבה היחידה ל”מקובלותם” בעולם.

 

חלאת המין האנושי כבר אמרנו?

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר