מון-קי ביזנס

מון-קי ביזנס

חנה אייזנמן
24.03.2010 18:13
מון-קי ביזנס


ואכן, בדיוק כפי שאמר נתניהו – הם נתנו ואז קבלו. הם שלחו טילים וקבלו נשק, הם שלחו פצצות חיות, וקבלו שירותי בריאות, הם נתנו לשומרים במסוף הדלק, מה שנתנו, וקבלו דלק. הם קבלו חשמל, הם קבלו מים, הם קבלו מזון, הם קבלו נמל, הם קבלו “רשות”, והם היו אסירי תודה – הם לא הפסיקו לשלוח מתנות מדליקות.



 

ב”ה

 

 

מון-קי ביזנס

 

הם דיפלומטים מכובדים, לובשים חליפות, מדברים חלקלקות ומקדמים רצח-עם

 

עולים-לרגל השלום. אובמה, בידן, מיטשל, הילארי וגם בן-קי מון, ובקיצור – מונקי. מונקי בא לראות בסבלותיהם של העזתים וגם יודע מי אשם, היהודים, כמובן.

 

כשכל הנ”ל מריחים דם יהודים, הם נתקפים בנוסטלגיה לימים היפים של שנות האלף תשע מאות ושלושים… כל סרסורי-השלום הנ”ל הם רוצחים. כן! חד וחלק. הם דיפלומטים מכובדים, לובשים חליפות, מדברים חלקלקות ומקדמים רצח-עם. כרגיל, את רצח העם היהודי. הם יודעים בדיוק מה הם עושים. אם בימים היפים ההם, השתתפותם היתה, לרוב, סבילה, הרי היום הם השחקנים הראשיים.

 

זה נכון וצודק והגיוני ומובן מאליו שדיפלומטים מקדמים את האינטרסים של מדינותיהם, להבדיל מ”מדינת ישראל” המטורפת, אבל שום אינטרס לא יכל להצדיק רצח-עם, אבל זה מה שהם עושים, ולא בפעם הראשונה.

 

כולנו יודעים שעל “השואה” אין כפרה, כלומר, הם כולם חייבים לנו, אך הם ממשיכים בשלהם, בנאציזם.

 

חובה להודות על האמת – לא היינו מגיעים למצבנו הנוכחי, אילולא שלטה בחיינו המדינה שהשמאל בנה, בסימן אדום. כבר אמר מי שאמר – כמה דם יהודים כבר נשפך בגלל הסמרטוט האדום…. וזה היה לפני שהשמאל בנה את המדינה. היהודים בנו את הארץ, גירשו את הכובש הזר, ואז קפץ השמאל בראש והשתלט על הכל, וגם לקח לעצמו את כל הקרדיט. אילו ידעו אז לוחמי החירות, שחילופי השלטון יביאו עליהם עריצות ורוע גדולים משהיו, אולי לא היו מתאמצים כל כך. אילו נמשך השלטון הזר, שאינו דובר עברית, היו, לפחות, מזהים את האויב. במקרה הנוכחי, הקרבנות אינם מעיזים להודות, אפילו בינם לבין עצמם, שהשולטים בנו, הדוברים עברית, אינם משלנו אלא ערב רב מתועב, האויב המסוכן ביותר שקם לעם היהודי מעודו.

 

עזה כמשל

 

יתנו יקבלו לא יתנו לא יקבלו

 

לאחר שחרור עזה על ידי היהודים, ובמיוחד לאחר שהחלה ההתישבות היהודית בחבל עזה, הגיעה לעזתים הרווחה. אבל מה, כמו העקרב העוקץ את הצפרדע המעבירה אותו את הנהר, כן הערבים, קשה עליהם ההתגברות על יצר הרצח, וכאשר הם מקבלים  את כל העידוד מיהודונים נאלחים, על אחת כמה וכמה.

 

והם רוצחים. מורשת תרפ”ט, שאז הם טבחו בקהילה היהודית בעזה, טרם היות “מדינה” וטרם היות “כיבוש”.

 

בשעתו אמר המנוול, נתניהו –  יתנו יקבלו לא יתנו לא יקבלו – ושמעון פרס, יש”ו, אמר – להם אין מה לתת לנו יש…

 

ואכן, בדיוק כפי שאמר נתניהו – הם נתנו ואז קבלו. הם שלחו טילים וקבלו נשק, הם שלחו פצצות חיות, וקבלו שירותי בריאות, הם נתנו לשומרים במסוף הדלק, מה שנתנו, וקבלו דלק. הם קבלו חשמל, הם קבלו מים, הם קבלו מזון, הם קבלו נמל, הם קבלו “רשות”, והם היו אסירי תודה – הם לא הפסיקו לשלוח מתנות מדליקות. והם היו כל הזמן המסכנים. כווווולם הכמירו את רחמיהם על “האוכלוסיה החפה מפשע” בעזה.

 

אנו קוברים את מתינו, הם מחלקים סוכריות. אנו קוברים דור שני ושלישי לניצולי השואה, והם מתבכיינים על נאכבה.

 

ולאחר שהם ממש הגזימו בנדיבות הלב שלהם, לאחר שקיימו מצוות משלוח ששת אלפי מנות פצמ”רים, חשו שרון ופרס שאין זה נאה להישאר חייבים, אשר על כן, לשמחת לבם של הנדיבים, ניקו את עזה מיהודים, ועזה חוברה לה יחדיו, חולות מדבר ואשפת אדם.

 

כבר שמענו שזה ענין של זמן עד שצה”ל יחזור לרצועת עזה. שוב ייהרגו יהודים, אבל יהיו אשמים בפשעי מלחמה, שוב תהיה נסיגה וחוזר חלילה, ומונקי בא להטיף מוסר!

 

כך זה עובד – נרצחים, נלחמים ומתים, נסוגים ונרצחים ונרצחים ונרצחים ונרצחים וסופגים גינויים. מתכנסים ב“גבולות אושוויץ” ושוב יכולה ה”מדינה במצור” להתבכיין, האח, הידד. ומון קי שבא מן המזרח-הרחוק, בו אין הסטוריה של “בכל דור ודור עומדים עלינו  לכלותנו” משתדל לסגור את הפער.

 

במקום לומר לכל הרוצחים שלעיל – לכו לכל הרוחות, אנו יכולים להגן על עצמנו. יש אלוקים! יכולנו להיות מעצמה, לאחר מלחמת ששת הימים, אבל…

לא, אין זו אשמת כל הרוצחים שלעיל. להם לא היה הכח להסיג אותנו לאחור, זו חלאת המין האנושי, העמוס עוז’ים המתבכיינים על “כבשת-הרש הפלשתינאית“, כשהם מתכוונים לכבשת-הרש שלנו, לאחר ש”העם הערבי” – “פלשתינאי” ואחר – שדד מאיתנו, בחסות בריטניה, כ-80% מארצנו.

 

ולמה מונקי והילארי והציוני הדגול, בידן, אובמה ומיטשל ובריטניה הנאצית, יכולים להטות משפט בעזות מצח כזו? נורא נורא פשוט. במשך שנים יורים העזתים על כל דרום הארץ, “ישראל” שותקת, לאחר ביצוע מדיניות היודנריין בחבל עזה, התגברה התלהבות המרצחים לרסס את הדרום בטילים, ו”ישראל” שותקת…. ולמה “ישראל” שותקת? כי “ישראל” מאחיזה את עיני העם היושב בציון ב”שלום”, ואיך תודה שזו אחיזת עינים, עורבא פרח, הבל ורעות-רוח? טוב לה להקריב את חייהם של אלפי יהודים ואף את עתיד הישוב היהודי בארץ ישראל, ובלבד שלא תצטרך להודות שכל זה שקר וכזב, ואפילו לא טעות, אלא, זדון.

 

ובעצם, היא אינה שותקת. היא כל הזמן זועקת – שלום, שלום…. וההד חוזר מן החולות ומהרי הטרשים. היא מביעה את כאבה על סבל ה”פלשתינאים”, היא מבטיחה להביא הקלה ל”סבל האוכלוסיה הפלשתינאית”, ואיש אינו יודע, שהסובלים כאן הם רק היהודים! שהיהודים הנעים בפיסת הקרקע הקטנה שנותרה להם, נוסעים ברכבים ממוגנים ובכל זאת נרצחים, והערבים נעים בכל אתר ואתר, בלא שום חשש, ובצדק, איש אינו פוגע בהם. שלערבים מותרת הכניסה לכל מקום, על היהודים הכניסה אסורה, וגם אילולא נאסרה, אנשים לא היו נכנסים, כי סיכוייהם לצאת שוב, ולא כגופה, קלושים.

 

העולם הנאצי, בראשות השמאל היהודי מקיים את “שבוע האפרטהייד”. לשמוע ולהקיא… יהודים נטבחים בכבישים, לעיתים כמה מבני אותה משפחה, אז סללו כביש, בו יוכלו יהודים לנסוע וגם להגיע ליעדם ולא לבתי הקברות. בכביש הזה פתוחה הנסיעה רק לקרבנות הפוטנציאליים ולא לרוצחים המועדים. וזה “אפרטהייד”!

אם יש גרועים מן הנאצים בעולם, ויש, הרי אלה הם יהודי השמאל. “שבוע האפרטהייד” הוא היתום שרצח את הוריו ומבקש רחמים בדין כי הוא יתום….

 

אשפת האדם היהודונית מאמינה עם כל שלב של התקדמות תכנית השלבים להשמדתנו, שהנה, זו הפעם, תתקבל אל חיק אחוות-העמים, הרי, שנאת-ישראל שלה אינה נופלת משלהם, והם אף מצטיינים בה, הם מוכנים למכור את אמם יולדתם, למען הזכות לחבק ידים מגואלות בדם תינוקות יהודים…  אבל, לא הולך להם… איתרע מזלם להיוולד לאמא יהודיה, ועל כך הם שונאים אותה, ואולי, זו הסיבה שהם מוכרים אותה… ע”ע אורי אבנרי.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר