תשובות לשאלות הבהרה לא כרוכות בשכר טרחה

תשובות לשאלות הבהרה לא כרוכות בשכר טרחה

ד”ר אברהם בן-עזרא
16.10.2009 08:46
תשובות לשאלות הבהרה לא כרוכות בשכר טרחה


בתי המשפט מזכים את המומחים בשכר טרחה על כך שהם, המומחים, מואילים להבהיר את חוות דעתם………



תשובות לשאלות הבהרה לא כרוכות בשכר טרחה

מאת: ד”ר אברהם בן-עזרא

 

מומחה המתמנה על ידי בית המשפט מגיש חוות דעת מקצועית. יש לדעת כי השפה המקצועית של המומחה לא תמיד ברורה להדיוט, לא רק בגלל שימוש במונחים לא ברורים אלא גם עקב כיווני חשיבה וניתוח מצבים בתחום שהוא זר למי שאינו מומחה.

 

זאת ועוד, יש ומתבקשות הבהרות בגלל שעולה חשש כי המומחה סטה מכתב מינויו או שכלל בשיקוליו גם שיקולים זרים. במצב בלתי ברור זה, עדיף כי המומחה יישאל שאלת הבהרה מאשר ייחשד במסגרת חקירה בבית המשפט, שלא החשש אינו מוצדק ולמומחה יש הסבר המניח את הדעת באשר לקביעותיו המקצועיות.

 

והיה ולא כך הוא הדבר, או כאשר המומחה לא עונה לשאלות, יוזמן לחקירה.

 

לאור האמור לעיל, הדעת אינה סובלת כי המומחה יקבל שכר נוסף עבור תשובותיו לשאלות הבהרה.

 

טענה זו נטענת על ידי כבר שנים רבות, ועדיין בית המשפט מזכה את המומחים המתמנים על ידו בתשלומי סרק עבור תשובות לשאלות הבהרה הבאות להבהיר את חוות הדעת שלהם עצמם, דבר שאינו ראוי.

 

כמומחה המתמנה על ידי גורמים שונים, פרטיים וציבוריים לרבות בית המשפט, איני נוהג להגיש חשבון שכר טרחה עבור שאלות הבהרה על חוות דעתי, ללא כל קשר למספר השאלות ולמהותן.

 

להלן מובאים פסקי דין המאמצים גישה זו:

 

ת”א 05 / 17187 לוי אלי נ’ זהבי לירון [פדאור 05 (18) 455 ], עמוד 3 שופט מ’ קליין, בית משפט ה שלום בתל אביב

 

להלן ציטוט המראה כי הסתייגות לגבי מספר השאלות, קבע בית המשפט כי לא ישולם שכר טרחה עבור תשובות לשאלות ההבהרה:

 

“שאלות הבהרה :

בעלי הדין יהיו רשאים לפנות בשאלות הבהרה, בתוך 15 יום, מיום קבלת חוות הדעת.

שאלות ההבהרה ישלחו למומחה בכתב, עם העתקים לתיק בית המשפט ולב”כ הצד שכנגד.

המומחה ישיב על שאלות ההבהרה בכתב בתוך 15 ימים מיום קבלתן, עם העתקים לבית המשפט ולב”כ הצדדים.

מספר מועט של שאלות הבהרה (לא חקירה נגדית) לא כרוך בתשלום נוסף, שאלון שהוא למעשה חקירה נגדית, כרוך בתשלום נוסף שיחול על מציג השאלות וכפי שיקבע בית המשפט.

שכר המומחה והוצאותיו:

הצדדים ישאו בשלב זה, בחלקים שווים, עד אשר יקבע בית המשפט אחרת, בשכר המומחה.

בית המשפט קובע את שכרו של המומחה, בשלב זה בסך של 2,000 ש”ח בתוספת מע”מ.

שכר המומחה מעבר לסכום הנ”ל כפוף לאישור ביהמ”ש”.

 

ת”א 04 / 25810 בלדינגר דריה נ’ גיל עודד [פדאור 05 (20) 353 ], עמוד 2 שופטת: מארק הורנצ’יק דליה, הית משפט השלום תל אביב

 

להלן ציטוט המראה כי הסתייגות לגבי מספר השאלות, קבע בית המשפט כי לא ישולם שכר טרחה עבור תשובות לשאלות ההבהרה:

 

“6. שאלות הבהרה

בעלי הדין יהיו רשאים לפנות למומחה בשאלות הבהרה, בתוך חמישה עשר (15) ימים,מיום קבלת חוות הדעת.

שאלות ההבהרה ישלחו למומחה בכתב, עם העתקים לבית המשפט ולב”כ בעל/י הדין האחר/ים.

המומחה ישיב על שאלות ההבהרה בכתב, בתוך חמישה עשר (15) ימים מיום קבלתן, עם העתקים לבית המשפט ולב”כ בעל/י הדין האחר/ים.

מספר מועט של שאלות הבהרה (לא חקירה נגדית) לא כרוך בתשלום. שאלון שהוא למעשה חקירה נגדית, כרוך בתשלום נוסף שיחול על מציג השאלות כפי שיקבע בית המשפט”.

 

בפסק הדין הבא, ת”א 02 / 5038 אוסטרובסקי ילנה נ’ שיכון ופיתוח לישראל בע”מ [פדאור 08 (36) 167 ], עמוד 1-2 בבית משפט השלום בירושלים, שופט: אלכסנדר קליין – כלול דיון יותק מנומק בסוגיה, ומכיוון שכל פסק הדין דן בכך, יובא להלן במלואו:

 

*    *    *

 

א 5038/02

א 6470/02

א 2520/06

 

בפני:                            כב’ השופט אלכסנדר רון

 

התובעים

בתיק 6470/02:           

1. אוסטרובסקי ילנה (ניתן פס”ד)

2. ופרינסקי קירה (ניתן פס”ד)

3. עזבון המנוחה סימה לוין ז”ל (ניתן פס”ד)

5. ווליאמס חנה (ניתן פס”ד)

6. ווליאמס דומיניק (ניתן פס”ד)

התובעים

בתיק 2520/06:           

7. יורי גרשוביץ’ (ניתן פס”ד)

8. אידה גרשוביץ’ (ניתן פס”ד)

 

נגד

 

הנתבעות:                    

1. שיכון ופיתוח לישראל בע”מ

ע”י ב”כ עו”ד באום

2. מדינת ישראל

ע”י ב”כ עו”ד פואה

 

שולחות

הודעת צד ג’:                

1. שיכון ופיתוח לישראל בע”מ

2. מדינת ישראל

 

נגד

 

צדדים שלישיים:

1. ק.מ.י.ע יזום קבלני בנין והשקעות בע”מ (ניתן פס”ד)

ע”י ב”כ עו”ד הכהן

2 . מהנדס מאיר חבר

ע”י ב”כ עו”ד בן עוליאל

3 . מהנדס יעקב מישאל

4.מישאל חברה להנדסה ובנייה בע”מ

ע”י ב”כ שיפטן

 

החלטה

 

1.החלטה הניתנת בעקבות מחלוקת שהתעוררה בין הצדדים בשאלה האם מגיע למומחה הנכבד, המהנדס ישראל דוד, שכר טרחה עבור התייחסות לשאלות הבהרה. דומה, ייאלץ בית המשפט להתייחס בנסיבות העניין לחוות הדעת ולשאלות ההבהרה מעט בהרחבה.

2.עם זאת, אפתח בהתייחסות לסוגיית שכר הטרחה הנדרש על ידי מומחה בעד מתן תשובות לשאלות הבהרה, ולו בקליפת האגוז. כללית, תפיסתי היא שלא זכאי מומחה לשכר טרחה עבור מתן תשובות לשאלות הבהרה, וממה נפשך: אם לא נועדו השאלות אלא לכך שיבהיר המומחה במעט את מסקנותיו, היינו שאלות שהתשובות עליהן פשוטות ואינן אלא שאלות הבהרה , אין זה סביר שידרוש מומחה שכר טרחה נכבד עבור מכתב שלא יכלול אלא ניסוחים מעט מבהירים, ואולי מרחיבים, של תשובות שניתנו קודם לכן והיו, אולי, מעט לאקוניים; ומנגד, אם אכן לוקות מסקנות מומחה בחוות דעתו המקורית באי בהירות, אין זה הוגן כלפי בעלי הדין כי יידרשו לתשלום נוסף כדי שיבהיר המומחה את מסקנותיו, וזאת לאחר שגבה כבר את שכר טרחתו.

ואולם, ספק עד כמה ניתן לראות בשאלות שפורטו במכתב בא כח שיכון ופיתוח בע”מ משום שאלות הבהרה במשמעותו המקובלת של המושג בהקשרים הרלוונטיים.

3.עמדת בית המשפט מחייבת התייחסות לחוות הדעת המקורית שנחתמה על ידי המהנדס דוד ביום 1.11.05. ככלל, ניתן לאבחן במסקנות המומחה שני אלמנטים מרכזיים. האחד, משקף את מסקנתו ההנדסית המקצועית, ומגלומים הדברים, בין היתר, בסעיף 3 של פרק הסיכום בעמוד 20 כי: “מבחינה הנדסית של המבנים, נראה בבירור כי הנזקים הינם תוצאה של שקיעות דיפרנציאליות (הבדליות) בביסוס, כיוון שכלונסאות הביסוס נתונים בתוך מילוי בלתי יציב ולמעשה כשלו בתפקודם”. פירוט מסוים של מסקנותיו נכלל בהמשך הדברים בסעיף 7 של פרק הסיכום. השני שבאלמנטים הנכללים בחוות הדעת עניינו במסקנות המומחה בשאלת האחריות לכשל האמור, ובתמצית הדברים מסקנתו היא, כי משרד הבינוי והשיכון נושא בעיקר האחריות.

4.עיון מעמיק בשאלות ההבהרה שמרביתן, לטעמי, לאו שאלות הבהרה הן, מעלה שהן מתייחסות לקביעת האחריות. דוגמאות למסקנה זו ניתן למצוא בין שאלות ההבהרה למכביר. שאלת הבהרה 2 למשל, מבקשת להפנות את המומחה להנחיות כאלה ואחרות שניתנו (לדעת כותב המכתב) בנושא; שאלת הבהרה 7 מדגישה בבירור את הטרוניה ביחס למסקנות המומחה בשאלת האחריות תוך הפנייה ליומן עבודה מסוים, וכאמור זהו עיקר עניינן של שאלות ההבהרה בכללותן.

5.כלל ועיקר. בית המשפט, בכל הצניעות, מכיר את מלאכתו ויודע להבחין הבחן היטב בין מסקנות מקצועיות כגון בעניין הגורם שבעטיו נבנה הבית בצורה לקויה, לבין שאלת האחריות אשר, לסופו של יום, רובצת לפתחו של בית המשפט. ער אני לכך שבהחלטה בה מונה המומחה, נתבקש הוא על ידי השופט שבפניו התנהל אותה עת הליך זה, להתייחס גם לשאלת האחריות. עם זאת, מובן, שלסופו של יום עתיד בית המשפט להפעיל בנושא את שיקול דעתו הוא, וזאת, לא לפני, שנקבעה סוגיה זו לדיון ולטיעון ובמידת הצורך גם לשמיעת ראיות. מכאן גם קצרה הדרך למסקנות המתבקשות ביחס לשאלות ההבהרה. לא נועדו השאלות, ולפחות רובן, אלא להתפלמס עם המומחה ביחס לקביעתו בשאלת האחריות, ולכך, כאמור, אין בנסיבות העניין טעם. במקביל אף ראוי לפטור את המומחה ממתן תשובות לשאלות אלה וממילא מי שלא ישיב על שאלות, גם לא ידרוש תוספת שכר טרחה.

6.שאלות ההבהרה הלגיטימיות היחידות נוגעות לדרך בה הגיע המומחה למסקנתו המקצועית בדבר הגורם לכשל בביסוס הבית: כיצד הגיע למסקנותיו, מה בדק המומחה בדרך למסקנות אלה וכדומה. סוגיות אלה שוליות במסגרת שאלות ההבהרה, ואולם, אם ישאלו, מצפה בית המשפט מהמומחה לתשובה מפורטת ותשובות אלה יינתנו בחינם.

7.בשולי הדברים ניתן על ידי מבקש התשובות ביטוי להערכתו, שמסמכים רלוונטיים שונים לא היו בפני המומחה. למיטב הערכה, גם לאחר עיון באמור בעמודים 4-7 לחוות דעת המומחה, עמדו המסמכים הנדונים בפניו, ואף אם לא, אין לבעלי הדין להלין, אלא על עצמם שלא עשו כן. ומכל מקום, בשים לב לכל האמור, גם ביחס למסמכים הנדונים, אין לטענות כלפי המומחה ערך רב באשר, כאמור, תעמוד שאלת האחריות, ממילא, לפתחו של בית המשפט.

8.סוף דבר, מוחק אני את שאלות ההבהרה, ואולם, נכון אני לאפשר לכל הצדדים לנסח שאלות חדשות – רק, ואך ורק, שאלות הבהרה שיתייחסו למסקנותיו המקצועיות של המומחה. על שאלות אלה, ישיב המומחה בתוך 14 יום מהמועד בו נתקבלו במשרדו ובלא דרישה לתוספת שכר טרחה.

ניתנה היום ט”ו בחשוון, תשס”ט (13/11/2008) בהיעדר הצדדים.

 

 

*   *   *

 

עד כאן פסק הדין.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר