אני התלוננתי בפני מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, בתפקידו כנציב תלונות הציבור על מנכ”לית לשכת עורכי-הדין, לינדה שפיר, אשר מחפה על מהלך מושחת, ומסרבת למסור לי מידע מסויים, אליו היא מתייחסת אליו כאל רכושה הפרטי.

התיק הגיע לידיה של עורכת-הדין רחל אבני, המתהדרת בתואר “מנהלת בכירה של אגף”. וכיוון שזו הקדיחה את תבשילה, חזרתי אליה, והסברתי לה מדוע היא טועה, וגם עמדתי על כך שהיא התעלמה מטענותי, אשר היו תשובה ניצחת מראש לטענותיה הצפויות של לינדה שפיר, מנכ”לית הלשכה, וגם הבעתי את החשש שהיא משת”פית של הצוררים בלשכת עורכי-הדין, היא משטרת המחנה.

אבל, מסתבר, הקדחת התבשיל לא הספיקה לה, והיא הייתה מוכרחה להקדיח גם את המוקדח – דבר שלא יכולתי לעבור עליו בשתיקה, ועל כן פניתי אל הממונה עליה, מנהל הנציבות עו”ד הלל שמגר, בתלונה חריפה, בה הצגתי את השאלה אם אבני רחל היא מושחתת המשתפת פעולה עם הנילונים בקנוניה נגדי, או לוקה בהבנת הנקרא, או שבעיות הראייה שלה הן כאלה שהיא לא מסוגלת לקרוא אותיות בגודל 48 נקודות.

כמובן שהייתה זאת שאלה רטורית, כי בהמשך הבאתי את שמגר, צעד-אחר-צעד אל המסקנה הבלתי-נמנעת (לפחות לטעמי):

עו”ד אבני רחל היא מושחתת, והיא משתפת פעולה עם לינדה שפיר המושחתת, ועם כל המושחתים בלשכת עורכי-הדין, אשר קשרו למשוך אותי למחוז תל-אביב, משום שהם יודעים שבשום מחוז אחר של הלשכה לא יעשו לי את מה שהם עשו לי, ורוצים להמשיך לעשות לי.

לאור המסקנה הזאת ביקשתי משמגר לקחת את הטיפול בתיק הזה לידיו האישיות, וכדי להקל עליו את המלאכה חזרתי בתמציתיות על ההשגות שלי על טיפולה של אבני בנושא, וסיימתי במשאלה:

ובבקשה ממך: אל תיתן לאמון הציבור בנציב התלונות להידרדר לרמתו של אמון הציבור במערכת המשפט, שהיום כבר אין חולק על כך שהוא בשפל המדרגה.

והנה, בעודי מחכה לתשובתו של שמגר, בתור הממונה על אבני, אני מקבל תשובה מאבני עצמה, בזו הלשון:

—– Original Message —–

From: ombudssend

To: quimka@quimka.com

Sent: Thursday, August 20, 2009 8:56 AM

Subject: תלונתך על לשכת עורכי הדין

 

‏כ”ח באב התשס”ט

‏18 באוגוסט 2009

 

                                                                  בתשובתך נא ציין

                                                                  תיק מס’ 389904

לכבוד

מר שמחה ניר

quimka@quimka.com

 

שלום רב,

 

הנדון: תלונתך על לשכת עורכי הדין

                                 סימוכין: מכתבך מיום 15.8.09

 

אני מאשרת קבלת מכתבך שבסימוכין.

 

המכתב רצוף הכפשות ונאצות, ולפיכך לא ייענה.

 

 

                                                        בכבוד רב,

 

 

                                                        רחל אבני, עו”ד

                                                        מנהלת אגף בכירה

 

העתק:         עו”ד הלל שמגר, מנהל נציבות תלונות הציבור

 

אבל כיוון שבסרט הזה כבר הייתי אין-ספור פעמים, כיוון שלא עשו אותי באצבע, וכיוון שאת הבתולים שלי כבר איבדתי מזמן, לא נשארתי חייב:

 

מרת רחל אבני,

לא פניתי אליך, ודעתך עלי ועל כתבי מעניינת אותי כקליפת השום.

את כתבי-ההגנה שלך תפיצי במקומות אחרים.

לא ברור לי איך פנייתי הגיעה אליך, ממתי עובדי הנציבות מבקרים גם את עצמם, ומדוע לא פסלת את עצמך מלדון בפנייתי זו.

את נדרשת, איפוא, להחזיר את התיק למנהל הנציבות, מר שמגר, הנמען היחיד לפנייתי זו.

באותו הכבוד שאת רוחשת לי,

שמחה ניר, עו”ד

נראה מה האישה הזאת תעשה עכשיו.