סדנא דשמאל חד-הוא

סדנא דשמאל חד-הוא

ברט פרלוטסקי
26.03.2009 19:33
סדנא דשמאל חד-הוא


אין אלה רק הדברים הגדולים שהוא עושה, כמו השלכת גלגלי הצלה, במליארדי דולרים, למפעלים כושלים, גם לא התקציב מוכה השחין, וגם לא האיום של יישום “חוק ההוגנות” (בתיקשורת) הגורמים לי חלחלה. זו גם איננה דרישתו של הנואם הצח והדגול לטלפרומפטר, כדי להגיד – אהלן. אני מתכוון ל- תשע מאות מליוני הדולרים, שראש המטות המשולבים תרם לחמאס,





Our left-wing lug nut


Posted: March 25, 2009
1:00 am Eastern

סדנא דשמאל חד הוא

 

ברט פרלוטסקי

 

תרגום: חנה אייזנמן

 

 

 

מתוך דאגה עמוקה לעתידה של אמריקה, אני מבקש להאמין שאותם אנשים שהצביעו לאובמה, באמת לא ידעו, עד כמה מסוכן האיש הזה לאמריקה. זאת, למרות ששבתי והזהרתי אותם שהוא בורג בגלגלי השמאל. נראה, כאילו, גדודי מעריציו הופנטו, או נזרה עליהם אבק קסמים. כעיוורים, שמעו רק את המלים “תקווה” ו”שינוי”, ואלה נשמעו באזניהם כמשפטים שלמים המצטרפים יחדיו למדיניות לאומית.

 

ואנו סברנו שאדם בוגר שמדריכיו וכמה מחבריו הטובים ביותר, הם ביל איירס*, ג’רמיה רייט, טוני רצקו, שאול אלינסקי, האנשים ב- ACORN Association of Community Organizations for Reform Now והמושחתים ביותר שבין הפוליטיקאים בשיקגו, צריך היה לשבת בתא מרובע בכלא ולא בחדר הסגלגל.

 

אני, אישית, חשתי כקווין מקארתי בסרט, “פלישת חוטפי הגופות”, והתאמצתי להזהיר את תושבי הארץ מפני הכנופיה הנמצאת בתוכנו, שכל כוונותיה – זדון.

 

אין אלה רק הדברים הגדולים שהוא עושה, כמו השלכת גלגלי הצלה, במליארדי דולרים, למפעלים כושלים, גם לא התקציב מוכה השחין, וגם לא האיום של יישום “חוק ההוגנות” (בתיקשורת) הגורמים לי חלחלה. זו גם איננה דרישתו של הנואם הצח והדגול לטלפרומפטר, כדי להגיד – אהלן. אני מתכוון ל- תשע מאות מליוני הדולרים, שראש המטות המשולבים תרם לחמאס, ונורא יותר, הצעתו לחייב את החיילים המשוחררים לממן בעצמם את הטיפולים הרפואיים, להם הם נזקקים, בגין פגיעות במהלך שירותם הצבאי (זה מה שנקרא – לזרות מלח על הפצעים). ואל נשכח את שליחת דיוקנו של צ’רצ’יל בחזרה לשגרירות בריטניה, כשמעשה אינפנטילי זה מלווה בהפגנת זלזול בראש ממשלתה של בת הברית הנאמנה ביותר שלנו, כאילו היה שוכן-ביבים.

 

מצחיק, אם אני זוכר נכונה, חסידי אובמה הבטיחו שהוא, באופן אישי, ידאג להפוך את אמריקה לפופולארית בעולם כולו. ובאמת, עד כה, הוא כבר פשט ידו לקובה, לוונצואלה ולאיראן, וכאשר יפַנה אובמה את גוואנטאנמו ירקדו האיסלאמיסטים ברחובות טהראן ערב הטלת הפצצה על ישראל.

 

ביחס למהומה האחרונה בענין הבונוסים ב-AIG, אני חושש שאני אחד מן הבודדים שלא נרעשו מכך. מבחינתי היה זה נסיון של הממשל להסיט את דעת-הקהל, בדיוק כמו ההתקפה השערוריתית על רש לימבאו או הרעשת תעשית התרופות על ידי קלינטון. איני אומר שאני מאושר לנוכח הענקת הבונוסים, אבל, הסכם הוא הסכם, אני מעדיף לראות חבורת בני-חלאה נוטלים ללא הצדקה מיליונים מאשר לראות את היום בו הסכמים באמריקה לא יהיו שוים את הנייר עליו נכתבו.

 

אני מוסיף ושומע אנשים בתיקשורת יוצאים מכליהם לנוכח העובדה שעובדים בחברה משלשלים לכיסיהם 4 מיליוני דולרים משל משלמי המסים בתמורה להיותם אפסים בעבודתם, ונמאס לי. איך זה שאיש אינו דורש ש-435 חברי קונגרס צדקניים ו-100 סנטורים שחצנים יחזירו את משכורותיהם? אלה הם האנשים, שלא רק התעלמו מקריסת הכלכלה, אלא, דחפו את מדיניות מתן הלוואות לקנית בתים לאנשים שאפילו סירי לילה לא השיגה ידם לקנות, מדיניות שהיתה הגורם המרכזי לשואה הפינאנסית.

 

ואם לא די בכל אלה, אני שומע שאובמה וחבר מרעי החוק שלו מתכוונים לתת ל-AIG לפחות עוד 30 ביליוני דולרים. אז, אולי, במקום להתבונן בפוליטיקאים העושים-רוח בגין אותם 165 המליונים העלובים, בבונוסים, ובמקום להאזין לאיומי צ’רלי שומר שישיג את הכסף באמצעות הפעלת ה-IRS שיכתוש עד מוות את אותם אנשים, השמוקים בוושינגטון, פשוט, ירשמו לחברה, בפעם הבאה, צ’ק על סך 29,835,000,000 דולר?

 

בסקרים שנערכו לאחרונה, מתברר שאובמה והדמוקרטים, לאחר ירח דבש קצר יחסית,  איבדו משהו מזהרם, למרות עבדותה הנרצעת של התיקשורת, בשירותם, מה שמזכיר לי אמירה של אוסקר ווילד, שמפלי הניאגרה הם רק האכזבה השניה של כלה אמריקאית.

 

כאן, בהוליווד, אובמה נחשב עדיין לנס. מבטאים את שמו בקדושה, כזו בה מזכירים הנוצרים את שמו של ישו, וכזו בה מזכיר ביל מאהר את שלו.

 

נו, טוב, הוליווד הוא מקום מיוחד במינו, בו שועי הארץ מתנהגים אל עובדי הבית שלהם, כאל קוּלים מורעבים, אך דורשים שוושינגטון תעשה יותר למען העניים והמדוכאים. הוליווד הוא מקום בו מאמינים השחקנים שהאלוהים נברא בצלמם כדמותם, והשחקניות מלאות כל כך בפלסטיק וקולאגן, שאפילו כלביהן שלהן אינם מצליחים לאתר אותן בתוך ההמון.

 

אני בטוח ששון פן חושב שהוא ראוי להיות השגריר בקובה, והוא גם היה זוכה בתפקיד, אילו התברר לממשל שפן חייב כספים לשלטונות המס.

 

ובתוך כך, בעודי חולם שמושכות השלטון יחזרו לידי הקונסרבטיבים, אני דואג, שמא, בינתיים, ימצאו הליברלים דרך להטיל מס על חלומותינו.

 

ולבסוף, למעוניינים –בעוד 117,936,218 שניות, תסתיים כהונתו של אובמה. אבל, מי סופר?



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר