“ירדן” מזועזעת, כל הדרך להאג (ב)

“ירדן” מזועזעת, כל הדרך להאג (ב)

חנה אייזנמן
20.02.2009 09:20
"ירדן" מזועזעת, כל הדרך להאג  (ב)


מעניין שבאותו חלק ענק, שנקרע מ”פלשתינא” ונמסר לערבים, והוא גדול פי ארבע וחצי משטח “מדינת ישראל” שבתוך הקו-הירוק, לא ישבו כמעט, ערבים, והיושבים שם, לא הפכו ל”עם פלשתינאי”;



 ב”ה

“ירדן” מזועזעת, כל הדרך להאג  (ב)

למה מכל “פלשתינא” הגדולה בחרו לשבת דווקא בתוך היהודים?

 

מעניין שבאותו חלק ענק, שנקרע מ”פלשתינא” ונמסר לערבים, והוא גדול פי ארבע וחצי משטח “מדינת ישראל” שבתוך הקו-הירוק, לא ישבו כמעט, ערבים, והיושבים שם, לא הפכו ל”עם פלשתינאי”;


מעניין שבאותו חלק ענק, שנקרע מ”פלשתינא” ונמסר לערבים, והוא גדול פי ארבע וחצי משטח “מדינת ישראל” שבתוך הקו-הירוק, לא ישבו כמעט, ערבים, והיושבים שם, לא הפכו ל”עם פלשתינאי”
; רק אותם ערפדים על היהודים, בחלק הקטן של הארץ שנותר להם, היו ל”פליטים” ול”עם פלשתינאי”. וכידוע, ה”עם” הזה התקבץ לו לארץ ישראל מכל רחבי אסיה, אפריקה והבלקנים. הם לא היו “עם פלסטיני” והם גם לא היו פליטים, על פי ההגדרה הבינלאומית, ולא נחזור שוב על פרטי עובדות אלה.

“הסכסוך הישראלי ערבי”, שהפך ל”סכסוך הישראלי פלשתינאי”, לאחר שהערבים לא הצליחו להשמיד אותנו במלחמת ששת הימים, מחזיק בתוכו מצבור שקרים עצום כל כך, שאין למצוא לו אח ורע בדברי ימי העולם, בכל מקום שהוא בעולם! וזאת, גם בלי להתייחס לזכותנו האבסולוטית על ארצנו – אלוקית, הסטורית, מוסרית, צודקת ולא ניתנת להפקעה!!

והעובדה המטורפת היא – שמובילי כל השקרים האלה, הם קרבנותיהם!!! ועל זה כן אחזור – אין עוד בעולם תופעה מפלצתית ומתועבת כל כך כמו יורשי “השמאל שבנה את המדינה”!

ה”כיבוש” הוא שקר נוסף במכלול השקרים הקולוסאלי. כל ה”שטחים” ששוחררו במלחמת ששת הימים, אשר אותם חומד הג’יהאד, בתירוץ “הזכויות הלגיטימיות” של “העם הערבי  הפלשתינאי”, לא הוכרו מעולם כשטחים בריבונות המדינות הכובשות. למעשה, מעמדם כחבלי שטח המנדט שיועדו לבנין הבית הלאומי לעם היהודי, לא השתנה מעולם!!!

ואם לא השתייכו לשום מדינה מוכרת או מוכרת חלקית, או מוכרת בעיני עצמה, בוודאי אין ל”עם” הוירטואלי ה”פלשתינאי” איזו שהיא זכות עליהם. את אשפת האדם הזו, צריך לפזר לאזורי מוצאם – הודו, מצרים, כורדיסטן, אפגניסטן, מדינות צפון אפריקה ודרומה ועוד ועוד ועוד. שהותם בארץ ישראל היא תועבה. וטענתם עליה היא מפלצתית, והצידוד בהם מצד הממשל ה”ישראלי” ומנגנון התעמולה שלו, הוא פשע חסר תקדים נגד העם היהודי ונגד האנושות.


ונחזור ל”ירדן”, הקיימת בזכות “ישראל”:

 

ב-18 בספטמבר חצו כוחות שיריון סורים את הגבול לירדן, יומיים לאחר מכן הכוח מנה כ-250 עד 300 טנקים שאיימו על השלטון הירדני.

המלך חוסיין, שידע שלא יוכל להילחם בהצלחה הן במחבלים והן בטורי השיריון שחדרו לארצו והחלו לנוע לקראת תקיפה לעבר עמאן, מעונו של המלך, פנה בבהילות לארצות הברית ואנגליה בבקשת סיוע או התערבות בינלאומית.

ארצות הברית נענתה בחיוב לבקשתו של המלך חוסיין, אך כיוון ששינוע כוחות צבאים אמריקאים היה עלול להיות מאוחר מדי, פנתה ארצות הברית לידידתה באזור, ישראל, וביקשה את התערבותה המהירה, תוך הבטחת ערבויות שארצות הברית תעמוד לימינה אם הסכסוך יסלים וברית המועצות תתערב גם היא בנעשה באזור.

כוחות הצבא של ארצות הברית הוכנסו לכוננות גבוהה והצי השישי החל להזיז שלוש נושאות מטוסים לאזור שבין כרתים לישראל.

ישראל ריכזה כוחות שריון באזור הגולן, ואף ביצעה הפצצות דמה מעל טורי השריון הסורי על מנת להעביר מסר של איום. בד בבד, הזהירה ארצות הברית את ברית המועצות כי אם סוריה, בת חסותה, לא תסיג את כוחותיה מירדן, יתערב צה”ל בעימות.

כלל המהלכים המדיניים והצבאים של ישראל וארצות הברית הביאו לכך שב-22 בספטמבר החלו טנקים סורים ראשונים לחצות את הגבול חזרה לסוריה. עם נסיגת כוחות אלו, כוחות שריון וארטילריה ירדניים הסבו נזקים קשים לכוחות הנסוגים.

                                                                                                      

התערבותה של סוריה לטובת הפלסטינים לא הביאה לשיפור במצבם. הכוחות הסורים שפלשו לאזור אירביד נהדפו בחזרה, והארגונים הפלסטינים הוכו מכה ניצחת על ידי ירדן. מטרתה הלא רשמית של סוריה הייתה לספח את ירדן ל”סוריה הגדולה” יותר מאשר סיוע לפלסטינים[דרוש מקור]. שיתוף הפעולה בין ישראל לארצות הברית הביא מפנה ביחסים ובשיתוף ההדדי.

רבים מן הפלסטינים העדיפו להסגיר עצמם לישראל ולהסתכן במאסר, על פני היחס הצפוי להם מצבא ירדן. בסיומו של החודש דעכו הקרבות, אולם רק באמצע יולי 1971 הסתיימו סופית.

 

אילולא הגנה ישראל על “ירדן”, שוב ושוב, זו, כבר מזמן, לא היתה קיימת. ועכשו באים המנוולים, היושבים על אדמתנו, החיים בזכותנו, שעמדו עלינו לכלותנו – במלחמת ששת הימים – ומאיימים להגיש תביעה  לבית הדין הבינלאומי בהאג, נגד ישראל, בגין ביצוע פשעי מלחמה בעזה…

 

 

זה כמובן חלום באספמיה, בינתיים, אך, מה שהעם היהודי חייב לעשות הוא – להחריב את ממלכת “ירדן” ולהשיב לעצמו את ארצו. וזה יבוא! וכדי לקצר את הזמן עד להגשמת החזון הזה, חובה להקדים ולהרוס את ה”מדינה שהשמאל בנה” לחורבן היהדות – עם, תורה וארץ!



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר