סיכום רעיונות לשינוי שיטת המשטר בישראל

סיכום רעיונות לשינוי שיטת המשטר בישראל

נאור עמנואל, מנו. manunaor@bezeqint. net
01.12.2008 07:01
סיכום רעיונות לשינוי שיטת המשטר בישראל


ההצעה הבאה מכניסה כלים של משטר נשיאותי לשיטה הפרלמנטרית שלנו, ובכך פועלת להקנות יתר משילות ויציבות לשיטה שלנו. תחת עקרון יסוד אחד מרכזי, לאפשר לראש הממשלה להתרכז בעיקר, ולהפנות את כל זמנו ומרצו להנהגת המדינה.



מבוא

שיטת המשטר הנוכחית לא מצליחה להבטיח למדינה יציבות שילטונית, ממשלות וכנסות לא מצליחות למלא את הקדנציות הקבועה בחוק. חוסר יציבות שלטונית, פוגעת באיכות השלטון, ביכולתו לממש את מדיניותו ואת ההבטחות לבוחר,. חלק גדול מזמנם של השליטים הנבחרים מוקדש להשרדות יומיומית. הצורך לגבש קואליציות בכנסת שיתמכו בממשלה ולהבטיח לאורך זמן את שרידותן, לא מאפשר לממשלה הנבחרת לתפקד, כפי שתיפקדו ממשלות בעבר, בימי בן גוריון ואשכול, כאשר מפלגות השלטון נהנו מרוב יציב בכנסת ויכלו לתת גב של תמיכה יציבה לאורך זמן לממשלה הנבחרת לממש את יעדיה.

הכנסות האחרונות מאופיינות בפיצול מפלגתי רב, להרבה מפלגות קטנות, כאשר כנגדן אין ציר של מפלגות גדולות שמאפשרות הקמת קואליציות שנהנות מרוב ברור ויציב בכנסת. הדבר גורם לחוסר היציבות השלטונית, עד כדי סכנה לטווח ארוך להמשך קיומו של המשטר הדמוקרטי אצלנו. הפיצול המפלגתי הרב וצמצום כוחן של המפלגות הגדולות, אינו ככל הנראה ענין קוניוקטורלי, בר חלוף, אלא ענין המשקף את השינויים העמוקים בחברה הישראלית שחלו בעשרות השנים האחרונות, בעקבות גלי העליות וכן שינויים במצב הסוציואקונומי וההשכלה של ציבור הבוחרים.

מה אפשר לעשות

כולם מחפשים שינויים קונסטוטיציוניים, שיאפשרו לקיים שיטת משטר אחרת שתבטיח יציבות שילטונית, למרות השינויים במאפיינים כאמור של החברה הישראלית.

 שני סוגי שינויים:

א.      מעבר לשיטת משטר נשיאותי

ב.      שימור השיטה הפרלמנטרית הקיימת, תוך הכנסת מספר תיקונים בחוק, שיאפשרו חיזוק הממשלה והבטחת יציבותה.

בהנחה שלא יהיה מעבר לשיטת משטר נשיאותי, אני מבקש לסכם להלן את השינויים והתיקונים הדרושים בשיטה הקיימת כדי שניתן יהיה להשיג, ללא מהפכות גדולות ובזמן קצר יחסית, (במידה וניתן יהיה לגבש הסכמה להם בכנסת) שיפור משמעותי ביותר באיכות השלטון, וזאת במסגרת המשך קיומה של שיטת המשטר הפרלמנטרית.

 

ההצעה הבאה מכניסה כלים של משטר נשיאותי לשיטה הפרלמנטרית שלנו, ובכך פועלת להקנות יתר משילות ויציבות לשיטה שלנו. תחת עקרון יסוד אחד מרכזי, לאפשר לראש הממשלה להתרכז בעיקר, ולהפנות את כל זמנו ומרצו להנהגת המדינה.

 

להלן עיקרי ההצעה:

 

1.   שינוי שיטת הבחירות לכנסת, כך שכשליש עד חצי מחברי הכנסת יבחרו בשיטה איזורית.

  1. העלאת אחוז החסימה בבחירות לכנסת ל-5%.

  2. תקופת כהונה של כנסת נבחרת תהיה בת 5 שנים. לא ניתן יהיה לקצר את זמן כהונתה של כנסת נבחרת, אלא ברוב של 80 חברי כנסת או בקרות המקרים שמתוארים להלן הגורמים לפיזור הכנסת והליכה לבחירות כלליות מיוחדות.

  3. לאחר בחירות, ראש המפלגה הגדולה ביותר, יהיה ראש הממשלה. יבוטל התהליך שבו הנשיא מטיל על חבר כנסת להרכיב ממשלה. לנשיא לא יהיה שום חלק בקביעת מי יהיה ראש הממשלה החדש, שכן הציבור אמר את דברו בבחירות ואין צורך להוסיף על כך דבר.

  4. ראש הממשלה הנבחר והממשלה שלו לא ידרשו לעמוד להצבעת אימון של הכנסת, ואולם בתוך 21 יום מתום הבחירות ידרש ראש הממשלה הנבחר להציג את ממשלתו בפני הכנסת ולהשבע אמונים כחוק.  ניתן להאריך את התקופה ל-42 ימים. בתום התקופה, אם נבצר מראש הממשלה להציג את ממשלתו בפני הכנסת, יתקיימו בחירות כלליות חדשות. דבר זה משחרר את הממשלה מן הצורך להקים ולשמר קואליציות בין מספר מפלגות. פשוט לא יהיה לממשלה עוד צורך פורמלי להשען על קואליציות, לפחות לא במידה כפי שזה קיים כיום.

  5. הכנסת לא תוכל להדיח ראש ממשלה נבחר אלא ברוב מיוחד של 80 חברי כנסת.

  6. הודח ראש ממשלה על ידי הכנסת, או נבצר ממנו להמשיך למלא את תפקידו, מחמת מחלה או מוות, הכנסת מתפזרת ובחירות כלליות מתקיימות בתוך 90 יום, לבחירת ראש ממשלה אחר.

  7. ראש הממשלה ימנה את אחד השרים בממשלתו, כממלא מקום (חייב להיות חבר כנסת), כדי שיחליפו במקרה של נבצרות להמשיך בכהונתו, עקב מחלה או מוות.

  8. לא ניתן יהיה לחקור או להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן עד לסיום תקופת כהונתו.

  9. מינוי שרים בממשלתו, יעשה על פי שיקול דעתו של ראש הממשלה הנבחר. אין הכרח שהשר הנבחר יהיה חבר כנסת. מינוי של שר יוצג לכנסת והשר הממונה יושבע כחוק ואולם המינוי לא יחייב אישור של הכנסת.

  10. נבחר חבר כנסת לכהן כשר בממשלה, תופסק כהונתו בכנסת ובמקומו יכנס לכנסת המועמד הבא ברשימת המועמדים במפלגתו. עם הפסקת כהונתו כשר בממשלה, תופסק כהונתו של מחליפו בכנסת והוא, השר לשעבר, יחזור ויכהן במקומו כחבר כנסת חדש. 

     

  11. תקציב המדינה

הממשלה תציג את תקציב המדינה המוצע לשנת הכספים הבאה בפני הכנסת ותבקש את אישור הכנסת לתקציב המוצע. הצעת התקציב של הממשלה תונח על שולחן הכנסת עד סוף חודש ספטמבר של השנה השוטפת, היה ולא אישרה הכנסת את תקציב המדינה המוצע עד 31 לחודש דצמבר, הכנסת מתפזרת וובחירות כלליות מתקיימות בתוך 90 יום. 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר