“מדינה במצור” אינטרס של “ישראל”

“מדינה במצור” אינטרס של “ישראל”

חנה אייזנמן
30.10.2008 13:33
"מדינה במצור" אינטרס של "ישראל"


“מדינת ישראל”, שוב ושוב, מסיגה לאחור את בשר התותחים הזול שלה, לקראת ניסוי הכלים הבא. בהחלט כן; מדינת ישראל מציעה את אזרחיה כעכברי-ניסוי במעבדת-מלחמה לטובת תעשיית הנשק העולמית ולמחקרים צבאיים! זה המניע הנוסף שעלה בדעתי בימים אלה, ממש.



ב”ה

 

 

“מדינה במצור” אינטרס של “ישראל”

 

 

למה?

 

 

אם המדינה שהשמאל בנה חשובה לו עד כדי רדיפת היהודים למוות, מדוע הוא מוכן לאבד אותה ולהתאבד? הרי, יודעים משלחי המרצחים במתנחלים, שהרוצחים לא יעצרו שם. הם ישחטו גם את ברק בשמחה רבה.

 

 

לאחרונה משפריץ ברק את אמרותיו בכל מקום ולכל עבר. הוא “מגלה לנו את אמריקה”, שהעולם הערבי מסרב להכיר בקיומנו, וגם מגלה לנו, שצה”ל מוכן למלחמה הבאה. במקביל, מציף פושע המלחמה הזה את לב ארץ ישראל באותם מרצחים שאינם מכירים בקיומנו ואינם מסתירים את מטרתם הסופית – השמדתנו. הוא וממשלתו, כמו ממשלות אחרות, מעניקים את הנשק לאותם מרצחים, מעניקים חסינות וחסות לסוכנים הזרים=”פעילי שלום”, המסייעים למרצחים בכל דבר וענין, ובמקביל, מזַמן הפושע ישיבה דחופה לדון באכיפת תקנות חירום מנדטוריות, על אחרוני הנאמנים לעם ולארץ, ועל כן, סיכון למדינה שהשמאל בנה. בהתחשב בעובדה, ששנאת ישראל היא אבן הפינה ומגילת היסוד של המדינה שהשמאל בנה, הרי יש הגיון בהתנהלותה; יש הגיון במלחמת החרמה שהיא מנהלת נגד היהודים בהם היא רואה סיכון לקיומה. רק תמיהה אחת מתעוררת, אם המדינה שהשמאל בנה חשובה לו עד כדי רדיפת העם היהודי, מדוע הוא מוכן לאבד אותה ולהתאבד? שהרי, יודעים משלחי המרצחים במתנחלים, שהרוצחים לא יעצרו שם. הם ישחטו גם את ברק בשמחה רבה.

 

הטירוף התעצם לאחרונה לממדים מפלצתיים בענקיותם והוא מכסה את עין השמש, אימה חשכה ירדה על עם ישראל. עצמת הטירוף, שהוא, כדרכו של טירוף, חסר כל הגיון, גם הגיון פנימי אין בו, מעלה את החשד, שמניעים, נוספים למניע הטורבו של שנאת ישראל, חבויים בגו. שנאת ישראל איננה רק מטרה, אלא, גם אמצעי. תפקידה, לסלק מדרכם של הפושעים את כל העכבות האפשריות.

 

נכון ש”מדינת ישראל” הוא אילוץ שנכפה על מנוכרי ישראל מכח פוגרומים. נכון ש”המדינה” שהשתלטה על שארית ארץ ישראל, היא אנטישמית, כפי שרצתה ובחרה להיות – ראשיה שריה ויועציה הם שונאי ישראל בלב ובנפש. אך, העובדה היא, שהם רצו במדינה כזו, מדוע הם מחריבים אותה? נכון, הם מסרבים להכיר בעובדה שהם נמצאים כאן מכח מורשת ישראל. יתר על כן, הם רוצים למחוק כל זכר לעבר היהודי, אך עדיין נותרת השאלה – למה הם מחריבים גם את עצמם? אפילו הדתי-מחמד, אפי איתם, מעיד על הדבר-אחר הזה, המכונה ביילין, שהוא אוהב את “המדינה” בדרכו שלו, אז למה פועל ביילין, כבר עשרות בשנים, בחתרנות בלתי נלאית, לקדם את פרוייקט חייו – חורבן “ישראל”?

 

 

פשה הנגע

 

 

נסיגות הגוררות אחריהן את המלחמות הבאות, וזה במודע. יהודים, בניהם ונכדיהם, נלחמים ונהרגים, שוב ושוב, באותם מקומות, ממש, ו”מדינת ישראל” שוב ושוב מסיגה לאחור את בשר התותחים הזול שלה, לקראת הניסוי הבא.

 

 

איזו מדינה במצור היתה מהדקת, עוד ועוד, את החבל על צווארה הצר, במו ידיה, לאחר שכבר הסירה אותו בקלות? איזו מדינה בעולם היתה מחמשת את האויב העומד עליה לכלותה? איזו מדינה היתה מציפה חבלי ארץ שבריבונותה, המצומצמת עד אימה, ברוצחי אזרחיה? איזו מדינה היתה מקימה חומה בליבה להחנקתה הטוטאלית?

 

אנו נוכחים בנסיגות חוזרות ונישנות, חסרות פשר. נסיגות הגוררות אחריהן את המלחמות הבאות, וזה במודע. יהודים, בניהם ונכדיהם, נלחמים ונהרגים, שוב ושוב, באותם מקומות, ממש, ו”מדינת ישראל”, שוב ושוב, מסיגה לאחור את בשר התותחים הזול שלה, לקראת ניסוי הכלים הבא. בהחלט כן. מדינת ישראל מציעה את אזרחיה כעכברי-ניסוי במעבדת-מלחמה לטובת תעשיית הנשק העולמית ולמחקרים צבאיים! זה המניע הנוסף שעלה בדעתי בימים אלה, ממש.

 

ראינו נסיגות לשם נסיגות. כאמור, נסיגות חסרות פשר. בעבר עוד קשקשו על “רגיעה”, חתמו על “הבנות” לרצח חיילים יהודים ולאיסור פגיעה במעוזי מחבלים “אזרחיים”, ואף הגדילו לעשות בהתחזות ל”שוחרי שלום”. אין לך, כמעט, כיום ארגון יודופלסטינאצי, שבשמו לא שזורה המלה “שלום”. וזה כבר מכח האינרציה. למעשה, ההתחזות לרודפי-שלום כבר היתה להם לזרא, אפילו לשקרנים כרוניים ובאידיאולוגיה, נמאס לפעמים מן השקר, אז הם עברו, בשיא הפשטות, לענין האמתי – נסיגה לשם נסיגה. הוכחה? נסיגות חד-צדדיות, מבלי לפברק איזו “תמורה”, שלא היתה מעולם. נסיגות תחת אש. נסיגות עם זנב בין הרגלים באישון לילה. נסיגות בעקבות התבכיינות מוזמנת ומתוזמרת היטב, של “ארבע אמהות” ושל “הפגנת ארבע מאות אלף”, והצגת קרבנות מדיניות פיוס הג’יהאדונאצים, כמי שלא היו נופלים, אילו לא היינו “שם”, זאת, כשיש “הבנות”, בכל החזיתות, שדם יהודים מותר, ורצוי שיהיו אלה חיילים, כי מות החיילים הוא ערך מוסף למנגנון התעמולה לחיסולנו. לממשל ה”ישראלי” זה היה תמיד רצוי. אין תירוץ טוב יותר לנסיגה, מהעלאת דמעות בעיני יהודים רגשנים, על חיילים שנופלים, למשל, על “הגנת המתנחלים”.

 

“ישראל” קונה כלי נשק חדישים, חדשים לבקרים, ושולחת את צבאה לניסוי כלים על חם. מהלכי מלחמת ששת הימים כבר שובצו בכל תכניות הלימודים באקדמיות צבאיות בעולם, אז צריך לספק הצגות חדשות, למשל, כשלים, תבוסות ונסיגות, כדי ללמוד מה לא לעשות…

 

ותמורת ניפוק אזרחי ישראל לשירות הגויים, כחיות מעבדה, ואחר כך להשמדה, מקבלים הספקים הרבה, הרבה, הרבה כסף; פטרודולרים סעודיים, העוברים בצינור האיחוד-האירופי למרכזי ה”שלום” ולפעיליהם, במדינה שהשמאל בנה.

 

 

“אין אלוה’ לשלטון בחרתנו”

 

 

שוב ושוב מציבה “ישראל” בפני האימפריאליזם הג’יהאדי, פיתוי שקשה לעמוד בו. ורק ברחמי ה’ עלינו, עדיין לא נבלע הפתיון על קרבו ועל כרעיו. אבל, דמנו נשפך כמים, כמו בכל הדורות בהם עמדו עלינו לכלותנו. וכל הדם הזה בראש המדינה שהשמאל בנה.

 

והמניע המרכזי, בו כבר עסקנו רבות בעבר – הוא תאוות הרודנות האבסולוטית של השמאל ואמונתו שזו זכותו הטבעית והבלתי ניתנת לערעור, מה שנקרא בשיחדש האורווליאני שלו – “דמוקרטיה”. אילולא היתה זו “מדינה במצור”, בה חייב העם לשמור על “אחדות”, מול האויב, הרי עם ישראל היה מזמן מעיף את הטינופת השמאלנית לכל הרוחות, כי השמאל, בכל מקום בעולם, בכלל, ובעם היהודי, בפרט, הוא חלאת המין האנושי. העם התם הזה אינו מבין, שהאויב היא “מדינת ישראל”, שאילולא רצתה לקבע מצב של מלחמת נצח, כבר מזמן לא היו כאן מלחמות ולא שפך דם יהודים כמים. העם היושב בציון אינו מבין כי רק חורבן המדינה שהשמאל בנה, והחלפתה במדינה יהודית, יושיבו אותנו, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו.

 

קיבוע מצב המלחמה, מקבע את שלטונו המושחת והנפשע של השמאל על הישוב היהודי בארץ ישראל, וממילא, מכניס לקיבעון את יצר הקיום של העם הזה.

 

אילולא “תהליך השלום”, המקיז את דמנו כמים, לא היינו מעורבים עוד במלחמות. אילולא הנסיגות, לא היו כאן מלחמות. אילו חיזקנו את אחיזתנו, הרחק ככל הניתן מלב המיניאטורה שלנו, היו הגבולות בטוחים, בעיקר בגלל אי רצונם של הג’יהאדונאצים להסתבך במלחמה עם “הצבא הטוב ביותר במזרח התיכון”. אבל, כשהאויב רואה את התבוסתנות, ולא ניתן להסביר אחרת את הנסיגות ואת שיתוף הפעולה אתו, תוך כדי רדיפת האוכלוסיה המשובחת ביותר בארץ ישראל, המתנחלים, הוא ממשיך להעצים את כוחו הצבאי וממשיך לטבוח ביהודים, כי הוא יודע, שלא עונש יהיה גמולו, אלא, בדיוק ההיפך מכך – יתר גמול ויתר מתנות.

 

שוב ושוב מציבה “ישראל” בפני האימפריאליזם הג’יהאדי, פיתוי שקשה לעמוד בו. ורק ברחמי ה’ עלינו, עדיין לא נבלע הפתיון על קרבו ועל כרעיו. אבל, דמנו נשפך כמים, כמו בכל הדורות בהם עמדו עלינו לכלותנו. וכל הדם הזה בראשה של המדינה שהשמאל בנה.

 

ובזה חזרנו לשורה הראשונה – שנאת ישראל. הורתה ולידתה של “מדינת היהודים”, בחטא שנאת היהודים, זוהי מורשת בן-גוריון, יש”ו. אם יהיה זה תלוי רק בה, היא לעולם לא תניח ליהודים לשלוט בארץ ישראל. היא תעדיף את רוצחי הג’יהאד, היא תעדיף למות, ובלבד, שלא יהיה שלטון יהודי בארץ ישראל. זה הדבר הנורא ביותר שיכל לקרות להם, והם לא יתנו. על כן הם מטפחים את האויב, על כן הם מייצרים בשר תותחים, על כן הם מייצרים, בכוונה תחילה, מלחמות ושפך דם.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר