משתמטים מפשעים – כן ירבו

בעקבות לחץ שהפעיל הצבא באמצעות הפרקליט הצבאי הראשי תת אלוף אביחי מנדלבליט על היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, החליט האחרון לפתוח בחקירה פלילית נגד ארגון “פרופיל חדש” בגין “עידוד להשתמטות מצה”ל” (ידיעה ראשית ב”הארץ”- 15 בספטמבר 2008).

ההחלטה ראויה לגינוי מסיבות רבות, שיפורטו בהמשך, אבל ראשית לכל יש כאן כניעה מבישה של החברה האזרחית בפני הממסד הצבאי.

האגודה לזכויות האזרח כתבה ליועץ המשפטי לממשלה כי ההחלטה פוגעת בחופש הביטוי ובדיון הציבורי בכל הקשור לאופיו של השרות הצבאי והערכים שהוא מטביע על החברה בישראל.  זה כמובן נכון, אולם אני רואה בהחלטה חלק מהטרור הממלכתי שמדינת ישראל מפעילה נגד הפלסטינים בשטחים הכבושים וכנגזרת מכך גם נגד מתנגדי הכיבוש הפעילים בתחומי הקו הירוק.

“פרופיל חדש” הוא ארגון חשוב הדוחה את הערכים של החברה הצבאית השולטים בכיפה בישראל ונאבק יחד עם ארגונים אחרים  להקים תחתיה חברה אזרחית המכבדת זכויות אדם על בסיס אוניברסלי.

המינוח הרשמי “עידוד השתמטות מצה”ל” נועד כמובן ליצור את האווירה העוינת בעיני הציבור נגד “פרופיל חדש”, אולם האמת היא שאין שחר לכך. מי שיגלוש באתר הארגון בראש פתוח יבין מיד כי האתר מספק מידע למי שהחליט כי אינו מוכן להיות חייל בצבא הכיבוש ופורש לפניו את זכויותיו והדרכים שעומדות לרשותו, כולן חוקיות,  למימוש מטרתו.

אם יורשה לי כאן וידוי קטן, אזי אנוכי, בניגוד ל”פרופיל חדש”,  עוסק מזה שנים בעידוד בקרב צעירים להימנע משרות בצבא הכיבוש. אם תרצו, אפשר לכנות זאת גם עידוד להשתמטות מביצוע פשעי מלחמה, בבחינת אשרי המשתמט שבשירותם לא פעל, ממימיהם לא שתה וממזונם לא אכל. אני זוקף לזכותי מספר הצלחות, ומאד גאה על כך, שגרמתי לצעירים לא לקחת חלק בפשעי מלחמה של צבא הכיבוש.

מבין המגנים נשמעו גם קולות שייסרו את הפצ”ר על שמצא לנכון להשתלח בפעילי “פרופיל חדש” במקום להעמיד לדין את הקצינים והחיילים שהורגים ילדים, נשים ואזרחים אחרים.  כוונתם בוודאי טובה, אולם ראוי שיבינו כי אין לכך סיכוי. הפצ”ר הוא חלק מצבא הכיבוש, הוא בשר מבשרה של המאפיה הצבאית שנועדה להגן על הפושעים. תפקידו דומה לפושע שעוסק בהלבנת הון כדי לתת לו דימוי כשר.

במלים אחרות: הפצ”ר בנסיבות של הכיבוש המתמשך, הוא מעין רוצח של שולחן כתיבה שתפקידו לפרש את החוק כך, שהרוצחים והפושעים יצאו זכים כתינוקות בני יומם, ולמטרה זו עומדת לרשותו מכבסת המלים של צבא הכיבוש.

“רוצח של שולחן כתיבה” הוא מושג שהשתמשו בו בשעתו נגד אייכמן. האם הפצ”ר הוא בן דמותו של אייכמן? בוודאי שלא, לפחות לא בשלב זה של הכיבוש, שהרי למיטב ידיעתי אין בישראל שום תכנית סדורה של השמדת העם הפלסטיני על ילדיו, נשיו וזקניו. (אמנם איני מצוי בתכניות הסודיות המצויות במגירות הצבא, השב”כ והמוסד, אבל הנחת העבודה שלי היא שאין שם גרסה ישראלית  “לפתרון סופי”).  

אייכמן נמצא בקצה השטני בקו הרצף של רוצח שולחן הכתיבה. הפצ”ר מנדלבליט נמצא בתחילתו של קו הרצף, וחשוב לעצור אותו כבר עתה, בשלב הטרום אייכמני. בשביל זה יש את בית המשפט הבינלאומי לפושעי מלחמה.

זו צריכה להיות מטרתנו: להמיר את החקירה הפלילית חסרת ההצדקה נגד  “פרופיל חדש” בחקירה פלילית של הפצ”ר וכל מי שלקח ולוקח חלק בפשעי הכיבוש.

הגנבים

הבורסה בוולסטריט במפולת. טריליוני דולרים ירדו לטמיון. גלי ההדף מורגשים בכל העולם, וכך אנו חשים בהיבט השלילי של הגלובליזציה. השטרסלרים למיניהם, (על שמו של נחמיה שטרסלר-הפרשן הכלכלי של “הארץ”), אותם חסידים שוטים של השוק החופשי שפמפמו לנו את השכל עם “היד הנעלמה” של השוק שמנווטת אותנו לחוף מבטחים,   גילו פתאום שהמשבר הוא תוצאה של תאוות בצע של ראשי חברות השקעה, שיצרו בועה, וזו התפוצצה.

 שעה שהבועה הייתה בשיאה, ראשי החברות חילקו לעצמם בונוסים במאות מיליוני דולרים, ועתה, לאחר שהסוסים ברחו מהאורווה הם צוחקים על כל התמימים שקנו את אגרות החוב והמניות שלהם כהשקעה ליום סגריר ומוצאים עצמם ניצבים מול צרור נקוב. גימלים שהשקיעו את חסכונותיהם מתוך אמונה שמדובר בשוק סולידי, עומדים בפני שוקת שבורה. האם יעמידו את שודדי המיליונים  לדין על גניבה והולכת שולל?  האם יחרימו את רכושם וחשבונות הבנקים שלהם? אני בספק.

עתה, כשהקפיטליזם מתבוסס בקיאו, אל מי פונים השטרסלרים ששנים העלו את כלכלת בוש על ראש שמחתם? אל הממשלה כמובן, כדי שזו תציל את מה שניתן מהמפולת. בשעת צרה הם סוציאליסטים לעילא. הנשיא בוש מלאים בנקים, חברות ביטוח, משקיע 700 מיליארד דולר להצלת שוק המשכנתאות הקורס. ממשלת בוש יכולה לפנות לממשלת קובה לקבל כמה עצות על תפקידה של ממשלה בכלכלת מדינה ואחריותה החברתית כלפי אזרחיה. 

חבר המתמצא בכתבי קרל מרקס, אומר כי מי שיקרא בתשומת את הקפיטל,  ימצא כי סבא מרקס  חזה כבר במאה ה-19 את חוליי המשטר הקפיטליסטי והמשבריות המחזורית שמאפיינת אותו.

סוציאליזם ודמוקרטיה עכשיו.