מכירת הבכורה בנזיד תקציבים

מכירת הבכורה בנזיד תקציבים

חנה אייזנמן
26.10.2008 08:49
מכירת הבכורה בנזיד תקציבים


ה”ציונות הדתית” הסתפקה תמיד בתקציבים לחינוך, כאלה שהחינוך החילוני לקח לעצמו פי כמה, בלא שיצטרך לוותר על עקרונותיו האנטישמיים. אילו שומרי המצוות נטלו את הבכורה, כפי שראוי היה במדינת היהודים, היו הם מחלקי התקציב ולא היו צריכים לעמוד כעני בפתח עבד כי ימלוך. מכיוון שויתרו על כל העקרונות, כולל עקרונות יהודיים, אובדת הארץ!



ב”ה

 

 

                                                                      כ”ה בכסלו, התשנ”ו

                                                                      נר ראשון של חנוכה

 

 

 

לעורך נקודה שלום,

 

 

המתחיל ב“ציונות דתית” גומר ב”דמוקרטיה”, כי השקר אין לו רגלים.

שיבת ציון הנוכחית נשענה על הקב ה”ציונית”, ועל כרחה, על הרגל היהודית (הקושאן השנוא). אך הרגל היהודית הפגינה חולשה במקום כח. היא הציבה את עצמה כנילווית לקב = “ציונות דתית”, ועל כן בעטה הקב ברגל ושתיהן נופלות יחדיו.

אנו לא באנו לכאן מכח איזו אידיאולוגיה לאומנית חילונית, באנו לכאן כי אנו יהודים. הבכורה איתנו והיינו צריכים להחזיק בה, אך היינו קטני אמונה. מכרנו את בכורתנו בנזיד עדשים. תימרנו את עצמנו למצב, בו אנו, כ“מיעוט דתי”, אומרים תודה ל”ציונים”, על שהם ממלאים את “צרכינו הדתיים”. אך הם התעייפו מלהניח לנו לשמור למענם על מורשתם ועל זכות קיומם. הם נלחמים בכל דבר יהודי. הם מוסרים את הארץ, לא משום ש”עייפה נפשם להורגים” (נקודה 190), אלא, משום שעייפה נפשם ליהודים, והם מבקשים להם בני ברית בהורגים, לחיסול היהדות.

במשך שנים נמשך חילול ה’ נורא ואיום, עם ישראל יורק קבל עולם כלפי שמיא ומוסר לרוצחים על מגש של כסף את הארץ הקדושה שנתן לו הקב”ה על מגש של כסף. ואיש אינו נזעק  על חילול ה’. יוצאי הדופן, הזועקים מוקעים כ”קיצונים”, “שוליים”, “רעל” ו”שבתאים” (שם), בפי אלה שתפיסתם את התורה חד-מימדית בעקמימותה.

מורדים בה’, כמו יוסי שריד ויעל דיין, שטופחו בידי ה”ציונות הדתית”, שהכפיפה את היהדות ל”דמוקרטיה”, משתמשים במעשהו של יגאל עמיר כתואנה להצעדת הרבנים, שנואי נפשם, אל המחלקה לחקירת פשעים חמורים. אילו התגאו הרבנים בתורתם ושמרו על כבוד ישראל, בלי להתנצל, לא היו נוהגים בהם זלזול כזה. אילו הוכיחו את פושעי ישראל על פניהם, במקום לאהוב אותם חינם, היו אלה מכבדים אותם. אילולא שתקו על כליאתם של פוסקי הלכה בישראל, לא היה שום מזיד מעיז לנהוג בהם זלזול כזה. אך, כאמור, הם מכרו את בכורתם בנזיד עדשים, וה”בכורים” החדשים מנצלים את מעמדם לרעה. אין שום הצדקה למתן יד לרשע! צעד אחד לפנים ושניים לאחור (הרב מרדכי ברויאר, שם) עושים מתוך חוסר ברירה ולא מתוך ברירה. על שנתַנו למוות ולרשע ממשלה, אנו נענשים. כל המוחות התגייסו להוכיח כי מעשהו של יגאל עמיר גרוע מעבודה זרה ומגילוי עריות. איפה כל תעצומות הרוח  האלה, לנוכח ממשלה רודפת, המסייעת לרוצחינו לרצחנו ומנשלת את ילדינו מעתידם? כבר הזהיר ינאי המלך מפני הצבועים.

 

חנוכה שמח

חנה אייזנמן



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר