במדינת הילדים קורה משהו נורא. מדינת הילדים צריכה להיות המדינה הכי מאושרת שיש בה כל מה שכל ילד רוצה ומייחל. מדינה שילדיה גדלים עם המון אהבה, חום, תמיכה ועידוד. ילדים שהחיוך לא מש מעל פניהם, ילדים מאירי פנים ומלאי שמחת חיים, שהוריהם עושים הכל כדי לגדל אותם בחממה, ולהעניק להם רק את כל הטוב שאפשר.

אבל משהו נורא ואיום קרה וקורה במדינת הילדים שם יש אלימות קשה, תוקפנות, פחד ואימה. שתדעו, אמנת האו”ם בדבר זכויות הילד, משנת 1989 קובעת את מכלול החובות שיש למדינה כלפי הילד. על פי האמנה ילד נקרא ילד אם הוא מתחת לגיל 18.

בשנים האחרונות הייינו עדים למספר מיקרים מצמררים של הורים שטניים שרצחו את ילדיהם. הורים רוצחים את ילדיהם בדם קר. ילדים חסרי אונים שאינם יכולים להתגונן נגד הרוע והרשע. הרבה מחשבות מתרוצצות בראש, הרבה שאלות נשאלות. רק המחשבה שזה קורה משתקת את כל הגוף, ועוד לראות את זה בעיניים. לראות את הילדה עם העיניים הכחולות, והמבט שנשלח ומבקש: “הצילו אותי.” כן, כך בדיוק הרגשתי כשראיתי את פניה של רוז.

לא הספקנו לעכל את רצח רוז והנה עוד רצח מקפיא. אמא מטביעה את בנה בים. 

אבל לפני הרצח יש אלימות בבית.

הורה שמרים יד על ילדיו, הורה שמתעלל בילדיו, הורה שאונס את ילדיו אין לו מחילה או סליחה. כל שכן, רוצח.

ילדים אומללים, מאמללים. ילדים מוכים מכים חזרה, וילדים שנאנסים אונסים. ילדים מכים מורים.ילדים מסתובבים עם סכינים ודוקרים ילדים. ילדים חזקים מתעמרים על חלשים וסוחטים אותם כספית.

הנה, כמה דוגמאות מהזמן האחרון.

ילד בן 12 הובהל לבית חולים כשהוא שיכור כלוט, ואושפז במחלקה לטיפול נמרץ! ילד לד בן 12 אנס ילד בן שבע!  בת 14 מחזיקה בתואר “גנבת סדרתית”. חשודה בגניבת כרטיסי אשראי ומשתמשת בהם לצרכיה. הנערה חוסה במעון.. ברעננה נערים התפרעו בגן ציבורי, עישנו נרגילה, ונטפלו לילדה קטנה. אחד הנערים התפשט לגמרי ונפנף באבר-מינו לקול צחוקם של חבריו. עוד נער הצטרף אליו, התפשט והשתין על ספסל ציבורי.

בספרי “משחק הלגו של האלוהים”, אני מביאה את סיפורו של ילד  שנמצא  במעון חוסה, ומחכה למשפחה שתאמץ אותו. הילד היה אז בן שמונה. ימים ביליתי בבית הילדים ושוחחתי איתם, ילדים וילדות שעברו גיהנום בבית. תומר היה עד לרצח אמו על ידי אביו. תומר אמר: “אלוהים לא יפה, אם אלוהים היה יפה, אז אנחנו לא היינו כאן. אלוהים משחק בילדים כמו שאורי משחק בלגו.”

אלימות כלפי ילדים הורסת את גופם ונפשם, והם מתנהגים בהתאם. אני יודעת שלא ניתן לעקוב אחר כל זוג הורים שמביא ילדים לעולם הזה. אני גם יודעת שהרשויות השונות אינן מסוגלות להיות בכל מקום ובכל רגע בבתי הרשעים והאכזרים. אבל אני כן יודעת שאפשר להקטין את הנזקים. איך? אם המורים והמחנכים ישימו לב לכל ילד בכיתה. אם שכנים יודעים שמשהו נורא קורה לידם שידווחו למי שצריך לדווח. ילדים שיודעים שאחד מחבריהם עובר את התופת שיספרו. הורים טובים שידברו עם ילדיהם ויבררו מה קורה ועובר עליהם, ואם הם מגלים שיש רק ילד אחד אומלל, שיפעלו מהר.

מדינת הילדים צריכה להיות מדינה של נסיכות ונסיכים. מדינה שטוב להם לחיות בה.

 למאמר המקורי