לעו”ד שמחה ניר

מודה לך על המאמרים, שרק את חלקם הספקתי לקרוא, וממה שקראתי הם בהחלט משקפים מה שקורה במחוזותינו.

טוב שיש מישהו אמיץ כמוך להציג את הרפש קבל עם ועדה, כי ידוע שחרא שמוחבא – מסריח הרבה זמן, ואילו הוצאתו לאור השמש – יש בה משום קיצור זמן הסירחון עד למינימום הנדרש.

ויש עוד דרך להיפטר מחרא – להצניע אותו בקרקע פורייה, ולהצמיח עליו גידולים רצויים (דימוי חקלאי).

הנמשל – אפשר אולי להשתמש בכספים גנובים להקמת פרויקטים רצויים – למשל לתת אפשרות לגנבים למיניהם להחזיר הכספים בעזרת עזרה לחלשים.

אינני דתיה, ובכל זאת מה שקורה בבתי המשפט בארץ – ולצערי אני קצת מכירה אותם מבפנים – הרבה יתר מדי לטעמי.

ובכן מה שקורה שם מתאים ביותר לדברי נביאי ישראל בעת העתיקה:

למשל אצטט מישעיהו פרק א’:

יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא.

כך לגבי החגיגות סביב גשר המיתרים בירושלים, וחגיגות ראוותניות אחרות לציון 60 למדינה, בזמנים בהם אין כסף למוסדות של מפגרים וכד’.

ועוד מאותו הפרק:

טז רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי  חִדְלוּ הָרֵעַ.  יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה.  …  יט אִם-תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ...

ועכשיו שאלה – האם אינך פוחד מתביעות לשון הרע?

מעריכה פעלך,

צלילה