הגששית
הגששית
חוסן 25/05/2008 – כ’ אייר תשס”ח
הגששית
לרגל פרוץ עוד שלום עם סוריה יש לא מעט המסבירים שסוריה לפחות “מגששת” אחר האפשרות להחליף צדדים בסכסוך הכלל תיכוני בין איראן לארה”ב. אם תהליך השלום יפתח לסוריה הזדמנויות חדשות כי אז היא עוד עשויה באמת להתנתק מאיראן.
שלש הזדמנויות היו לסוריה ב-5 השנים האחרונות להחליף צדדים ולזכות בשפע אמריקאי וסעודי בתמורה להתרחקות, ולו חלקית, משיתוף פעולה הדוק עם איראן. ב-2004 כשהמלחמה בעיראק התלקחה במלוא עוזה ואלפי מתנדבים מוסלמים מכל העולם זרמו לעיראק דרך סוריה, הפעילה ארה”ב מאמץ משולב שכלל איומים צבאים ומסחריים על סוריה אבל גם שפע של תמריצים מדיניים וכלכליים, היה וסוריה תיאות לאטום את הגבול לעיראק. סוריה לא התבקשה להצהיר בגלוי וממש לנטוש את איראן. די היה בפעולה נמרצת לחסימת הגבול כדי שסוריה, בעודה בת ברית של איראן, תזכה גם ובמקביל בתמיכה כלכלית ישירה מארה”ב ועקיפה באמצעות סעודיה, כדי לפתח את כלכלתה ולהרחיב את כושר התמרון המדיני שלה עד לאפשרות להתנתק כליל מאיראן.
לאחר רצח רפיק חריר בלבנון ב-14/02/2005, נאלצה סוריה לצאת מושפלת מלבנון בתוקף לחץ בין לאומי והחלטות מועצת הביטחון. ועדת החקירה הבינ”ל לרצח יצרה מנוף לחצים מתמשך על סוריה עד כדי חשיפת הקשרים החד משמעיים בין ארמון הנשיאות בדמשק לרצח בבירות. סוריה יכולה היתה בקלות לנער מעליה חלק גדול מהלחצים לו הייתה אז מודיעה שפניה לשלום ופותחת במגעים עם ישראל, אפילו יהיו מגעי סרק בלבד. היו לסוריה אפשרויות רבות להתפשר עם העולם הערבי על מבנה הממשלה בלבנון, לחסום את הגבול עם עיראק ולגשש לנוסחה של שלום עם ישראל, פשרה עם ארה”ב מול הכרה במעמדה ה”מיוחד” בלבנון. גם בהזדמנות הזו דווקא סוריה בציר איראן-חיזבאללה ובמקום לחתור לפשרה בלבנון, חתרה בגיבוי איראני מלא, תחת לבנון, מדיניות שהוכיחה את עצמה במלואה בשבוע שעבר עם הסכם דוחא על מבנה הממשל הלבנוני הבא שכולו תלוי כעת בחסדי הסורים.
מאז קיץ 2007 ושיתוק המימשל הלבנוני ניהלה סוריה סידרה ארוכה של מגעים עם המדינות הערביות המתונות מצרים וסעודיה. לו גיששה סוריה לסוג של התרחקות מאיראן הייתה מאמצת אחת מהצעות הפשרה הסעודיות, שכדרכם של הסעודים היו מרופדות בכסף רב. המגעים האלו יצרו הזדמנויות פז לסורים לגשש לעבר ארה”ב והמערב. הסורים לא הסכימו לשום פשרה ולא רמזו לעבר שום וויתור למרות הפיתויים המדיניים והכלכליים. בסופו של דבר הם צחקו אחרונים כשבן חסותם אמור להיבחר היום לנשיא לבנון.
איראן חזקה מתמיד. במאבק מול ארה”ב, איראן צוברת נקודות, עד כדי כך שאפילו בנות הברית המסורתיות של ארה”ב, סעודיה, האמירויות ואפילו מצרים מגששות לעבר איראן ולא להיפך. איראן קרובה לנשק גרעיני ולא ניראה שדבר חוסם אותה. אין שום סממן בתקשורת הרשמית הסורית, בזו הסמוכה לממשל הסורי או בהצהרות דובריה כדי לתמוך בטענה שסוריה באמת שוקלת להחליף צדדים במארג המזרח תיכוני. ועוד דבר קטן. הכלכלה הסורית אכן חלשה אבל צומחת כבר כמה שנים ברציפות, בעיקר משום עליית מחירי הנפט אך גם בשל צמיחתו של הסקטור הפרטי.
איננו יודעים לאשורו מה מתחולל במוחו של בשאר אסאד אבל לטענה שסוריה מגששת להחליף צדדים במזרח התיכון דווקא עכשיו אין שום סימוכין. הבסיס לטענה מצוי כנראה בלהיטות הפוליטית של כל הטוענים לפריצה אסטרטגית כביכול, מול סוריה.
האמור לעיל לא בא לפסול את המו”מ עם סוריה אבל בא להתמודד עם תעשיית האשליות המתפתחת בארץ שבה אנחנו משכנעים את עצמו בדברים למרות שאין עובדות לאשש אותם. עוד יאשימו את תושבי הגולן שבגללם סוריה היא חלק מציר הרשע, שבגללם סוריה השתלטה על לבנון, שבגללם החמאס מפגיז בעזה ובגללם הסורים הזרימו אלפי מתאבדים לעיראק.